שינויים

רבנו בחיי כותב, שאיסור בשר בחלב לא יהיה קיים לעתיד לבוא * ביאור הדבר ועיון במהות איסורי כלאיים, שעטנז ובשר בחלב באור משנתו הבהירה של הרבי, שלפיו יתבאר ההבדל בין המבט שלנו על העולם כעת ובין ההסתכלות השונה לחלוטין שתהיה בימות המשיח

רבנו בחיי כותב, שאיסור בשר בחלב לא יהיה קיים לעתיד לבוא * ביאור הדבר ועיון במהות איסורי כלאיים, שעטנז ובשר בחלב באור משנתו הבהירה של הרבי, שלפיו יתבאר ההבדל בין המבט שלנו על העולם כעת ובין ההסתכלות השונה לחלוטין שתהיה בימות המשיח

 

בפרשתנו, פרשת ראה, מופיע איסור בשר וחלב, "לא תבשל גדי בחלב אמו" (יד. כא). זהו המועד המתאים, אפוא, לדון בדברי רבינו בחיי, שכותב (בביאורו לפרשת משפטים כג, יט) שלעתיד לבוא לא יהיה קיים עוד איסור זה. השאלה המתעוררת מיד היא: במה שונה מצווה זו מכל המצוות, ומהי הסיבה לכך שאיסור זה יתבטל?

בפרשתנו, פרשת ראה, מופיע איסור בשר וחלב, "לא תבשל גדי בחלב אמו" (יד. כא). זהו המועד המתאים, אפוא, לדון בדברי רבינו בחיי, שכותב (בביאורו לפרשת משפטים כג, יט) שלעתיד לבוא לא יהיה קיים עוד איסור זה. השאלה המתעוררת מיד היא: במה שונה מצווה זו מכל המצוות, ומהי הסיבה לכך שאיסור זה יתבטל?

וכך מבאר הרמב״ן בפירושו על התורה (ויקרא שם), את הסיבה לאיסור כלאי בהמה וכלאי זרעים: "כי ה׳ ברא המינים בעולם בכל בעלי הנפשות בצמחים ובבעלי נפש התנועה, ונתן בהם כח התולדה שיתקיימו המינים בהם עד כל זמן שירצה הוא יתברך בקיום העולם, וצוה בכולם שיוציאו למיניהם ולא ישתנו לעד לעולם שנאמר בכולם למינהו.. והמרכיב שני מינין משנה ומכחיש במעשה בראשית, כאילו יחשוב שלא השלים הקב״ה בעולמו כל הצורך, ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות". כלומר, עירובם של כוחות שונים, שנפרדים זה מזה, הוא מעשה שפוגע בגבולות שקבע הקב״ה בעולמו, ולכן נאסר הדבר.

וכך מבאר הרמב״ן בפירושו על התורה (ויקרא שם), את הסיבה לאיסור כלאי בהמה וכלאי זרעים: "כי ה׳ ברא המינים בעולם בכל בעלי הנפשות בצמחים ובבעלי נפש התנועה, ונתן בהם כח התולדה שיתקיימו המינים בהם עד כל זמן שירצה הוא יתברך בקיום העולם, וצוה בכולם שיוציאו למיניהם ולא ישתנו לעד לעולם שנאמר בכולם למינהו.. והמרכיב שני מינין משנה ומכחיש במעשה בראשית, כאילו יחשוב שלא השלים הקב״ה בעולמו כל הצורך, ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות". כלומר, עירובם של כוחות שונים, שנפרדים זה מזה, הוא מעשה שפוגע בגבולות שקבע הקב״ה בעולמו, ולכן נאסר הדבר.

שתי צורות של ערבוב

== שתי צורות של ערבוב ==

זוהי הנקודה המשותפת לכל האיסורים הללו, אך בהם עצמם יש להבדיל בין כלאי בהמה וזרעים - לשעטנז. בכלאי בהמה וזרעים. עירבוב הכוח היוצר של התפוח.

זוהי הנקודה המשותפת לכל האיסורים הללו, אך בהם עצמם יש להבדיל בין כלאי בהמה וזרעים - לשעטנז. בכלאי בהמה וזרעים. עירבוב הכוח היוצר של התפוח.

וכאמור, כשם שביחס לעירבוב הגשמי קיים הבדל בין כלאי בהמה וזרעים, שבהם החיבור הוא מהותי ופנימי, לבין שעטנז שבו העירוב הוא חיצוני בלבד, כך קיים הבדל מבחינת מידת ההשפעה על הכוחות העליונים:

וכאמור, כשם שביחס לעירבוב הגשמי קיים הבדל בין כלאי בהמה וזרעים, שבהם החיבור הוא מהותי ופנימי, לבין שעטנז שבו העירוב הוא חיצוני בלבד, כך קיים הבדל מבחינת מידת ההשפעה על הכוחות העליונים:

בכלאי בהמה וזרעים, נוצרת אחדות פנימית בין הכוחות המנוגדים. כשם שברובד הגשמי, עירוב שני סוגי הזרעים יוצר מציאות שלישית שמורכבת משניהם יחד, משהו חדש וזר, כך גם בכוחות העליונים התוצאה היא - היווצרות שינוי מהותי וממשי בפעולתם של המידות העליונות. זוהי פעולה שלילית לחלוטין, שכן הקב״ה ברא את מידת החסד ואת מידת הגבורה כפי שהן בתוקפן, ואינו חפץ בכך שיחול שינוי בצורת תיפקודן.

בכלאי בהמה וזרעים, נוצרת אחדות '''פנימית''' בין הכוחות המנוגדים. כשם שברובד הגשמי, עירוב שני סוגי הזרעים יוצר מציאות שלישית שמורכבת משניהם יחד, משהו חדש וזר, כך גם בכוחות העליונים התוצאה היא - היווצרות שינוי מהותי וממשי בפעולתם של המידות העליונות. זוהי פעולה שלילית לחלוטין, שכן הקב״ה ברא את מידת החסד ואת מידת הגבורה כפי שהן בתוקפן, ואינו חפץ בכך שיחול שינוי בצורת תיפקודן.

בשעטנז, לעומת זאת, לא חל שינוי מהותי בכוחות העליונים. כשם שבשעטנז כפשוטו, עירוב הצמר והפשתים לא גורם להם שום שינוי, כך גם ׳עירבוב׳ מידות החסד והגבורה העליונות שנוצר מעירוב זה, אין משמעו שינוי במהותם. הם נשארים במהותם המקורית ובתוקפם, אלא שהם מתקיימים יחד.

בשעטנז, לעומת זאת, לא חל שינוי מהותי בכוחות העליונים. כשם שבשעטנז כפשוטו, עירוב הצמר והפשתים לא גורם להם שום שינוי, כך גם ׳עירבוב׳ מידות החסד והגבורה העליונות שנוצר מעירוב זה, אין משמעו שינוי במהותם. הם נשארים במהותם המקורית ובתוקפם, אלא שהם מתקיימים יחד.

עם זאת, גם העירוב הזה הוא פעולה שלילית, כי עצם החיבור בין שני גופים מנוגדים, הוא מצב לא־תקין שגורם לריב ומחלוקת. אלא, שבכלאי בהמה וזרעים הדבר חמור עוד יותר, כי בהם נפעלת פעולה שלילית בתכלית: ׳מחלישים׳ את המידות העליונות שבהן מנהיג הקב״ה את העולם. לא־כן בשעטנז, שבו המידות העליונות נשארות בתוקפן, ונוצרת אחדות חיצונית בלבד. אמנם דבר זה מביא ל׳מחלוקת׳ כביכול בין הכוחות העליונים, אך אפשר להביא לביטול תוצאה בלתי רצויה זו. (ולכן איסור השעטנז הותר לצורך מצוה, ואילו כלאי בהמה וזרעים לא הותרו גם למטרות שבקדושה, כי איסורים אלו הינם חמורים יותר, כדלהלן).

עם זאת, גם העירוב הזה הוא פעולה שלילית, כי עצם החיבור בין שני גופים מנוגדים, הוא מצב לא־תקין שגורם לריב ומחלוקת. אלא, שבכלאי בהמה וזרעים הדבר חמור עוד יותר, כי בהם נפעלת פעולה שלילית בתכלית: ׳מחלישים׳ את המידות העליונות שבהן מנהיג הקב״ה את העולם. לא־כן בשעטנז, שבו המידות העליונות נשארות בתוקפן, ונוצרת אחדות חיצונית בלבד. אמנם דבר זה מביא ל׳מחלוקת׳ כביכול בין הכוחות העליונים, אך אפשר להביא לביטול תוצאה בלתי רצויה זו. (ולכן איסור השעטנז הותר לצורך מצוה, ואילו כלאי בהמה וזרעים לא הותרו גם למטרות שבקדושה, כי איסורים אלו הינם חמורים יותר, כדלהלן).

העירבוב שבבשר וחלב

== העירבוב שבבשר וחלב ==

עלינו להתבונן, איפוא, באיסור בשר וחלב - האם הוא דומה לכלאי בהמה וזרעים, שבהם נוצר דבר חדש במהות הכוחות הגשמיים, וכן בכוחות העליונים נעשה שינוי מהותי, או שהפעולה השלילית שבבשר וחלב מקבילה לשעטנז, שבו העירוב הוא חיצוני בלבד, וגם בכוחות העליונים אין שינוי כה גדול.

עלינו להתבונן, איפוא, באיסור בשר וחלב - האם הוא דומה לכלאי בהמה וזרעים, שבהם נוצר דבר חדש במהות הכוחות הגשמיים, וכן בכוחות העליונים נעשה שינוי מהותי, או שהפעולה השלילית שבבשר וחלב מקבילה לשעטנז, שבו העירוב הוא חיצוני בלבד, וגם בכוחות העליונים אין שינוי כה גדול.

מזווית מבט כזו, איסור בשר וחלב דומה לכלאי בהמה וזרעים. שכן אין המדובר בעירוב חיצוני בלבד, ללא כל השפעה של סוג אחד על משנהו, שהרי בשר בחלב אסור מן התורה רק כשזה נותן טעם בזה. הווי אומר, טישטוש הגבולות בין הדברים שהפריד הקב״ה נעשה בצורה מהותית וחמורה. (ואכן, בזמן הזה בשר וחלב יחד לא הותרו אפילו לצורך מצוה, כמו כלאי בהמה וזרעים).

מזווית מבט כזו, איסור בשר וחלב דומה לכלאי בהמה וזרעים. שכן אין המדובר בעירוב חיצוני בלבד, ללא כל השפעה של סוג אחד על משנהו, שהרי בשר בחלב אסור מן התורה רק כשזה נותן טעם בזה. הווי אומר, טישטוש הגבולות בין הדברים שהפריד הקב״ה נעשה בצורה מהותית וחמורה. (ואכן, בזמן הזה בשר וחלב יחד לא הותרו אפילו לצורך מצוה, כמו כלאי בהמה וזרעים).

ואולם, כשנתבונן בהשפעתו של עירוב זה על הכוחות העליונים, יתברר לנו שהדבר דומה לאיסור שעטנז. בעירוב בשר וחלב לא חל שינוי מהותי בכוח שיוצר את הבשר או בכוח שממנו מופק החלב, שעל־ידיו הם יתחילו להוציא ולהצמיח דברים זרים ומחודשים.

ואולם, כשנתבונן בהשפעתו של עירוב זה על הכוחות העליונים, יתברר לנו שהדבר דומה לאיסור שעטנז. בעירוב בשר וחלב לא חל שינוי מהותי '''בכוח''' שיוצר את הבשר או '''בכוח''' שממנו מופק החלב, שעל־ידיו הם יתחילו להוציא ולהצמיח דברים זרים ומחודשים.

ומכיון שכך, מובן שגם בכוחות העליונים לא חל שינוי מהותי פנימי. בסך־הכל, הבשר והחלב שלפנינו מתאחדים לתבשיל אחד, וגם ההשפעה על הכוחות העליונים היא - איחוד הכוחות המנוגדים כך שישכנו בצוותא.

ומכיון שכך, מובן שגם בכוחות העליונים לא חל שינוי מהותי פנימי. בסך־הכל, הבשר והחלב שלפנינו מתאחדים לתבשיל אחד, וגם ההשפעה על הכוחות העליונים היא - איחוד הכוחות המנוגדים כך שישכנו בצוותא.

אם כן, היחס לבשר וחלב יהיה כאל איסור קל יותר, שהרי מבחינת הכוחות העליונים שמשפיעים על הבשר והחלב, לא חל שינוי מהותי כתוצאה מעירוב הבשר והחלב הגשמיים, והדבר דומה יותר לשעטנז, שבו נוצר איחוד חיצוני בלבד.

אם כן, היחס לבשר וחלב יהיה כאל איסור קל יותר, שהרי מבחינת הכוחות העליונים שמשפיעים על הבשר והחלב, לא חל שינוי מהותי כתוצאה מעירוב הבשר והחלב הגשמיים, והדבר דומה יותר לשעטנז, שבו נוצר איחוד חיצוני בלבד.

הגילוי האלוקי יאחד

== הגילוי האלוקי יאחד ==

ועדיין, העיקר חסר מן הספר:

ועדיין, העיקר חסר מן הספר:

וכדברי חז״ל (במדב״ר פי״ב, ח) על הפסוק "עושה שלום במרומיו", "מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואין מכבים זה את זה". והענין מבואר בחסידות כך: בראשם של שני השרים ישנה מחשבה אחת - ביצוע רצון המלך, ולכן הם ׳מסתדרים׳ זה עם זה. אמנם זה נשאר ״שר של מים״, וזה ״שר של אש״ - ועם זאת שניהם מתאחדים באותה מחשבה של ההתבטלות לרצונו של המלך, ובזכות נקודה משותפת זו "אין מכבין זה את זה".

וכדברי חז״ל (במדב״ר פי״ב, ח) על הפסוק "עושה שלום במרומיו", "מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואין מכבים זה את זה". והענין מבואר בחסידות כך: בראשם של שני השרים ישנה מחשבה אחת - ביצוע רצון המלך, ולכן הם ׳מסתדרים׳ זה עם זה. אמנם זה נשאר ״שר של מים״, וזה ״שר של אש״ - ועם זאת שניהם מתאחדים באותה מחשבה של ההתבטלות לרצונו של המלך, ובזכות נקודה משותפת זו "אין מכבין זה את זה".

צפון ודרום יחד

== צפון ודרום יחד ==

וזהו ההסבר לכך שאיסור שעטנז הותר לצורך מצוה (ראה פרש״י תצא כב, יא), שכן כשמדובר במצב שבו רצונו של ה׳ מתגלה - הכוחות העליונים יכולים להיות יחד בשלום ורעות, על־אף הסתירה שבדבר.

וזהו ההסבר לכך שאיסור שעטנז הותר לצורך מצוה (ראה פרש״י תצא כב, יא), שכן כשמדובר במצב שבו רצונו של ה׳ מתגלה - הכוחות העליונים יכולים להיות יחד בשלום ורעות, על־אף הסתירה שבדבר.

מעתה מובן גם בענייננו, שלעתיד לבוא - כאשר בכל העולם תשרור התבטלות מוחלטת אל הקב״ה - לא תהיה עוד בעיה בעירוב בשר וחלב. משום שהסיבה לבעייה שקיימת בזמן הזה - התאחדות של כוחות מנוגדים שמביאה למחלוקת ואי־תיפקוד תקין - לא תהיה קיימת לעתיד לבוא, כאשר הקב״ה יתגלה.

מעתה מובן גם בענייננו, שלעתיד לבוא - כאשר בכל העולם תשרור התבטלות מוחלטת אל הקב״ה - לא תהיה עוד בעיה בעירוב בשר וחלב. משום שהסיבה לבעייה שקיימת בזמן הזה - התאחדות של כוחות מנוגדים שמביאה למחלוקת ואי־תיפקוד תקין - לא תהיה קיימת לעתיד לבוא, כאשר הקב״ה יתגלה.

"... בעולם הזה, בזמן שרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת, ובזמן שרוח דרומית מנשבת אין רוח צפונית מנשבת. אבל לעתיד לבוא בקיבוץ גלויות, אמר הקב״ה, אני מביא רוח ארגסטיס (-רוח חזקה שבאה מכמה רוחות בבת־אחת) לעולם, ששני רוחות משמשות בו. הדא הוא דכתיב (ישעיה מג) ׳אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי, הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ"׳. הצפון והדרום, שמנוגדים לכאורה, יתאחדו בקיבוץ הגלויות, שיהיה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש.

"... בעולם הזה, בזמן שרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת, ובזמן שרוח דרומית מנשבת אין רוח צפונית מנשבת. אבל לעתיד לבוא בקיבוץ גלויות, אמר הקב״ה, אני מביא רוח ארגסטיס (-רוח חזקה שבאה מכמה רוחות בבת־אחת) לעולם, ששני רוחות משמשות בו. הדא הוא דכתיב (ישעיה מג) ׳אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי, הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ"׳. הצפון והדרום, שמנוגדים לכאורה, יתאחדו בקיבוץ הגלויות, שיהיה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש.

''על־פי לקוטי שיחות חכ״ט שיחה א לפרשת תצא.''

על־פי לקוטי שיחות חכ״ט שיחה א לפרשת תצא.