שינויים

ויקרא רבה פרשה ז, ג: רב הונא אמר תרתי. אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות המשניות, מה טעמא גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם (הושע ח, י). [ר' הונא אמר חורי, (מלאכי א, יא) כי ממזרח שמש עד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש. וכי יש מנחה טהורה וקמיצה והקטרה בבבל, אלא איזו זו משנה. אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים במשנה כאילו אתם מקריבים קרבן].

ויקרא רבה פרשה ז, ג: רב הונא אמר תרתי. אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות המשניות, מה טעמא גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם (הושע ח, י){{הערה|וראה גם בבא בתרא ח, א: דכתיב (הושע ח, י) גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים, אמר עולא ... אי תנו כולהו עתה אקבצם…, ופירש רש"י: אם תנו כולם - וכן רובן יהיו שונין ועוסקים בתורה כשיגלו בעמים: עתה אקבצם - בקרוב אקבצם:}}. [ר' הונא אמר חורי, (מלאכי א, יא) כי ממזרח שמש עד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש. וכי יש מנחה טהורה וקמיצה והקטרה בבבל, אלא איזו זו משנה. אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים במשנה כאילו אתם מקריבים קרבן]{{הערה|ראה בדברי המדרש שם לעיל: ר' אחא בשם ר' חנינא בר פפא, שלא יהיו ישראל אומרים לשעבר היינו מקריבין קרבנות ומתעסקין בהן, עכשיו שאין קרבנות מהו להתעסק בהם, אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים בהם מעלה אני עליכם כאלו אתם מקריבין אותן.}}.

== ביאור אופן הדרשה מהפסוק, וטעם הדבר ==

== ביאור אופן הדרשה מהפסוק, וטעם הדבר ==

=== פירוש מהרז"ו ===

=== פירוש מהרז"ו ===

ר' הונא אמר תרתי. דורש משני פסוקים שתורת הקרבנות כהקרבת הקרבנות. כי יתנו בגוים. על פי מדת ממעל. בלשון חכמים תנו רבנן, מתניתין, ומתניתא, ושורשו מלשון מקרא (שופטים ה, יא) שם יתנו צדקות ה', שהוא מלשון דבור וספור, אלא שחז"ל משתמשים בו על דברי תורה. ואם הכוונה על הלכות שיכולים לקיימם, בודאי אינם יוצאים בדבור לבד עד שקיים, אלא שמדבר על לימוד הלכות קרבנות. [וכי יש מנחה טהורה וכו' בבבל. כי מלאכי הנביא שאמר פסוק זה היה בימי כורש מלך בבל, כי בריש עזרא כתוב כורש מלך פרס, ובעזרא ה' פסוק י"ג כתוב כרש מלכא די בבל, והם ב' כתובים מכחישים, וההכרעה שהכל אחד שלקח המלוכה מיד בלשצר מלך בבל ומלך שם כאשר מלך בפרס, ובאמת כוונת הפסוק על כל גויי הארץ. זו משנה. הלכות של מנחה והקטרה והגשה...]

ר' הונא אמר תרתי. דורש משני פסוקים שתורת הקרבנות כהקרבת הקרבנות. כי יתנו בגוים. על פי מדת ממעל{{הערה|ראה הקדמת מהרז"ו לפירושו על מדרש רבה, מדה כ"ח (ממעל). }}. בלשון חכמים תנו רבנן, מתניתין, ומתניתא, ושורשו מלשון מקרא (שופטים ה, יא) שם יתנו צדקות ה', שהוא מלשון דבור וספור, אלא שחז"ל משתמשים בו על דברי תורה. ואם הכוונה על הלכות שיכולים לקיימם, בודאי אינם יוצאים בדבור לבד עד שקיים, אלא שמדבר על לימוד הלכות קרבנות. [וכי יש מנחה טהורה וכו' בבבל. כי מלאכי הנביא שאמר פסוק זה היה בימי כורש מלך בבל, כי בריש עזרא כתוב כורש מלך פרס, ובעזרא ה' פסוק י"ג כתוב כרש מלכא די בבל, והם ב' כתובים מכחישים, וההכרעה שהכל אחד שלקח המלוכה מיד בלשצר מלך בבל ומלך שם כאשר מלך בפרס, ובאמת כוונת הפסוק על כל גויי הארץ. זו משנה. הלכות של מנחה והקטרה והגשה...]

== ביאורים שונים למה הגאולה באה ע"י לימוד המשניות ==

== ביאורים שונים למה הגאולה באה ע"י לימוד המשניות ==

שאין הגלות מתכנסת אלא בזכות המשניות, במדרש רבה פרשת צו ובתנא דבי אליהו פרק ה', י"ל ע"י ששה סדרי משנה ממשיך הוא"ו בה"א תתאה, ובחי' וא"ו זה הוא וא"ו והנורא שהוא בחינת יעקב, ואם כן על ידי זה יוצא פנימית הלב מהגלות כו', ועיין מה שכתוב בענין וא"ו דגחון שהוא באמצע אותיות התורה, והוא המפסיק כח יניקת הנחש שנאמר בו על גחונך תלך, כי יניקתו מקו השמאל והוא"ו גורם שיהי' שמאלא אתכליל בימינא, ואזי גורם שלא יהי' לו יניקה מקו השמאל… [אור התורה להצמח צדק, דברים ע' לב]

שאין הגלות מתכנסת אלא בזכות המשניות, במדרש רבה פרשת צו ובתנא דבי אליהו פרק ה', י"ל ע"י ששה סדרי משנה ממשיך הוא"ו בה"א תתאה, ובחי' וא"ו זה הוא וא"ו והנורא שהוא בחינת יעקב, ואם כן על ידי זה יוצא פנימית הלב מהגלות כו', ועיין מה שכתוב בענין וא"ו דגחון שהוא באמצע אותיות התורה, והוא המפסיק כח יניקת הנחש שנאמר בו על גחונך תלך, כי יניקתו מקו השמאל והוא"ו גורם שיהי' שמאלא אתכליל בימינא, ואזי גורם שלא יהי' לו יניקה מקו השמאל… [אור התורה להצמח צדק, דברים ע' לב]

ציונים נוספים: חתם סופר תרומה כה, לג (קטע המתחיל וגם זה, למה אמר ע"י לימוד המשניות ולא ע"י לימוד הגמרא, כי בגלות א"א ללמוד בעיון כדבעי). לקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 242 הערה 20 ש"המשניות" שענינן-הלכה פסוקה, כולל גם לימוד הלכות פסוקות. ומעיר מהל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב ש"בזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש"ע והגהותיו בכלל משנה יחשבו".

==ציונים נוספים==

חתם סופר תרומה כה, לג (קטע המתחיל וגם זה, למה אמר ע"י לימוד המשניות ולא ע"י לימוד הגמרא, כי בגלות א"א ללמוד בעיון כדבעי). לקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 242 הערה 20 ש"המשניות" שענינן-הלכה פסוקה, כולל גם לימוד הלכות פסוקות. ומעיר מהל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב ש"בזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש"ע והגהותיו בכלל משנה יחשבו".

לביאורים נוספים בזה על פי חסידות, ראה: דובר צדק לר' צדוק הכהן, ע' ט' (קטע המתחיל בויק"ר), ואילך. ובספרו תקנת השבין ע' ל"ד (קטע המתחיל והתחיל). בני יששכר בין המצרים מאמר ב אות ז'. אש דת (להאדמו"ר מאוזרוב) חלק י"א ע' תעד.

לביאורים נוספים בזה על פי חסידות, ראה: דובר צדק לר' צדוק הכהן, ע' ט' (קטע המתחיל בויק"ר), ואילך. ובספרו תקנת השבין ע' ל"ד (קטע המתחיל והתחיל). בני יששכר בין המצרים מאמר ב אות ז'. אש דת (להאדמו"ר מאוזרוב) חלק י"א ע' תעד.

לעוד ביאורים בזה על פי חסידות חב"ד, ראה: תורה אור שמות מט, ג. לקוטי תורה בחוקותי מח, ד. שם דברים א, ג. מאמרי אדמו"ר הזקן נביאים ע' רל. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים חלק ד', ע' א'תסד-ו. מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה חלק ב' ע' תשי"ח ואילך, ובהנסמן שם. אור התורה בראשית כרך ג' ע' תקב (אות ח). במדבר כרך ד' ע' א'שכח. דברים כרך א' ע' שה. נביאים וכתובים כרך א' ע' קפה, תלט-תמ. ספר הלקוטים דא"ח צמח צדק אות מ', ערך משנה, ע' א'תתג ואילך. מאמר ואלה שמות תשל"ז סעיף ד. ספר השיחות תשנ"א חלק ב' ע' 890 (בסופו). קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו אות ט', (ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' ע' 485 ואילך), ההתאמה למענת משיח להבעש"ט, שביאתו תלוי' ב"יפוצו מעינותיך חוצה", מעינות דפנימיות התורה).

לעוד ביאורים בזה על פי חסידות חב"ד, ראה: תורה אור שמות מט, ג. לקוטי תורה בחוקותי מח, ד. שם דברים א, ג. מאמרי אדמו"ר הזקן נביאים ע' רל. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים חלק ד', ע' א'תסד-ו. מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה חלק ב' ע' תשי"ח ואילך, ובהנסמן שם. אור התורה בראשית כרך ג' ע' תקב (אות ח). במדבר כרך ד' ע' א'שכח. דברים כרך א' ע' שה. נביאים וכתובים כרך א' ע' קפה, תלט-תמ. ספר הלקוטים דא"ח צמח צדק אות מ', ערך משנה, ע' א'תתג ואילך. מאמר ואלה שמות תשל"ז סעיף ד. ספר השיחות תשנ"א חלק ב' ע' 890 (בסופו). קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו אות ט', (ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' ע' 485 ואילך), ההתאמה למענת משיח להבעש"ט, שביאתו תלוי' ב"יפוצו מעינותיך חוצה", מעינות דפנימיות התורה).