שינויים

והמעמיקים בחכמה אמרו, כי לפיכך קרבן תודה אינו בטל, מפני שהוא לצורך הודאות הנשמות, כשתצא כל אחת מגלותה הידועה, ויתעלו בתפארת מקום היחוד ומקום ההודאה, כענין 'ארבעה שצריכים להודות' (ברכות נד ב), בבואם אל ביתם בשלום, ולומר 'יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם', שבאו בשלום אל עולם הנשמות, האילן שפורחין משם ומשם תשובתם הרמתה, עד כאן לשון (תולעת יעקב).

והמעמיקים בחכמה אמרו, כי לפיכך קרבן תודה אינו בטל, מפני שהוא לצורך הודאות הנשמות, כשתצא כל אחת מגלותה הידועה, ויתעלו בתפארת מקום היחוד ומקום ההודאה, כענין 'ארבעה שצריכים להודות' (ברכות נד ב), בבואם אל ביתם בשלום, ולומר 'יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם', שבאו בשלום אל עולם הנשמות, האילן שפורחין משם ומשם תשובתם הרמתה, עד כאן לשון (תולעת יעקב).

וכן כתב בעבודת הקודש בחלק העבודה פרק מ"ג, וזה לשונו: ולעולם הבא אחר התחיה, אין חטא, ואין מות, ולזה אין חטאות ואשמות ושום קרבן לעתיד לבא, זולת תמידין ומוספין וקרבן תודה, שלא יתבטלו לעולם. כי חטאות ואשמות באות על חטא, ובזמן שאין חטא, חטאות ואשמות למה. ובמדרש שוחר טוב (תהלים ק, ד) 'באו שעריו בתודה וגו' הודו לה' ברכו שמו' (תהלים ק, ד), אמר רבי פנחס בשם רבי לוי, כל הקרבנות בטלים וקרבן תודה אינו בטל לעולם, שנאמר (שם נו, יג) 'אשלם תודות לך' - 'תודות' שתים, אחת כנגד התפלה ואחת כנגד הקרבן. וכן הוא אומר (ירמיה לג, יא) 'קול ששון וקול שמחה', וגו' 'קול אמרים הודו את ה'', הרי תפלות ההודייה ו'מבאים תודה בית ה'' (שם), (הרי) [הוי] קרבן תודה. וסוד הענין, כי החטא הוא הגורם הרחקת הארץ העליונה, והקיצוץ והפירוד ביחוד, ולזה הוצרכו הקרבנות, לבסם העולם, ולפתוח המקור להאיר באורו, ולקרב רחוקים, ולהרחיק כל דבר רע וטמא מן המקדש. ולעתיד לבוא שיתבער היצר הרע המחטיא, ו'יתמו חטאים מן הארץ' (תהלים קד, לה), לא יצטרך לקרבן עוד, כי תתעלה מדת דינו ברחמים, 'והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד' (זכריה יד, ט), (עכ"ל עבודת הקודש).  

וכן כתב בעבודת הקודש בחלק העבודה פרק מ"ג, וזה לשונו: ולעולם הבא אחר התחיה, אין חטא, ואין מות, ולזה אין חטאות ואשמות ושום קרבן לעתיד לבא, זולת תמידין ומוספין וקרבן תודה, שלא יתבטלו לעולם. כי חטאות ואשמות באות על חטא, ובזמן שאין חטא, חטאות ואשמות למה. ובמדרש שוחר טוב (תהלים ק, ד) 'באו שעריו בתודה וגו' הודו לה' ברכו שמו' (תהלים ק, ד), אמר רבי פנחס בשם רבי לוי, כל הקרבנות בטלים וקרבן תודה אינו בטל לעולם, שנאמר (שם נו, יג) 'אשלם תודות לך' - 'תודות' שתים, אחת כנגד התפלה ואחת כנגד הקרבן. וכן הוא אומר (ירמיה לג, יא) 'קול ששון וקול שמחה', וגו' 'קול אמרים 'הודו' את ה' ', הרי תפלות ההודייה ו'מבאים תודה בית ה' ' (שם), (הרי) [הוי] קרבן תודה. וסוד הענין, כי החטא הוא הגורם הרחקת הארץ העליונה, והקיצוץ והפירוד ביחוד, ולזה הוצרכו הקרבנות, לבסם העולם, ולפתוח המקור להאיר באורו, ולקרב רחוקים, ולהרחיק כל דבר רע וטמא מן המקדש. ולעתיד לבוא שיתבער היצר הרע המחטיא, ו'יתמו חטאים מן הארץ' (תהלים קד, לה), לא יצטרך לקרבן עוד, כי תתעלה מדת דינו ברחמים, 'והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד' (זכריה יד, ט), (עכ"ל עבודת הקודש).

===רסה. ===

===רסה. ===