שינויים

ובתרגום לשיר השירים (ח, א־ב), מפרש את הפסוק "מי יתנך כאח לי" כאמירה של בני ישראל למלך המשיח: "ובהוא זמנא יתגלי מלכא משיחא לכנשתא דישראל, ויימרון ליה בני־ישראל: אתא תהא עמנא לאח וניסק לירושלים״ [ = ובאותו הזמן יתגלה מלך המשיח לעם ישראל, ויאמרו לו בני־ישראל: '''בוא והיה עמנו לאח''' ונעלה (יחד) לירושלים]. הפסוק "אנהגך אביאך אל בית אמי" מפורש גם כן ברוח זו: "אדברינך מלכא משיחא ואעלנך לבית מקדשי" [=אנהגך, מלך המשיח, ואביאך לבית המקדש]. הווה אומר: משיח נמצא עם בני ישראל בגלות, והם מבקשים ממנו להביא אותם לירושלים ולבית־המקדש.

ובתרגום לשיר השירים (ח, א־ב), מפרש את הפסוק "מי יתנך כאח לי" כאמירה של בני ישראל למלך המשיח: "ובהוא זמנא יתגלי מלכא משיחא לכנשתא דישראל, ויימרון ליה בני־ישראל: אתא תהא עמנא לאח וניסק לירושלים״ [ = ובאותו הזמן יתגלה מלך המשיח לעם ישראל, ויאמרו לו בני־ישראל: '''בוא והיה עמנו לאח''' ונעלה (יחד) לירושלים]. הפסוק "אנהגך אביאך אל בית אמי" מפורש גם כן ברוח זו: "אדברינך מלכא משיחא ואעלנך לבית מקדשי" [=אנהגך, מלך המשיח, ואביאך לבית המקדש]. הווה אומר: משיח נמצא עם בני ישראל בגלות, והם מבקשים ממנו להביא אותם לירושלים ולבית־המקדש.

וטעם הדבר, שמשיח יושב בחוץ־לארץ ובגלות, מובן מדברי הרבי [קונטרס "בית רבנו שבבבל", ועוד] על־פי דברי הרמב״ם (הל׳ מלכים פי״א ה״ד) שלפני התגלותו המושלמת, המשיח יהיה מנהיג גדול, שמפיץ יהדות בקרב בני ישראל, ומחזיר אותם אל דרך התורה והמצווה. לפי זה מובן שמקומו הוא היכן שנמצאים רוב בני־ישראל, בחוץ־לארץ, שם מקרב הוא אותם ומעודד אותם, '''ומשם''' - הוא מביא את הגאולה בבוא העת ועולה עמם לארץ{{הערה|נציין, כי לעומת כל המקורות הללו, ידועים דברי הרמב״ם באגרת תימן, שם הוא '''שולל''' אפשרות שמשיח יהיה בחוץ לארץ, ואומר כי "בתחילה ייראה בארץ ישראל, כי בארץ ישראל תהיה תחילת היראותו". אך בספר ההלכות שלו הוא אינו מזכיר דבר בעניין זה. ואכ״מ..}}

וטעם הדבר, שמשיח יושב בחוץ־לארץ ובגלות, מובן מדברי הרבי [קונטרס "בית רבנו שבבבל", ועוד] על־פי דברי הרמב״ם (הל׳ מלכים פי״א ה״ד) שלפני התגלותו המושלמת, המשיח יהיה מנהיג גדול, שמפיץ יהדות בקרב בני ישראל, ומחזיר אותם אל דרך התורה והמצווה. לפי זה מובן שמקומו הוא היכן שנמצאים רוב בני־ישראל, בחוץ־לארץ, שם מקרב הוא אותם ומעודד אותם, '''ומשם''' - הוא מביא את הגאולה בבוא העת ועולה עמם לארץ.{{הערה|נציין, כי לעומת כל המקורות הללו, ידועים דברי הרמב״ם באגרת תימן, שם הוא '''שולל''' אפשרות שמשיח יהיה בחוץ לארץ, ואומר כי "בתחילה ייראה בארץ ישראל, כי בארץ ישראל תהיה תחילת היראותו". אך בספר ההלכות שלו הוא אינו מזכיר דבר בעניין זה. ואכ״מ.}}

ופרט נוסף בעניין זה: במדרש (ילקוט שמעוני ישעיה רמז תצט) מתארים חז״ל את התגלות המשיח בדרך זו - "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית־המקדש, והוא משמיע להם לישראל ואומר, ענווים הגיע זמן גאולתכם". במבט שטחי, אין הדבר מובן: לאחר שבית־המקדש נבנה, ומלך המשיח עומד כבר על גגו... מה הצורך להכריז ש"הגיע זמן גאולתכם"?!

ופרט נוסף בעניין זה: במדרש (ילקוט שמעוני ישעיה רמז תצט) מתארים חז״ל את התגלות המשיח בדרך זו - "בשעה שמלך המשיח בא עומד על גג בית־המקדש, והוא משמיע להם לישראל ואומר, ענווים הגיע זמן גאולתכם". במבט שטחי, אין הדבר מובן: לאחר שבית־המקדש נבנה, ומלך המשיח עומד כבר על גגו... מה הצורך להכריז ש"הגיע זמן גאולתכם"?!

באחת משיחות קודשו (ש״פ חיי־שרה תנש״א), הסביר על כך הרבי, כי כוונת המדרש היא לתקופה '''שלפני הגאולה''', והמובן של המושג "על '''גג''' בית־המקדש", הוא - מקום שבתו של משיח בחוץ־לארץ: כשם שגג בית המקדש לא נתקדש בקדושת המקדש עצמו (ראה פסחים פה, סע״ב), כך חוץ־לארץ לא נתקדשה בקדושת ארץ־ישראל. ומשם, ממקום הימצאו '''בגלות''', מכריז משיח ואומר: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם״!

באחת משיחות קודשו (ש״פ חיי־שרה תנש״א), הסביר על כך הרבי, כי כוונת המדרש היא לתקופה '''שלפני הגאולה''', והמובן של המושג "על '''גג''' בית־המקדש", הוא - מקום שבתו של משיח בחוץ־לארץ: כשם שגג בית המקדש לא נתקדש בקדושת המקדש עצמו (ראה פסחים פה, סע״ב), כך חוץ־לארץ לא נתקדשה בקדושת ארץ־ישראל. ומשם, ממקום הימצאו '''בגלות''', מכריז משיח ואומר: "ענווים, הגיע זמן גאולתכם״!