שינויים

רבי יצחק בר' יוסי הוה אתי מקפוטקיא ללוד פגע ביה רבי יהודה א"ל רבי יצחק תאמר דחבירנא חכימי מתניתא אתערו להאי עניינא דיצר הרע יתנשי מן עלמא בר ההיא שעתא לזיווגא א"ל חייך הכי אצטריך יצר הרע לעולם כמטרא לעולם דאלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי אבל לא מנוולה כקדמיתא למחטי בי' הדא הוא דכתיב (ישעיה יא) לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו', אמר רבי שמעון הוא לבא דמדוריה דיצר הרע ביה רבי אליעזר אומר לבא טבא בניינא דגופא ונשמתא ובגין כך כתיב (דברים ו) ואהבת את יי' אלהיך בכל לבבך דהוא עקרא דכלא, כד אתא רב כהנא אמר הכי אמרי' משמיהון דמארי מתניתא תרי בנייני' דגופא אינון כבדא ולבא דאמר רבי שמעון אמר ר' יהודה כבדא ולבא אינון מנהגי גופא בכל סטרי אברוי מנהגא דרישא מוחא אבל דגופא אינון תרין וקדמאה הוא כבדא תניינא לבא והיינו דכתיב בפרשתא ויתרוצצו הבנים בקרבה אלין תרין בנייני דגופא, מ"ט ויתרוצצו משום דלבא (אתערי) אתנשי מניה יצר הרע, ויתרוצצו (שאלו) וישליו מבעי ליה אלא אמר רב הונא ויתרוצצו וישברו כלומר נשבר כחם וחילם אמר רבי יהודה הגוף מהו אומר אם כן למה זה אנכי ולמה נבראתי מיד ותלך לדרוש את יי':

רבי יצחק בר' יוסי הוה אתי מקפוטקיא ללוד פגע ביה רבי יהודה א"ל רבי יצחק תאמר דחבירנא חכימי מתניתא אתערו להאי עניינא דיצר הרע יתנשי מן עלמא בר ההיא שעתא לזיווגא א"ל חייך הכי אצטריך יצר הרע לעולם כמטרא לעולם דאלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי אבל לא מנוולה כקדמיתא למחטי בי' הדא הוא דכתיב (ישעיה יא) לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו', אמר רבי שמעון הוא לבא דמדוריה דיצר הרע ביה רבי אליעזר אומר לבא טבא בניינא דגופא ונשמתא ובגין כך כתיב (דברים ו) ואהבת את יי' אלהיך בכל לבבך דהוא עקרא דכלא, כד אתא רב כהנא אמר הכי אמרי' משמיהון דמארי מתניתא תרי בנייני' דגופא אינון כבדא ולבא דאמר רבי שמעון אמר ר' יהודה כבדא ולבא אינון מנהגי גופא בכל סטרי אברוי מנהגא דרישא מוחא אבל דגופא אינון תרין וקדמאה הוא כבדא תניינא לבא והיינו דכתיב בפרשתא ויתרוצצו הבנים בקרבה אלין תרין בנייני דגופא, מ"ט ויתרוצצו משום דלבא (אתערי) אתנשי מניה יצר הרע, ויתרוצצו (שאלו) וישליו מבעי ליה אלא אמר רב הונא ויתרוצצו וישברו כלומר נשבר כחם וחילם אמר רבי יהודה הגוף מהו אומר אם כן למה זה אנכי ולמה נבראתי מיד ותלך לדרוש את יי':

זוהר - מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת תולדות דף קלט עמוד א  

=== מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלט עמוד א ===

מתניתין תנן ארבע רוחות העולם מנשבן ועתיד קב"ה להתעורר רוח אחד לקיים הגוף שיהא כלול מד' רוחות הדא הוא דכתיב (יחזקאל לז) מארבע רוחות באי הרוח בארבע לא כתיב לא מארבע רוחות העולם שיהא כלול מארבעתם ותאנא אותו הרוח הוא רוח המוליד הוא הרוח האוכל ושותה ואין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד ואין בין עולם הזה לתחיית המתים אלא נקיות והשגת ידיעה, רב נחמן אמר ואריכות ימים אמר רב יוסף וכי ימות המשיח ותחיית המתים לאו חד הוא א"ל לא דתנן בית המקדש קודם לקבוץ גליות קבוץ גליות קודם לתחיית המתים ותחיית המתים הוא אחרון שבכלם, מנ"ל דכתיב (תהלים קמז) בונה (קלד א) ירושלם יי' נדחי ישראל יכנס הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם זו היא תחיית המתים שהיא הרפואה לשבורי לב על מתיהם, בונה ירושלם תחלה ואחריו נדחי ישראל יכנס והרופא לשבורי לב אחרון על הכל, תנן מ' שנה קודם הקבוץ גליות לתחיית המתים כדאמרינן ויהי יצחק בן ארבעים שנה האי ארבעים שנה מאי עבידתייהו אמר רב כהנא אמר רבי ברוקא מקבוץ גליות עד תחיית המתים כמה צרות כמה מלחמות יתעוררו על ישראל ואשרי הנמלט מהם דכתיב  

מתניתין תנן ארבע רוחות העולם מנשבן ועתיד קב"ה להתעורר רוח אחד לקיים הגוף שיהא כלול מד' רוחות הדא הוא דכתיב (יחזקאל לז) מארבע רוחות באי הרוח בארבע לא כתיב לא מארבע רוחות העולם שיהא כלול מארבעתם ותאנא אותו הרוח הוא רוח המוליד הוא הרוח האוכל ושותה ואין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד ואין בין עולם הזה לתחיית המתים אלא נקיות והשגת ידיעה, רב נחמן אמר ואריכות ימים אמר רב יוסף וכי ימות המשיח ותחיית המתים לאו חד הוא א"ל לא דתנן בית המקדש קודם לקבוץ גליות קבוץ גליות קודם לתחיית המתים ותחיית המתים הוא אחרון שבכלם, מנ"ל דכתיב (תהלים קמז) בונה (קלד א) ירושלם יי' נדחי ישראל יכנס הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם זו היא תחיית המתים שהיא הרפואה לשבורי לב על מתיהם, בונה ירושלם תחלה ואחריו נדחי ישראל יכנס והרופא לשבורי לב אחרון על הכל, תנן מ' שנה קודם הקבוץ גליות לתחיית המתים כדאמרינן ויהי יצחק בן ארבעים שנה האי ארבעים שנה מאי עבידתייהו אמר רב כהנא אמר רבי ברוקא מקבוץ גליות עד תחיית המתים כמה צרות כמה מלחמות יתעוררו על ישראל ואשרי הנמלט מהם דכתיב  

 

=== מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלט עמוד ב (המשך) ===

זוהר - מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת תולדות דף קלט עמוד ב  

(דניאל יב) בעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר ר' יהודה אמר מהכא (שם) יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים ר' יצחק אמר מהכא (זכריה יג) וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב ובאותם הימים יהיו ימים אשר יאמרו אין לי בהם חפץ ומשעה שיעברו הצרות עד תחיית המתים ארבעים שנה רב הונא אמר ת"ח כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר וגו' אשר לא שמעו בקול יי' כהאי גוונא (גופא) הכא אמר רב יוסף כל אלין חד מלה אמרו ולסוף ארבעים שנה שהצרות יעברו והרשעים יכלו יחיו המתים שוכני עפר מ"ט משום דכתיב (נחום א) לא תקום פעמים צרה ודי להם במה שעברו, ומזמן תחיית המתים יתיישב עלמא בישובו הדא הוא דכתיב ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד, ר"א בן ערך הוה יתיב והוה קא מצטער בנפשוי טפי, עאל לקמיה ר' יהושע א"ל חיזו נהירו דבוצינא דעלמא למה חשוכן א"ל חיזו ודחילו סגי עאל בי דהא אנא חמי מה דאתערו חברנא מארי מתניתא דשראת עלייהו רוח קדישין וההוא דאתערו דבשתיתאי יהא פורקנא שפיר אבל אנא חמי אורכ' יתרא על אינון דיירי עפרא דבאלף שתיתאי לזמן (שמות י א) ארבע מאות ותמניא שנין מניה יהיו קיימין כל דיירי עפרא בקיומיהון ובגיני כך אתערו חבירנא על פסוקא דקרא לון בני ח"ת ח"ת דיתערון לח"ת שנה והיינו דכתיב (ויקרא כה) בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו כשישתלם הזא"ת שהוא חמשת אלפים וארבע מאות ותמניא תשובו איש אל אחוזתו אל נשמתו שהיא אחוזתו ונחלתו (עוד) א"ר יהושע לא תקשי לך האי דהא תנינן שלש כתות הן של צדיקים גמורים ושל רשעים גמורים ושל בינונים,  

(דניאל יב) בעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר ר' יהודה אמר מהכא (שם) יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים ר' יצחק אמר מהכא (זכריה יג) וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב ובאותם הימים יהיו ימים אשר יאמרו אין לי בהם חפץ ומשעה שיעברו הצרות עד תחיית המתים ארבעים שנה רב הונא אמר ת"ח כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר וגו' אשר לא שמעו בקול יי' כהאי גוונא (גופא) הכא אמר רב יוסף כל אלין חד מלה אמרו ולסוף ארבעים שנה שהצרות יעברו והרשעים יכלו יחיו המתים שוכני עפר מ"ט משום דכתיב (נחום א) לא תקום פעמים צרה ודי להם במה שעברו, ומזמן תחיית המתים יתיישב עלמא בישובו הדא הוא דכתיב ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד, ר"א בן ערך הוה יתיב והוה קא מצטער בנפשוי טפי, עאל לקמיה ר' יהושע א"ל חיזו נהירו דבוצינא דעלמא למה חשוכן א"ל חיזו ודחילו סגי עאל בי דהא אנא חמי מה דאתערו חברנא מארי מתניתא דשראת עלייהו רוח קדישין וההוא דאתערו דבשתיתאי יהא פורקנא שפיר אבל אנא חמי אורכ' יתרא על אינון דיירי עפרא דבאלף שתיתאי לזמן (שמות י א) ארבע מאות ותמניא שנין מניה יהיו קיימין כל דיירי עפרא בקיומיהון ובגיני כך אתערו חבירנא על פסוקא דקרא לון בני ח"ת ח"ת דיתערון לח"ת שנה והיינו דכתיב (ויקרא כה) בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו כשישתלם הזא"ת שהוא חמשת אלפים וארבע מאות ותמניא תשובו איש אל אחוזתו אל נשמתו שהיא אחוזתו ונחלתו (עוד) א"ר יהושע לא תקשי לך האי דהא תנינן שלש כתות הן של צדיקים גמורים ושל רשעים גמורים ושל בינונים,  

זוהר - מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת תולדות דף קמ עמוד א  

=== מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קמ עמוד א (המשך) ===

צדיקים גמורים יקומון בקימה של מתי א"י מהיום כמה שנים שהם קודמים בתחלה בשנת הארבעים של קבוץ גליות והאחרונים כלם לזמן ארבע מאות ושמנה שנה לאלף הששי כדקאמרן, מאן יזכה להאי ארכא מאן יתקיים בקיום דתיה בין האי זמנא ועל דא אצטעירנא בנפשאי אמר ליה רבי הא תנינן (בראשית א) יהי או"ר יהי ר"ז חזר ואמר בתשובה יתקדם כלא, אמר רבי יהושע אי לאו דאמרת הכי אחסימנא פומין למצפי פורקנא כל יומא דכתיב (ישעיה לג) חסן ישועות מהו ישועות אלו המצפים ישועות בכל יום, מה הוא דעתוי דרבי אלעזר היינו דכתיב (דניאל יב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו משמע דכתיב מישני אלו הם הצדיקים הנקדמים בחייהם קודם זה, וכמה שנים הם נקדמים רבי יהודה אומר מאתים ועשר שנים רבי יצחק אומר רד"י שנה דכתיב (במדבר כד) ויר"ד מיעקב וגו' יר"ד שנה נקדמים הצדיקים לשאר כל אדם רב נחמן אמר לפי השיעור שנבלה בעפר א"ל רבי יוסי אם כן הרבה תחיות הוו אלא כל התחיות יהיו באותו הזמן והאי דאתמר בחזו"ן (דניאל י) ואמת הדבר וצבא גדול:  

צדיקים גמורים יקומון בקימה של מתי א"י מהיום כמה שנים שהם קודמים בתחלה בשנת הארבעים של קבוץ גליות והאחרונים כלם לזמן ארבע מאות ושמנה שנה לאלף הששי כדקאמרן, מאן יזכה להאי ארכא מאן יתקיים בקיום דתיה בין האי זמנא ועל דא אצטעירנא בנפשאי אמר ליה רבי הא תנינן (בראשית א) יהי או"ר יהי ר"ז חזר ואמר בתשובה יתקדם כלא, אמר רבי יהושע אי לאו דאמרת הכי אחסימנא פומין למצפי פורקנא כל יומא דכתיב (ישעיה לג) חסן ישועות מהו ישועות אלו המצפים ישועות בכל יום, מה הוא דעתוי דרבי אלעזר היינו דכתיב (דניאל יב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו משמע דכתיב מישני אלו הם הצדיקים הנקדמים בחייהם קודם זה, וכמה שנים הם נקדמים רבי יהודה אומר מאתים ועשר שנים רבי יצחק אומר רד"י שנה דכתיב (במדבר כד) ויר"ד מיעקב וגו' יר"ד שנה נקדמים הצדיקים לשאר כל אדם רב נחמן אמר לפי השיעור שנבלה בעפר א"ל רבי יוסי אם כן הרבה תחיות הוו אלא כל התחיות יהיו באותו הזמן והאי דאתמר בחזו"ן (דניאל י) ואמת הדבר וצבא גדול:  

ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם, רבי אבהו פתח ואמר (שיר א) עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו דתנינן ארבע תקופו' וארבע זמנים משונים זו מזו יעברו הצדיקי' לעתיד לבא, האחד אותו זמן ישגא החכמה בעולם וישיגו השגה מה שלא השיגו בזה העולם דתנינן אמר רבי פנחס השגת הצדיקים לעתיד לבא יותר ממלאכי השרת דכתיב (ישעיה יא) כמים לים מכסים, השני תתעסקון (חסר):

ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם, רבי אבהו פתח ואמר (שיר א) עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו דתנינן ארבע תקופו' וארבע זמנים משונים זו מזו יעברו הצדיקי' לעתיד לבא, האחד אותו זמן ישגא החכמה בעולם וישיגו השגה מה שלא השיגו בזה העולם דתנינן אמר רבי פנחס השגת הצדיקים לעתיד לבא יותר ממלאכי השרת דכתיב (ישעיה יא) כמים לים מכסים, השני תתעסקון (חסר):

== כרך ב (שמות) ==

== כרך ב (שמות) ==