שינויים

'''א"ר אבון עוד היא אמורה על סדר''' - פרקי ההלל נאמרו בסדר מסויים, על פי המאורעות שאירעו בעבר ועוד עתידים לבוא, מתחילת גאולת ישראל ממצרים ועד לעתיד לבוא, כדלהלן: הפרק הראשון (תהלים קיד), '''בצאת ישראל ממצרים''' מתייחס '''לשעבר''', לגאולת מצרים; הפרק הבא (שם קטו) '''לא לנו ה' לא לנו''' כי לשמך, מתכוון '''לדורות הללו''', שאנו שרויים בגלות, ואין לנו לא מקדש ולא זכות להיתלות בה, אלא למען שמו הגדול<ref>מהר"א פולדא, שדה יהושע; עיין קרבן העדה מגילה פרק ב, הלכה ב', ותולדות יצחק.</ref>; הפרק הבא (שם קטז) '''אהבתי כי ישמע ה' את קולי''' הוא '''לימות המשיח''' שנאמר בפרק זה: אפפוני חבלי מות", והיינו חבלי משיח; '''אסרו חג בעבותים''' (שם קיח כז), נאמר '''לימות גוג ומגוג'''<ref>וגם נאמר בו "דלותי ולי יהושיע", והיינו על ידיד משיח (מהר"א פולדא, ר"ש סיריליאו; עיין עוד יפה מראה, וקרבן העדה במגילה שם).</ref>; אלי אתה ואודך (שם פסוק כח), הוא '''לעתיד לבוא'''.  

'''א"ר אבון עוד היא אמורה על סדר''' - פרקי ההלל נאמרו בסדר מסויים, על פי המאורעות שאירעו בעבר ועוד עתידים לבוא, מתחילת גאולת ישראל ממצרים ועד לעתיד לבוא, כדלהלן: הפרק הראשון (תהלים קיד), '''בצאת ישראל ממצרים''' מתייחס '''לשעבר''', לגאולת מצרים; הפרק הבא (שם קטו) '''לא לנו ה' לא לנו''' כי לשמך, מתכוון '''לדורות הללו''', שאנו שרויים בגלות, ואין לנו לא מקדש ולא זכות להיתלות בה, אלא למען שמו הגדול<ref>מהר"א פולדא, שדה יהושע; עיין קרבן העדה מגילה פרק ב, הלכה ב', ותולדות יצחק.</ref>; הפרק הבא (שם קטז) '''אהבתי כי ישמע ה' את קולי''' הוא '''לימות המשיח''' שנאמר בפרק זה: אפפוני חבלי מות", והיינו חבלי משיח; '''אסרו חג בעבותים''' (שם קיח כז), נאמר '''לימות גוג ומגוג'''<ref>וגם נאמר בו "דלותי ולי יהושיע", והיינו על ידיד משיח (מהר"א פולדא, ר"ש סיריליאו; עיין עוד יפה מראה, וקרבן העדה במגילה שם).</ref>; אלי אתה ואודך (שם פסוק כח), הוא '''לעתיד לבוא'''.  

ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת על הסדר התקינה שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות שבחו של מקום והאמצעיות צרכן של בריות חננו דיעה חננתנו דעה רצה תשובתינו רצית תשובתינו סלח לנו סלחת לנו גאלינו גאלתנו רפא חליינו ריפית חליינו ברך שנותינו בירכת שנותינו קבצינו קיבצתנו שופטינו בצדק שפטתנו בצדק הכנע קמינו הכנעת קמינו צדקינו במשפט צידקתנו בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו לית צורכה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא [ישעי' נו ז] והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי. א"ר ירמיה מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת. ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת על שם [שם כט כג] והקדישו את קדוש יעקב מה כתיב בתריה [שם כד] וידעו תועי רוח בינה. דיעה לתשובה [שם ו י] השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד ולבבו יבין ושב. תשובה לסליחה [שם נה ז] וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח. סליחה לגאולה [תהילים קג ג] הסולח לכל עווניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי. ויאמר רופא חולים קדמיי אמר רבי אחא מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. רבי יונה בשם ר' אחא [שם קכו א] שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון שירה שביעית היא להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה שהיא לשמנה על שם [מלאכי ב ה] בריתי היתה אתו החיים. א"ר אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד [תהילים כט ה] קול ה' שובר ארזים שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל על שם [יחזקאל לו ח] ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל למה כי קרבו לבוא נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים [הושע ג ה] אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם. רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מי חייא הוא דוד שמיה אין מי דמכייא הוא דוד שמיה. א"ר תנחומא אנא אמרית טעמא [תהילים יח נא] ועושה חסד למשיחו לדוד. רבי יהושע בן לוי אמר צמח שמו. ר' יודן בריה דר' אייבו אמר מנחם שמו. אמר חנינה בריה דר' אבהו ולא פליגי חושבניה דהדין כחושבניה דהדין הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו דמר ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה א"ל בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא געת זמן תניינות א"ל בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך דהא יליד מלכא משיחא א"ל מה שמיה מנחם א"ל ומה שמיה דאבוי א"ל חזקיה א"ל מן הן הוא א"ל מן בירת מלכא דבית לחם יהודה אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפקא קרייה עד דעל לההוא קרתא והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא א"ל רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי א"ל לית לי פריטין א"ל והוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב בתר יומין עאל לההיא קרתא אמר לה מהו מיינוקא עביד א"ל מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. א"ר בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא [ישעי' י לד] והלבנון באדיר יפול מה כתיב בתריה [שם יא א] ויצא חוטר מגזע ישי.

אמר '''ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי אף מי שהתקין את התפילה הזאת''' (תפילת שמונה עשרה<ref>והוא הדין תפילת העמידה בשבתות וימים טובים (חרדים).</ref>), דהיינו עזרא ובית דינו<ref>חרדים. והיינו אנשי כנסת הגדולה, כמפורש בגמרא בסמוך (עיין מאירי מגילה יז, ב).</ref> '''על הסדר התקינה'''. וכך הוא סדורן של הברכות: '''שלש ברכות ראשונות ושלש ברכות האחרונות''' הן אמירת '''שבחו של מקום''', '''ו'''הברכות '''האמצעיות''' הן בקשת '''צרכן של בריות'''. ברכות אמצעיות אלו נתקנו לפי הסדר הבא: תחילה אנו מבקשים "'''חננו דיעה'''; לאחר ש'''חננתנו דעה''', אנו יכולים לבקש '''רצה תשובתינו'''; כיון ש'''רצית תשובתינו''', "'''סלח לנו'''"; כיון ש'''סלחת לנו''', "'''גאלינו'''" מצרותינו; לאחר ש'''גאלתנו, רפא חליינו; ריפית חליינו, ברך שנותינו בירכת שנותינו קבצינו קיבצתנו שופטינו בצדק שפטתנו בצדק הכנע קמינו הכנעת קמינו צדקינו במשפט צידקתנו בנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו לית צורכה דבנה ביתך ושמע עתירתינו ורצינו בתוכו אלא כמה דאישתעי קרייא כן אשתעייא מתניתא [ישעי' נו ז] והביאותים אל הר קדשי ושימחתים בבית תפילתי. א"ר ירמיה מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת. ומה ראו לסמוך האל הקדוש לחונן הדעת על שם [שם כט כג] והקדישו את קדוש יעקב מה כתיב בתריה [שם כד] וידעו תועי רוח בינה. דיעה לתשובה [שם ו י] השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע וגו' עד ולבבו יבין ושב. תשובה לסליחה [שם נה ז] וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח. סליחה לגאולה [תהילים קג ג] הסולח לכל עווניכי הרופא לכל תחלואיכי הגואל משחת חייכי. ויאמר רופא חולים קדמיי אמר רבי אחא מפני מה התקינו גואל ישראל ברכה שביעית ללמדך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. רבי יונה בשם ר' אחא [שם קכו א] שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון שירה שביעית היא להודיעך שאין ישראל נגאלין אלא בשביעית. אמר רבי חייא בר אבא מפני מה התקינו רופא חולים ברכה שמינית כנגד המילה שהיא לשמנה על שם [מלאכי ב ה] בריתי היתה אתו החיים. א"ר אלכסנדרי מפני מה התקינו מברך השנים ברכה תשיעית כנגד [תהילים כט ה] קול ה' שובר ארזים שהוא עתיד לשבר כל בעלי שערים. ר' לוי בשם ר' אחא בר חנינא מה ראו לסמוך מברך השנים למקבץ נדחי ישראל על שם [יחזקאל לו ח] ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל למה כי קרבו לבוא נתקבצו הגליות והדין נעשה הזידים נכנעין והצדיקים שמחים. ותני עלה כולל של מינים ושל רשעים במכניע זידים. ושל גרים ושל זקנים במבטח לצדיקים. ושל דוד בבונה ירושלים [הושע ג ה] אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם. רבנן אמרי אהן מלכא משיחא אין מי חייא הוא דוד שמיה אין מי דמכייא הוא דוד שמיה. א"ר תנחומא אנא אמרית טעמא [תהילים יח נא] ועושה חסד למשיחו לדוד. רבי יהושע בן לוי אמר צמח שמו. ר' יודן בריה דר' אייבו אמר מנחם שמו. אמר חנינה בריה דר' אבהו ולא פליגי חושבניה דהדין כחושבניה דהדין הוא צמח הוא מנחם. ודא מסייעא להו דמר ר' יודן בריה דר' אייבו עובדא הוה בחד יהודאי דהוה קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה א"ל בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא געת זמן תניינות א"ל בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך דהא יליד מלכא משיחא א"ל מה שמיה מנחם א"ל ומה שמיה דאבוי א"ל חזקיה א"ל מן הן הוא א"ל מן בירת מלכא דבית לחם יהודה אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפקא קרייה עד דעל לההוא קרתא והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא א"ל רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי א"ל לית לי פריטין א"ל והוא מה איכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב בתר יומין עאל לההיא קרתא אמר לה מהו מיינוקא עביד א"ל מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי. א"ר בון מה לנו ללמוד מן הערבי הזה ולא מקרא מלא הוא [ישעי' י לד] והלבנון באדיר יפול מה כתיב בתריה [שם יא א] ויצא חוטר מגזע ישי.

==מסכת כלאים ==

==מסכת כלאים ==