שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסר בית אחד ,  23:39, כ"ט בניסן ה'תשע"ו
שורה 10: שורה 10:     
==== קטז ====
 
==== קטז ====
שנו חכמים שלש כתות ליום הדין, אחת של צדיקים גמורים ואחת של רשעים גמורים ואחת של בינונים, צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי העוה"ב, רשעים גמורים נכתבים ונחתמין לאלתר לגיהנם שנאמר ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגו', בינונים שעונותיהן וזכיותיהן שקולים הקדוש ברוך הוא נקרא רב חסד מטה כלפי חסד, ועליהם אמר דוד אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני, ועליהם נאמרה אותה הפרשה כולה דלותי ולי יהושיע. היה בכלל מחצה עונות שלהם עון פושעי ישראל בגופן, והוא הראש שלא הניח תפילין מעולם, והוא הדין לשאר מצות עשה שבגופן שלא קיימן מעולם, כגון שלא קרא קריאת שמע ולא ברך על המזון לאחריו מעולם, כולן יורדין לגיהנם ומצפצפין ועולין הימנה ומתרפאין, שנאמר והבאתי את השלישית באש, ועליהם אמרה חנה ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל, אבל מי שעונותיו מרובים מזכיותיו, ובכלל אותן העונות עון זה החמור, והוא עון פושעי ישראל בגופן, וכן פושעי אומות העולם בגופן והם בעלי עבירה כגון עריות ושפיכות דמים, יורדין לגיהנם ונידונין בה שנים עשר חדש, לאחר שנים עשר חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת וגיהנם פולטתן ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים שנאמר ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם, אבל המינים והמשומדים והאפיקורסין ושכפרו בתורה ושכפרו בתחיית המתים ושפרשו מדרכי צבור ושנתנו חתיתם בארץ חיים, והם הפרנסים המטילים אימה יתירה על הציבור שלא לשם שמים כגון מלכי הגוים, אף על פי שאינו מחטיא אותם אלא מוליכן בדרך ישרה, אלא שעי"ז הצבור מכוונין דעותיהם ומעשיהם הטובים לעבודתו לא לעבודת אדון הכל, ושחטאו והחטיאו את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו, כל אלו יורדין לגיהנם ונדונין בה לדורי דורות שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו'.  
+
 
 +
שנו חכמים שלש כתות ליום הדין, אחת של צדיקים גמורים ואחת של רשעים גמורים ואחת של בינונים, צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי העוה"ב, רשעים גמורים נכתבים ונחתמין לאלתר לגיהנם שנאמר ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגו', בינונים שעונותיהן וזכיותיהן שקולים הקדוש ברוך הוא נקרא רב חסד מטה כלפי חסד, ועליהם אמר דוד אהבתי כי ישמע ה' את קולי תחנוני, ועליהם נאמרה אותה הפרשה כולה דלותי ולי יהושיע. היה בכלל מחצה עונות שלהם עון פושעי ישראל בגופן, והוא הראש שלא הניח תפילין מעולם, והוא הדין לשאר מצות עשה שבגופן שלא קיימן מעולם, כגון שלא קרא קריאת שמע ולא ברך על המזון לאחריו מעולם, כולן יורדין לגיהנם ומצפצפין ועולין הימנה ומתרפאין, שנאמר והבאתי את השלישית באש, ועליהם אמרה חנה ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל, אבל מי שעונותיו מרובים מזכיותיו, ובכלל אותן העונות עון זה החמור, והוא עון פושעי ישראל בגופן, וכן פושעי אומות העולם בגופן והם בעלי עבירה כגון עריות ושפיכות דמים, יורדין לגיהנם ונידונין בה שנים עשר חדש, לאחר שנים עשר חדש גופן כלה ונשמתן נשרפת וגיהנם פולטתן ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים שנאמר ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם, אבל המינים והמשומדים והאפיקורסין ושכפרו בתורה ושכפרו בתחיית המתים ושפרשו מדרכי צבור ושנתנו חתיתם בארץ חיים, והם הפרנסים המטילים אימה יתירה על הציבור שלא לשם שמים כגון מלכי הגוים, אף על פי שאינו מחטיא אותם אלא מוליכן בדרך ישרה, אלא שעי"ז הצבור מכוונין דעותיהם ומעשיהם הטובים לעבודתו לא לעבודת אדון הכל, ושחטאו והחטיאו את הרבים כגון ירבעם בן נבט וחביריו, כל אלו יורדין לגיהנם ונדונין בה לדורי דורות שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו'.  
    
זה שאמרו חכמים שלש כתות ליום הדין, יום מועד הוא לדין הכל, הוא שכתוב עליו יום ה' הגדול והנורא, והוא יום וזמן מתחילת העולם הבא, ובו שנינו בפרק חלק דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואינן עומדין בדין, אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא אבל עומדין בדין, ועליה שנו בתוספתא זה שאמרנו שלש כתות ליום הדין וכו', אבל אין הכונה לרבותינו להאריך עונש האדם ושכרו עד היום ההוא, ושלא יהא דין ועונש ושכר לנפשות קודם אותו הדין, אלא לפי שהם ז"ל מונין כאן כתות הצדיקים הגמורים, והם הזוכים לחיי העולם הבא שהוא אחר יום הדין הזה, לפיכך ספרו בהם שכרם הגמור שהוא חיי העולם הבא, וכן כת הרשעים הגמורים הם הנכרתים מחיי אותו העולם הבא והם הנדונים באותו היום העתיד להחזירם לגיהנם ולהכרת והאבד הנפש שם מתוך העונש והצער הגדול המתחדש עליהם, הלכו בברייתא זו אחר סוף מתן שכרן של מצות ואחר סוף עונשן של עבירות, אבל כל אחד ואחד מבני אדם יש לו יום הדין בשעת מיתתו, והוא נדון בשלש דיני כתות הללו בעצמן, צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין ונכנסים לאלתר לגן עדן, והוא עצמו חיים מחיי העולם הבא הוא, רשעים גמורים נחתמין ונכנסין לאלתר לגיהנם ונדונין בו, ובינונים מצפצפים משם להוציאן למקום מנוחה, כמו שאנו עתידין לבאר.  
 
זה שאמרו חכמים שלש כתות ליום הדין, יום מועד הוא לדין הכל, הוא שכתוב עליו יום ה' הגדול והנורא, והוא יום וזמן מתחילת העולם הבא, ובו שנינו בפרק חלק דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואינן עומדין בדין, אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא אבל עומדין בדין, ועליה שנו בתוספתא זה שאמרנו שלש כתות ליום הדין וכו', אבל אין הכונה לרבותינו להאריך עונש האדם ושכרו עד היום ההוא, ושלא יהא דין ועונש ושכר לנפשות קודם אותו הדין, אלא לפי שהם ז"ל מונין כאן כתות הצדיקים הגמורים, והם הזוכים לחיי העולם הבא שהוא אחר יום הדין הזה, לפיכך ספרו בהם שכרם הגמור שהוא חיי העולם הבא, וכן כת הרשעים הגמורים הם הנכרתים מחיי אותו העולם הבא והם הנדונים באותו היום העתיד להחזירם לגיהנם ולהכרת והאבד הנפש שם מתוך העונש והצער הגדול המתחדש עליהם, הלכו בברייתא זו אחר סוף מתן שכרן של מצות ואחר סוף עונשן של עבירות, אבל כל אחד ואחד מבני אדם יש לו יום הדין בשעת מיתתו, והוא נדון בשלש דיני כתות הללו בעצמן, צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין ונכנסים לאלתר לגן עדן, והוא עצמו חיים מחיי העולם הבא הוא, רשעים גמורים נחתמין ונכנסין לאלתר לגיהנם ונדונין בו, ובינונים מצפצפים משם להוציאן למקום מנוחה, כמו שאנו עתידין לבאר.  
שורה 32: שורה 33:  
אף על פי שהמדה כך היא כמו שהזכירו חכמים, אפשר כשיחטא האדם סמוך למיתה ויכריע עצמו לכף חובה, זכיות שעשה מקילין לו מדינה של גיהנם, וכן מי שהיה רובו עבירות וסמוך למיתה שקל עצמו והיה מחצה זכיות ומחצה עבירות, רב חסד מטה לו כלפי חסד וזוכה בעולם הנשמות, ומחצה עבירות שעשה גורעין ממנו חלקו, שכל אדם לפי מעשיו הוא זוכה בעוה"ב. כך אמרו חכמים (ב"ב ע"ה א') לעולם הבא מלמד שכל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חברו, ואמרו עשן בחופה למה וכו'. וכן אפשר שזה הדין נוהג במי שהיה בר"ה במדה אחת ונגזר עליו דינו, ואח"כ הכריע עצמו לצד אחת מן המדות, שדינו במקומו עומד, ובעולם הנשמות הוא נידון כשלש כתות הללו כפשט הברייתא.  
 
אף על פי שהמדה כך היא כמו שהזכירו חכמים, אפשר כשיחטא האדם סמוך למיתה ויכריע עצמו לכף חובה, זכיות שעשה מקילין לו מדינה של גיהנם, וכן מי שהיה רובו עבירות וסמוך למיתה שקל עצמו והיה מחצה זכיות ומחצה עבירות, רב חסד מטה לו כלפי חסד וזוכה בעולם הנשמות, ומחצה עבירות שעשה גורעין ממנו חלקו, שכל אדם לפי מעשיו הוא זוכה בעוה"ב. כך אמרו חכמים (ב"ב ע"ה א') לעולם הבא מלמד שכל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חברו, ואמרו עשן בחופה למה וכו'. וכן אפשר שזה הדין נוהג במי שהיה בר"ה במדה אחת ונגזר עליו דינו, ואח"כ הכריע עצמו לצד אחת מן המדות, שדינו במקומו עומד, ובעולם הנשמות הוא נידון כשלש כתות הללו כפשט הברייתא.  
   −
כשנפרעין ממי שרובו זכיות על מיעוט עבירות שעשה בעולם הזה, הרי הוא כאלו לא עשאן ונותנין לו חלקו בעולם הבא כמו שראוי לזכיות שעשה. ואעפ"כ מי שבידו מצוות ואין בידו עבירה, ומי שבידו מאות מצות כמותן, והיו בידו עבירות אלא שנפרעו ממנו בעוה"ז, אין חלקם בעולם הבא שוה, זה צדיק גמור, וזה צדיק שאינו גמור, לפיכך נפרעין ממנו בעוה"ז, בכדי שיהא ראוי לחיי העוה"ב, לא שיגיע למעלת הצדיקים שלא חטאו, אלא כל שנקי וזכאי מחברו, חלקו בטוב מרובה משל חברו כפי מה שראוי לכל אחד לפי אמונתו ולפי מעשיו, כי אלהי משפט ה' אשרי כל חוכי לו.  
+
כשנפרעין ממי שרובו זכיות על מיעוט עבירות שעשה בעולם הזה, הרי הוא כאלו לא עשאן ונותנין לו חלקו בעולם הבא כמו שראוי לזכיות שעשה. ואעפ"כ מי שבידו מצוות ואין בידו עבירה, ומי שבידו מאות מצות כמותן, והיו בידו עבירות אלא שנפרעו ממנו בעוה"ז, אין חלקם בעולם הבא שוה, זה צדיק גמור, וזה צדיק שאינו גמור, לפיכך נפרעין ממנו בעוה"ז, בכדי שיהא ראוי לחיי העוה"ב, לא שיגיע למעלת הצדיקים שלא חטאו, אלא כל שנקי וזכאי מחברו, חלקו בטוב מרובה משל חברו כפי מה שראוי לכל אחד לפי אמונתו ולפי מעשיו, כי אלהי משפט ה' אשרי כל חוכי לו.
    
==== קיז ====
 
==== קיז ====

תפריט ניווט