שינויים

הכינור הוא אחד מהכלים בהם היו הלווים מנגנים בבית המקדש, לכינור זה יש שבעה מיתרים, הנקראים 'נימים'. על פי המסורת, בימות המשיח לכינורו של מלך המשיח יהיו שמונה נימים, ובעולם הבא יהיו לו עשרה נימים.

הכינור הוא אחד מהכלים בהם היו הלווים מנגנים בבית המקדש, לכינור זה יש שבעה מיתרים, הנקראים 'נימים'. על פי המסורת, בימות המשיח לכינורו של מלך המשיח יהיו שמונה נימים, ובעולם הבא יהיו לו עשרה נימים.

וביאר המהרש"א שם, שבעולם הזה, הקדושה נמנית במספר שבע, ובימות המשיח שלא יהיה שיעבוד מלכויות תתווסף נימא אחת משום שמחה. ולעולם הבא הקדושה נמנית במספר עשר, ועל כן יהיו שם עשר נימין:

וביאר המהרש"א שם, שבעולם הזה, הקדושה נמנית במספר שבע, ובימות המשיח שלא יהיה שיעבוד מלכויות תתווסף נימא אחת משום שמחה. ולעולם הבא הקדושה נמנית במספר עשר, ועל כן יהיו שם עשר נימין:

''מדכתיב שבע חסר וי"ו דריש מלשון שבע דהיינו ז' נימין שכל א' עושה שיר ושמחה מיוחדת והיו בעוה"ז לפי יצירת ז' ימי בראשית כל הקדושות הולכין בשבע, השבת, השביעית והיובל והספירה. ושל ימות המשיח ח' נימין נוסף שיר א' ע"פ מ"ש אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות והיינו משום שמחה א' שאין בו שיעבוד מלכויות נוסף נימא אחת לימות המשיח. ושל עוה"ב עשר נימין שנא' עלי עשור ועלי נבל וגו' והכוונה בו שעוה"ב נברא בי' כי אז יתעלה למעלה מכל י' קדושות שבעולם עשר קדושות למטה א"י קדושה מכל הארצות כו' כדאיתא במשנה פ"ק דכלים ועשר קדושות למעלה במלאכים כדאמרינן במדרשות ובקרא בתרא דמייתי כתיב ביה שיר חדש דהיינו שיר לעוה"ב אבל קרא קמא דמייתי לא מוכח מידי ואפשר דסמך ארישא דההוא מזמור דכתיב מזמור שיר ליום השבת דהיינו עוה"ב יום שכולו שבת ועי"ל דכתיב בתריה כי שמחתני ה' בפעליך במעשה ידיך ארנון שאמר אימתי יהיה עלי עשור וגו' כי שמחתני ה' בפעליך בזמו שהקב"ה יבנה המקדש לעוה"ב כמ"ש באש עתיד לבנותה ואז גם אני במעשה ידיך ארנון דהיינו גם בגרוני ובפי שהם עיקר שיר יהיו לעתיד וכן במהרה בימינו, וק"ל.''

''מדכתיב שבע חסר וי"ו דריש מלשון שבע דהיינו ז' נימין שכל א' עושה שיר ושמחה מיוחדת והיו בעוה"ז לפי יצירת ז' ימי בראשית כל הקדושות הולכין בשבע, השבת, השביעית והיובל והספירה. ושל ימות המשיח ח' נימין נוסף שיר א' ע"פ מ"ש אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות והיינו משום שמחה א' שאין בו שיעבוד מלכויות נוסף נימא אחת לימות המשיח. ושל עוה"ב עשר נימין שנא' עלי עשור ועלי נבל וגו' והכוונה בו שעוה"ב נברא בי' כי אז יתעלה למעלה מכל י' קדושות שבעולם עשר קדושות למטה א"י קדושה מכל הארצות כו' כדאיתא במשנה פ"ק דכלים ועשר קדושות למעלה במלאכים כדאמרינן במדרשות ובקרא בתרא דמייתי כתיב ביה שיר חדש דהיינו שיר לעוה"ב אבל קרא קמא דמייתי לא מוכח מידי ואפשר דסמך ארישא דההוא מזמור דכתיב מזמור שיר ליום השבת דהיינו עוה"ב יום שכולו שבת ועי"ל דכתיב בתריה כי שמחתני ה' בפעליך במעשה ידיך ארנון שאמר אימתי יהיה עלי עשור וגו' כי שמחתני ה' בפעליך בזמו שהקב"ה יבנה המקדש לעוה"ב כמ"ש באש עתיד לבנותה ואז גם אני במעשה ידיך ארנון דהיינו גם בגרוני ובפי שהם עיקר שיר יהיו לעתיד וכן במהרה בימינו, וק"ל.''

מקור חשוב נוסף לענייין זה הוא בתוספתא (ערכין פ"ב, ה"ז): ''רבי יהודה אומר שבע נימין בכנור היה שנאמר שבע שמחות את פניך, לימות המשיח שמונה שנאמר למנצח על השמינית על נימא ח', לעתיד לבוא בי' שנאמר הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו.''

מקור חשוב נוסף לענייין זה הוא בתוספתא (ערכין פ"ב, ה"ז): ''רבי יהודה אומר שבע נימין בכנור היה שנאמר שבע שמחות את פניך, לימות המשיח שמונה שנאמר למנצח על השמינית על נימא ח', לעתיד לבוא בי' שנאמר הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו.''

  ויובן בהקדים ביאור התוכן ד"ויהי ביום השמיני": בהתחלת פ' שמיני מסופר אודות העילוי דיום השמיני למילואים - שאף שגם לפנ"ז היו כל פרטי העבודות דשבעת ימי המילואים מ"מ ביום השמיני דוקא נעשה גילוי והשראת השכינה במשכן "היום ה' נראה אליכם", "וירא כל העם וירונו גו'".<br/>והביאור בזה - כמ"ש הכלי יקר "לפי שהיה יום זה שמיני דבר זה גרם קדושה ביתר שאת כי כל מספר ז' חול ומספר שמיני קודש . . כי מספר זה מיוחד אליו ית'" וכמבואר גם בתשובות הרשב"א שמספר שבעה מורה על שבעת ימי ההיקף שבעת ימי הבנין כללות סדר ההשתלשלות ומספר שמונה מורה על הבחי' שלמעלה משבעת ימי ההיקף שומר ההיקף למעלה מסדר השתלשלות.<br/>ונמצא שהחילוק בין שבעת ימי המילואים ליום השמיני הוא - ששבעת ימי המילואים עיקרם עבודת המטה עבודה שהיא מצד ובגדרי העולם ועל ידה נעשית ההכנה ליום השמיני שבו נעשה גילוי אור אלקי שלמעלה מגדרי העולם.<br/>וכשם שהדברים אמורים בנוגע להמשכן - כן הוא גם בנוגע לכללות העולם:<br/>עבודת המטה כללות "מעשינו ועבודתינו" בזמן הזה - שייכת למספר שבעה גדרי העולם (ע"ד ובדוגמת עבודת הכהנים בשבעת ימי המילואים). ועל ידה נעשית ההכנה לגילוי והשראת השכינה (המרומז במספר שמיני ש"מיוחד לו ית'") דלעתיד לבוא, "ביום השמיני" ש"נטל עשר עטרות", "רמז למה שארז"ל" כינור של ימות המשיח יהי' שמונה נימין ושל העה"ב עשרה נימין, לפי שלימות המשיח נגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי ה' אחד . . יראו את כבוד ה' עין בעין . . כי היום ה' נראה אליכם".

  ויובן בהקדים ביאור התוכן ד"ויהי ביום השמיני": בהתחלת פ' שמיני מסופר אודות העילוי דיום השמיני למילואים - שאף שגם לפנ"ז היו כל פרטי העבודות דשבעת ימי המילואים מ"מ ביום השמיני דוקא נעשה גילוי והשראת השכינה במשכן "היום ה' נראה אליכם", "וירא כל העם וירונו גו'".<br/>והביאור בזה - כמ"ש הכלי יקר "לפי שהיה יום זה שמיני דבר זה גרם קדושה ביתר שאת כי כל מספר ז' חול ומספר שמיני קודש . . כי מספר זה מיוחד אליו ית'" וכמבואר גם בתשובות הרשב"א שמספר שבעה מורה על שבעת ימי ההיקף שבעת ימי הבנין כללות סדר ההשתלשלות ומספר שמונה מורה על הבחי' שלמעלה משבעת ימי ההיקף שומר ההיקף למעלה מסדר השתלשלות.<br/>ונמצא שהחילוק בין שבעת ימי המילואים ליום השמיני הוא - ששבעת ימי המילואים עיקרם עבודת המטה עבודה שהיא מצד ובגדרי העולם ועל ידה נעשית ההכנה ליום השמיני שבו נעשה גילוי אור אלקי שלמעלה מגדרי העולם.<br/>וכשם שהדברים אמורים בנוגע להמשכן - כן הוא גם בנוגע לכללות העולם:<br/>עבודת המטה כללות "מעשינו ועבודתינו" בזמן הזה - שייכת למספר שבעה גדרי העולם (ע"ד ובדוגמת עבודת הכהנים בשבעת ימי המילואים). ועל ידה נעשית ההכנה לגילוי והשראת השכינה (המרומז במספר שמיני ש"מיוחד לו ית'") דלעתיד לבוא, "ביום השמיני" ש"נטל עשר עטרות", "רמז למה שארז"ל" כינור של ימות המשיח יהי' שמונה נימין ושל העה"ב עשרה נימין, לפי שלימות המשיח נגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי ה' אחד . . יראו את כבוד ה' עין בעין . . כי היום ה' נראה אליכם".

[[Category:ערכים מלאים]]

[[Category:ערכים מלאים]]