שינויים

אמר ר' יוסי כך הוא [כמו שאמרת, כי] תמן [בבנות לוט] כתיב בכירה וצעירה, והכא [בבנות לבן] כתיב גדולה וקטנה [הרי שהם דומות לאותן הבנות], אמר רבי יוסי, אבל אינן בכח לעשות רע ולהתעורר ליצר הרע כמתחלה, משמע דכתיב שם הגדולה לאה [שפירושו] שלאה מכחה ומרשעתה [פי' שנתעיפה ונתיגעה מכחה ונחה מלעשות רשעות.] ושם הקטנה רחל [גם כן מורה] שאין בה כח המתעורר [לתאות] כמא דאת אמר [ישעיה נג] וכרחל לפני גוזזיה נאלמה [פירוש כשה העומד לפני הגוזז צמרו שהוא נאלם ואינו צועק להתלונן, כך לעתיד לבא יוחלש כח היצר הרע ולא יהיה בו עוד כח לעורר את האדם לתאות עולם הזה, וכן], אמר רב הונא זה יצר הרע ושתי בנותיו מתחלפות מכמות שהיו בראשונה, [ומפרש] בתחלה לוט מקולל מנוול עכשיו לבן מלובן שאינו מקולל ומנוול בניוולו כבראשונה, בתחלה שתי בנותיו חזקות כל אחת ואחת בכחה ועכשיו שם הגדולה לאה, [פירוש] לאה בלא כח, לאה בלא חזוק, לאה ממעשיה הראשונים, ושם הקטנה רחל כדקאמרן [שהיא נאלמת בלי פעולה], ולא כמות שהיו בראשונה. [מפרשים]  

אמר ר' יוסי כך הוא [כמו שאמרת, כי] תמן [בבנות לוט] כתיב בכירה וצעירה, והכא [בבנות לבן] כתיב גדולה וקטנה [הרי שהם דומות לאותן הבנות], אמר רבי יוסי, אבל אינן בכח לעשות רע ולהתעורר ליצר הרע כמתחלה, משמע דכתיב שם הגדולה לאה [שפירושו] שלאה מכחה ומרשעתה [פי' שנתעיפה ונתיגעה מכחה ונחה מלעשות רשעות.] ושם הקטנה רחל [גם כן מורה] שאין בה כח המתעורר [לתאות] כמא דאת אמר [ישעיה נג] וכרחל לפני גוזזיה נאלמה [פירוש כשה העומד לפני הגוזז צמרו שהוא נאלם ואינו צועק להתלונן, כך לעתיד לבא יוחלש כח היצר הרע ולא יהיה בו עוד כח לעורר את האדם לתאות עולם הזה, וכן], אמר רב הונא זה יצר הרע ושתי בנותיו מתחלפות מכמות שהיו בראשונה, [ומפרש] בתחלה לוט מקולל מנוול עכשיו לבן מלובן שאינו מקולל ומנוול בניוולו כבראשונה, בתחלה שתי בנותיו חזקות כל אחת ואחת בכחה ועכשיו שם הגדולה לאה, [פירוש] לאה בלא כח, לאה בלא חזוק, לאה ממעשיה הראשונים, ושם הקטנה רחל כדקאמרן [שהיא נאלמת בלי פעולה], ולא כמות שהיו בראשונה. [מפרשים]  

אמר רבי אחא בר יעקב תא חזי מה כתיב ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה [שאין לה בנים] היא אמר רבי אחא מפני מה היא עקרה מפני שיצר הרע אינו נמצא בכחו בעולם [לעורר פריה ורביה], ועל כך אין נמצא פריה ורביה זולתי בתפלה [כי ע"י התפלה פועלים למעלה יחודים שעי"ז יוצאות ונולדות נשמות, וממילא יהיה להם כח למטה לעשות ולהוליד גופים שבהם יתלבשו הנשמות{{הערה|כן הוא במתוק מדבש, והוא מבני יששכר (מאמרי ר"ח מאמר ה), וז"ל: ע"י פעולת הזיווגים שיפעלו למעלה ע"י תפלתם ויתיילדו נשמות כמו כן יהיה להם כח למטה לעשות לבושי הנשמות.}}], מה כתיב ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו [פי' ע"י התפלה נתעברה], כיון שמתעורר יצר הרע נמצא פריה ורביה  

אמר רבי אחא בר יעקב תא חזי מה כתיב ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה [שאין לה בנים] היא אמר רבי אחא מפני מה היא עקרה מפני שיצר הרע אינו נמצא בכחו בעולם [לעורר פריה ורביה], ועל כך אין נמצא פריה ורביה זולתי בתפלה [כי ע"י התפלה פועלים למעלה יחודים שעי"ז יוצאות ונולדות נשמות, וממילא יהיה להם כח למטה לעשות ולהוליד גופים שבהם יתלבשו הנשמות{{הערה|כן הוא במתוק מדבש, והוא מבני יששכר (מאמרי ר"ח מאמר ה), וז"ל: ע"י פעולת הזיווגים שיפעלו למעלה ע"י תפלתם ויתיילדו נשמות כמו כן יהיה להם כח למטה לעשות לבושי הנשמות.}}], מה כתיב ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו [פי' ע"י התפלה נתעברה], כיון שמתעורר יצר הרע נמצא פריה ורביה

 

==חלק ב': ונתתי לכם לב בשר==

==חלק ב': ונתתי לכם לב בשר==

===אדמו"ר הזקן===

===אדמו"ר הזקן===

אמרו רז"ל בראת יצה"ר בראת תורה תבלין כו', דמשמע שהיצה"ר הוא כשמשל המאכל הרע ויכולים לתקנו ולהטעימו ע"י תבלין ובשמים כו', וביאור זה דהנה ''ענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית'' שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא כו' והוא חם ויבש{{הערה|צ"ב שהרי דרום הוא בחי' חסד, ונה"ב הרי שרשה מהגבורות כמבואר בכ"מ. ראה [[שיחה:זהר פרשת תולדות דף קלז, א|כאן]] לשקו"ט בזה.}} כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולח כו', והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו', ונזדווגו היצ"ט ויצה"ר שהם הגוף והנשמה ב' הפכים בטבעם וצריכים להיות מפורדים כו' וכשיתדבקו יחד באהבה ואחוה עד שעזה כמות אהבתם כנזכר בזוהר זהו מדברים הקשים כקריעת ים סוף כנ"ל{{הערה|לעיל במאמר}} וד"ל. ולכך משלו היצה"ר למאכל רע שמתובל בתבלין כו' דהיינו שפירשו סיבת דיבוק פירודם שהוא ע"י התורה כענין שנזכר במדרש הנעלם ''אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא אשתכח'' כו', וכן בעבודת ה' בתפלה החמימות שמצד טבעיות גורם החדוה וההתלהבות בתפלתו כו', וזהו שמתובל בתבלין פי' בחדוות דבר ההלכה או עבודת ה' בתפלה נמתקו גבורות החמימות של היצה"ר שאם לא התורה ותפלה הרי זה שרש התאוה כו'. ונמצא שבתורה ותפלה נדבקו הניצוץ עם היצה"ר להיות לאחדים וד"ל.{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק ב' עמ' שכט-של.}}

אמרו רז"ל בראת יצה"ר בראת תורה תבלין כו', דמשמע שהיצה"ר הוא כשמשל המאכל הרע ויכולים לתקנו ולהטעימו ע"י תבלין ובשמים כו', וביאור זה דהנה ''ענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית'' שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא כו' והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולח כו'{{הערה|ראה להלן במדור לעיון נוסף.}}, והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו', ונזדווגו היצ"ט ויצה"ר שהם הגוף והנשמה ב' הפכים בטבעם וצריכים להיות מפורדים כו' וכשיתדבקו יחד באהבה ואחוה עד שעזה כמות אהבתם כנזכר בזוהר זהו מדברים הקשים כקריעת ים סוף כנ"ל{{הערה|לעיל במאמר}} וד"ל. ולכך משלו היצה"ר למאכל רע שמתובל בתבלין כו' דהיינו שפירשו סיבת דיבוק פירודם שהוא ע"י התורה כענין שנזכר במדרש הנעלם ''אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא אשתכח'' כו', וכן בעבודת ה' בתפלה החמימות שמצד טבעיות גורם החדוה וההתלהבות בתפלתו כו', וזהו שמתובל בתבלין פי' בחדוות דבר ההלכה או עבודת ה' בתפלה נמתקו גבורות החמימות של היצה"ר שאם לא התורה ותפלה הרי זה שרש התאוה כו'. ונמצא שבתורה ותפלה נדבקו הניצוץ עם היצה"ר להיות לאחדים וד"ל.{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק ב' עמ' שכט-של.}}

===ה'צמח צדק'===

===ה'צמח צדק'===

הנה לעתיד שיהי' הכל מתוקן והכל יהי' נכנע להקדושה, וישארו כל האומות מתוקנים כמ"ש (ישעי' ס"א) ובני נכר אכריכם וכורמיכם, זולת עמלק דכתיב כי מחה אמחה וכו' וגם כתיב ולא יהי' שריד לבית עשו ובש"ס ע"ז (י' ב) בעושה מעשה עשו. והיינו דשני מיני יצה"ר כנ"ל אחד מהם יתלבן ויכלל בקדושה והוא יצה"ר של תאוה, כדאיתא בזוה"ק שאלמלא היצה"ר לא היתה חדוותא דשמעתתא, וא"כ יש לו שורש בקדושה, ולעתיד תדחה ממנו הזוהמא וישאר מנוקה ומלובן. אבל יצה"ר של שקר להטעות את השכל לאמור לרע טוב אין לו שום ענין ושורש בקדושה, כי בקדושה אינו נמצא כלל ענין השקר וההטעאה.{{הערה|שם משמואל בראשית פרשת וישלח. וראה בספר 'היום יום' ליום כ"ג סיון: מענה אאזמו"ר (מהר"ש) לאאמו"ר (הרש"ב) ביחידות חורף תרל"ה: היצר הרע נקרא נפש הבהמית, לא מפני שהיא בהמה דוקא, כי לפעמים הוא שועל פקח שבחיות, וצריכים לחכמה מרבה להבין תחבולותיו, ולפעמים הוא מתלבש בלבוש צדיק תמים ענו ובעל מדות טובות ... וסיים אאמו"ר נ"ע: עד אז לא ידעתי שתתכן נפש בהמית (בלבוש) ירא שמים, שלא לדבר על נפש בהמית (בלבוש) "חסידי". וראה תורת מנחם חלק יט סעיף כט, וש"נ.}}

הנה לעתיד שיהי' הכל מתוקן והכל יהי' נכנע להקדושה, וישארו כל האומות מתוקנים כמ"ש (ישעי' ס"א) ובני נכר אכריכם וכורמיכם, זולת עמלק דכתיב כי מחה אמחה וכו' וגם כתיב ולא יהי' שריד לבית עשו ובש"ס ע"ז (י' ב) בעושה מעשה עשו. והיינו דשני מיני יצה"ר כנ"ל אחד מהם יתלבן ויכלל בקדושה והוא יצה"ר של תאוה, כדאיתא בזוה"ק שאלמלא היצה"ר לא היתה חדוותא דשמעתתא, וא"כ יש לו שורש בקדושה, ולעתיד תדחה ממנו הזוהמא וישאר מנוקה ומלובן. אבל יצה"ר של שקר להטעות את השכל לאמור לרע טוב אין לו שום ענין ושורש בקדושה, כי בקדושה אינו נמצא כלל ענין השקר וההטעאה.{{הערה|שם משמואל בראשית פרשת וישלח. וראה בספר 'היום יום' ליום כ"ג סיון: מענה אאזמו"ר (מהר"ש) לאאמו"ר (הרש"ב) ביחידות חורף תרל"ה: היצר הרע נקרא נפש הבהמית, לא מפני שהיא בהמה דוקא, כי לפעמים הוא שועל פקח שבחיות, וצריכים לחכמה מרבה להבין תחבולותיו, ולפעמים הוא מתלבש בלבוש צדיק תמים ענו ובעל מדות טובות ... וסיים אאמו"ר נ"ע: עד אז לא ידעתי שתתכן נפש בהמית (בלבוש) ירא שמים, שלא לדבר על נפש בהמית (בלבוש) "חסידי". וראה תורת מנחם חלק יט סעיף כט, וש"נ.}}

==חלק ד' - אחרי שיחלש היצר - למה זה אנכי?==

==לעיון נוסף==

 

* עיין היטב בלקוטי שיחות חלק ט"ו עמודים 13-19 בענין ביטול נפש הבהמית בעבודת ה' בזמן הזה.

כד אתא רב כהנא אמר הכי אמרי' משמיהון דמארי מתניתא [כך אמרו משמם של בעלי המשנה], תרי בנייני דגופא אינון כבדא ולבא [שני בונים של הגוף הם הכבד והלב], דאמר רבי שמעון אמר ר' יהודה כבדא ולבא אינון מנהגי גופא בכל סטרי אברוי [כי הכבד והלב הם מנהיגים את הגוף בכל צדדי אבריו, ומפרש] מנהגא דרישא מוחא [מנהיג הראש הוא המוח], אבל דגופא אינון תרין [אבל לגוף יש שני מנהיגים], וקדמאה הוא כבדא תניינא לבא [הראשון הוא הכבד והשני הוא הלב כמבואר להלן], והיינו דכתיב בפרשתא [וזה מש"כ בפרשה] ויתרוצצו הבנים בקרבה [פי' אל תקרי בנים אלא בונים], אלין תרין בנייני דגופא [אלו הם שני בוני ומנהיגי הגוף שהם הכבד והלב], מ"ט ויתרוצצו [למה הכבד ולהב מתקוטטים] משום דלבא אתנשי מניה יצר הרע [משום שנתבטל היצר הרע מן הלב, ומקשה א"כ למה כתוב], ויתרוצצו [שפי' שנתקוטטו], וישליו מבעי ליה [שעשו שלום ביניהם היה צריך לומר], אלא אמר רב הונא, ויתרוצצו [פירושו] וישברו, כלומר נשבר כחם וחילם [של הלב והכבד מלהתאות לתאות עולם הזה], אמר רבי יהודה הגוף מהו אומר [אחר שנתבטל היצר הרע], אם כן למה זה אנכי [רצונו לומר] ולמה נבראתי [שאם אין התגברות היצר הרע מה חשובה העבודה], מיד ותלך לדרוש את ה':

* ראה [[נספח: לקט מקורות בעניין שורש היצה"ר]].

ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים וגו' אלו השני גאים הכבד והלב רבי יוסי אמר המוח והלב רבי יהודה אמר המוח אין בכלל זה משמע דכתיב בבטנך והמוח אין בבטן אלא בראש, ושני לאמים ממעיך ורב יעבוד צעיר זהו הכבד שהוא רב וגדול והוא משמש לפני הלב דאמר ר' יהודה הכבד קולט הדם ומשמש בו לפני הלב:

:::לעיל הובאו דברי אדמו"ר הזקן, שענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא כו' והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולח כו' והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו' ע"כ. וראה במאמרי אדה"ז שה"ש עמ' יד, דדרום הוא תופקא דשמשא ולכן אנו רואים בחוש שבחלק הדרומי אין ישוב העולם כ"כ כמו בחלק הצפוני, והיינו משום שבדרום לתוקף השמש שבו לא יוכל העולם להתיישב בו כל כך... וכמו"כ ברוחניות למעלה בחי' דרום הוא תוקפא דשמשא שמאיר אור הוי' שהוא בחי' שמש כמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים - הוי' הוא בחי' שמש, ובדרום שהוא בחי' חסד ימין היינו בחי' ראשונה שבמקבל שקרובה להמשפיע שם אור ה' בגלוי רב ועצום ולכן בו הישוב מועט שאין העולם יכול לקבל גלוי רב הזה. ע"כ, ועיי"ש. וצ"ב דלכאורה הרי שורש היצה"ר הוא מהגבורות כמו שנתבאר ב[[נספח: לקט מקורות בעניין שורש היצה"ר]]?

* ראה [[נספח: לקט מקורות בעניין שורש היצה"ר]].

:::וע"פ כל הנ"ל נראה לפרש דברי אדה"ז, שענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית [דייקא, אף שיש בנה"ב גם בחי' קרירות, אבל היצה"ר הוא ענין החמימות שבו] שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא [כנ"ל דדוקא מבחי' חמימות יש לקליפה יניקה ממנה] כו' והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולח כו' והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו'. וראה בכל זה לקוטי לוי יצחק הערות לספר הזהר (שמות-דברים) עמ' תלח.

* ראה ביאורי סוגיות בענין [[סוגיא: ייתי ולא איחמיניה|ייתי ולא איחמיניה]].

* ראה ביאורי סוגיות בענין [[סוגיא: ייתי ולא איחמיניה|ייתי ולא איחמיניה]].