עשרת השבטים

מתוך תורת הגאולה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבהרה: ערך זה הוא "ערך קצר" והוא תמצית ראשוני בלבד בלי מראה מקומות.

עשרת השבטים (למעט שבטי יהודה ובנימין) גלו בימי שלמנאסר מלך אשור, ומקצתם כבר שבו (מגילה יד, ב). נחלקו התנאים האם עתידים לשוב על-ידי משיח צדקנו, או שלא ישובו ואבדו בין האומות: לדעת ר' עקיבא לא ישובו לעולם, ולדעת ר' אליעזר ישובו בעת קיבוץ הגלויות, לפי דעה שלישית הדבר תלוי בהתנהגותם – אם יחזרו בתשובה או לא.

במדרש מצינו דעות שונות כיצד עתידים אותם בני השבטים להתקבץ לארץ-ישראל: לפי הילקוט שמעוני יעשה ה' מחילות בארץ מכל מקום בו נמצאים עשרת השבטים אל הר הזיתים, שם יעלו. לפי מדרש "שוחר טוב", עתידים בני השבטים להגיע לארץ ישראל באמצעות ענני שמיא (ע"ע) שישאום מכל מקום בו נמצאים.

הגאונים כתבו, שעשרת השבטים יחזרו על ידי כל אומה ואומה שבתוכה הם התגוררו. כשיבוא משיח צדקנו תרצה כל אומה ואומה להביא מנחה למלך המשיח ולהתקרב אליו, "ואומרים: איזה דורון נישא למלך זה? והלא כל כסף וכלים אינן חשובים לפניו! אבל בני עמו ועדתו אנו נושאים לו מנחה, ועל כך נאמר: "והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה'". ואלו שנמצאים במדברות או בשאר מקומות שאין שם אומות שיביאום, "ישאם אלקינו כברוחות, שנאמר: אומר לצפון: תני! ולתימן: אל תכלאי! וכמו נשואים על העבים ועל הענן, שנאמר: מי אלה כעב תעופינה".