שינויים

כיצד מותר לקב״ה, כביכול, לדחות את מתן שכרן של המצוות לעתיד לבוא, והרי מצווה היא "ביומו תתן שכרו"?!* האם השכר שנקבל בימות המשיח מוגדר 'משכורת' או ׳חלוקת רווחים׳? * על משמעותו השכר שנקבל לעתיד לבוא, לאור תורת החסידות בפרשת השבוע, מדברת התורה על שכרו של הפועל (כד, יד־טו): "לא תעשק שכיר עני ואביון, מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך. ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש, כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו, ולא יקרא עליך אל ה׳ והיה בך חטא״. - בקשר לכך נדון במאמר זה בשכר שאנחנו, בני ישראל, נקבל בימות המשיח, כ״פועלים" אצל אדון העולם.

כיצד מותר לקב״ה, כביכול, לדחות את מתן שכרן של המצוות לעתיד לבוא, והרי מצווה היא "ביומו תתן שכרו"?!* האם השכר שנקבל בימות המשיח מוגדר 'משכורת' או ׳חלוקת רווחים׳? * על משמעותו השכר שנקבל לעתיד לבוא, לאור תורת החסידות בפרשת השבוע, מדברת התורה על שכרו של הפועל (כד, יד־טו): "לא תעשק שכיר עני ואביון, מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך. ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש, כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו, ולא יקרא עליך אל ה׳ והיה בך חטא״. - בקשר לכך נדון במאמר זה בשכר שאנחנו, בני ישראל, נקבל בימות המשיח, כ״פועלים" אצל אדון העולם.

השוואה זו בין בני ישראל והקב״ה - לפועלים ומעביד, מצינו בכמה מקומות בדברי חז״ל. לדוגמה, בסוף פרק ב׳ של מסכת אבות, אותו נלמד בשבת זו, נאמר: "...ודע לפני מי אתה עמל, ומי הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. רבי טרפון אומר, היום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל־הבית דוחק. הוא היה אומר: לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה .. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך".

השוואה זו בין בני ישראל והקב״ה - לפועלים ומעביד, מצינו בכמה מקומות בדברי חז״ל. לדוגמה, בסוף פרק ב׳ של מסכת אבות, אותו נלמד בשבת זו, נאמר: "...ודע לפני מי אתה עמל, ומי הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. רבי טרפון אומר, היום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל־הבית דוחק. הוא היה אומר: לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה .. ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך".