שיחה:שיעור:משיח בן יוסף
נערך ע"י הרבים מנחם יהושע טייטלבוים, משה לוי יצחק לאופר ואליהו שוויכה עבור ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש.
הבהרה: ערך זה הוא טיוטה ועדיין חסרים בו מראה מקומות.
המקור
וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל הַבְּכוֹר. בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן. וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית נָתָן לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. מִשְׁפַּחַת בֵּית לֵוִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. כֹּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. (זכרי' יב, ואילך)
וספדו עליו. על אותו הרג: כמספד על היחיד. כאשר יספוד איש על בן יחידו ורבותינו דרשוהו על משיח בן יוסף שנהרג במסכת סוכה (ופרש"י).
...הספידא מאי עבידתי' . . חד אמר על משיח בן יוסף שנהרג . . היינו דכתיב והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד . . ת"ר משיח בן דוד שעתיד להגלות ב"ב אומר לו הקב"ה שאל ממני דבר ואתן לך . . וכיון שראה משיח בן יוסף שנהרג אומר לפניו רבש"ע איני מבקש ממך אלא חיים . . כבר התנבא עליך דוד אביך שנאמר חיים שאל ממך נתת לו. (גמ' סוכה נב,א)
שמו
מנחם בן עמיאל (פרקי דר"א יט)
משיח בן יוסף בן חושיאל (פי' רס"ג לשיר השירים)
- בספרו קבוצת כתבי אגדה בתחילתו (עכ"ה) לעניין שמו של משיח שנזכר במדרש זרובבל בשם נחמי' בן חושיאל, ומפרשו ברמז . . להוציא מלב הקוראים את ספרו בשטחיות צריך להוסיף שנחמי' בן חושיאל . . הוא משיח בן יוסף, ומשיח ב"ד נקרא במד' זרובבל בשם מנחם בן עמיאל (ממכתב כ"ק אדמו"ר כה תמוז ה'תש"ט[1])
האם יבוא
קדמונינו ז"ל קבלו שתקראנה אותנו צרות רבות ורעות שנבחר בעבורם התשובה ונהי' ראויים להגאל. והוא מה שאמרו: אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ואם לא הקב"ה מעמיד עליהם מלך שגזירותיו קשות כהמן, והם עושין תשובה ונגאלין. ואמרו שסיבת זה עמידת איש מבני יוסף... (ר' סעדי' גאון - אמונות ודעות, מאמר ח)
- וצ"ע שברמב"ם סוף הלכות מלכים השמיט לגמרי ענין משיח בן יוסף, ומשמע מלשונו שם דהכל נעשה על ידי משיח בן דוד. (ממכתב ר"ח אדר ה'תש"ד[2]) וכבר העירו ושקו"ט באחרונים שברמב"ם לא הוזכר כלל ע"ד משיח בן יוסף. (לקו"ש חכ"ה ויגש ב הערה 12)
זמן ביאתו
ומ"ש במדרשי רז"ל שיהי' משיח בן יוסף, אינו באותו זמן יחד עם משיח בן דוד, אלא בזמן מוקדם יותר, עוד קודם שתהי' בפועל מלכות בית דוד. (לקו"ש שם - תרגום מאידית)
בתחילה יבא משיח בן יוסף להושיע ישראל. (מהרש"א לסוכה שם)
לא' שכתב לרבי ביאור ששמע ע"כ שאומרים (למנהגים מסוימים) אני מאמין . . בכל יום שיבא, גם בשבתות ויו"ט השיב הרבי בין השאר: והנה כל הנ"ל שייך דוקא למשיח בן דוד משא"כ במשיח בן יוסף שאינו צריך להתגלות בבת אחת לכל ישראל (עיין בעיון יעקב שם) ולכן י"ל בנוסח דאני מאמין שאומרים משיח סתם והכוונה על התחלת הגאולה שגם משיח בן יוסף בכלל, והוא יכול לבא גם בשבת ויו"ט לכל הדעות הנ"ל. (ממכתב כח מנחם אב תש"ז[3])
ולכאו' י"ל דהגאולה העתידה מתחלת מקודם למלחמת גוג ומגוג, אבל אין הגאולה שלימה אלא אחרי מפלת גו"מ . . ומ"ש רש"י (סנה' שם) ומשיח בא - היינו משיח ב"ד הבא לאחר התחלת מלחמת גו"מ כדמשמע בסוכה (נב, א) משא"כ משיח בן יוסף הנלחם עם גו"מ, שבו מתחיל כללות ימוה"מ והוא קודם לגו"מ. (ממכתב ר"ח אדר ה'תש"ד[4])
פעולותיו
ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה (עובדיה א כא).
והנה כל אשר עשו משה ויהושע עמהם בראשונה יעשו אליהו ומשיח בן יוסף עם זרעם, על כן התאמץ משה בדבר: (רמב"ן שמות יז, ט)
דבגאולה העתידה ב"ב בתחילה יבא משיח בן יוסף להושיע ישראל כמ"ש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש וגו' שאין זרעו של עשיו כלה אלא ע"י משיח בן יוסף (מהרש"א לסוכה שם).
. . עמידת איש מבני יוסף בהר הגליל, ויתקבצו אליו אנשים מבני עמנו וילך אל ביהמ"ק אחר שהי' ברשות אדום, ויעמוד שם עמם זמן... (ר' סעדי' גאון - אמונות ודעות, מאמר ח)
פטירתו
. . אבל ע"י עובדי כוכבים רבים שיבואו שוב לירושלים יהרג ולא יהי' גאולה שלימה עד בא משיח בן דוד כמפורש בכמה מקראות. (מהרש"א לסוכה שם)
. . ואח"כ יעלה עליהם מלך ששמו ארמילוס, וילחם בה וילכוד העיר ויהרג וישבה ויענה. ויהי האיש אשר משבט יוסף בכלל ההרוגים, ויהי' עמנו בצרות גדולות . . וישארו הנשארים המתבררים המזוקקים ואז יראה להם אליהו ותבא הגאולה. (ר' סעדי' גאון - אמונות ודעות, מאמר ח)
. . ועי"ז זוכים לגאולה האמיתית והשלמה - ע"י משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, - כדאיתא בספרים שלאחרי היסורים שכבר עברו, אזי נעשה הענין ד"חיים שאל ממך נתת לו" גם אצל משיח בן יוסף - והיינו שתמורת "פרצת גדרי' וארוה כל עוברי דרך" - עלה הפורץ לפניהם" משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, ואז יקויים "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" בגלוי, למטה מעשרה טפחים, לעיני כל בשר. התוועדות יג תמוז ה'תשי"ט (תורת מנחם - התוועדויות)
שיטת כ"ק אדמו"ר
עד כאן הוזכרה שיטתו של כ"ק אדמו"ר בנושאים שונים: זמן ביאתו, שמו, שיטת הרמב"ם שאינו מזכירו וכו', כאן תובא שיטתו הייחודית של כ"ק אדמו"ר באיחוד שע"פ רוחניות העניינים בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד.
. . אך היות ש"עיקר המלכות" תהי' לאחמ"כ אצל משיח בן דוד (משבט יהודה), עד שלע"ל יהי' "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" (ומלך אחד יהי' לכולם) גם על בית יוסף (אלא שזה גופא בא בגילוי עי"ז שעכשיו מלכות בית יהודה מקבלת ממלכות בית יוסף)
הערה 39: ועפ"ז יש לבאר מ"ש הרמב"ם . . כי עניין הנצחיות במלכות בית יוסף י"ל שהוא בעיקר בתור הכנה ונתינת כח לנצחיות המלכות דבית דוד, שניתן לו עיקר המלכות. וכפי שיתגלה בשלימות לע"ל, שאז תהי' האחדות דמלכות בית יוסף ומלכות בית יהודה . . שזה שיוסף לא חי קמ"ז שנה כיעקב אביו הוא, בגלל שנתן ל"ז שנה לדוד המלך . . ומבואר במפרשי הזהר שהיות ו"משיח בן דוד יחי' את משיח בן יוסף לכן יוסף נתן לדוד כ"כ שנים". שהשרש ונתינת כח על מלכות בית דוד הוא מ(מלכות) יוסף . . ובביאת משיח צדקנו שאז יהי' שלימות (החיות) גם ביוסף ובמשיח בן יוסף. (התוועדות ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תש"נ - מוגה)
והנה כל הנ׳׳ל שייך דוקא למשיח בן דוד, משא׳׳כ במשיח בן יוסף שאינו צריך להתגלות בבת אחת לכל ישראל (עיין בעיון יעקב שם). ולכן י״ל בנוסח דאני מאמין שאומרים משיח סתם והכוונה על התחלת הגאולה, שגם משיח בן יוסף בכלל, והוא יכול לבא גם בשבת ויו׳׳ט לכל הדעות כנ׳׳ל. (אגרות קודש ח"ב עמ' רלד)
שמו - משיח בן יוסף בן חושיאל
יש לעיין האם לפי הרס"ג שמו הפרטי הוא "משיח", או שהוא גם הוא מסכים ששמו מנחם וכה"ג.
לא' שכתב לרבי ביאור ששמע ע"כ שאומרים (למנהגים מסוימים) אני מאמין . . בכל יום שיבא, גם בשבתות ויו"ט השיב הרבי
יש לבאר את השאלה.
האם יבוא כו' רס"ג.
האם לא עדיף להביא מהמדרש, זהר וכו' - למה דוקא קטע זה מהרס"ג עונה על השאלה "האם יבוא"?
ולכאו' י"ל דהגאולה העתידה מתחלת מקודם למלחמת גוג ומגוג, אבל אין הגאולה שלימה אלא אחרי מפלת גו"מ . . ומ"ש רש"י (סנה' שם) ומשיח בא
לא ברור מהי השאלה. כמו"כ המקור (סנה' שם) בתוך השיחה, לא ברור להכין מתייחס.
והנה כל הנ׳׳ל שייך דוקא למשיח בן דוד
קטע זה מאגרות קודש ח"ב מופיע פעמיים גם ב'זמן ביאתו', ועוד פעם בסוף.
שיטת כ"ק אדמו"ר - הערה 39
אולי חסר סימן פיסוק לפניו?
מפרשי הזהר
כדאי להביא המקור.
פעולותיו - ועלו מושיעים
לא נתבאר הקשר למשיח בן יוסף
פעולותיו - "על כן התאמץ משה בדבר"
לא נתבאר במה התאמץ.
פעולותיו . . עמידת איש מבני יוסף ... ויעמוד שם עמם זמן...
לא נתבאר מהי ה'פעולה' בכך ש"יעמוד שם עמם זמן"?