בדברי הרמב"ם יש לדייק, שלא זו בלבד שיקבע ביום התענית יום שמחה – אלא שהתענית עצמה תיהפך ליום שמחה, וע"ד ל' הפסוק (ישעיה יב, א) "אודך ה' כי אנפת בי", שהודיה היא מפני ש"אנפת בי"<ref>(ע"פ לקו"ש חט"ו ע' 43 ואילך)</ref>. | בדברי הרמב"ם יש לדייק, שלא זו בלבד שיקבע ביום התענית יום שמחה – אלא שהתענית עצמה תיהפך ליום שמחה, וע"ד ל' הפסוק (ישעיה יב, א) "אודך ה' כי אנפת בי", שהודיה היא מפני ש"אנפת בי"<ref>(ע"פ לקו"ש חט"ו ע' 43 ואילך)</ref>. |