שינויים

לעתיד לבוא, תהיה ירושלים מרכז העולם כולו, והעיר העיקרית בו<ref>שמות רבה פרשה כג, יא. "אמר רבי יוחנן: עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל המדינות, מדרש רבה שיר השירים, פ"א: דבר אחר בנות ירושלים אמר רבי יוחנן, עתידה ירושלים להיעשות מטרפולין לכל המדינות ולהמשיך כנהר אליה לכבודה, כמו דאת אמר "אשדוד בנותיה וחצריה, עזה בנותיה וחצריה עד לשע". רש"י על שיר השירים ז "דבר אחר פניך צופות פני דמשק, מצפות לבוא שערי ירושלים עד דמשק שעתידה להרחיב עד דמשק".</ref>, אליה יתקבצו מעמים רבים וממלכות רבות<ref>אבות דרבי נתן פרק לה. "רשב"ג אומר, עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל הגוים וכל הממלכות שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה', ולהל הוא אומר יקוו המים, מה קיווי האמור להלן לכנס כל מימי בראשת למקום אחד, אף קיווי האמור כאן לקבץ כל הגויים והממלכות לתוכה, שנאמר ונקוו אליה כל הגויים".</ref>, וילכו לאורה<ref>ילקוט שמעוני ישעיה תצט "והלכו גויים לאורך", אמר ר' הושעיה עתידה ירושלים לעשות פנס לגוים והם מהלכים לאורה, מה טעם, "והלכו גויים לאורך". וכן הוא אומר "נכון יהיה הר בית ה' בראש הרים . . ונהרו אליו כל הגויים", וזה אמר הכתוב "באורך נראה אור".</ref>.

לעתיד לבוא, תהיה ירושלים מרכז העולם כולו, והעיר העיקרית בו<ref>שמות רבה פרשה כג, יא. "אמר רבי יוחנן: עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל המדינות, מדרש רבה שיר השירים, פ"א: דבר אחר בנות ירושלים אמר רבי יוחנן, עתידה ירושלים להיעשות מטרפולין לכל המדינות ולהמשיך כנהר אליה לכבודה, כמו דאת אמר "אשדוד בנותיה וחצריה, עזה בנותיה וחצריה עד לשע". רש"י על שיר השירים ז "דבר אחר פניך צופות פני דמשק, מצפות לבוא שערי ירושלים עד דמשק שעתידה להרחיב עד דמשק".</ref>, אליה יתקבצו מעמים רבים וממלכות רבות<ref>אבות דרבי נתן פרק לה. "רשב"ג אומר, עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל הגוים וכל הממלכות שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה', ולהל הוא אומר יקוו המים, מה קיווי האמור להלן לכנס כל מימי בראשת למקום אחד, אף קיווי האמור כאן לקבץ כל הגויים והממלכות לתוכה, שנאמר ונקוו אליה כל הגויים".</ref>, וילכו לאורה<ref>ילקוט שמעוני ישעיה תצט "והלכו גויים לאורך", אמר ר' הושעיה עתידה ירושלים לעשות פנס לגוים והם מהלכים לאורה, מה טעם, "והלכו גויים לאורך". וכן הוא אומר "נכון יהיה הר בית ה' בראש הרים . . ונהרו אליו כל הגויים", וזה אמר הכתוב "באורך נראה אור".</ref>.

כפי שנתנבא הנביא ישעיה<ref>פרק ב בתחילתו.</ref>: "והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות, והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", וכן נביאים נוספים<ref>מיכה ד, א "והיה באחרית הימים, יהיה הר בית ה' נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות, ונהרו עליו עמים, והלכו גויים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".</ref>.

כפי שנתנבא הנביא ישעיה<ref>פרק ב בתחילתו.</ref>: "והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות, והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", וכן נביאים נוספים<ref>מיכה ד, א "והיה באחרית הימים, יהיה הר בית ה' נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות, ונהרו עליו עמים, והלכו גויים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".</ref>.

מבית קדשי הקדשים ייצא נחל ובו מיני אילנות ומגדנות<ref> סנהדרין ק, א ""ישב רבי ירמיה לפני רבי זירא ואמר: עתיד הקב"ה להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו כל מיני מגדים. אמר לו זקן אחד: יישר, וכן אמר רבי יוחנן".</ref>, המרפא את כל החולים<ref>שמות רבה פ' טו, כא: "מוצאין אנו עשרה דברים עתיד הקב"ה לחדש לעתיד לבא . . השני' מוציא מים חיים מירושלים ומרפא בהם כל שיש לו מחלה שנאמר כל נפש חי' אשר ישרץ אל כל אשר יבא שם נחלים יהיו גו'. השלישית עושה האילנות ליחן פירותיהן בכל חדש וחדש ויהי' אדם אוכל מהם ומתרפא שנאמר שם ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה וגו' לחדשיו יבכר כי מדמיו מן המקדש המה יוצאים. . . החמישי שהוא בונה את ירושלים באבן ספיר שנאמר הנה אנכי מהביץ בפוך אבניך וכתיב שם ושמתי כדכד שמשותיך ואותו אבנים מאירות כשמש ועובדי כוכבים באין ורואין בכבודן של ישראל שנאמר שם והלכו גוים לאורך".</ref>, והוא הבאר שמצאו עבדי יצחק<ref>פרקי דרבי אלעזר, לה "ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים", וכתיב "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים בירושלים", הוא הבאר שעתיד לעלות בירושלים ולהשקות את כל סביבותיה".<br />

מבית קדשי הקדשים ייצא נחל ובו מיני אילנות ומגדנות<ref> סנהדרין ק, א ""ישב רבי ירמיה לפני רבי זירא ואמר: עתיד הקב"ה להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו כל מיני מגדים. אמר לו זקן אחד: יישר, וכן אמר רבי יוחנן".</ref>, המרפא את כל החולים<ref>שמות רבה פ' טו, כא: "מוצאין אנו עשרה דברים עתיד הקב"ה לחדש לעתיד לבא . . השני' מוציא מים חיים מירושלים ומרפא בהם כל שיש לו מחלה שנאמר כל נפש חי' אשר ישרץ אל כל אשר יבא שם נחלים יהיו גו'. השלישית עושה האילנות ליחן פירותיהן בכל חדש וחדש ויהי' אדם אוכל מהם ומתרפא שנאמר שם ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה וגו' לחדשיו יבכר כי מדמיו מן המקדש המה יוצאים. . . החמישי שהוא בונה את ירושלים באבן ספיר שנאמר הנה אנכי מהביץ בפוך אבניך וכתיב שם ושמתי כדכד שמשותיך ואותו אבנים מאירות כשמש ועובדי כוכבים באין ורואין בכבודן של ישראל שנאמר שם והלכו גוים לאורך".</ref>, והוא הבאר שמצאו עבדי יצחק<ref>פרקי דרבי אלעזר, לה "ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים", וכתיב "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים בירושלים", הוא הבאר שעתיד לעלות בירושלים ולהשקות את כל סביבותיה".<br />

ר"ה כג, א "א"ר יוחנן כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקב"ה להחזירן לה, שנאמר "אתן במדבר ארז שיטה", ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר "ציון מדבר הייתה וגו'". וראה במהרש"א שם ששיטה הוא עץ השייך לבנייה.

ר"ה כג, א "א"ר יוחנן כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקב"ה להחזירן לה, שנאמר "אתן במדבר ארז שיטה", ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר "ציון מדבר הייתה וגו'". וראה במהרש"א שם ששיטה הוא עץ השייך לבנייה.

</ref>. ועתיד ה' להחזיר לירושלים כל עץ שנטלו ממנה הגויים בעת הגלות<ref>ילקוט שמעוני צפניה תקסז: והיה ביום ההוא אחפש את ירושלים בנרות בנרות ולא לאור החמה ולא לאור הלבנה שאין מבערין את החמץ בהם כך עתיד קדוש ברוך ההל לפשפש את ירושלים בנרות לבער משם עבודה זרה ולעקור משם יצר הרע אמרו בני ישראל רבונו של עולם

</ref>. ועתיד ה' להחזיר לירושלים כל עץ שנטלו ממנה הגויים בעת הגלות <ref>ר"ה כג, א "א"ר יוחנן כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקב"ה להחזירן לה, שנאמר "אתן במדבר ארז שיטה", ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר "ציון מדבר הייתה וגו'". וראה במהרש"א שם ששיטה הוא עץ השייך לבנייה.</ref>.

אימתי אתה עושה כך אמה להם משאעשה מה שכתוב למעלה "והיה ביום ההוא נאום ה' קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות הילילו יושבי המכתש כי נדמה כל עם כנען

נכרתו כל נטילי כסף", באותה שעה אחפש את ירושלים בנרות.

</ref>.

==קדושתה ומעלתה של ירושלים==

==קדושתה ומעלתה של ירושלים==

 

הקב"ה יטהר את ירושלים לעתיד לבא<ref>זוהר שמות יז, א "עתיד הקב"ה להתגלות בירושלים של מטה ולזכך אותה מטינופי העמים".</ref>, וינקה אותה מהעבודת-הזרה שהקימו בה העמים בעת הגלות<ref>ילקו"ש, בהעלותך, ח, ב "אמר הקב"ה, בעוה"ז אע"פ שהיה במשכן אורה לכבודי הנרות היו דולקים לתוכו אף לעתיד לבא אע"פ שאני ממלא ירושלים מכבודי שנאמר "קומי אורי כי בא אורך" וגו', אני מדליק לתוכה נרות שנאמר "והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות", וכתיב "כי נר מצוה ותורה אור".

הקב"ה יטהר את ירושלים לעתיד לבא<ref>ילקוט שמעוני צפניה תקסז: והיה ביום ההוא אחפש את ירושלים בנרות בנרות ולא לאור החמה ולא לאור הלבנה שאין מבערין את החמץ בהם כך עתיד קדוש ברוך ההל לפשפש את ירושלים בנרות לבער משם עבודה זרה ולעקור משם יצר הרע אמרו בני ישראל רבונו של עולם אימתי אתה עושה כך אמה להם משאעשה מה שכתוב למעלה "והיה ביום ההוא נאום ה' קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות הילילו יושבי המכתש כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף", באותה שעה אחפש את ירושלים בנרות.</ref><ref>זוהר שמות יז, א "עתיד הקב"ה להתגלות בירושלים של מטה ולזכך אותה מטינופי העמים".</ref>, וינקה אותה מהעבודת-הזרה שהקימו בה העמים בעת הגלות<ref>ילקו"ש, בהעלותך, ח, ב "אמר הקב"ה, בעוה"ז אע"פ שהיה במשכן אורה לכבודי הנרות היו דולקים לתוכו אף לעתיד לבא אע"פ שאני ממלא ירושלים מכבודי שנאמר "קומי אורי כי בא אורך" וגו', אני מדליק לתוכה נרות שנאמר "והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות", וכתיב "כי נר מצוה ותורה אור".

וראה בתורת משה - האלשיך: והנה על זה יקשה שבשלמא לדעת האומר שהי' שפע האור בא מעין עולם המלאכים הי' אפשר לומר כדעת רבי יעקב בר יוסי שהשכינה השורה במשכן לא היתה בהארה אשר לה מהשם הגדול על כן יאירו שם הנרות שעל ידי בשר ודם אבל לדידך שאור הנרות אור עצום בא מהשם הגדול קשה כי היתכן שיהי' גדול אורה הנמשך לנרות שעל ידי בשר ודם מהאור הנמשך לשכינה השורה במקדש מהשם הגדול שאם האור הנמשך לנרות הוא מהשם הגדול מכל שכן הוא שיגדל אור הנמשך לשכינה ואם כן איך יאירו שבעת הנרות לפני אור השכינה שוכנת שם בהארה הגדולה ואם עם כל זה יפליא הוא יתברך שיאירו הוא דבר מתמי' בתכלית לזה אמר אל תתמה כי מעתה רצה הקב"ה להורות לנו הפלא העצום למען מעתה נראה בחוש אשר יפליא לעשות לעתיד וזהו אומרו אמר הקב"ה אף על פי שהי' במשכן אורה מכבודי שהוא מהשם הגדול שבשכינה ועם כל זה היו הנרות דולקין ולא נחשכים לפני האור הגדול עשיתי הפלא הזה למען תדעו כי אף לעתיד לבא אף על פי שאני ממלא ירושלים מכבודי אף על פי כן אני מדליק נרות שהוא במקדש על ידי בשר ודם.

וראה בתורת משה - האלשיך: והנה על זה יקשה שבשלמא לדעת האומר שהי' שפע האור בא מעין עולם המלאכים הי' אפשר לומר כדעת רבי יעקב בר יוסי שהשכינה השורה במשכן לא היתה בהארה אשר לה מהשם הגדול על כן יאירו שם הנרות שעל ידי בשר ודם אבל לדידך שאור הנרות אור עצום בא מהשם הגדול קשה כי היתכן שיהי' גדול אורה הנמשך לנרות שעל ידי בשר ודם מהאור הנמשך לשכינה השורה במקדש מהשם הגדול שאם האור הנמשך לנרות הוא מהשם הגדול מכל שכן הוא שיגדל אור הנמשך לשכינה ואם כן איך יאירו שבעת הנרות לפני אור השכינה שוכנת שם בהארה הגדולה ואם עם כל זה יפליא הוא יתברך שיאירו הוא דבר מתמי' בתכלית לזה אמר אל תתמה כי מעתה רצה הקב"ה להורות לנו הפלא העצום למען מעתה נראה בחוש אשר יפליא לעשות לעתיד וזהו אומרו אמר הקב"ה אף על פי שהי' במשכן אורה מכבודי שהוא מהשם הגדול שבשכינה ועם כל זה היו הנרות דולקין ולא נחשכים לפני האור הגדול עשיתי הפלא הזה למען תדעו כי אף לעתיד לבא אף על פי שאני ממלא ירושלים מכבודי אף על פי כן אני מדליק נרות שהוא במקדש על ידי בשר ודם.

</ref>. ואף שכבוד ה' ממלא אותה, ה' מדליק בה נרות להאירה<ref>פסיקתא רבתי כ"ח: "תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכיר את ירושלים, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי, שעתיד הקב"ה להחזיר לירושלין כל שמחתה, כעניין שנאמר "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראש", וכל המתאבל על ירושלים בעולם הזה ישמח עימה לעתיד לבא, שנאמר "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה". </ref>, ומחזיר ה' אליה כל שמחתה<ref>זכריה ב, ח.</ref>.

</ref>. ואף שכבוד ה' ממלא אותה, ה' מדליק בה נרות להאירה<ref>פסיקתא רבתי כ"ח: "תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכיר את ירושלים, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי, שעתיד הקב"ה להחזיר לירושלין כל שמחתה, כעניין שנאמר "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראש", וכל המתאבל על ירושלים בעולם הזה ישמח עימה לעתיד לבא, שנאמר "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה". </ref>, ומחזיר ה' אליה כל שמחתה<ref>זכריה ב, ח.</ref>.

ספרי דברים פ"א א: "כיוצא בו דרש רב יהודה "משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו . . מה אתה מקיים ודמשק מנוחתו מניין שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק שנאמר ודמשק מנוחתו ואין מנוחתו אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתו עדי עד. וראה גם ילקוט שמעוני ישעיה תעב.

ספרי דברים פ"א א: "כיוצא בו דרש רב יהודה "משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו . . מה אתה מקיים ודמשק מנוחתו מניין שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק שנאמר ודמשק מנוחתו ואין מנוחתו אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתו עדי עד. וראה גם ילקוט שמעוני ישעיה תעב.

וכן הוא בילקו"ש דברים תשצב, ועוד.

וכן הוא בילקו"ש דברים תשצב, ועוד.

</ref>, ושעריה מגיעים עד דמשק<ref> ילקוט שמעוני, ישעיה תעב " אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים להיות מגעת לשערי דמשק מה טעם ומשא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו וכתיב אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק מה התאנה הזו צרה מלמטה ורחבה מלמעלה כך<br />

</ref>, ושעריה מגיעים עד דמשק<ref> ילקוט שמעוני, ישעיה תעב " אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים להיות מגעת לשערי דמשק מה טעם ומשא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו וכתיב אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק מה התאנה הזו צרה מלמטה ורחבה מלמעלה כך עתידה ירושלים להיות מרחבת ועולה והגליות באות ונינוחות בה לקיים מה שנאמר ודמשק מנוחתו ואין מנוחה אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתי עדי עד א"ל ומה אתה מקיים ונבנתה העיר על תלה שאינה עתידה לזוז ממקומה אלא מרחבת ועולה מכל צדדיה והגליות באות ונינוחות תחתיה לקיים מה שנאמר כי ימין ושמאל תפרוצי הרי לרוחב לאורך מנין ומגדל חננאל עד יקבי המלך רבי ברכיה אמר עד אוקינוס זכאי רבה שם חכם אמר עד שיחי דיפו ולא פליגי האי מאן דאמר עד אוקינוס עד יקבים שיקבם מלך מלכי המלכים הקב"ה ומאן דאמר עד שיחי דיפו עד יקבים שיקבם המלך שלמה הרי לאורך ולרוחב לגובה מנין ורחבה ונסבה למעלה"

עתידה ירושלים להיות מרחבת ועולה והגליות באות ונינוחות בה לקיים מה שנאמר ודמשק מנוחתו ואין מנוחה אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתי עדי עד א"ל ומה אתה מקיים ונבנתה העיר על תלה שאינה עתידה לזוז ממקומה אלא מרחבת ועולה מכל צדדיה והגליות באות ונינוחות תחתיה לקיים מה שנאמר כי ימין ושמאל תפרוצי הרי לרוחב לאורך מנין ומגדל חננאל עד יקבי המלך רבי ברכיה אמר עד אוקינוס זכאי רבה שם חכם אמר עד שיחי דיפו ולא פליגי האי מאן דאמר עד אוקינוס עד יקבים שיקבם מלך מלכי המלכים הקב"ה ומאן דאמר עד שיחי דיפו עד יקבים שיקבם המלך שלמה הרי לאורך ולרוחב לגובה מנין ורחבה ונסבה למעלה"

</ref>, ויש מקומות בהם מובא שתגיע עד סוף כל העולם<ref>מהרש"א חדא"ג בבא בתרא עה, ב " ושם ד"ה "ירושלים ששמך בתוכך ומקדשך" - יש לפרש בזה ע"פ המדרש שירושלים דלעתיד יהיה גדול כ"כ כמו ערי כי א"י דהשתא וביהמ"ק שבתוכה יהיה גדול כ"כ כמו ירושלים דהשתא, ולזה אמרו ירושלים שמקדשך בתוכה, ר"ל עומד בתוך כל ירושלים דהשתא שיהיה גדול כמוה . . ולזה אמר פרזות תשב ירושלים וגו' ולא אמר פרזה תשב לשון יחיד לרמוז שירושלים בישובה לעתיד תהיה גדול ככל פרזות א"י דהשתא כמ"ש לעיל, ואמר מרו אדם ובהמה בתוכה כו' נקט אדם ובהמה מרוב אדם המביאים עמהן בהמות לקרבנות כמ"ש כצאן קדשים אשר במועדיה וגו' וסיים בקרא ואני אהיה לה חומת אש וגו' כי מרוב גודלה א"א לה חומת בנין של אדם וק"ל.</ref>.

</ref>, ויש מקומות בהם מובא שתגיע עד סוף כל העולם<ref>מהרש"א חדא"ג בבא בתרא עה, ב " ושם ד"ה "ירושלים ששמך בתוכך ומקדשך" - יש לפרש בזה ע"פ המדרש שירושלים דלעתיד יהיה גדול כ"כ כמו ערי כי א"י דהשתא וביהמ"ק שבתוכה יהיה גדול כ"כ כמו ירושלים דהשתא, ולזה אמרו ירושלים שמקדשך בתוכה, ר"ל עומד בתוך כל ירושלים דהשתא שיהיה גדול כמוה . . ולזה אמר פרזות תשב ירושלים וגו' ולא אמר פרזה תשב לשון יחיד לרמוז שירושלים בישובה לעתיד תהיה גדול ככל פרזות א"י דהשתא כמ"ש לעיל, ואמר מרו אדם ובהמה בתוכה כו' נקט אדם ובהמה מרוב אדם המביאים עמהן בהמות לקרבנות כמ"ש כצאן קדשים אשר במועדיה וגו' וסיים בקרא ואני אהיה לה חומת אש וגו' כי מרוב גודלה א"א לה חומת בנין של אדם וק"ל.</ref>.

==הגבהתה מעל הארץ==

==הגבהתה מעל הארץ==

לעתיד לבוא עתיד הקב"ה לרומם ולהגביה את ירושלים מעל הארץ, ומובא שעתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה, ולא יהיה צער לעלות, כי ענני שמיים יעלו את הבאים בשעריה<ref>מהרש"א, ב"ב עה, ב ד"ה עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלהף: "כל הגבהה ודאי למעלה הוא אבל אמר שהגבהה זו לא יהיה לה לירושלים לגריעותא כדקאמר שמא יש צער לעלות כו' אלא למעלת ירושלים יהיה ההגבהה ואמר ג' פרסאות כתחתחת דירושלים קמייתא ג' פרסאי שהוא שיעור מחנה ישראל במדבר שגם בירושלים היה קיבוץ כל מחנה ישראל בדגלים והוא י"ב מיל לכל שבט ושבט מיל בין באורך בין ברוחב וע"ש מעלת ישראל תהיה ג"כ לעתיד הגבהה כשיעור הזה לכוון הגבהה מיל לכל שבט ושבט כי תחתיה דלעתיד לא יהיה לה שיעור ומדה כדמסיק לקמן ע"כ גובהה כשיעור הזה לעתיד על רמז זה".</ref>. ומבואר<ref>מדרש הגדול שמות כז כא: אמר רבי אבון עתיד הקב"ה להעמיד את ירושלים על שלשה הרים גבוהים שניר ותבור וכרמל ולהיות מדליקין בראשן וכל ספינות הפורשו"ת בים רואות<br />

לעתיד לבוא עתיד הקב"ה לרומם ולהגביה את ירושלים מעל הארץ, ומובא שעתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה, ולא יהיה צער לעלות, כי ענני שמיים יעלו את הבאים בשעריה<ref>מהרש"א, ב"ב עה, ב ד"ה עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלהף: "כל הגבהה ודאי למעלה הוא אבל אמר שהגבהה זו לא יהיה לה לירושלים לגריעותא כדקאמר שמא יש צער לעלות כו' אלא למעלת ירושלים יהיה ההגבהה ואמר ג' פרסאות כתחתחת דירושלים קמייתא ג' פרסאי שהוא שיעור מחנה ישראל במדבר שגם בירושלים היה קיבוץ כל מחנה ישראל בדגלים והוא י"ב מיל לכל שבט ושבט מיל בין באורך בין ברוחב וע"ש מעלת ישראל תהיה ג"כ לעתיד הגבהה כשיעור הזה לכוון הגבהה מיל לכל שבט ושבט כי תחתיה דלעתיד לא יהיה לה שיעור ומדה כדמסיק לקמן ע"כ גובהה כשיעור הזה לעתיד על רמז זה".</ref>. ומבואר<ref>מדרש הגדול שמות כז כא: אמר רבי אבון עתיד הקב"ה להעמיד את ירושלים על שלשה הרים גבוהים שניר ותבור וכרמל ולהיות מדליקין בראשן וכל ספינות הפורשו"ת בים רואות ואין משתברות לפי שיתכנסו הגליות שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' כראש ההרים והוא בכבודו מאיר לישראל דכתיב לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי ה' יהיה לך לאור עולם רבי הושעיה בשם רבי אפס עתידה ירושלים ליעשות כמו פסיס לכל אומות העולם והן מהלכין לאורה ומה טעמיה והלכו גוים לאורך</ref>, כי גובה זה הוא כנגד שיעור מחנה ישראל בזמן הגלות.

ואין משתברות לפי שיתכנסו הגליות שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' כראש ההרים<br />

והוא בכבודו מאיר לישראל דכתיב לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי ה' יהיה לך לאור עולם רבי הושעיה בשם רבי אפס עתידה ירושלים ליעשות כמו פסיס לכל אומות העולם והן מהלכין לאורה ומה טעמיה והלכו גוים לאורך

</ref>, כי גובה זה הוא כנגד שיעור מחנה ישראל בזמן הגלות.

ויש מקומות שנאמר כי ירושלים תעמיד על שלשה הרים גבוהים<ref>בגדי אהרן: והנה אדפיס דבר בשם אומרו דהיינו בשם בן אחותו דכבוד אדוני מ"ו א"א הרב הגדול זצוק"ל בן אחותו כפשוטו וכמדרשו על שם חכמתו ה"ה הרב המופלג כמהור"ר ליב צונץ שהי' אב"ד בק"ק העלישויא ובק"ק פינטשוף אשר אמר פירוש נכון על מ"י בזו הפרשה על הפסוק וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך איתא כמדרש בעלי התוס' מכאן שיעקב תיקן תרומות ומעשרות וזהו שער השמים אמר ר"ש בן יוחאי אין בית המקדש של מעלה גבוה יותר מבה"מ של מטה יותר מל ח"י מיל כמנין וז"ה עכ"ה והוא תמוה מאוד וביותר האיך תלוי במה דאמר מקדם שיעקב תיקן תרומה ותירץ עפ"י מה דאיתא בי"ר פ' תרומה הביא בשם ע"מ על פסוק הרחיבי מקום אהלך שלעתיד ירחיב ה' ב"ה ירושלים יותר מכמות שהיא עכשיו תת"ק תחומי שבת וידוע מה דאיתא בגמרא שלעתיד יהי' גובה ירושלים כרחבה נמצא יהי' לעתיד גובה ירושלים תת"ק תחומי שבת כי לעתיד ירחיבה ג"כ תת"ק ברוחבה כמ"ש בע"מ באריכות ואיתא במ"ר ובזוהר ח"ג רכא דשאל האי מינא מנין לכם שיבנה הקב"ה לעתיד מקדש שלישי והשיב כתיב מקדש ה' כוננו ידיך מלמד שבה"מ שלעתיד בנוי כבר והוא ברקיע וזהו בה"מ של מעלה עכשיו ולעתיד יוריד הקב"ה המקדש הזאת למטה והכי איתא ברש"י ובתוס' א"כ ע"כ צ"ל שביהמ"ק של מעלה בנוי ועומד במדת גבהו וארכו ורחבו כמו שיהי' לעתיד והנה ידוע שא"י הוא תרומה של עולם וירושלים הוא תרומה של א"י וביהמ"ק הוא תרומה של ירושלים נמצא אם ירושלים יוגבה לעתיד תת"ק תחומי שבת יותר מכמות שהיא עכשיו א"כ הביהמ"ק שלעתיד יהי' גבוה גבוה יותר א' מחמשים דירושלים וגובה דירושלים לעתיד יהי' תת"ק תחומי שבת שהם רכ"ה פרסאות א"כ הביהמ"ק דלעתיד יהי' א' מנו"ן שהיא ד' פרסאות וחצי כל פרסה ד' מילין א"כ יהי' ביהמ"ק דלעתיד ח"י מילין מכוון יותר גבוה מכמות ביהמ"ק דלעכשיו כי לעתיד יגבי' ירושלים יותר א"כ יגבי' גם ביהמ"ק א' מחמשים וזהו ביהמ"ק שלמעלה דלעתיד שירד ה' על הארץ.</ref>, תוגבה תת"ק פעמים תחום שבת<ref>פדר"ג, כ, ז "עתידה ירושלים להיות גבוהה ועולה עד שמגעת לכסא הכבוד ואמורת לפני הקב"ה צר לי המקום גשה לי ואשבה, שנאמר "עוד יאמרו באוזנייך בני שיכלוייך צר לי המקום גשה לי ואשבה". </ref>, ותוגבה עד כסא הכבוד<ref>כתובות קיא, ב "א"ר חייא בר יוסף, עתידין צדיקים שמבצבצים ועולין בירושלים, שנאמר "ויציצו מעיר כעשב הארץ, ואין עיר אלא ירושלים, שנאמר וגנותי אל העיר הזאת".</ref>.

ויש מקומות שנאמר כי ירושלים תעמיד על שלשה הרים גבוהים<ref>בגדי אהרן: והנה אדפיס דבר בשם אומרו דהיינו בשם בן אחותו דכבוד אדוני מ"ו א"א הרב הגדול זצוק"ל בן אחותו כפשוטו וכמדרשו על שם חכמתו ה"ה הרב המופלג כמהור"ר ליב צונץ שהי' אב"ד בק"ק העלישויא ובק"ק פינטשוף אשר אמר פירוש נכון על מ"י בזו הפרשה על הפסוק וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך איתא כמדרש בעלי התוס' מכאן שיעקב תיקן תרומות ומעשרות וזהו שער השמים אמר ר"ש בן יוחאי אין בית המקדש של מעלה גבוה יותר מבה"מ של מטה יותר מל ח"י מיל כמנין וז"ה עכ"ה והוא תמוה מאוד וביותר האיך תלוי במה דאמר מקדם שיעקב תיקן תרומה ותירץ עפ"י מה דאיתא בי"ר פ' תרומה הביא בשם ע"מ על פסוק הרחיבי מקום אהלך שלעתיד ירחיב ה' ב"ה ירושלים יותר מכמות שהיא עכשיו תת"ק תחומי שבת וידוע מה דאיתא בגמרא שלעתיד יהי' גובה ירושלים כרחבה נמצא יהי' לעתיד גובה ירושלים תת"ק תחומי שבת כי לעתיד ירחיבה ג"כ תת"ק ברוחבה כמ"ש בע"מ באריכות ואיתא במ"ר ובזוהר ח"ג רכא דשאל האי מינא מנין לכם שיבנה הקב"ה לעתיד מקדש שלישי והשיב כתיב מקדש ה' כוננו ידיך מלמד שבה"מ שלעתיד בנוי כבר והוא ברקיע וזהו בה"מ של מעלה עכשיו ולעתיד יוריד הקב"ה המקדש הזאת למטה והכי איתא ברש"י ובתוס' א"כ ע"כ צ"ל שביהמ"ק של מעלה בנוי ועומד במדת גבהו וארכו ורחבו כמו שיהי' לעתיד והנה ידוע שא"י הוא תרומה של עולם וירושלים הוא תרומה של א"י וביהמ"ק הוא תרומה של ירושלים נמצא אם ירושלים יוגבה לעתיד תת"ק תחומי שבת יותר מכמות שהיא עכשיו א"כ הביהמ"ק שלעתיד יהי' גבוה גבוה יותר א' מחמשים דירושלים וגובה דירושלים לעתיד יהי' תת"ק תחומי שבת שהם רכ"ה פרסאות א"כ הביהמ"ק דלעתיד יהי' א' מנו"ן שהיא ד' פרסאות וחצי כל פרסה ד' מילין א"כ יהי' ביהמ"ק דלעתיד ח"י מילין מכוון יותר גבוה מכמות ביהמ"ק דלעכשיו כי לעתיד יגבי' ירושלים יותר א"כ יגבי' גם ביהמ"ק א' מחמשים וזהו ביהמ"ק שלמעלה דלעתיד שירד ה' על הארץ.</ref>, תוגבה תת"ק פעמים תחום שבת<ref>פדר"ג, כ, ז "עתידה ירושלים להיות גבוהה ועולה עד שמגעת לכסא הכבוד ואמורת לפני הקב"ה צר לי המקום גשה לי ואשבה, שנאמר "עוד יאמרו באוזנייך בני שיכלוייך צר לי המקום גשה לי ואשבה". </ref>, ותוגבה עד כסא הכבוד<ref>כתובות קיא, ב "א"ר חייא בר יוסף, עתידין צדיקים שמבצבצים ועולין בירושלים, שנאמר "ויציצו מעיר כעשב הארץ, ואין עיר אלא ירושלים, שנאמר וגנותי אל העיר הזאת".</ref>.

</ref> מבאר באריכות, מעלתה של ירושלים, אלוקית במעלתה, ולכן תהיה בנויה מאבנים טובת, שכך ראוי לפי מעלתה.<br />

</ref> מבאר באריכות, מעלתה של ירושלים, אלוקית במעלתה, ולכן תהיה בנויה מאבנים טובת, שכך ראוי לפי מעלתה.<br />

והמחלוקת אם שעריה יהיו עשויים מאבן ישפה או שוהם, היא לפי המעלות והמידות 'חסד' ו'גבורה' שבכלאחת מעלה משלה. והקב"ה פוסק "כדין וכדין", כלומר, שיהיה כשניהם, כי ה' כולל כל המעלות. שתהיה ירושלים במדרה גבוה הכוללת הכל ודבקה בה'.

והמחלוקת אם שעריה יהיו עשויים מאבן ישפה או שוהם, היא לפי המעלות והמידות 'חסד' ו'גבורה' שבכל אחת מעלה משלה. והקב"ה פוסק "כדין וכדין", כלומר, שיהיה כשניהם, כי ה' כולל כל המעלות. שתהיה ירושלים במדרה גבוה הכוללת הכל ודבקה בה'.

<br />

<br />

ועוד מבאר שירושלים תעלה ג' פרסאות הוא לפי שתהיה קדושה לחלוטין, כנגד ג' פעמים 'קדוש'. וילשראל יהיו זכים ונעלים המדרגיתן ולכן יוכלו לעלות אליה, כמו הענן שהוא זך ועדין.

ועוד מבאר שירושלים תעלה ג' פרסאות הוא לפי שתהיה קדושה לחלוטין, כנגד ג' פעמים 'קדוש'. וילשראל יהיו זכים ונעלים המדרגיתן ולכן יוכלו לעלות אליה, כמו הענן שהוא זך ועדין.

וחומת האש היא התורה עצמה של הקב"ה<ref>תורת מנחם תשי"ח, ג, ע' 246: ע"ד שמצינו לעתיד לבוא שני ענינים הפכיים כתיב פרזות תשב ירושלים היינו שהסדר שצריך להיות בירושלים, יראה שלם, הוא באופן דפרזות עיר ללא הגבלה של חומה וביחד עם זה כתיב ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב ולכאורה כיון שאני אהי' לה חומת אש סביב היינו שסביב ירושלים תהי' חומה המגבילה א"כ כיצד יתקיים פרזות תשב ירושלים ללא הגבלה בה בשעה שיש מסביב חומה?! ענין זה נתבאר בארוכה בדרושי חסידות, ונקודת הענין בקיצור בהקדם דיוק נוסף בפסוק ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב בכל הנבואות מצינו הלשון נאום ה"' וכיו"ב בתחילת הענין או בסיומו וחותמו ובנדו"ד שתוכן הנבואה הוא אני אהי' לה חומת אש הרי התיבות נאום ה"' הוצרכו להיות בתחלת הפסוק או בסוף הפסוק ולמה נאמרו באמצע הפסוק ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב?<br />

וחומת האש היא התורה עצמה של הקב"ה<ref>תורת מנחם תשי"ח, ג, ע' 246: ע"ד שמצינו לעתיד לבוא שני ענינים הפכיים כתיב פרזות תשב ירושלים היינו שהסדר שצריך להיות בירושלים, יראה שלם, הוא באופן דפרזות עיר ללא הגבלה של חומה וביחד עם זה כתיב ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב ולכאורה כיון שאני אהי' לה חומת אש סביב היינו שסביב ירושלים תהי' חומה המגבילה א"כ כיצד יתקיים פרזות תשב ירושלים ללא הגבלה בה בשעה שיש מסביב חומה?! ענין זה נתבאר בארוכה בדרושי חסידות, ונקודת הענין בקיצור בהקדם דיוק נוסף בפסוק ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב בכל הנבואות מצינו הלשון נאום ה"' וכיו"ב בתחילת הענין או בסיומו וחותמו ובנדו"ד שתוכן הנבואה הוא אני אהי' לה חומת אש הרי התיבות נאום ה"' הוצרכו להיות בתחלת הפסוק או בסוף הפסוק ולמה נאמרו באמצע הפסוק ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב?<br />

והביאור בזה שנאום הוי' בעצמו הוא יהי' חומת אש סביב: נאום הויה קאי על התורה שהיא דבר אלקים והיינו תורה שבכתב שבה נאמר וידבר ה' ויאמר ה"' וכן תורה שבעל פה כולל גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש שהכל נאמר למשה מסיני מפי ה' ונאום ה"נ התורה הוא יהי' חומת אש סביב ומובן שכאשר נאום הא' התורה נעשה חומת אש סביב אזי נעשה בגשמיות פרזות תשב ירושלים שירושלים תתפשט בכל ארץ ישראל וארץ ישראל תתפשט בכל הארצות

והביאור בזה שנאום הוי' בעצמו הוא יהי' חומת אש סביב: נאום הויה קאי על התורה שהיא דבר אלקים והיינו תורה שבכתב שבה נאמר וידבר ה' ויאמר ה"' וכן תורה שבעל פה כולל גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש שהכל נאמר למשה מסיני מפי ה' ונאום ה"נ התורה הוא יהי' חומת אש סביב ומובן שכאשר נאום הא' התורה נעשה חומת אש סביב אזי נעשה בגשמיות פרזות תשב ירושלים שירושלים תתפשט בכל ארץ ישראל וארץ ישראל תתפשט בכל הארצות.

</ref>

</ref>

* [[בית המקדש השלישי]]

* [[בית המקדש השלישי]]

 

[[Category:ערכים מלאים]]

[[Category:ערכים מלאים]]