שינויים

הגמרא תמהה על סדר שלשת הברכות האחרונות:

הגמרא תמהה על סדר שלשת הברכות האחרונות:

'''לית צורכה''' - האם לא כך היה צריך להיות הסדר: '''(דבנה ביתך ושמע עתירתינו) ["שמע תפילתנו" ו"בנה ביתך"]'''<ref>ההגהה על פי כת"י רומי, פריס ולונדון, וכן הוא בנוסח סיריליאו.</ref>''' ו"רצינו בתוכו"'''?

'''לית צורכה''' - האם לא כך היה צריך להיות הסדר: '''(דבנה ביתך ושמע עתירתינו) ["שמע תפילתנו" ו"בנה ביתך"]'''<ref>ההגהה על פי כת"י רומי, פריס ולונדון, וכן הוא בנוסח סיריליאו.</ref>''' ו"רצינו בתוכו"'''? שהרי ראוי לסמוך "בנה ביתך" ל"רצינו בתוכו", וגם ראוי להקדים "שמע תפילתינו", שהרי אנו צריכים שישמע ה' תפילתנו גם לפני שיבנה בית המקדש<ref>ר"ש סיריליאו, מהר"א פולדא, עיין גם חרדים. ועיין פירוש אחר בחילופי גירסאות וביאורים, ב.</ref>.

מתרצת הגמרא:

מתרצת הגמרא:

'''אלא, כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא''' - כסדר שדיבר הפסוק בענינים אלו, כך דיברה גם המשנה, כלומר התנא שתיקן ברכות אלו סדר כסדר הפסוק. שנאמר (ישעי' נו ז) "'''והביאותים אל הר קדשי'''", היינו בנין בית המקדש, ואחר כך "ושמחתים בבית תפילתי", זהו עניין שמיעת תפילותינו, ולאחר מכן ["'''עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי'''"], דהיינו "רצנו בתוכו".  

'''אלא, כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא''' - כסדר שדיבר הפסוק בענינים אלו, כך דיברה גם המשנה, כלומר התנא שתיקן ברכות אלו סדר כסדר הפסוק<ref>שדה יהושע.</ref>. שנאמר (ישעי' נו ז) "'''והביאותים אל הר קדשי'''", היינו בנין בית המקדש, ואחר כך "ושמחתים בבית תפילתי", זהו עניין שמיעת תפילותינו, ולאחר מכן ["'''עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי'''"]<ref>ההגהה על פי כת"י פריס ולונדון.</ref>, דהיינו "רצנו בתוכו".  

הגמרא מביאה הסבר אחר בטעם סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה:

הגמרא מביאה הסבר אחר בטעם סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה<ref>בהסבר הקודם התפרש סדר הברכות מסברא, ואילו ההסבר הבא דורש את סדרן מהפסוקים (שדה יהושע).</ref>:

'''אמר רבי ירמיה: מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה).  

'''אמר רבי ירמיה: מאה ועשרים זקנים, ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה).  

מקשה הגמרא: '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - אם כן תאמר תחילה ברכת "רפאינו" שהרי הפסוק מקדים "הרפא לכל תחלואיכי" לפני "הגאולה משחת חייכי"?

מקשה הגמרא: '''ויאמר רופא חולים קדמיי''' - אם כן תאמר תחילה ברכת "רפאינו" שהרי הפסוק מקדים "הרפא לכל תחלואיכי" לפני "הגאולה משחת חייכי"?

מתרצת הגמרא: '''אמר רבי אחא:''' הקדימנו ברכת "גואל ישראל" כדי שתהיה היא הברכה השביעית בתפילת שמונה עשרה. ו'''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית''', היינו בשנת השמיטה. ומנין המקור לכך? אמר '''רבי יונה בשם ר' אחא''': המזמור (תהלים קכו, א) '''"שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון", שירה שביעית היא''', היינו, המזמור השביעי מתוך חמשה עשר מזמורי "שיר המעלות" (קכ-קלד), '''להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''.  

מתרצת הגמרא: '''אמר רבי אחא:''' הקדימנו ברכת "גואל ישראל" כדי שתהיה היא הברכה השביעית בתפילת שמונה עשרה. ו'''מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית''', היינו בשנת השמיטה<ref>בבבלי (סנהדרין צז,  א) מובא שבאותו שבוע (מחזור של שבע שנים) שבו עתיד מלך המשיח לבוא יהיו מאורעות לא רגילים ובשנה השביעית תהיינה מלחמות גדולות, ובסוף שנה שביעית יבוא משיח בן דוד (ר"ש סיריליאו). אף על פי שברכת "גואל ישראל" אינה מתייחסת לגאולה העתידה, אלא לגאלנו מן הצרות הבאות עלינו תמיד (שהרי לגאולה העתידה נתייחדו ברכות אחרות: קבוץ גלויות, ובנין ירושלים), מכל מקום, הואיל ויש בה שם "גאולה", קבעוה בברכה השביעית (רש"י מגילה יז, ב, מובא בר"ש סיריליאו).</ref>. ומנין המקור לכך? אמר '''רבי יונה בשם ר' אחא''': המזמור (תהלים קכו, א) '''"שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון", שירה שביעית היא''', היינו, המזמור השביעי מתוך חמשה עשר מזמורי "שיר המעלות" (קכ-קלד), '''להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית'''.  

'''אמר רבי חייא בר אבא: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמנה''' - והרך הנימול צריך רפואה, על שם (מלאכי ב, ה): '''"בריתי היתה אתו החיים"''', כלומר נתתי לו חיים, לרפואתו מברית המילה. מטעם זה מובן גם מה ששאלנו לעיל, מדוע לא הקדימו ברכת "רפאנו" לברכת גאולה.  

'''אמר רבי חייא בר אבא: מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית? כנגד המילה שהיא לשמנה''' - והרך הנימול צריך רפואה, על שם (מלאכי ב, ה): '''"בריתי היתה אתו החיים"''', כלומר נתתי לו חיים, לרפואתו מברית המילה. מטעם זה מובן גם מה ששאלנו לעיל, מדוע לא הקדימו ברכת "רפאנו" לברכת גאולה.  

'''אמר רבי אלכסנדרי: מפני מה התקינו "מברך השנים"''' ב'''ברכה תשיעית? כנגד "קול ה' שובר ארזים"''' (תהילים כט, ה), שהיא האזכרה התשיעית משמונה עשרה אזכרות של השם שבאותו הפרק<ref>בגמרא לקמן (מח, א, וכן בבבלי כח, ב) אמרו ששמונה עשרה ברכות התפילה נתקנו כנגד שמונה עשרה אזכרות של שם ה' שנאמרו במזמור זה. וכיון שהאזכרה התשיעית שבמזמור זה רומזת לברכת השנים כפי שהגמרא תפרש מיד, קבעוה כברכה תשיעית בתפילה (חרדים, מהר"א פולדא; עיין גם ר"ש סיריליאו).</ref>. פסוק זה מלמד '''שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים''', אותם המפקיעים את שער התבואה וגורמים לרעב לעולם<ref>המלה "ארזים" רומזת על העשירים ובעלי זרוע ומפקיעי שערים (מהר"א פולדא, עיין מדרש תהלים כט). עיין פירוש אחר בר"ש סיריליאו. ועיין עוד שדה יהושע. [בבבלי מגילה יז, ב הביאו בשם רבי אלכסנדרי דרשה מפסוק אחר על ענין זה. עיין מראה הפנים.]</ref>, והוא מענין ברכת השנים, שהיא תפילה להרבות שפע בעולם.  

'''אמר רבי אלכסנדרי: מפני מה התקינו "מברך השנים"''' ב'''ברכה תשיעית? כנגד "קול ה' שובר ארזים"''' (תהילים כט, ה), שהיא האזכרה התשיעית משמונה עשרה אזכרות של השם שבאותו הפרק<ref>בגמרא לקמן (מח, א, וכן בבבלי כח, ב) אמרו ששמונה עשרה ברכות התפילה נתקנו כנגד שמונה עשרה אזכרות של שם ה' שנאמרו במזמור זה. וכיון שהאזכרה התשיעית שבמזמור זה רומזת לברכת השנים כפי שהגמרא תפרש מיד, קבעוה כברכה תשיעית בתפילה (חרדים, מהר"א פולדא; עיין גם ר"ש סיריליאו).</ref>. פסוק זה מלמד '''שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים''', אותם המפקיעים את שער התבואה וגורמים לרעב לעולם<ref>המלה "ארזים" רומזת על העשירים ובעלי זרוע ומפקיעי שערים (מהר"א פולדא, עיין מדרש תהלים כט). עיין פירוש אחר בר"ש סיריליאו. ועיין עוד שדה יהושע. [בבבלי מגילה יז, ב הביאו בשם רבי אלכסנדרי דרשה מפסוק אחר על ענין זה. עיין מראה הפנים.]</ref>, והוא מענין ברכת השנים, שהיא תפילה להרבות שפע בעולם<ref>[יש לפרש עוד על פי דברי רש"י במגילה שם (ד"ה שבור), ששבירת זרועם של מפקיעי השערים היא על ידי שיביא הקב"ה שובע בעולם ויוזלו השערים, ולפיכך הוא ממש מענין ברכת השנים, שאנו מבקשים על ריבוי התבואה.]</ref>.  

הגמרא ממשיכה לפרש מדוע נסדרה לאחר מכן ברכת קיבוץ הגלויות:

הגמרא ממשיכה לפרש מדוע נסדרה לאחר מכן ברכת קיבוץ הגלויות:

אמר '''רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא מה ראו לסמוך "מברך השנים" ל"מקבץ נדחי ישראל" על שם''' (יחזקאל לו, ח) '''"ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" למה? "כי קרבו לבוא" ''' - לשוב לארץ ישראל. הרי שקיבוץ גלויות יהיה בעת שיתברכו השנים וישאו ההרים פרי.  

אמר '''רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא מה ראו לסמוך "מברך השנים" ל"מקבץ נדחי ישראל" על שם''' (יחזקאל לו, ח) '''"ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל" למה? "כי קרבו לבוא" ''' - לשוב לארץ ישראל. הרי שקיבוץ גלויות יהיה בעת שיתברכו השנים וישאו ההרים פרי<ref>רש"י מגילה יז, ב; עיין גם סנהדרין צח, א. </ref>.  

הגמרא מסבירה את טעם סמיכות שלשת הברכות הבאות:

הגמרא מסבירה את טעם סמיכות שלשת הברכות הבאות:

'''נתקבצו הגליות''', '''ו'''אז '''הדין נעשה''' ברשעים (היינו "מלך אוהב צדקה ומשפט"), ומתוך כך '''הזידים נכנעין''' ("שובר אויבים ומכניע זדים"), '''והצדיקים שמחים''' ("משען ומבטח לצדיקים").  

'''נתקבצו הגליות''', '''ו'''אז '''הדין נעשה''' ברשעים (היינו "מלך אוהב צדקה ומשפט"), ומתוך כך '''הזידים נכנעין''' ("שובר אויבים ומכניע זדים"), '''והצדיקים שמחים''' ("משען ומבטח לצדיקים").  

'''ותני עלה''' - ושנינו על כך בברייתא: '''כולל של מינים ושל רשעים ב"מכניע זידים"'''<ref>כגון, "ולמינים ולמלשינים אל תהי תקוה", או "וכל המינים כרגע יאבדו". וכגון, "וכל הרשעה כרגע תאבד", או "ומלכות הרשעה מהרה תעקר" (עיין חרדים).</ref>'''. ושל גרים ושל זקנים ב"מבטח לצדיקים"'''<ref>דהיינו, "ועל זקני עמך [בית] ישראל... ועל גרי הצדק" (עיין חרדים).</ref>'''. ושל דוד ב"בונה ירושלים"'''<ref>כלומר, אינו מזכיר "את צמח דוד" כברכה בפני עצמה, אלא כוללה בתוך ברכת "בונה ירושלים"; עיין חרדים בעמוד הקודם ד"ה צדקנו, ובהערה 22 שם. אבל אחרים מפרשים שהכוונה ל"וכסא דוד..." הנאמר בברכת "בונה ירושלים" (שדה יהושע), [לפי שמלכות דוד היא חלק בלתי נפרד מבנין ירושלים (עיין ב"ח אורח חיים קיח, ב, ומרן רי"ז הלוי על התורה, עמוד נד).]</ref> שנאמר (הושע ג, ה) '''"אחר ישובו בני ישראל''' [לירושלים] '''ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם"''', הרי שביאת דוד כרוכה בבנין ירושלים<ref>עיין בבלי מגילה שם. ועיין חרדים.</ref>.

'''ותני עלה''' - ושנינו על כך בברייתא: '''כולל של מינים ושל רשעים ב"מכניע זידים"'''<ref>כגון, "ולמינים ולמלשינים אל תהי תקוה", או "וכל המינים כרגע יאבדו". וכגון, "וכל הרשעה כרגע תאבד", או "ומלכות הרשעה מהרה תעקר" (עיין חרדים). עיין פירוש מחודש בדברי הירושלמי האלו, בתשובות מלמד להועיל לרבי דוד צבי הופמן, חלק ג, ס.</ref>'''. ושל גרים ושל זקנים ב"מבטח לצדיקים"'''<ref>דהיינו, "ועל זקני עמך [בית] ישראל... ועל גרי הצדק" (עיין חרדים).</ref>'''. ושל דוד ב"בונה ירושלים"'''<ref>כלומר, אינו מזכיר "את צמח דוד" כברכה בפני עצמה, אלא כוללה בתוך ברכת "בונה ירושלים"; עיין חרדים בעמוד הקודם ד"ה צדקנו, ובהערה 22 שם. אבל אחרים מפרשים שהכוונה ל"וכסא דוד..." הנאמר בברכת "בונה ירושלים" (שדה יהושע), [לפי שמלכות דוד היא חלק בלתי נפרד מבנין ירושלים (עיין ב"ח אורח חיים קיח, ב, ומרן רי"ז הלוי על התורה, עמוד נד).]</ref> שנאמר (הושע ג, ה) '''"אחר ישובו בני ישראל''' [לירושלים] '''ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם"''', הרי שביאת דוד כרוכה בבנין ירושלים<ref>עיין בבלי מגילה שם. ועיין חרדים.</ref>.

====ג====

====ג====