1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 80:
שורה 80: − ודא מסייעא להו דמר ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה א"ל בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא געת זמן תניינות א"ל בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך דהא יליד מלכא משיחא א"ל מה שמיה מנחם א"ל ומה שמיה דאבוי א"ל חזקיה א"ל מן הן הוא א"ל מן בירת מלכא דבית לחם יהודה אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפקא קרייה עד דעל לההוא קרתא והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא א"ל רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי א"ל לית לי פריטין א"ל והוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב בתר יומין עאל לההיא קרתא אמר לה מהו מיינוקא עביד א"ל מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. − + + + + + + +
←ד
====ד====
====ד====
א"ר בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא [ישעי' י לד] והלבנון באדיר יפול מה כתיב בתריה [שם יא א] ויצא חוטר מגזע ישי.
הגמרא מביאה מעשה המסייע לדעה האחרונה:
'''ודא מסייעא להו''' - המעשה הבא מסייע לאותם הסוברים ששמו של מלך המשיח הוא מנחם<ref>[כפי שאמרנו, שתי הדעות האחרונות הם בעצם דעה אחת, משום כך הגמרא נוקטת כאן לשון רבים: "מסייעא להו", להוציא מהדעה הראשונה ששמו "דוד" (עיין ביאור הגר"ח קנייבסקי).] המעשה הבא מופיע בשינויים מעטים במדרש איכה רבה שם. ובאיכה זוטא, א, ב, נוסח ב, מופיע מעשה זה בשינויים רבים.</ref>, '''דמר''' (דאמר) '''רבי יודן בריה דרבי אייבו: עובדא הוה בחד יהודאי''' - מעשה היה ביהודי אחר '''דהוה קאים רדי''' - שהיה עומד וחורש בשדהו, '''געת תורתיה קומוי''' - געה שורו לפניו. '''עבר חד ערביי ושמע קלה''' - עבר שם ערבי אחד ושמע את קולו, '''אמר ליה''' הערבי: "'''בר יודאי בר יודאי''' - יהודי יהודי! '''שרי תורך ושרי קנקנך''' - התר את שורך והתר את כל המחרישה שלך, כלומר, הפסק עבודתך, משום אבילות, '''דהא חריב בית מוקדשא''' - לפי שנחרב עתה בית המקדש". '''געת זמן תניינות''' - שוב געה השור פעם שנית, '''אמר ליה''' הערבי: "'''בר יודאי בר יודאי''' - יהודי יהודי! '''קטור תוריך וקטור קנקניך''' - קשור שורך וקשור את כלי מחרישתך וחזור לחרוש, '''דהא יליד מלכא משיחא''' - שהרי עתה נולד המלך המשיח". '''אמר ליה''' היהודי: "'''מה שמיה''' - מה שמו של המשיח?" ענה לו הערבי: '''מנחם'''. '''אמר ליה: "ומה שמיה דאבוי''' - ומה שם אביו?" '''אמר ליה "חזקיה''' שמו". '''אמר ליה: "מן הן''' - מהיכן '''הוא'''?" '''אמר ליה''' הערבי: '''"מן בירת מלכא דבית לחם יהודה". אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי''' - הלך היהודי ומכר את שורו ומכר את מחרישתו, '''ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא''' - ונעשה מוכר מלבושי תינוקות, כדי שיבואו האמהות לקנות ומתוך כך יוכל למצוא את אותו תינוק. '''והוה עייל קרייה ונפקא קרייה''' - והיה נכנס ויוצא מעיר לעיר, '''עד דעל לההוא קרתא''' - עד שבא לאותה העיר שהזכיר הערבי. '''והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה''' - והיו כל הנשים קונות בגדים לתינוקיהם ואילו אמו של מנחם לא קנתה. '''שמע קלן דנשייא אמרין''' - שמע את קולן של הנשים שהיו אומרות: '''"אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך"''' - אמו של מנחם, אמו של מנחם, בואי לקנות לבנך". '''אמרה''' להן אמו של מנחם: '''"בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל''' - רוצה אני לחנוק את שונאיהם של ישראל [אמרה כן על בנה, בלשון נקייה], '''דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא''' - שביום שנולד, נחרב בית המקדש". '''אמר לה''' אותו מוכר: '''"רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי''' - בטוחים אנו שכשם שלרגלו [בבואו לעולם] נחרב בית המקדש, כך גם לרגלו יבנה שוב". '''אמרה ליה''' אמו: '''לית לי פריטין''' - אין לי מעות כדי לקנות", '''אמר לה: "והוא מה איכפת ליה"''' - מה איכפת לו [כלומר: לעצמי] אם אין לך מעות? '''איתיי זובנין ליה''' - בואי וקני עבורו, '''אין לית קומך יומא דין''' - ואם אין לפניך כסף לשלם היום, '''בתר יומין אנא אתי ונסיב''' - לאחר ימים אבוא ואטול את התשלום". '''בתר יומין עאל לההיא קרתא''' - לאחר ימים בא שוב לאותה העיר, ו'''אמר לה''' לאמו של מנחם: '''"מהו מיינוקא עביד''' - מה מעשיו של התינוק?" '''אמרה ליה: מן שעתא דחמיתני''' - מאותה שעה שראיתני בפעם הקודמת, '''אתון רוחין ועלעולי''' - באו רוחות וסערות '''וחטפיניה מן ידיי''' - וחטפוהו מידי".
רבי בון מעיר על מעשה זה:
'''אמר רבי בון: מה לנו ללמוד מן הערבי הזה? ו'''כי '''לא מקרא מלא הוא (ישעי' י, לד) "והלבנון באדיר יפול"''', דהיינו חורבן בית המקדש, ו'''מה כתיב בתריה''' - ומה כתוב מיד לאחריו (שם יא, א) "'''ויצא חוטר מגזע ישי'''", היינו מלך המשיח. הרי שמיד עם חורבן הבית, נולד המשיח.
==מסכת כלאים ==
==מסכת כלאים ==