שינויים

<strong>והרבי הרש"ב</strong><ref>בשעה שהקדימו תער"ב תיט: אמנם בחי' מקיף דאו"ח דמשפיע הוא שאינו בא בבחי' השפעה אל המקבל אדרבה עיקר ענינו הוא היפך השפע שלא יומשך למטה לא בגילוי ולא העלם היינו בבחי' המשכה נעלמת כו' אלא להעלים ולהסתיר הדבר עצמו להיות נעלם לגמרי מכל רואה ומכל משיג כו' ולא שמעלים אותו אלא שממילא מתעלם בעצמו וכמשי"ת בסמוך והיינו לפי שזהו מה שנעלם מצד עצמו שאינו בגדר גילוי לא מה שהמקבל לא יוכל לקבל בכלי מוחו כ"א שהדבר בעצם אינו בגדר גילוי וע"כ לא בא בבחי' השפעה וגילוי כלל כו' והן הדברים סתומים ונעלמים שאינם נראים ונגלים כלל אפי' אפס קצהו וכמו ואתה חתום וסתום הדבר כו' דענין הקץ הוא נסתר ונעלם לגמרי שאינו נגלה כלל ואדרבה נראה ח"ו ההיפך מזה כו' כידוע דמשיח בן דוד בא בהיסח הדעת שזהו מצד ריבוי ההעלמות וההסתרים כו' שהן מצד ההתעלמות כו' והיינו לפי שאמיתי' הגילוי דמשיח הוא שיתגלה בחי' עדן עילאה סתימאה שזהו מה שסתום בעצם כו' ולפי שמתעלם בעצמותו ביותר ע"כ עוד נראה להיפך כו' וכמו משלי שלמה שאינו נראה כלל החכ' שבזה רק מה שאנו יודעים שיש בזה חכ' אבל בהתגלות הרי לא נגלה כלל החכ' שבזה כו' וכמו כח השכל ההיולי העצמי שכלול בעצם הנפש שהוא בבחי' סתום מצ"ע שאינו בבחי' מקור כלל כו' ומה שסתום בעצם תמיד הוא חוזר אל העצמות בהעלם אחר העלם כו'.</ref> כתב שמשיח בא בהיסח הדעת מצד ריבוי ההעלמות וההסתרים, כי אמיתית עניין המשיח הוא בחינה גבוהה שאין המקבל יכול להשיג.

<strong>והרבי הרש"ב</strong><ref>בשעה שהקדימו תער"ב תיט: אמנם בחי' מקיף דאו"ח דמשפיע הוא שאינו בא בבחי' השפעה אל המקבל אדרבה עיקר ענינו הוא היפך השפע שלא יומשך למטה לא בגילוי ולא העלם היינו בבחי' המשכה נעלמת כו' אלא להעלים ולהסתיר הדבר עצמו להיות נעלם לגמרי מכל רואה ומכל משיג כו' ולא שמעלים אותו אלא שממילא מתעלם בעצמו וכמשי"ת בסמוך והיינו לפי שזהו מה שנעלם מצד עצמו שאינו בגדר גילוי לא מה שהמקבל לא יוכל לקבל בכלי מוחו כ"א שהדבר בעצם אינו בגדר גילוי וע"כ לא בא בבחי' השפעה וגילוי כלל כו' והן הדברים סתומים ונעלמים שאינם נראים ונגלים כלל אפי' אפס קצהו וכמו ואתה חתום וסתום הדבר כו' דענין הקץ הוא נסתר ונעלם לגמרי שאינו נגלה כלל ואדרבה נראה ח"ו ההיפך מזה כו' כידוע דמשיח בן דוד בא בהיסח הדעת שזהו מצד ריבוי ההעלמות וההסתרים כו' שהן מצד ההתעלמות כו' והיינו לפי שאמיתי' הגילוי דמשיח הוא שיתגלה בחי' עדן עילאה סתימאה שזהו מה שסתום בעצם כו' ולפי שמתעלם בעצמותו ביותר ע"כ עוד נראה להיפך כו' וכמו משלי שלמה שאינו נראה כלל החכ' שבזה רק מה שאנו יודעים שיש בזה חכ' אבל בהתגלות הרי לא נגלה כלל החכ' שבזה כו' וכמו כח השכל ההיולי העצמי שכלול בעצם הנפש שהוא בבחי' סתום מצ"ע שאינו בבחי' מקור כלל כו' ומה שסתום בעצם תמיד הוא חוזר אל העצמות בהעלם אחר העלם כו'.</ref> כתב שמשיח בא בהיסח הדעת מצד ריבוי ההעלמות וההסתרים, כי אמיתית עניין המשיח הוא בחינה גבוהה שאין המקבל יכול להשיג.

<strong>וביאר הרבי<ref>לקו"ש חל"ח בלק ע' 85 - בלק ניבא במשיח, כי עניין הגאולה למעלה מטעם ודעת, אין משיח וכו', שזה עניין הפיכת הברכות.

<strong>וביאר הרבי<ref>לקו"ש חל"ח בלק ע' 85 - בלק ניבא במשיח, כי עניין הגאולה למעלה מטעם ודעת, אין משיח וכו', שזה עניין הפיכת הברכות.

והנה כתיב ולא אבה ה"א לשמוע אל בלעם ויהפוך ה"א לך את הקללה לברכה כי אהבך הא כלומר לא זו בלבד שתמורת הקללה הכריח הקב"ה את בלעם לברך את ישראל אלא עוד זאת שהקללה נהפכה לברכה שלכן היו ברכותיו "מעין אותם קללות שביקש לומר כו'. (כהובא בפרש"י).

והנה כתיב ולא אבה ה"א לשמוע אל בלעם ויהפוך ה"א לך את הקללה לברכה כי אהבך הא כלומר לא זו בלבד שתמורת הקללה הכריח הקב"ה את בלעם לברך את ישראל אלא עוד זאת שהקללה נהפכה לברכה שלכן היו ברכותיו "מעין אותם קללות שביקש לומר כו'. (כהובא בפרש"י).

וע"פ הנ"ל יש לומר דכשם ששנאתו של בלעם היתה שנאה בלי טעם ודעת, עד"ז ברכותיו של בלעם באו לבטא את גודל אהבתו של הקב"ה לבני ישראל, שהיא אהבה למעלה מטעם ודעת "אהבתי אתכם אמר ה" שהיא האהבה של הקב"ה לישראל להיותם בנים למקום וזהו גם מה שדוקא בפרשת בלעם נבא במשיח האחרון שעתיד לגאול את ישראל בגאולה האמיתית והשלימה כמבואר ברמב"ם, כי ענין הגאולה הוא למעלה מטעם ודעת כמאמר "אין משיח בא אלא בהיסח הדעת", כפירוש אדמו"ר הזקן שהוא "למעלה מבחינת הדעת", שזהו בהתאם להענין "דויהפוך ה"א לך" גו', שתמורת השנאה של בלעם לישראל בלי טעם ודעת נתגלו על ידו נבואות הגאולה "שהם למעלה מבחינת הדעת".

וע"פ הנ"ל יש לומר דכשם ששנאתו של בלעם היתה שנאה בלי טעם ודעת, עד"ז ברכותיו של בלעם באו לבטא את גודל אהבתו של הקב"ה לבני ישראל, שהיא אהבה למעלה מטעם ודעת "אהבתי אתכם אמר ה" שהיא האהבה של הקב"ה לישראל להיותם בנים למקום וזהו גם מה שדוקא בפרשת בלעם נבא במשיח האחרון שעתיד לגאול את ישראל בגאולה האמיתית והשלימה כמבואר ברמב"ם, כי ענין הגאולה הוא למעלה מטעם ודעת כמאמר "אין משיח בא אלא בהיסח הדעת", כפירוש אדמו"ר הזקן שהוא "למעלה מבחינת הדעת", שזהו בהתאם להענין "דויהפוך ה"א לך" גו', שתמורת השנאה של בלעם לישראל בלי טעם ודעת נתגלו על ידו נבואות הגאולה "שהם למעלה מבחינת הדעת".

</ref></strong>, כי הגאולה היא למעלה מטעם ודעת, וזהו 'אין משיח בא אלא בהיסח הדעת'. וזוהי הסיבה שתמורת שנאת בלעם לעם ישראל שהייתה שנאה למעלה מטעם ודעת, התגלה דווקא על ידו הנבואה על הגאולה, שהיא למעלה מטעם ודעת.

</ref></strong>, כי הגאולה היא למעלה מטעם ודעת, וזהו 'אין משיח בא אלא בהיסח הדעת'. וזוהי הסיבה שתמורת שנאת בלעם לעם ישראל שהייתה שנאה למעלה מטעם ודעת, התגלה דווקא על ידו הנבואה על הגאולה, שהיא למעלה מטעם ודעת.

<strong>ובמקום אחר</strong><ref>לקו"ש ח"י ויחי ב ע' 167 (תשובה לאולו האומרים דרובנו אינו ראוי, אמונה שלמעלה מטעם ודעת)

<strong>ובמקום אחר</strong><ref>לקו"ש ח"י ויחי ב ע' 167 (תשובה לאולו האומרים דרובנו אינו ראוי, אמונה שלמעלה מטעם ודעת)

"וזוהי גם הוראה בעבודתנו אנו: ישנם כאלו החושבים חשבונו של עולם בירידת הדורות ואומרים: איך אפשרי כי דורנו דור יתום זה יהי' שייך להגילויים של הגאולה העתידה גילויים שלא זכו להם בדורות הנעלים הקודמים ואכשר דרא בתמי'?

"וזוהי גם הוראה בעבודתנו אנו: ישנם כאלו החושבים חשבונו של עולם בירידת הדורות ואומרים: איך אפשרי כי דורנו דור יתום זה יהי' שייך להגילויים של הגאולה העתידה גילויים שלא זכו להם בדורות הנעלים הקודמים ואכשר דרא בתמי'?

ועל זה באה ההוראה כי ע"י שיעקב ביקש לגלות לבניו קץ הימין נתן כח לכל בנ"י בכל הזמנים להזמן שנסתלקה ממנו שכינה ועד להסילוק והעלם היותר גדול שבדורנו זה, כאשר החושך הוא כפול ומכופל - אשר גם עכשיו ישנו הכח התמידי לפעול בשעתא חדא וברגעא חדא, שיוכלו לגלות את הקץ בגאולה האמיתית והשלימה.

ועל זה באה ההוראה כי ע"י שיעקב ביקש לגלות לבניו קץ הימין נתן כח לכל בנ"י בכל הזמנים להזמן שנסתלקה ממנו שכינה ועד להסילוק והעלם היותר גדול שבדורנו זה, כאשר החושך הוא כפול ומכופל - אשר גם עכשיו ישנו הכח התמידי לפעול בשעתא חדא וברגעא חדא, שיוכלו לגלות את הקץ בגאולה האמיתית והשלימה.

ובאמת, הנה זה שטוענים שאין הדור ראוי וכו' זה גופא הוכחה כי עכשיו הוא זמן גילוי המשיח, וכמרז"ל שמשיח בא בהיסח הדעת: כאשר נמצאים במצב כזה שאין הדעת והשכל הגלוי רואה שום מקום איך תבא הגאולה הרי "היסח הדעת" זה סימן מובהק הוא לגאולה הקרובה.

ובאמת, הנה זה שטוענים שאין הדור ראוי וכו' זה גופא הוכחה כי עכשיו הוא זמן גילוי המשיח, וכמרז"ל שמשיח בא בהיסח הדעת: כאשר נמצאים במצב כזה שאין הדעת והשכל הגלוי רואה שום מקום איך תבא הגאולה הרי "היסח הדעת" זה סימן מובהק הוא לגאולה הקרובה.

כי אין הכוונה - שאין לחשוב ולחכות ח"ו ע"ד הגאולה בכדי שיהי' היסח הדעת אדרבה עיקר גדול באמונת ישראל - "אחכה לו בכל יום שיבא", כ"א הכוונה אשר מבלי הבט על זה שהדעת והשכל הגלוי אין רואה מקום לזה, מאמינים אנו בתוקף האמונה שלמעלה מטעם ודעת - וזהו העבודה של "היסח הדעת". וע"י אמונה זו - בן דוד בא בקרוב ממש.

כי אין הכוונה - שאין לחשוב ולחכות ח"ו ע"ד הגאולה בכדי שיהי' היסח הדעת אדרבה עיקר גדול באמונת ישראל - "אחכה לו בכל יום שיבא", כ"א הכוונה אשר מבלי הבט על זה שהדעת והשכל הגלוי אין רואה מקום לזה, מאמינים אנו בתוקף האמונה שלמעלה מטעם ודעת - וזהו העבודה של "היסח הדעת". וע"י אמונה זו - בן דוד בא בקרוב ממש.

</ref><strong> ביאר, </strong>כי מאמר זה, הוא התשובה לאלו השואלים למה דווקא בדורנו, הנמוך והשפל יבוא משיח. שדווקא בדור בו אין נראית סיבה שכלית שיבוא משיח, אלא רק מצד האמונה הוא 'היסח הדעת', וזה עצמו סיבה להגעת הגאולה.

</ref><strong> ביאר, </strong>כי מאמר זה, הוא התשובה לאלו השואלים למה דווקא בדורנו, הנמוך והשפל יבוא משיח. שדווקא בדור בו אין נראית סיבה שכלית שיבוא משיח, אלא רק מצד האמונה הוא 'היסח הדעת', וזה עצמו סיבה להגעת הגאולה.

<strong>והרבי </strong>הוסיף לבאר<ref>סה"מ תשי"ט, ע' פג מאמר ד"ה פדה בשלום: וזהו מ"ש באגה"ק שע"י עבודת התפלה מפנימיות הלב בבחי' היסח הדעת נעשה ענין הגאולה והפדי' בכל ניצוץ אלקות שבכל נפש מישראל פדה גו' נפשי ממאסר החיצונים ועי"ז נעשית גם הגאולה הכללית שזהו שמשיח בא בהיסח הדעת לכללות ישראל והיינו לפי שכללות עבודת התפלה היא העבודה דמס"נ שהיא העבודה שמצד עצם הנפש בחי' היחידה שבנפש ולכן כאשר איש ישראל עובד עבודתו בפנימיות נפשו בבחי' היחידה שבנפשו הרי זה פועל את גילוי היחידה הכללית שזהו ענינו של משיח כידוע מ"ש בכתבי האריז"ל שאצל נש"י בכלל מתגלה רק בחי' נר"נ ואפילו אצל אדה"ר היתה התגלות בחי' חי' אבל במשיח כתיב ירום ונשא וגבה מאר למעלה גם מאדה"ר שאצלו מתגלה גם בחי' היחידה ולכן כאשר העבודה למטה היא באופן של מס"נ מצד גילוי היחידה שבנפש הרי זה פועל גילוי יחידה הכללית דמשיח שעל ידו היא הגאולה הכללית אמנם לאו כל מוחא סביל דא שתהי' העבודה בבחי' היסח הדעת, רעותא דלבא שלמעלה מטו"ד שלזה צריך סייעתא דשמיא הקב"ה עוזרו בבחי' מתנה נתונה מאת ה' באופן של אתערותא דלעילא ועל זה היא האתערותא דלתתא שע"י נתינת הצדקה ועז"נ צדק לפניו יהלך שמוליך את פנימיות הלב לה' כנ"ל ועל זה אמרו רז"ל גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות שנאמר עושה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח.</ref>, שמשיח בא בהיסח הדעת לכללות ישראל, כי כאשר יהודי עובד ה' בפנימיות נפשו, שהיא בחינת ה'יחידה' שבנפשו שהיא 'היסח הדעת' - רצון הלב שלמעלה מטעם-ודעת, פועל גילוי 'היחידה הכללית' – ביאת מלך המשיח.

<strong>והרבי </strong>הוסיף לבאר<ref>סה"מ תשי"ט, ע' פג מאמר ד"ה פדה בשלום: וזהו מ"ש באגה"ק שע"י עבודת התפלה מפנימיות הלב בבחי' היסח הדעת נעשה ענין הגאולה והפדי' בכל ניצוץ אלקות שבכל נפש מישראל פדה גו' נפשי ממאסר החיצונים ועי"ז נעשית גם הגאולה הכללית שזהו שמשיח בא בהיסח הדעת לכללות ישראל והיינו לפי שכללות עבודת התפלה היא העבודה דמס"נ שהיא העבודה שמצד עצם הנפש בחי' היחידה שבנפש ולכן כאשר איש ישראל עובד עבודתו בפנימיות נפשו בבחי' היחידה שבנפשו הרי זה פועל את גילוי היחידה הכללית שזהו ענינו של משיח כידוע מ"ש בכתבי האריז"ל שאצל נש"י בכלל מתגלה רק בחי' נר"נ ואפילו אצל אדה"ר היתה התגלות בחי' חי' אבל במשיח כתיב ירום ונשא וגבה מאר למעלה גם מאדה"ר שאצלו מתגלה גם בחי' היחידה ולכן כאשר העבודה למטה היא באופן של מס"נ מצד גילוי היחידה שבנפש הרי זה פועל גילוי יחידה הכללית דמשיח שעל ידו היא הגאולה הכללית אמנם לאו כל מוחא סביל דא שתהי' העבודה בבחי' היסח הדעת, רעותא דלבא שלמעלה מטו"ד שלזה צריך סייעתא דשמיא הקב"ה עוזרו בבחי' מתנה נתונה מאת ה' באופן של אתערותא דלעילא ועל זה היא האתערותא דלתתא שע"י נתינת הצדקה ועז"נ צדק לפניו יהלך שמוליך את פנימיות הלב לה' כנ"ל ועל זה אמרו רז"ל גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות שנאמר עושה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח.</ref>, שמשיח בא בהיסח הדעת לכללות ישראל, כי כאשר יהודי עובד ה' בפנימיות נפשו, שהיא בחינת ה'יחידה' שבנפשו שהיא 'היסח הדעת' - רצון הלב שלמעלה מטעם-ודעת, פועל גילוי 'היחידה הכללית' – ביאת מלך המשיח.

<strong>ובמקומות נוספים<ref>מאמר ד"ה בורא ניב שפתים תשמ"ח. וע"י היגיעה בכל הנ"ל תהיה ההצלחה בזה באופן דמציאה יגעתי ומצאתי עד שיבואו למציאה העיקרית מצאתי דוד עבדי שקאי על משיח צדקנו הבא בהיסח הדעת וביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו שאין זה סתירה לזה שצריך לתבוע את ביאת משיח צדקנו לדבר כענין ביאת המשיח לכתוב בענין זה ולהרעיש בזה ואדרבה זהו היסח הדעת האמיתית שמקרב את ביאת המשיח למטה מעשרה טפחים ובאופן דלא עיכבן אפילו כהרף עין תיכף ומיד ממש.</ref></strong> כתב<ref>התוועדויות תשמג ח"ד ע' 1783, "והרי ידועה תורת הבעש"ט שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא היינו שע"י המחשבה וההתבוננות בענין הגאולה ובפרט ע"י הצפי' והתשוקה לגאולה כפי שאומרים בתפלת כל יום את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח כי לישועתך קוינו כל היום וגם בשבת ויו"ט אומרים ותחזינה עינינו בשובך לציון שם הוא נמצא ועד שעי"ז ממהרים ומזרזים את הגאולה בפועל ממש באופן דאחישנה.

<strong>ובמקומות נוספים<ref>מאמר ד"ה בורא ניב שפתים תשמ"ח. וע"י היגיעה בכל הנ"ל תהיה ההצלחה בזה באופן דמציאה יגעתי ומצאתי עד שיבואו למציאה העיקרית מצאתי דוד עבדי שקאי על משיח צדקנו הבא בהיסח הדעת וביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו שאין זה סתירה לזה שצריך לתבוע את ביאת משיח צדקנו לדבר כענין ביאת המשיח לכתוב בענין זה ולהרעיש בזה ואדרבה זהו היסח הדעת האמיתית שמקרב את ביאת המשיח למטה מעשרה טפחים ובאופן דלא עיכבן אפילו כהרף עין תיכף ומיד ממש.</ref></strong> כתב<ref>התוועדויות תשמג ח"ד ע' 1783, "והרי ידועה תורת הבעש"ט שבמקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא היינו שע"י המחשבה וההתבוננות בענין הגאולה ובפרט ע"י הצפי' והתשוקה לגאולה כפי שאומרים בתפלת כל יום את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח כי לישועתך קוינו כל היום וגם בשבת ויו"ט אומרים ותחזינה עינינו בשובך לציון שם הוא נמצא ועד שעי"ז ממהרים ומזרזים את הגאולה בפועל ממש באופן דאחישנה.

ומובן שאין זה בסתירה למארז"ל שמשיח צדקנו יבוא בהיסח הדעת דוקא כידוע שיחת בעל הגאולה שאין הכוונה בזה שלא יחשבו ח"ו אודות הגאולה אלא הפירוש דהיסח הדעת הוא ביחס לענין אחר כו' ובמכרח לומר כן שהרי ענין התשוקה והצפי' לגאולה אינו ענין שנתחדש לאחרונה כאמור לעיל שבכל תפלה מבקשים את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח כי לישועתך קוינו כל היום וגם בשבת ויו"ט אומרים ותחזינה עינינו בשובך לציון וכפס"ד הרמב"ם הל' מלכים רפי"א כל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו כו" היינו שישנו פס"ד מפורש שצריכים לחכות לביאת המשיח וזהו גם מה שהרמב"ם כותב כמה ענינים פרטיים בקשר לביאת המשיח וזאת לא בתור ענין של אגדה או מוסר וכיו"ב כי אם בתור פס"ד להלכה ולכן בהכרח לומר שהפירוש דהיסח הדעת הוא ביחס לענין אחר כו' ועד כדי כך שאפילו הקב"ה ממתין ומצפה לגאולה כמארז"ל מה לו לאב שהגלה את בניו כו"' וכן אמרו חז"ל שם ששכינה מנהמת כיונה ואומרת כו'".

ומובן שאין זה בסתירה למארז"ל שמשיח צדקנו יבוא בהיסח הדעת דוקא כידוע שיחת בעל הגאולה שאין הכוונה בזה שלא יחשבו ח"ו אודות הגאולה אלא הפירוש דהיסח הדעת הוא ביחס לענין אחר כו' ובמכרח לומר כן שהרי ענין התשוקה והצפי' לגאולה אינו ענין שנתחדש לאחרונה כאמור לעיל שבכל תפלה מבקשים את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח כי לישועתך קוינו כל היום וגם בשבת ויו"ט אומרים ותחזינה עינינו בשובך לציון וכפס"ד הרמב"ם הל' מלכים רפי"א כל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו כו" היינו שישנו פס"ד מפורש שצריכים לחכות לביאת המשיח וזהו גם מה שהרמב"ם כותב כמה ענינים פרטיים בקשר לביאת המשיח וזאת לא בתור ענין של אגדה או מוסר וכיו"ב כי אם בתור פס"ד להלכה ולכן בהכרח לומר שהפירוש דהיסח הדעת הוא ביחס לענין אחר כו' ועד כדי כך שאפילו הקב"ה ממתין ומצפה לגאולה כמארז"ל מה לו לאב שהגלה את בניו כו"' וכן אמרו חז"ל שם ששכינה מנהמת כיונה ואומרת כו'".

</ref>, שאין סתירה בין 'היסח הדעת' לבין הצפיה, התשוקה והגעגועים למשיח, ובהכרח לומר כן, שהרי אנו מתפללים בכל יום על הגאולה. והעצה לזה<ref>תורת מנחם תשד"מ א ע' 301: ומזה באים לענין דמצאתי דוד עבדי ביאת דוד מלכא משיחא באופן של מציאה שהרי משיח בא כהיסח הדעת וגם בזה מצינו ב' תנועות הפכיות מצד אחד צריכים לדבר תמיד אודות משיח צדקנו כציווי והוראת נשיא דורנו וכיחד עם זה בא משיח בהיסח הדעת דוקא והעצה לזה עי"ז שיהודי נמצא כתנועה שלמעלה מטעם ודעת שאז ישנו הענין דהיסח הדעת למעליותא.

</ref>, שאין סתירה בין 'היסח הדעת' לבין הצפיה, התשוקה והגעגועים למשיח, ובהכרח לומר כן, שהרי אנו מתפללים בכל יום על הגאולה. והעצה לזה<ref>תורת מנחם תשד"מ א ע' 301: ומזה באים לענין דמצאתי דוד עבדי ביאת דוד מלכא משיחא באופן של מציאה שהרי משיח בא כהיסח הדעת וגם בזה מצינו ב' תנועות הפכיות מצד אחד צריכים לדבר תמיד אודות משיח צדקנו כציווי והוראת נשיא דורנו וכיחד עם זה בא משיח בהיסח הדעת דוקא והעצה לזה עי"ז שיהודי נמצא כתנועה שלמעלה מטעם ודעת שאז ישנו הענין דהיסח הדעת למעליותא.

ויה"ר שנזכה לזה בקרוב ממש בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו שאז תהי' שלימות העם שלימות התורה ושלימות הארץ וכל ענינים אלו מתוך שמחה בשלימותה בעגלא דידן ממש.

ויה"ר שנזכה לזה בקרוב ממש בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו שאז תהי' שלימות העם שלימות התורה ושלימות הארץ וכל ענינים אלו מתוך שמחה בשלימותה בעגלא דידן ממש.

</ref>, שעל ידי שיהודי נמצא בתנועה של 'למעלה מטעם ודעת, אז יש העניין של 'היסח הדעת', למעליותא. <strong>ועוד עורר הרבי<ref>תורת מנחם תשמ"ז, ב, ע' 625: ועוד ועיקר מפני החושך הכפול והמכופל עד כדי כך שצריך לעורר ולהתווכח וכו' אודות הזכרת משיח צדקנו וענין הגאולה ולא רק הזכרה בפה אלא גם אודות המחשבה אודות משיח.

</ref>, שעל ידי שיהודי נמצא בתנועה של 'למעלה מטעם ודעת, אז יש העניין של 'היסח הדעת', למעליותא. <strong>ועוד עורר הרבי<ref>תורת מנחם תשמ"ז, ב, ע' 625: ועוד ועיקר מפני החושך הכפול והמכופל עד כדי כך שצריך לעורר ולהתווכח וכו' אודות הזכרת משיח צדקנו וענין הגאולה ולא רק הזכרה בפה אלא גם אודות המחשבה אודות משיח.

ויתירה מזו כיון שכל דבר קשור בתורה באה טענה חדשה מכיון שאמרו חז"ל ג' באין בהיסח הדעת משיח מציאה וכמש"נ על משיח מצאתי דוד עבדי אשר לכן הרי אדרבה אסור לדבר על משיח...

ויתירה מזו כיון שכל דבר קשור בתורה באה טענה חדשה מכיון שאמרו חז"ל ג' באין בהיסח הדעת משיח מציאה וכמש"נ על משיח מצאתי דוד עבדי אשר לכן הרי אדרבה אסור לדבר על משיח...

ואולם נשיא דורנו בודאי ידע מחז"ל זה ואעפ"כ ציוה להדפיס את ההכרזה דלאלתר לתשובה לאלתר לגאולה ובכוונה שיתבוננו בדבר מתוך התעניינות ועד לתוצאות במעשה בפועל!

ואולם נשיא דורנו בודאי ידע מחז"ל זה ואעפ"כ ציוה להדפיס את ההכרזה דלאלתר לתשובה לאלתר לגאולה ובכוונה שיתבוננו בדבר מתוך התעניינות ועד לתוצאות במעשה בפועל!

ע"פ כל האמור לעיל מובן בפשטות הטעם לאריכות הדיבור לעתים קרובות הן בענין הגאולה והן בענין ההשפעה על אוה"ע לקיים שבע מצוות בני נח:

ע"פ כל האמור לעיל מובן בפשטות הטעם לאריכות הדיבור לעתים קרובות הן בענין הגאולה והן בענין ההשפעה על אוה"ע לקיים שבע מצוות בני נח:

ריבוי הדיבור אודות הגאולה הוא מפני שעצם הדיבור בדבר מבטל את פיתויי הייצר הרע שבא וטוען שעדיין חסרים לו ענינים אחרים ולמה לו לדאוג אודות משיח צדקנו והגאולה בני ישראל כבר היו בגלות כל כך הרבה שנים ובמילא מהיכי תיתי שישהו בגלות עוד כמה שנים ואפילו אם הגלות תמשך עוד אלף ותשע מאות שנה גם לא איכפת לו הוא עסוק בענינים חשובים!

ריבוי הדיבור אודות הגאולה הוא מפני שעצם הדיבור בדבר מבטל את פיתויי הייצר הרע שבא וטוען שעדיין חסרים לו ענינים אחרים ולמה לו לדאוג אודות משיח צדקנו והגאולה בני ישראל כבר היו בגלות כל כך הרבה שנים ובמילא מהיכי תיתי שישהו בגלות עוד כמה שנים ואפילו אם הגלות תמשך עוד אלף ותשע מאות שנה גם לא איכפת לו הוא עסוק בענינים חשובים!

ולכן חוזרים ומדברים על כך פעם אחר פעם כדי לעורר ולהזכיר שאין שום הבדל אם הוא אדם שעסוק בענינים גדולים וטובים או שאיננו עסוק מדובר על כך ששכינתא בגלותא בני ישראל הם בגלות וגם הוא עצמו נמצא בגלות ואי לאו חושך הגלות לא הי' אומר דבר שכזה ואדרבה הא גופא ראי' שנמצא בעמקי הגלות!

ולכן חוזרים ומדברים על כך פעם אחר פעם כדי לעורר ולהזכיר שאין שום הבדל אם הוא אדם שעסוק בענינים גדולים וטובים או שאיננו עסוק מדובר על כך ששכינתא בגלותא בני ישראל הם בגלות וגם הוא עצמו נמצא בגלות ואי לאו חושך הגלות לא הי' אומר דבר שכזה ואדרבה הא גופא ראי' שנמצא בעמקי הגלות!

</ref></strong> שאין להתחשב כלל בטענות שאין לדבר אודות משיח, שאינם אלא מצד היצר, ומהשקיעה בעומק הגלות!

</ref></strong> שאין להתחשב כלל בטענות שאין לדבר אודות משיח, שאינם אלא מצד היצר, ומהשקיעה בעומק הגלות!

ובעת שיחתו עם הרבנים הראשיים דארה"ק, <strong>ביאר הרבי<ref>תורת מנחם תשמ"ו, ח"ב, ע' 832: הרב אליהו שליט"א: אולי יש לומר הפירוש בזה שע"י היגיעה משיגים דברים שהם למעלה מהדעת בבחינת היסח הדעת וזהו הקשר עם מציאה שאף היא באה בהיסח הדעת. כ"ק אדמו"ר שליט"א: מה שהזכרתם אודות מציאה שבאה בהיסח הדעת קשור גם עם משיח צדקנו כדברי הגמרא ג' באין בהיסח הדעת משיח מציאה כו" ולא עוד אלא שענינו של משיח עצמו הוא באופן של מציאה כלשון הכתובת מצאתי דוד עבדי וגם בענין זה מודגשת המעלה דמציאה לגבי שכר לאחרי ריבוי הצרות והתלאות של בנ"י במשך כל זמן הגלות ע"ד וכדוגמת ריבוי הצרות שהיו לדוד המלך מכף כל אויביו גו" תהי' מעלתה של הגאולה לא רק באופן של שכר שלפי ערך הצער והיגיעה לפום צערא אגרא אלא גם באופן של מציאה שלא לפי ערך הצער והיגיעה דכל משך זמן הגלות!</ref></strong>, שמלבד שמשיח בא בהיסח הדעת, כמציאה, עניינו שלו עצמו הוא מציאה, "מצאתי דוד עבדי", והפירוש: שמודגש השכר שיהיה לעם ישראל אחר כל צרות הגלוץ, לא רק 'לפום צערא אגרא' – שהשכר לפי הצער, אלא באופן של מציאה – הרבה יותר מהצער והיגיעה בגלות.

ובעת שיחתו עם הרבנים הראשיים דארה"ק, <strong>ביאר הרבי<ref>תורת מנחם תשמ"ו, ח"ב, ע' 832: הרב אליהו שליט"א: אולי יש לומר הפירוש בזה שע"י היגיעה משיגים דברים שהם למעלה מהדעת בבחינת היסח הדעת וזהו הקשר עם מציאה שאף היא באה בהיסח הדעת. כ"ק אדמו"ר שליט"א: מה שהזכרתם אודות מציאה שבאה בהיסח הדעת קשור גם עם משיח צדקנו כדברי הגמרא ג' באין בהיסח הדעת משיח מציאה כו" ולא עוד אלא שענינו של משיח עצמו הוא באופן של מציאה כלשון הכתובת מצאתי דוד עבדי וגם בענין זה מודגשת המעלה דמציאה לגבי שכר לאחרי ריבוי הצרות והתלאות של בנ"י במשך כל זמן הגלות ע"ד וכדוגמת ריבוי הצרות שהיו לדוד המלך מכף כל אויביו גו" תהי' מעלתה של הגאולה לא רק באופן של שכר שלפי ערך הצער והיגיעה לפום צערא אגרא אלא גם באופן של מציאה שלא לפי ערך הצער והיגיעה דכל משך זמן הגלות!</ref></strong>, שמלבד שמשיח בא בהיסח הדעת, כמציאה, עניינו שלו עצמו הוא מציאה, "מצאתי דוד עבדי", והפירוש: שמודגש השכר שיהיה לעם ישראל אחר כל צרות הגלוץ, לא רק 'לפום צערא אגרא' – שהשכר לפי הצער, אלא באופן של מציאה – הרבה יותר מהצער והיגיעה בגלות.

'''ויש מקום שביאר'''<ref>מאמר ד"ה וידבר גו' אנכי, יום ב' דחג השבועות תשכ"ח: ויתירה מזו דע"י העיון והיגיעה בהפרטים דתורה שבעל פה מגיעים למעלה גם מבחינת הכלל דזהו מה שאמרו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש (לחדש דוקא) כי ע"י היגיעה בתורה ממשיכים מבחינת התורה כמו שהיא מושרשת בהעלם העצמי דא"ס שלמעלה מבחינת התורה כמו שבאה בבחינת המשכה וגילוי וזהו יגעתי ומצאתי דענין מציאה (מצאתי) הוא שמוצא דבר חדש שבתחילה לא הי' אפשר לשער כמו מציאה שבאה בהיסח הדעת וזהו יגעתי ומצאתי שע"י היגיעה בתורה מוצאים ומגלים ענינים חדשים ועד שע"י היגיעה בתורה ובפרט בפנימיות התורה שהיא מעין תורתו של משיח עכשיו נזכה לגילוי תורתו של משיח שבא בהיסח הדעת מצאתי דוד עבדי מצאתי דוקא שאז יהי' גילוי עצמות אוא"ס בלי לבוש ועד שגם הגילוי בשעת מ"ת הי' רק מעין הגילוי דלעתיד בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.</ref> בו, שכמו שבמציאה הרי מוצא דבר שלא היה יכול לשער, כן הוא שעל ידי 'יגעתי ומצאתי' בתורה מגיעים לגילוי עניינים חדשים, ועל ידי היגיעה בתורה ובפרט בפנימיות התורה, זוכים לגילוי משים שבא בהיסח הדעת, "מצאתי דוד עבדי".</p>

 

'''ויש מקום שביאר'''<ref>מאמר ד"ה וידבר גו' אנכי, יום ב' דחג השבועות תשכ"ח: ויתירה מזו דע"י העיון והיגיעה בהפרטים דתורה שבעל פה מגיעים למעלה גם מבחינת הכלל דזהו מה שאמרו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש (לחדש דוקא) כי ע"י היגיעה בתורה ממשיכים מבחינת התורה כמו שהיא מושרשת בהעלם העצמי דא"ס שלמעלה מבחינת התורה כמו שבאה בבחינת המשכה וגילוי וזהו יגעתי ומצאתי דענין מציאה (מצאתי) הוא שמוצא דבר חדש שבתחילה לא הי' אפשר לשער כמו מציאה שבאה בהיסח הדעת וזהו יגעתי ומצאתי שע"י היגיעה בתורה מוצאים ומגלים ענינים חדשים ועד שע"י היגיעה בתורה ובפרט בפנימיות התורה שהיא מעין תורתו של משיח עכשיו נזכה לגילוי תורתו של משיח שבא בהיסח הדעת מצאתי דוד עבדי מצאתי דוקא שאז יהי' גילוי עצמות אוא"ס בלי לבוש ועד שגם הגילוי בשעת מ"ת הי' רק מעין הגילוי דלעתיד בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.</ref> בו, שכמו שבמציאה הרי מוצא דבר שלא היה יכול לשער, כן הוא שעל ידי 'יגעתי ומצאתי' בתורה מגיעים לגילוי עניינים חדשים, ועל ידי היגיעה בתורה ובפרט בפנימיות התורה, זוכים לגילוי משים שבא בהיסח הדעת, "מצאתי דוד עבדי".