שינויים

דוד המלך, לפי מספר פרושים, ניגן בכינור בין שמונה או עשרה נימים, כינור זה היה מיוחד בכך שנימיו היו מגידיו של האיל שהקריב אברהם בעקידת יצחק.

דוד המלך, לפי מספר פרושים, ניגן בכינור בין שמונה או עשרה נימים, כינור זה היה מיוחד בכך שנימיו היו מגידיו של האיל שהקריב אברהם בעקידת יצחק.

נאמר בתהילים ו:

נאמר בתהילים ו: ''"למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד".''. ובתרגום: ''לשבחא בנגינתא על כינרא דתמניא נימיא תושבחתא לדוד.''

''"למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד".''

ורש"י שם פירש בפשטות שהוא כינור של שמונה נימין: ''על השמינית, כינור של שמונה נימין ו'שמינית' שמו, וכן מצינו, פלוני ובניו על השמינית לנצח.'' ובמצודת ציון לא הזכיר שהוא כינור, ופירש:

''כלי זמר בעלת שמונה נימין.'' ובאבן עזרא הביא שני פירושים: ''השמינית יש אומרים כלי ניגון יש לו שמנה יתרים או פיוט יש לו ח' נעימות על כן כתוב בנגינות וזה על הנועם השמיני.''

ובתרגום:

וכן בתהילים יב: ''למנצח על השמינית מזמור לדוד''. ובתרגום: לשבחא על כנרא דתמניא נימי תושבחתא לדוד. ורש"י שם כתב, כמו בפירושו לפרק ו: ''כנור של שמונה נימין.''

''לשבחא בנגינתא על כינרא דתמניא נימיא תושבחתא לדוד.''

ובתהילים לג: ''"רננו צדיקים בה' לישרים נאוה תהילה, הודו לה' בכינור בנבל עשור זמרו לו",'' ופירש רש"י ''"בנבל עשור, של עשר מיני נעימה".''

ורש"י שם פירש בפשטות שהוא כינור של שמונה נימין:

ובתהילים צב: ''"טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון, להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות, עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכינור".''

ובתרגום יונתן: ''על פום כנרא דעשרתי נימין ועל פום נבלא עלי רננת כנריא'' וברש"י שם: ''עלי עשור ועלי נבל - כינור של עשרה נימין.'' ובמצודת דוד:0 ''עלי עשור – נזמר על כלי נגון בעל עשרה נימין.'' וברד"ק: ''ועשור – הוא כלי הניגון שיש בו עשרה יתרים.''  

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ובתרגום יונתן:

 

''על פום כנרא דעשרתי נימין ועל פום נבלא עלי רננת כנריא''

 

וברש"י שם:

 

''עלי עשור ועלי נבל - כינור של עשרה נימין.''

 

ובמצודת דוד:

 

''עלי עשור – נזמר על כלי נגון בעל עשרה נימין.''

 

וברד"ק:

 

''ועשור – הוא כלי הניגון שיש בו עשרה יתרים.''

הרבי מסביר, כי דוד ניגן על כינור של ז' או ח' נימין, ורק לעתיד ינגן על כינור בן י' נימים (ספר המאמרים תשל"ז, ד"ה קטנתי):

הרבי מסביר, כי דוד ניגן על כינור של ז' או ח' נימין, ורק לעתיד ינגן על כינור בן י' נימים (ספר המאמרים תשל"ז, ד"ה קטנתי):

''והענין הוא כמבואר בסידור בפירוש מזמורי שבת עה"כ עלי עשור ועלי נבל דפירוש עשור הוא הכנור העשוי מעשרה נימין וכו' כי סתם כנור עשוי מז' נימין וכנור של דוד על הרוב הי' של ז' נימין אך לפעמים הי' מנגן גם על השמינית (כנור של שמונה נימין) וכמ"ש למנצח על השמינית אך לע"ל יהי' הכנור של דוד מעשרה נימין והוא מ"ש עלי עשור וכו' דהכנור של ז' נימין הוא הכנור דעתה שאין העלי' עתה רק בז' המדות כו'. אך לעתיד יהי' הכנור של שמונה נימין והוא בחינת בינה (שבמלכות) שכוללת ז' המדות (בחינת בינה כמו ששייכת לז"מ) ולאחר זה יהי' כנור נעלה יותר (גם מהכנור דשמונה נימין) הכנור של עשרה נימין כנגד ע"ס שלמות וזהו עלי עשור גו' בכנור של עשרה נימין דוקא שנק' עשור מעין דלעתיד שבכל שבת ושבת יש קצת הארה מעין לעתיד ביום שכולו שבת דכל שבת ושבת הוא פרט מהכלל הכולל כל השבתות.''

והענין הוא כמבואר בסידור בפירוש מזמורי שבת עה"כ עלי עשור ועלי נבל דפירוש עשור הוא הכנור העשוי מעשרה נימין וכו' כי סתם כנור עשוי מז' נימין וכנור של דוד על הרוב הי' של ז' נימין אך לפעמים הי' מנגן גם על השמינית (כנור של שמונה נימין) וכמ"ש למנצח על השמינית אך לע"ל יהי' הכנור של דוד מעשרה נימין והוא מ"ש עלי עשור וכו' דהכנור של ז' נימין הוא הכנור דעתה שאין העלי' עתה רק בז' המדות כו'. אך לעתיד יהי' הכנור של שמונה נימין והוא בחינת בינה (שבמלכות) שכוללת ז' המדות (בחינת בינה כמו ששייכת לז"מ) ולאחר זה יהי' כנור נעלה יותר (גם מהכנור דשמונה נימין) הכנור של עשרה נימין כנגד ע"ס שלמות וזהו עלי עשור גו' בכנור של עשרה נימין דוקא שנק' עשור מעין דלעתיד שבכל שבת ושבת יש קצת הארה מעין לעתיד ביום שכולו שבת דכל שבת ושבת הוא פרט מהכלל הכולל כל השבתות.  

ממקומות אחרים נראה, כי אף לדוד היה כינור של עשרה נימין (בפרקי דרבי אליעזר הגדול פל"א, על אילו של אברהם אבינו):

ממקומות אחרים נראה, כי אף לדוד היה כינור של עשרה נימין (בפרקי דרבי אליעזר הגדול פל"א, על אילו של אברהם אבינו):

אחד המקורות החשובים ביותר על כינורו של מלך המשיח, מופיע בגמרא ערכין יג, ב:

אחד המקורות החשובים ביותר על כינורו של מלך המשיח, מופיע בגמרא ערכין יג, ב:

''"תניא, רבי יהודה אומר, כנור של מקדש של שבעת נימין היה, שנאמר (תהילים טז) שובע שמחות את פניך, אל תיקרי שובע אלא שבע, ושל ימות המשיח שמונה, שנאמר (שם, יב) למנצח על השמינית, על נימא שמינית, של עולם הבא עשר, שנאמר (שם צב) עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכינור, ואומר הודו לה' בכינור, בנבל עשור זמרו לו, שירו לו שיר חדש".''

"תניא, רבי יהודה אומר, כנור של מקדש של שבעת נימין היה, שנאמר (תהילים טז) שובע שמחות את פניך, אל תיקרי שובע אלא שבע, ושל ימות המשיח שמונה, שנאמר (שם, יב) למנצח על השמינית, על נימא שמינית, של עולם הבא עשר, שנאמר (שם צב) עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכינור, ואומר הודו לה' בכינור, בנבל עשור זמרו לו, שירו לו שיר חדש".

וביאר המהרש"א שם, שבעולם הזה, הקדושה נמנית במספר שבע, ובימות המשיח שלא יהיה שיעבוד מלכויות תתווסף נימא אחת משום שמחה. ולעולם הבא הקדושה נמנית במספר עשר, ועל כן יהיו שם עשר נימין:

וביאר המהרש"א שם, שבעולם הזה, הקדושה נמנית במספר שבע, ובימות המשיח שלא יהיה שיעבוד מלכויות תתווסף נימא אחת משום שמחה. ולעולם הבא הקדושה נמנית במספר עשר, ועל כן יהיו שם עשר נימין:

''מדכתיב שבע חסר וי"ו דריש מלשון שבע דהיינו ז' נימין שכל א' עושה שיר ושמחה מיוחדת והיו בעוה"ז לפי יצירת ז' ימי בראשית כל הקדושות הולכין בשבע, השבת, השביעית והיובל והספירה. ושל ימות המשיח ח' נימין נוסף שיר א' ע"פ מ"ש אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות והיינו משום שמחה א' שאין בו שיעבוד מלכויות נוסף נימא אחת לימות המשיח. ושל עוה"ב עשר נימין שנא' עלי עשור ועלי נבל וגו' והכוונה בו שעוה"ב נברא בי' כי אז יתעלה למעלה מכל י' קדושות שבעולם עשר קדושות למטה א"י קדושה מכל הארצות כו' כדאיתא במשנה פ"ק דכלים ועשר קדושות למעלה במלאכים כדאמרינן במדרשות ובקרא בתרא דמייתי כתיב ביה שיר חדש דהיינו שיר לעוה"ב אבל קרא קמא דמייתי לא מוכח מידי ואפשר דסמך ארישא דההוא מזמור דכתיב מזמור שיר ליום השבת דהיינו עוה"ב יום שכולו שבת ועי"ל דכתיב בתריה כי שמחתני ה' בפעליך במעשה ידיך ארנון שאמר אימתי יהיה עלי עשור וגו' כי שמחתני ה' בפעליך בזמו שהקב"ה יבנה המקדש לעוה"ב כמ"ש באש עתיד לבנותה ואז גם אני במעשה ידיך ארנון דהיינו גם בגרוני ובפי שהם עיקר שיר יהיו לעתיד וכן במהרה בימינו, וק"ל.''

''מדכתיב שבע חסר וי"ו דריש מלשון שבע דהיינו ז' נימין שכל א' עושה שיר ושמחה מיוחדת והיו בעוה"ז לפי יצירת ז' ימי בראשית כל הקדושות הולכין בשבע, השבת, השביעית והיובל והספירה. ושל ימות המשיח ח' נימין נוסף שיר א' ע"פ מ"ש אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות והיינו משום שמחה א' שאין בו שיעבוד מלכויות נוסף נימא אחת לימות המשיח. ושל עוה"ב עשר נימין שנא' עלי עשור ועלי נבל וגו' והכוונה בו שעוה"ב נברא בי' כי אז יתעלה למעלה מכל י' קדושות שבעולם עשר קדושות למטה א"י קדושה מכל הארצות כו' כדאיתא במשנה פ"ק דכלים ועשר קדושות למעלה במלאכים כדאמרינן במדרשות ובקרא בתרא דמייתי כתיב ביה שיר חדש דהיינו שיר לעוה"ב אבל קרא קמא דמייתי לא מוכח מידי ואפשר דסמך ארישא דההוא מזמור דכתיב מזמור שיר ליום השבת דהיינו עוה"ב יום שכולו שבת ועי"ל דכתיב בתריה כי שמחתני ה' בפעליך במעשה ידיך ארנון שאמר אימתי יהיה עלי עשור וגו' כי שמחתני ה' בפעליך בזמו שהקב"ה יבנה המקדש לעוה"ב כמ"ש באש עתיד לבנותה ואז גם אני במעשה ידיך ארנון דהיינו גם בגרוני ובפי שהם עיקר שיר יהיו לעתיד וכן במהרה בימינו, וק"ל.''

מקור חשוב נוסף לענייין זה הוא בתוספתא (ערכין פ"ב, ה"ז):

מקור חשוב נוסף לענייין זה הוא בתוספתא (ערכין פ"ב, ה"ז): ''רבי יהודה אומר שבע נימין בכנור היה שנאמר שבע שמחות את פניך, לימות המשיח שמונה שנאמר למנצח על השמינית על נימא ח', לעתיד לבוא בי' שנאמר הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו.''

''רבי יהודה אומר שבע נימין בכנור היה שנאמר שבע שמחות את פניך, לימות המשיח שמונה שנאמר למנצח על השמינית על נימא ח', לעתיד לבוא בי' שנאמר הודו לה' בכנור בנבל עשור זמרו לו.''

וכן הוא במדרש (במדב"ר טו, ח): ''כמה נימין היו בכינור שהיו הלוים מנגנין בו? א"ר יהודה ז' נימין היו בו בכנור שהיו הלוין מנגנים בו . . ולימות המשיח נעשית שמונה . . ולעת"ל נעשית עשר.''

וכן הוא במדרש (במדב"ר טו, ח):

ובילקוט שמעוני (תהילים, תרלד): ''"ד"א על השמינית, על נימא שמינית, רבי יהודה אומר כנור של מקדש של שבעה נימין היה שנאמר שובע שמחות את פניך, על תקרי שובע אל(א) שבע, ושל ימות המשיח שמונה למנצח על השמינית על נימא שמינית. ושל עוה"ב עשר, שנאמר עלי עשור ואומר בנבל עשור זמרו לו.''

''כמה נימין היו בכינור שהיו הלוים מנגנין בו? א"ר יהודה ז' נימין היו בו בכנור שהיו הלוין מנגנים בו . . ולימות המשיח נעשית שמונה . . ולעת"ל נעשית עשר.''

ובפסיקתא רבתי דרב כהנא (פיסקא מתן תורה פרשה כא): ''"עשר דברים עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור, תנא ע"ש רבי יהודה שבעה נימין יש בכינור בזמן הזה על שם שבע ביום הללתיך לימות המשיח הם שמונה למנצח על השמינית על נימא שמינית לעתיד לבוא הם עשרה על שם הודו לה' בכינור בנבל עשור זמרו לו".''

וכן מדרש שוחר טוב, (תהילים פרק פא): ''"שאו זמרה ותנו תוף, ר' חייא בר אבא אמר הוא נבל הוא כינור, ר"ש רנק נבל לעצמו, כנור לעצמו, נימין ויתרות בין זה לזה . . אמר רבי יהודה ברבי אלעי בעולם הזה על ידי נימין ויתדות (וכמה נימין ביתרות) שבעה, שנאמר שבע ביום הללתיך, ולימות המשיח שמונה, שנאמר למנצח על השמינית ולעתיד לבוא עשר שנאמר עלי עשור ועלי נבל".''

 

 

 

 

וכן מדרש שוחר טוב, (תהילים פרק פא)

 

''"שאו זמרה ותנו תוף, ר' חייא בר אבא אמר הוא נבל הוא כינור, ר"ש רנק נבל לעצמו, כנור לעצמו, נימין ויתרות בין זה לזה . . אמר רבי יהודה ברבי אלעי בעולם הזה על ידי נימין ויתדות (וכמה נימין ביתרות) שבעה, שנאמר שבע ביום הללתיך, ולימות המשיח שמונה, שנאמר למנצח על השמינית ולעתיד לבוא עשר שנאמר עלי עשור ועלי נבל".''

==הסברים בראשונים==

==הסברים בראשונים==

הרמב"ן (שער הגמול, תורת האדם), ביאור שכלי הזמר שבמקדש הם רמז להשגת הרוחניות שבעולם הגשמי, שכיום הם בשבע ספירות. אך לעתיד תושג מדרגה נוספת, ולעולם הבא ההשגה תהיה שלימה, בת עשר ספירות:

הרמב"ן (שער הגמול, תורת האדם), ביאור שכלי הזמר שבמקדש הם רמז להשגת הרוחניות שבעולם הגשמי, שכיום הם בשבע ספירות. אך לעתיד תושג מדרגה נוספת, ולעולם הבא ההשגה תהיה שלימה, בת עשר ספירות:

"ופירוש הענין הזה, כי כנור וכלי הזמר במקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח, ואין בגשמיות דק כמוזיקא, כענין שאמרו קול ודובר ורוח, וזהו רוח הקודש. והנה בעולם הזה ישיגו החכמים ברוח הקודש שבע ספירות וידבק אורן במשכן ובמקדש, ונרמזות בשבע הנרות של מנורה ובקצת הקרבנות, גם בלעם אמר את שבעת המזבחות, הזכיר אותן בה"א הידיעה. לפיכך ירמזו בכנור שבע כלי הקול בעוה"ז. ולימות המשיח תושג ספירה שמינית וירמזו אותה. ולעולם הבא תהיה ההשגה שלימה לעשר ספירות, וירמוז אותן. וזה ענין מופלא ונכבד".

"ופירוש הענין הזה, כי כנור וכלי הזמר במקדש רמז להשגת המחשבה שהיא נתלית ברוח, ואין בגשמיות דק כמוזיקא, כענין שאמרו קול ודובר ורוח, וזהו רוח הקודש. והנה בעולם הזה ישיגו החכמים ברוח הקודש שבע ספירות וידבק אורן במשכן ובמקדש, ונרמזות בשבע הנרות של מנורה ובקצת הקרבנות, גם בלעם אמר את שבעת המזבחות, הזכיר אותן בה"א הידיעה. לפיכך ירמזו בכנור שבע כלי הקול בעוה"ז. ולימות המשיח תושג ספירה שמינית וירמזו אותה. ולעולם הבא תהיה ההשגה שלימה לעשר ספירות, וירמוז אותן. וזה ענין מופלא ונכבד".

ובעבודת הקודש (לרב מאיר ן' גבאי חלק העבודה פרק מג), ביאר כרמב"ן, והוסיף שהכוונה לכינור גשמי במקדש גשמי:

ובעבודת הקודש (לרב מאיר ן' גבאי חלק העבודה פרק מג), ביאר כרמב"ן, והוסיף שהכוונה לכינור גשמי במקדש גשמי:

ובעין אליהו, (על אגדות הש"ס, ערכין יג, ב) ביאר, שיש 'עשר קרנות', ובזמן הגלות מתגלות שבעה קרנות בלבד, אך בימות המשיח תתגלה קרנו של משיח, ובעולם הבא גם קרן התורה והנבואה, ולכן בכינור יהיו עשרה נימין:

ובעין אליהו, (על אגדות הש"ס, ערכין יג, ב) ביאר, שיש 'עשר קרנות', ובזמן הגלות מתגלות שבעה קרנות בלבד, אך בימות המשיח תתגלה קרנו של משיח, ובעולם הבא גם קרן התורה והנבואה, ולכן בכינור יהיו עשרה נימין:

"והבאור ע"ז הוא שמבואר שוח"ט ומדרש איכה עשר קרנות הן קרנו של אברהם וקרנו של יצחק וקרנו של יעקב וקרנו של יוסף וקרנו של משה קרנה של תורה קרנה של כהונה קרנה של לויה קרנה של נבואה קרנו של בית המקדש קרנו של משיח. ועוד מבואר במדרש חוקת ויקחו אליך פרה אדומה אמר הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם של פרה אדומה ולאחר חוקה כתיב (תהלים ע"ה) כי אקח מועד אני מישרים אשפוט וגו' דברים המכוסים בעוה"ז עתידים להיות צופים בעוה"ב אלמא שקרן התורה יהיה התגלות לעוה"ב ועי' במשוח"ט י"ג אמר ר' לוי הרב אמר אחד והתלמיד אמר אחד הרב אמר מי יתן לבבם זה להם והתלמיד אמר מי יתן את כל עם ה' נביאים לא דברי הרב ולא דברי התלמיד מתקיימין בעוה"ז אבל לעוה"ב שניהם מתקיימין דברי הרב מנין שנאמר ונתתי לכם לב בשר (יואל ב') אלמא שקרן הנבואה יהיה ג"כ לעתיד וראה איך יבואר היטב אמר כינור של מקדש של שבעה נימין נגד השבעה קרנות ושל ימות המשיח שמונה נגד שיהיה שמונה קרנות גם קרן של משיח ולעתיד שיהיה עוד קרן התורה והנבואה ולכן יהיה עשר וה' אל יציל מפי דבר אמת"

"והבאור ע"ז הוא שמבואר שוח"ט ומדרש איכה עשר קרנות הן קרנו של אברהם וקרנו של יצחק וקרנו של יעקב וקרנו של יוסף וקרנו של משה קרנה של תורה קרנה של כהונה קרנה של לויה קרנה של נבואה קרנו של בית המקדש קרנו של משיח. ועוד מבואר במדרש חוקת ויקחו אליך פרה אדומה אמר הקב"ה למשה לך אני מגלה טעם של פרה אדומה ולאחר חוקה כתיב (תהלים ע"ה) כי אקח מועד אני מישרים אשפוט וגו' דברים המכוסים בעוה"ז עתידים להיות צופים בעוה"ב אלמא שקרן התורה יהיה התגלות לעוה"ב ועי' במשוח"ט י"ג אמר ר' לוי הרב אמר אחד והתלמיד אמר אחד הרב אמר מי יתן לבבם זה להם והתלמיד אמר מי יתן את כל עם ה' נביאים לא דברי הרב ולא דברי התלמיד מתקיימין בעוה"ז אבל לעוה"ב שניהם מתקיימין דברי הרב מנין שנאמר ונתתי לכם לב בשר (יואל ב') אלמא שקרן הנבואה יהיה ג"כ לעתיד וראה איך יבואר היטב אמר כינור של מקדש של שבעה נימין נגד השבעה קרנות ושל ימות המשיח שמונה נגד שיהיה שמונה קרנות גם קרן של משיח ולעתיד שיהיה עוד קרן התורה והנבואה ולכן יהיה עשר וה' אל יציל מפי דבר אמת"

בילקוט מעם לועז (תהלים יב, א), ביאר שהוא כיון שיתבטל שיעבוד המלכויות:

בילקוט מעם לועז (תהלים יב, א), ביאר שהוא כיון שיתבטל שיעבוד המלכויות:

במזמור הזה מתלונן דוד על מיתת הצדיקים והחסידים ואנשי מעשה ועל אורך חיי הרשעים ויש בו גם בקשת הצלה וישועה לעניים ואביונים כהבטחת ה' בתורה.

במזמור הזה מתלונן דוד על מיתת הצדיקים והחסידים ואנשי מעשה ועל אורך חיי הרשעים ויש בו גם בקשת הצלה וישועה לעניים ואביונים כהבטחת ה' בתורה.<br />ואמרו עוד כנור של מקדש של שבעה נימין היוד ושל ימות המשיח שמונה, שנאמר למנצח על השמינית על נימא שמינית של עולם הבא והטעם שאז יבטל שעבוד מלכויות לכן נוספה נימא לכינור.

 

ואמרו עוד כנור של מקדש של שבעה נימין היוד ושל ימות המשיח שמונה, שנאמר למנצח על השמינית על נימא שמינית של עולם הבא והטעם שאז יבטל שעבוד מלכויות לכן נוספה נימא לכינור.

אסיפת זקנים ערכין יג, ב: ביאר כנ"ל, והוסיף שבגלות כבשנו ז' עמים, ועל כך היה הכינור בן ז' נימין, לימות המשיח יהיה של ח', כי היינו משועבדים לד' מלכויות כפולות, ולעתיד יכבשו עוד ג' עממים:

אסיפת זקנים ערכין יג, ב: ביאר כנ"ל, והוסיף שבגלות כבשנו ז' עמים, ועל כך היה הכינור בן ז' נימין, לימות המשיח יהיה של ח', כי היינו משועבדים לד' מלכויות כפולות, ולעתיד יכבשו עוד ג' עממים:

יש ליתן טעם כי כבשנו ז' עממים והיינו ראויים להיות משועבדים תחת ידם, מ"ה היה הכינור ז' נימין ולעתיד יהיה ח' כי משועבדים היינו לד' מלכויות שכפולות שמונה בבל כשדים פרס ומדי יון ומוק' ישמעאל אדום, אבל יוסיף לנו קני קניזי וקדמוני יהיה עשר ע"כ בנבל עשור אזמרה לך וע"ז האמת יש לפרש בבנין הראשון שהוא מסוד בת שבע והיא המתהלכ' ביננו וזהו הכינור שהיה למעלה ממטתו דדוד.

יש ליתן טעם כי כבשנו ז' עממים והיינו ראויים להיות משועבדים תחת ידם, מ"ה היה הכינור ז' נימין ולעתיד יהיה ח' כי משועבדים היינו לד' מלכויות שכפולות שמונה בבל כשדים פרס ומדי יון ומוק' ישמעאל אדום, אבל יוסיף לנו קני קניזי וקדמוני יהיה עשר ע"כ בנבל עשור אזמרה לך וע"ז האמת יש לפרש בבנין הראשון שהוא מסוד בת שבע והיא המתהלכ' ביננו וזהו הכינור שהיה למעלה ממטתו דדוד.

כלי יקר, (פרשת שמיני) ביאר שהעולם הזה נקרא על שם שבעת ככובי הלכת, ועל כן הכינור בן שבעה נימים, אך בימות המשיח יראה שה' מנהיגם, ובעולם הבא יהיו מופשטים מן החומר לגמרי, ובסוד עשר:

כלי יקר, (פרשת שמיני) ביאר שהעולם הזה נקרא על שם שבעת ככובי הלכת, ועל כן הכינור בן שבעה נימים, אך בימות המשיח יראה שה' מנהיגם, ובעולם הבא יהיו מופשטים מן החומר לגמרי, ובסוד עשר:

ומה שיום שמיני זה נטל עשר עטרות רמז למה שאמרו רז"ל כינור של ימות המשיח יהי' שמונה נימין ושל העולם הבא עשרה נימין לפי שלימות המשיח ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי ה' אחד רוכב על שבעה כוכבי לכת מנהיגי העולם הזה אבל לעולם הבא שיהיו מופשטים מן החומר לגמרי יתוסף בהם השגה שיכירו כח מלכותו יתברך על כל נבדלים העליונים הכלולים במספר תשעה בסוד ארון תשעה וכפורת טפח ואז השמיני יעלה למספר עשרה על כן בא הרמז ביום שמיני זה שנטל עשר עטרות לומר כי יש בו מעין של העלם הבא כי שם יראו את כבוד ה' עין בעין וכן ביום זה נאמר כי היום ה' נראה אליכם.

ומה שיום שמיני זה נטל עשר עטרות רמז למה שאמרו רז"ל כינור של ימות המשיח יהי' שמונה נימין ושל העולם הבא עשרה נימין לפי שלימות המשיח ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי ה' אחד רוכב על שבעה כוכבי לכת מנהיגי העולם הזה אבל לעולם הבא שיהיו מופשטים מן החומר לגמרי יתוסף בהם השגה שיכירו כח מלכותו יתברך על כל נבדלים העליונים הכלולים במספר תשעה בסוד ארון תשעה וכפורת טפח ואז השמיני יעלה למספר עשרה על כן בא הרמז ביום שמיני זה שנטל עשר עטרות לומר כי יש בו מעין של העלם הבא כי שם יראו את כבוד ה' עין בעין וכן ביום זה נאמר כי היום ה' נראה אליכם.

==בחסידות==

==בחסידות==

בשפת אמת (תהילים צב ד), ביאר שהשירה תלויה בזמן, ולכן לעתיד לבוא כשיהיה שינוי בזמן ישתנה השיר:

בשפת אמת (תהילים צב ד), ביאר שהשירה תלויה בזמן, ולכן לעתיד לבוא כשיהיה שינוי בזמן ישתנה השיר:

  עלי עשור. כי השירה תליא בזמן ולכן בכל יום יש שיר אחר כי ההתחדשות שיש בכל יום נותן השירה כמו שאמרו ז"ל כי השמש אומרת שירה וזורחת ע"ש בפסוק שמש בגבעון דום כי בכל יום יש הארה אחרת כדאיתא בשם האר"י ז"ל כי אין כל יום דומה לחבירו מבריאת עולם.

  עלי עשור. כי השירה תליא בזמן ולכן בכל יום יש שיר אחר כי ההתחדשות שיש בכל יום נותן השירה כמו שאמרו ז"ל כי השמש אומרת שירה וזורחת ע"ש בפסוק שמש בגבעון דום כי בכל יום יש הארה אחרת כדאיתא בשם האר"י ז"ל כי אין כל יום דומה לחבירו מבריאת עולם.<br />ונראה דהלוים מיוחדים לבחינת הזמן דיש ג' בחינות עולם שנה נפש . . ולכן תליא השיר בבחינת הזמן ולימות המשיח וכן לעתיד יהיה שינוי בזמן וישתנה השיר וכמו כן שבת מעין עולם הבא לכן מזמור שיר ליום השבת כתיב ביה עלי עשור ושבת הוא בחינת שיר השירים שכולל כל השירים של ימי המעשה.

 

ונראה דהלוים מיוחדים לבחינת הזמן דיש ג' בחינות עולם שנה נפש . . ולכן תליא השיר בבחינת הזמן ולימות המשיח וכן לעתיד יהיה שינוי בזמן וישתנה השיר וכמו כן שבת מעין עולם הבא לכן מזמור שיר ליום השבת כתיב ביה עלי עשור ושבת הוא בחינת שיר השירים שכולל כל השירים של ימי המעשה.

ובחידושי הרי"ם ביאר שעל ידי תיקון שבעת ימי הבניין שהעולם נבנה עליה נעשית דרגת השמיני:

ובחידושי הרי"ם ביאר שעל ידי תיקון שבעת ימי הבניין שהעולם נבנה עליה נעשית דרגת השמיני:

  ויובן בהקדים ביאור התוכן ד"ויהי ביום השמיני": בהתחלת פ' שמיני מסופר אודות העילוי דיום השמיני למילואים - שאף שגם לפנ"ז היו כל פרטי העבודות דשבעת ימי המילואים מ"מ ביום השמיני דוקא נעשה גילוי והשראת השכינה במשכן "היום ה' נראה אליכם", "וירא כל העם וירונו גו'".<br/>והביאור בזה - כמ"ש הכלי יקר "לפי שהיה יום זה שמיני דבר זה גרם קדושה ביתר שאת כי כל מספר ז' חול ומספר שמיני קודש . . כי מספר זה מיוחד אליו ית'" וכמבואר גם בתשובות הרשב"א שמספר שבעה מורה על שבעת ימי ההיקף שבעת ימי הבנין כללות סדר ההשתלשלות ומספר שמונה מורה על הבחי' שלמעלה משבעת ימי ההיקף שומר ההיקף למעלה מסדר השתלשלות.<br/>ונמצא שהחילוק בין שבעת ימי המילואים ליום השמיני הוא - ששבעת ימי המילואים עיקרם עבודת המטה עבודה שהיא מצד ובגדרי העולם ועל ידה נעשית ההכנה ליום השמיני שבו נעשה גילוי אור אלקי שלמעלה מגדרי העולם.<br/>וכשם שהדברים אמורים בנוגע להמשכן - כן הוא גם בנוגע לכללות העולם:<br/>עבודת המטה כללות "מעשינו ועבודתינו" בזמן הזה - שייכת למספר שבעה גדרי העולם (ע"ד ובדוגמת עבודת הכהנים בשבעת ימי המילואים). ועל ידה נעשית ההכנה לגילוי והשראת השכינה (המרומז במספר שמיני ש"מיוחד לו ית'") דלעתיד לבוא, "ביום השמיני" ש"נטל עשר עטרות", "רמז למה שארז"ל" כינור של ימות המשיח יהי' שמונה נימין ושל העה"ב עשרה נימין, לפי שלימות המשיח נגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי ה' אחד . . יראו את כבוד ה' עין בעין . . כי היום ה' נראה אליכם".

  ויובן בהקדים ביאור התוכן ד"ויהי ביום השמיני": בהתחלת פ' שמיני מסופר אודות העילוי דיום השמיני למילואים - שאף שגם לפנ"ז היו כל פרטי העבודות דשבעת ימי המילואים מ"מ ביום השמיני דוקא נעשה גילוי והשראת השכינה במשכן "היום ה' נראה אליכם", "וירא כל העם וירונו גו'".<br/>והביאור בזה - כמ"ש הכלי יקר "לפי שהיה יום זה שמיני דבר זה גרם קדושה ביתר שאת כי כל מספר ז' חול ומספר שמיני קודש . . כי מספר זה מיוחד אליו ית'" וכמבואר גם בתשובות הרשב"א שמספר שבעה מורה על שבעת ימי ההיקף שבעת ימי הבנין כללות סדר ההשתלשלות ומספר שמונה מורה על הבחי' שלמעלה משבעת ימי ההיקף שומר ההיקף למעלה מסדר השתלשלות.<br/>ונמצא שהחילוק בין שבעת ימי המילואים ליום השמיני הוא - ששבעת ימי המילואים עיקרם עבודת המטה עבודה שהיא מצד ובגדרי העולם ועל ידה נעשית ההכנה ליום השמיני שבו נעשה גילוי אור אלקי שלמעלה מגדרי העולם.<br/>וכשם שהדברים אמורים בנוגע להמשכן - כן הוא גם בנוגע לכללות העולם:<br/>עבודת המטה כללות "מעשינו ועבודתינו" בזמן הזה - שייכת למספר שבעה גדרי העולם (ע"ד ובדוגמת עבודת הכהנים בשבעת ימי המילואים). ועל ידה נעשית ההכנה לגילוי והשראת השכינה (המרומז במספר שמיני ש"מיוחד לו ית'") דלעתיד לבוא, "ביום השמיני" ש"נטל עשר עטרות", "רמז למה שארז"ל" כינור של ימות המשיח יהי' שמונה נימין ושל העה"ב עשרה נימין, לפי שלימות המשיח נגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי ה' אחד . . יראו את כבוד ה' עין בעין . . כי היום ה' נראה אליכם".