שורה 280: |
שורה 280: |
| | | |
| ==הלכות תשובה פרק ח הלכה ז== | | ==הלכות תשובה פרק ח הלכה ז== |
| + | ===הגהות מיימוניות=== |
| + | [ד] במה אשה פרק חלק ופ' אין עומדין א"ר חייא בר אבא אר"י כו', עכ"ל: |
| + | |
| + | ===כסף משנה=== |
| + | [ז] אמרו חכמים כל הנביאים וכו'. מימרא דרבי חייא בר אבא פרק במה אשה יוצאה (שבת ס"ג.) ודע דמשמע התם דהא דרבי חייא בר אבא פליגא אדשמואל דאמר אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, ורבינו כתב כאן הא דרבי חייא בר אבא ובפרק שאחר זה וגם בפרק י"ב מהלכות מלכים כתב לדשמואל וצ"ע: |
| + | |
| + | ===לחם משנה=== |
| + | [ז] אמרו חכמים כל הנביאים כולן וכו'. יש כאן תימה דפרק חלק (דף צ"ט א) אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים כלן לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל עוה"ב עין לא ראתה אלהים זולתך. ופליגא דשמואל דאמר שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד וכן הובא זה בברכות פרק אין עומדין (דף ל"ד ב) ועוד בפרק חלק (דף צ"א ב) אמרו רב חסדא רמי כתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה וכו' וכתיב והיה אור וכו' לא קשיא כאן לעולם הזה כאן לימות המשיח +גרסתינו כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא ונראה שגירסא אחרת נזדמנה למחבר בתרוייהו+ ולשמואל דאמר אין בין העולם הזה לימות המשיח וכו' מאי איכא למימר אידי ואידי וכו' וכן הובא זה בפסחים פרק אלו דברים (דף ס"ח א) אם כן משמע ודאי מכל האי דפליגי מאן דאמר כל הנביאים לא נבאו וכו' למ"ד אין בין העולם הזה וכו' דלמ"ד אין בין העולם הזה וכו' משמע שסובר דהנביאים נתנבאו לעולם הבא וא"כ איך פסק רבינו כתרתי כאן פסק כמ"ד כל הנביאים וכו' ובסוף פרק תשיעי כתב וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד כו' וכן בהלכות מלכים בסופו בפרק י"ב אל יעלה על לב שבימות המשיח וכו' ואמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד. ועוד קשה דבשבת פרק במה אשה אמרו (בדף ס"ג א) במשנה לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת וכו' ואם יצא חייב חטאת ר' אליעזר אומר תכשיטין הן לו וחכ"א אינו אלא לגנאי שנאמר וכתתו חרבותם וכו'. ובגמרא אמרו שם לר' אליעזר דאמר דתכשיטין הן למה הן בטילין לימות המשיח ואמרו בגמרא דהיינו דלא כשמואל דאמר אין בין העוה"ז לימות המשיח וכו' והוא כמאן דאמר כל הנביאים לא נתנבאו וכו' ואיכא דאמר שם דר' אליעזר אתי כשמואל אבל רבנן דאמרי בטלין על כרחין אתו דלא כשמואל וא"כ רבינו שפסק בהלכות שבת פרק י"ט כחכמים איך פסק כשמואל דאמר אין בין העולם הזה לימות המשיח וכו'. ונראה דרבינו ודאי פסק דלא כשמואל מטעמא דפרישית דאתי דלא כרבנן אלא שהוא מפרש שמי שאמר כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח וכו' סובר שכל הדברים המחודשים שיהיו בעולם כלומר שאין בהם הפך מנהג העולם כמו ביטול החרבות והרמחים שאין זה הפך הטבע אבל שאר הנבואות הדומות לזה הם לימות המשיח, אבל שמואל סובר שאין שום חדוש כלל הפך מנהג העולם ולא במנהג העולם ואפילו עניות ועשירות דהוי מנהג העולם דהא שמואל מקרא דלא יחדל אביון מייתי ראיה משמע דאית ליה דבימות המשיח איכא עניות ואף על גב דאם לא היה עניות אין זה הפך הטבע אלא מפני שהוא שלא כמנהג ובימות המשיח אין שום חידוש כלל כי אם שעבוד מלכיות בלבד. ואמר רבינו ז"ל שהפרשה שנאמרה בישעיה וגר זאב עם כבש וגו' הכל הוא דרך משל והביא ראיה לדבר זה בהלכות מלכים תדע לך שמוכרח אתה לומר כן שאם לא תאמר אלא שיהיה כפשטה אם כן תקשה לך למ"ד אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד לא מצי מכחיש דהאי פרשה לא איירי במשיח דהא בהדיא קאמר קרא ויצא חוטר מגזע ישי וכו' ואפילו שאומר שכל שאר הנבואות לעוה"ב זו ודאי אינו יכול להכחיש שיהיה במשיח ואם מפרש כפשטה איך קאמר אין בין העוה"ז אלא שעבוד מלכיות בלבד הא איכא כל הני האמורות שם בפרשה אלא ודאי שהיה משל ושמואל דריש לענין שעבוד מלכיות כמו שפירשה רבינו ז"ל שר"ל זאב אלו עכו"ם וכבש הוא ישראל וכו'. ולהכי קאמר אין בין העוה"ז וכו' וא"כ כיון שמוכרח אתה לומר לדעת שמואל דאין פרשה זו כפשטה גם למ"ד כל הנביאים לא נתנבאו וכו' אין פרשה זו כפשטה דע"כ לא פליגי אלא שיחודשו דברים שהוא כמנהג העולם אבל הפך מנהג העולם לא וזו היתה כוונתו ג"כ בפ"ט אלא ששם בהלכות מלכים ביאר יותר, זה נ"ל ליישב דברי רבינו ז"ל שלא הביא דברי שמואל אלא כדמות ראיה אבל לא דס"ל כוותיה. אבל מ"מ קשה לזה סוגיא דפ' חלק דפריך על הא דאור הלבנה כאור החמה וגו' ולשמואל דאמר וכו' משמע דלר' חייא בר אבא ניחא ואי כדברי רבינו אפילו לדברי ר' חייא בר אבא נמי קשה דלא ישתנה דבר מטבעו ולהיות אור הלבנה כאור החמה ואור החמה שבעתים אין לך שינוי טבע גדול מזה. ובספר כסף משנה בסוף הלכות מלכים כתב הרב"י לתרץ השגת הראב"ד ז"ל על ההיא דבן כוזיבא הרגוהו וכו' דרבינו אזיל לטעמיה דפסק כשמואל דאמר אין בין העוה"ז וכו' גם זה קשה למה שכתבתי דפסק כר' חייא בר אבא דאין מקום לתירוץ ההשגה ההיא וצ"ע: |
| + | |
| + | ===אור שמח=== |
| + | [ז] אין כח באדם להשיגה כו'. |
| + | |
| + | מ"ר פרשה ל' (כ"ד) במשפטים (ש"ר) כו' שאלא שאין העולם יכול לשמוע מהו מתן שכרן של מצוות כו' יעו"ש. |
| + | |
| + | ===בארות המים=== |
| + | [ז] אמרו חכמים כל הנביאים כולם לא ניבאו אלא לימות המשיח אבל העוה"ב עין לא ראתה אלהים וכו'. מימרא דר' (חמא) [חייא] בר אבא בפ' במה אשה יוצאה וכתב מרן כ"מ ז"ל ודע דמשמע התם דהא דר' חייא בר אבא פליג אדשמואל דאמר אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות ורבינו כתב כאן הא דרבי חייא בר אבא ובפרק שאחר זה ובפרק י"ב מהל' מלכים פסק לדשמואל וצ"ע עכ"ל. |
| + | |
| + | ותמהני מהא דהניחה בצ"ע מאחר דכתב רבינו בפרק חלק בפירוש המשנה דדור המבול אין להם חלק לעוה"ב וז"ל כבר זכרתי לך פעמים רבות שכל מחלוקת שיהיה בין החכמים שאינו בא לידי מעשה אלא שהוא אמונת דבר בלבד אין צד לפסוק הלכה כאחד מהם וכו' יעו"ש א"כ אוף הכא נמי כתב כאן סברת ר' חייא בר אבא ובלשון אמרו חכמים לפי שכאן מיירי לענין עוה"ב איך שיהיו הנפשות דרך הנאתן ואין לנו ערך בטובת העוה"ב ואין שום דרך להשיגה בעוה"ז ולידע אותה לכך (הא) [כתב] דאמרו חכמים דאפילו נאמר דכל הנביאים נתנבאו לימות המשיח מ"מ טובת עוה"ב עין לא ראתה שאפי' עין נביא לא ראתה ובפרק שאחר זה דמיירי לענין טובת עוה"ז דהיינו לימות המשיח שיבא במהרה בימינו דעולם כמנהגו הולך ומייתי הא דשמואל וכתב אמרו חכמים אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד כלומר שאל ידמה אדם שטובת עוה"ב יבא בימות המשיח אינו כן שימות המשיח לחוד וטובת עוה"ב לחוד שטובות ימות המשיח שיתנבאו הנביאים יהיה מה שיהיה אבל טובות העוה"ב עין לא ראתה שאפילו עין נביא לא ראתה ונפרדים הם אלו מאלו כרחוק מזרח ממערב ובהא כו"ע מודו שנפרדים אך דבימות [המשיח] הם חלוקים ואפילו לשמואל דאמר דלא הוי השינוי לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות לא הוי דוקא שעבוד מלכיות כמ"ש התוס' בפ' במה אשה וז"ל אלא שעבוד מלכיות לאו דוקא דהא הוייה נמי לימות המשיח בית המקדדש וירושלים וכו' וכיון דלא הוי דוקא שעבוד מלכיות לשמואל א"כ שאר הנבואות נמי שנתנבאו הנביאים או קצתם או כלם יתקיימו נמי לימות המשיח. |
| + | |
| + | וכן ביאר רבינו בסוף הל' מלכים וכתב אל יעלה על הלב שבימות המשיח בטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שום חידוש במעשה בראשית וכו' וכתב בסוף הפרק וז"ל ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ולא תחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויים כעפר ולא כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנא' כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים עכ"ל הרי אפילו באותו פרק ובאותו מקום שכתב סברת שמואל וכתב אמרו חכמים אין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד אפ"ה כתב שם כמה דברים מדברי הנבואות שלא יהיה שם באותו הזמן לא רעב וכו' והטובה תהיה מושפעת וכל המעדנים יהיו מצויים כעפר וכו' וכן ג"כ ומלאה הארץ דעה את ה' והן הם דברי הנביאים הרי משמע דס"ל דמ"ש שמואל אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד לא הוי דוקא כמ"ש התוס' אלא כל עיקר דברי רבינו כאן הוא להבדיל בין טובות עוה"ב לטובות עוה"ז דהיינו לימות המשיח שיבא במהרה בימינו ובהא כו"ע מודו כמ"ש ולכך כתב סברות הללו בלשון אמרו חכמים וכבר כתבתי שבמקומות רבים הרחיב רבינו בביאור זה ועיין בפי' המשנה דפ' חלק הכל ביאר היטב שם. |
| + | והר"ב כ"מ ז"ל כתב שם בהל' מלכים פי"א וז"ל הפרק הזה ושאחריו אמונות טובות בביאת משיחנו ואין לי לפרש בהם דבר וכו' אך מאי דנפקא לן לענין דינא במאי דאמרו בפרק במה אשה יוצאה לענין שבת דלא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת דר' אליעזר סבר דתכשיטין הם לו ויצא וחכמים אומרים אינן אלא לגנאי ובגמרא אמרו דשמואל לא אתיא כחכמים כמו שמוכח שם בגמרא ובהא דנפקא לן לענין דינא דבהא הוי ליה סברת ר' חייא בר אבא כחכמים פסק כוותיה ולא כשמואל בהל' שבת יעו"ש ועיין במ"ש הר"ב לחם משנה ז"ל. |
| + | |
| + | ===ביאור חדש מספיק=== |
| + | [ז] אמרו חכמים כל הנביאים וכו'. מימרא דר"ח בר אבא א"ר יוחנן בברכות ד' ל"ד ב': |
| + | |
| + | ===בן אריה=== |
| + | [ז] כסף משנה: אמרו חכמים כו' וצ"ע. [ע' ביאור הגר"א ז"ל על ספרא דצניעותא פ"א דף יו"ד ד"ה מלך השמיני הדר כו' שכתב שם ששניהם יהיו אמת ע"ש ועפ"ז יש לתרץ גם דברי הרמב"ם]: |
| + | |
| + | ===בן ידיד=== |
| + | [ז] אמרו חכמים כל הנביאים כולן לא ניבאו אלא לימות המשיח וכו'. עיין קושית מרן והר"ב לח"מ ז"ל. ואני אקשה לשמואל כל הנביאים לאיזה זמן נתנבאו אי לעוה"ב וכי בעוה"ב גוים מי איכא וצאן ובקר דכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' וכתיב וכתתו חרבותם וגו' ומי איכא אז מעשה ידי אדם הא עוה"ב אין בו לא אכילה וכו'. ועוד הא איכא כמה נבואות שמורה בהדיא דאיירי לימות המשיח ועיין בישעיה סי' י"א ורבים ככה. ועיין בחידושי אגדות בפ' במה אשה ודבריו תמוהים. והנראה לענ"ד הוא דודאי שמואל מודה דהוו כל הנבואות לימות המשיח אך ס"ל דהוו משל ופליג אדר' חייא דס"ל דברים כפשטן. וה"ק שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות דיהיו ישראל יושבים לבטח עם האומות העולם ואין [בין] לאו דוקא וכמ"ש התוס' ודבר שהוא בטבע העולם יהיה ודאי וכל השאר חוץ מן הטבע אינו אלא משל ולא כפשוטו כמ"ש רבינו כאן ובפי"ב מהל' מלכים ובפירוש המשניות בפ' חלק והשתא שפיר הביא רבינו מימרת ר' חייא בר אבא דגם שמואל מודה בה והביא גם לדשמואל שהיא כהלכתא ולבאר מה הוא שיהיה לימות המשיח ולק"מ וסהדי במרומים דמסברא קיימתיהו ושוב מצאתי כן בס' מעשה רוקח ויעלוז לבי ועיין מה שהאריך הרב גופי הלכות דף י' סי' ל"ה ועיין מ"ש בדרוש פרשת תצוה. |
| + | |
| + | ===בני בנימין=== |
| + | וכמה הי' דוד מתאוה וכו'. ברכות ד' א': |
| + | |
| + | [ז] וכמה כמה דוד והתאוה לחיי עוה"ב. ברכות ד' א': |
| + | |
| + | ===זיו משנה=== |
| + | [ז] אמרו חכמים כל הנביאים כולן לא נבאו אלא לימות המשיח אבל עוה"ב הוא עין לא ראתה. עיין כ"מ שהקשה דבפ' במה אשה דף ס"ג משמע דשמואל ור' חייא בר אבא פליגי אהדדי ואיך כתב רבינו דברי שניהם, כאן דברי רחב"א ובסוף פ' שאחר זה דברי שמואל דאין בין עוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד. |
| + | |
| + | ונראה לענ"ד דלא קשה מידי דשם בפ' במה אשה משמע להדיא דלא פליג ר' חייא בר אבא אדשמואל אלא בזה שאמר שמואל שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, דמשמע להדיא דלשמואל לא יתקיימו עוד נחמות הנביאים בימות המשיח וע"ז הוא דפליג עליו ואמר כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל במה שבא שמואל לשלול רוחניות עוה"ב בימות המשיח ע"ז לא פליג כלל, אלא אדרבא הרי גם הוא אמר דרק נחמות הנביאים יתקיימו בימות המשיח שהוא טובות גשמיות אבל לא רוחניות שהם הם עין לא ראתה ואמר שלא יתקיים עין לא ראתה אלא בעוה"ב, וא"כ רבינו בסוף פ' שאחר זה הרי אמר מפורש לשון זה של שמואל אלא רק לענין רוחניות עוה"ב שלא יהיה בימות המשיח, וזה הוא גם לרחב"א ולכן פסק כרחב"א בכל דבריו, אלא דס"ל לרבינו דכיון דריש דברי שמואל לענין שלילת הרוחניות בימות המשיח ס"ל לרחב"א כוותיה א"כ הוא הדין לענין שלילת כל שינוי במעשה בראשית בעניני הטבע ס"ל כוותיה ולא פליג עליו אלא לענין ריבוי הטובה שיהיה אז בדרך הטבע שכן הוא גם כל נחמות הנביאים רק ריבוי הטובה בדרך הטבע לבד, ולא כשמואל שבא לשלול גם ריבוי בדרך הטבע, וזה כתב רבינו בהל' מלכים פ' י"ב עיין שם, ולזה פסק רבינו ג"כ כרב דאמר העוה"ב אין בה לא אכילה ולא שתיה וכו', שהוא עין לא ראתה שכל עניני רוחניות תהיה רק בעוה"ב וכי אז לא יהיה שום גשמיות מנחמות הנביאים דלא כשמואל בזה דלדידיה על כרחך לא יתקיימו נחמות הנביאים כי אם בעוה"ב, ואתי שפיר כל פסקי רבינו להדדי, ועיין בלח"מ שדחק הרבה בזה ולענ"ד נראה כמ"ש והוא נכון ברויחא בפשיטות בסייעתא דשמיא ודו"ק. |
| + | |
| + | |
| + | ===מעשה רקח=== |
| + | [ז] ושכל הטובות שמתנבאים בהם הנביאים לישראל וכו' אמרו חכמים כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל העוה"ב וכו'. מרן ז"ל הקשה על רבינו דכאן פסק כרבי חייא בר אבא דקאמר הכי בש"ס פ' במה אשה ופ' חלק ופליג אשמואל דקאמר אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד ופסקו רבינו לקמן סוף פ' ט' ובפ' י"ב מהלכות מלכים פסק גם כן כשמואל להדיא והניחו בצ"ע וראיתי להרב לח"מ שהקשה עוד על רבינו ממ"ש בהלכות שבת פי"ט כחכמים דס"ל דאלה ורומח וכיוצא מכלי זיין היוצא בהם בשבת חייב ורבנן הוו דלא כשמואל כדאיתא התם דף ס"ג ואיך פסק רבינו כשמואל דאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד וכתב הוא ז"ל דרבינו כוונתו לפסוק כר' חייא בר אבא וההיא דפ"ט הביאו אגב כדמות ראיה ולא דס"ל כוותיה וע"ז הקשה ממ"ש פרק חלק וממ"ש מרן ז"ל בהלכות מלכים וכאן בפ"ט דרבינו פסק כההיא דשמואל והניחו בצ"ע. |
| + | |
| + | ואפשר דרבינו אין הכי נמי דפסק כשמואל כדמשמע להדיא ממ"ש פי"ב מהלכות מלכים וכמ"ש מרן ז"ל שם וס"ל דפלוגתייהו היינו אם אותם הנבואות הם ממש או דרך חידה ומשל ולשמואל אה"נ דהם לימות המשיח אמנם אינם כפשוטם אלא דרך משל וחידה ולפיכך קאמר שמואל אין בין וכו' אלא שעבוד מלכיות כלומר והדומה לזה שאין בו שינוי טבע ממעשה בראשית וכן פסק רבינו פי"א ופי"ב מהלכות מלכים ולפ"ז מ"ש כאן שכל הטובות והנבואות וכו' כוונתו בדרך משל וחידה וסמך אמ"ש בהלכות מלכים ששם ביאר שהעולם כמנהגו הולך ולא ישתנה מעשה בראשית וכו' יעו"ש אלא דקשה ממ"ש פרק חלק רב חסדא רמי כתיב וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות וכתיב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים לא קשיא כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא ולשמואל דאמר אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד לא קשיא כאן במחנה צדיקים כאן במחנה שכינה ולפ"ז הו"ל לשנויי כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא אלא ודאי משמע דס"ל דהנבואות הם לעולם הבא דוקא ולזה י"ל דכיון דהוו קראי דסתרי אהדדי על כרחך צריך לאוקומינהו הכי דלימות המשיח אין שום חילוק דכי מלאה הארץ דעה את ה' כתיב כמ"ש רבינו שם ולא שייך מחנה שכינה ולא מצי למימר נמי כאן לימות המשיח כאן לעולם הבא דאיהו ס"ל דלימות המשיח הם דרך חידה ומשל דוקא ובעי לתרוצי השני פסוקים שיהיו שוים במציאותם ולא ליקשו אהדדי. |
| + | |
| + | ואכתי איכא למידק דשמואל פ' במה אשה יליף לה מדכתיב כי לא יחדל אביון מקרב הארץ ולפי מ"ש רבינו סוף פי"ב מהלכות מלכים דבאותו זמן לא יהיה רעב וכו' וכל המעדנים מצוים כעפר וכו' משמע דס"ל דלא יהיה עניות באותו זמן כלל ויש ליישב בדוחק. ומה שפסק כרבנן פי"ט מהלכות שבת אם נאמר דפסק כלישנא קמא לא קשיא דליכא למשמע מידי דהא אף לר' אליעזר דמודה דהם בטלים לעתיד לבא ס"ל דהם תכשיט לענין שבת א"כ לשמואל דאינם בטלים ליכא למילף אם הם תכשיט לענין שבת או לא ואף אי פסק כאיכא דאמרי י"ל דלענין דינא פסק להחמיר כיון דאיכא ת"ק דקאי כרבנן משא"כ לענין מציאות ימות המשיח דלא נפקא לן לענין דינא מידי בהא ס"ל כשמואל ועיין להרב לח"מ והרב כנה"ג פ"ח דע"ז: |
| + | |
| + | ===מרכבת המשנה (אלפנדרי)=== |
| + | [ז] בכ"מ. וצ"ע. נ"ב עיין בלח"מ, ובס' ישרש יעקב דף כ"ג ע"א ובס' גופי הלכות דף י' ע"א, הרדב"ז ז"ל בחדשות ח"ב בתשובותיו סי' תתל"ב. |
| + | |
| + | ===מרכבת המשנה (חעלמא)=== |
| + | [ז] עין לא ראתה. עיין כ"מ ולח"מ שהניחו בצ"ע והנכון דודאי הש"ס מפרש מלתא דשמואל כפשוטו דכל הנבואות רק לעוה"ב ואין כל חדש לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות ורבנו פסק כרבי חייא בר אבא דכל הטובות מה שניבאו הנביאים הן לימות המשיח נוסף על שעבוד מלכיות. והא דנקיט רבנו פ"ט ה"ב לישנא דשמואל כוונתו לאפוקי שכר רוחני לימות המשיח אבל בודאי שיהיו שארי טובות לימות המשיח נוסף על שעבוד מלכיות וכמו שביאר רבנו כאן בהדיא ואף רחב"א מודה שכל טובות ימות המשיח ענייני עוה"ז שימצאו מרגוע לעסוק בתורה ותכלית המקווה שכר רוחני לעוה"ב דעין לא ראתה. ומ"מ סובר רבנו דמודה רחב"א דהפסוקים וגר זאב עם כבש הן משל כמ"ש רבנו סוף הל' מלכים דלא ישתנה דבר מטבעו כמ"ש הלח"מ. ולק"מ מסוגיא דפ' חלק לפי גי' דידן כאן לימות המשיח כאן לעוה"ב כמ"ש המגיה לח"מ ואף על גב דרחב"א אמר דלא ניבאו לעוה"ב אין למדין מן הכללות דהא והיה אור החמה מוקמינן רחב"א לעוה"ב אלא דה"ק רוב הנבואות לימות המשיח ועיקר הכוונה דטובת עולם הבא הרוחני עין לא ראתה אפי' נביא. [וכן וחפרה הלבנה מודה רחב"א דהוא דרך משל] כמ"ש. |
| + | |
| + | ===משנה כסף=== |
| + | [ז] וכמה כמה דוד והתאוה לחיי העו"הב כו' עד אבל העוה"ב עין לא ראתה אלהים זולתך. וכתב מרן שרבינו פליג דידיה אדידיה מהכא לפרק תשיעי ולפרק אחרון מה' מלכים וצ"ע ע"כ. וגם הרב בעל לח"מ הגדיל להקשות תראנו משם קושייתו וישיבו. |
| + | |
| + | ואני הדל באלפי אמינא הנה בגמ' פ' אין עומדין א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתך ופליגי דשמואל דאמר שמואל אין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ כו' ואומר דהנה לכאור' נר' דשמואל דס"ל דאין בין העה"ז לימות המשיח נר' דנבואת הנביאים היתה לעוה"ב וכמ"ש מרן בעל לח"מ ז"ל אך אומר דאי הכי הוא שמואל מי מצי מכחיש קרא דעין לא ראתה שנדרש לעולם הבא ולא מצינו לשמואל שיסבור ששלטה עין נביא בטובות עולם [הבא] והגמרא לא אמר' דהוי פליגא דשמואל אלא ששמואל סובר שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד ורבי יוחנן סובר שיש שינויים אחרים אלא נר' דכ"ע ס"ל דכל הנביאים לא נבאו אלא לימות המשיח וגם שמואל הכי נמי ס"ל אלא שפליגי שר' חייא בשם ר' יוחנן ס"ל דנבואת הנביאים לימות המשיח הוי כפשטא ושמואל ס"ל דכל נבואת הנביאים בימו' המשיח אינו כפשט' אלא כולה משל וחידה להצלחת יש' לימו' המשיח וכמו שפי' רבינו שם בה' מלכים וזה משום דס"ל דאין בין הע"הז לימו' המשיח אלא שעבוד מלכיו' בלבד. |
| + | |
| + | לפי זה יפה כתב רבינו כאן אבל טובת עה"ב אין לו ערך ודמיון כו' וזהו שישעיהו אומר עין לא ראתה אלהים זולתך. כלומר דלעולם לכ"ע פי' פסוק זה הוא שטובת העולם הבא אין לו ערך ודמיון ומשל ואי שמואל ס"ל שהנביאים נתנבאו לעה"ב היל"ל ופליג' דשמואל דאמ' דהנביאים ניבאו לעה"ב ושמואל היל"ל כל הנביאים לא נתנבאו לעה"ב אבל בעה"ז אין שם שינוי אלא שעבו' מלכיות בלבד וא"כ לפי זה כולם סוברים דהנביאים ניבאו לימו' המשיח בלבד ומ"מ הוי פליגא דשמואל דאיהו ס"ל כי לא יחדל אביון מקרב הארץ. ולמה שהקשה הרב לח"מ דרבינו פסק כחכמים דסייף וקשת וכיוצא דאין יוצאין בשבת והיינו דאינן נוי והואיל וכן היאך פסק כשמואל דאין בין הע"הז לימו' המשיח כו'. |
| + | |
| + | ואומר וקודם אקדים סוגיית הגמ' דשבת לא יצא האיש כו' ואם יצא חייב חטאת ר"א תכשיטים הם לו וחכמים אינן אלא לגנאי שנאמר וכתתו חרבותם לאיתים כו' ובגמ' תניא א"ל לר"א וכי מאחר דתכשיטין הם לו מפני מה הן בטלין לע"ל א"ל מפני שאינן צריכין שנאמר לא ישא גוי אל גוי חרב והדר פריך ותהוי לנוי בעלמא אמר אביי מידי דהוה אשרגא בטיהרא ופליגא דשמואל דאמ' שמואל אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ מסייע ליה לר' חייא בר אבא דאמר כו' וא"ד אמרו לו לר"א וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה הן בטלין לימות המשיח א"ל אף לימות המשיח אינן בטלין היינו דשמואל ופליגא דר"ח בר אבא כו'. ופרש"י ז"ל ופליגא דשמואל הא דתני בטלין הן לימות המשיח פליגא דשמואל ע"כ ואיכא למידק דנר' לכאורה דשמואל ס"ל דאין בטלין לימות המשיח וק' וכי שמואל קרא קא מכחיש דכתיב וכתתו חרבותם לאיתים וגו' לא ישא גוי אל גוי חרב ועוד אמאי לא קאמר דמתני' נמי פליגא אדשמואל דקאמרי רבנן לא ישא גוי אל גוי חרב ור"א ס"ל הכי דבטלין לע"ל כדפי' בברייתא ומאי דקאמר ר"א דיוצאין בשבת מפני שהן נוי היינו עכשיו אבל לע"ל בטלין וא"כ אפי' לא"ד דקאמר דהברייתא מסייע ליה מ"מ מתני' פליגא וכן מ"ש ופליגא דר' חייא בר אבא מה בכך הא מתניתין הוי סייעתיה דר' חייא ופליגא דשמואל דרבנן סברי דבטלין לע"ל וכמו שאמרו שגנאי הן ואעפ"י שלפי זה דסובר הברייתא לר"א דאין בטלין לע"ל גם במתני' מ"ש דהן נוי היינו דס"ל דאף לע"ל אינן בטלין מ"מ רבנן פליגי אדשמואל וקיימי בשיטת ר' חייא ומה בכך שהברייתא פליגא אדר' חייא ומסייע לשמואל כיון דמתני' מסייע לר' חייא ופליג אדשמואל ועוד שמואל שביק רבנו ופוסק כר"א. |
| + | |
| + | ועוד איכא למידק לא"ד דס"ל דאף לימות המשיח אינן בטלין סברת שרגא בטיהרא אן אזלא דהיכי מצינן למימר דלע"ל לא יבטלו וכי שרגא בטיהרא מאי מהניא. ונראה דלעולם שמואל ס"ל דאם לע"ל אינן צריכין דלא ישא גוי אל גוי חרב כתיב אך תהוי לנוי בעלמא. ולזה הברייתא דס"ל דבטלין לגמריה הוי פליגא דשמואל דקאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ כו' וה"ה דמתני' פליגא ליה כיון שמצינו לר"א עצמו דס"ל דבטלין לע"ל לגמרי ומכ"ש רבנן דפליגי וא"כ עדיף לה לגמרא למיפרך דשמואל הוי דלא כמאן דכיון דברייתא לא הוי כשמואל ה"ה מתניתין דלא כשמואל אך מסייע ליה לר' חייא בר אבא מתני' וברייתא. |
| + | |
| + | ולמה שהקשינו בא"ד דס"ל לר"א דאינן בטלין לע"ל דשרגא בטיהר' מאי מהניא י"ל דהאי טעמא דקאמר אביי היינו למאי דפריך ותהוי לנוי בעלמא שרגא בטיהרא דהיינו למאי דס"ל דבטלין לע"ל לגמרי ומשום דכל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח ונבואתם היא שיבטלו הן לגמרי משום דאז באותו זמן יש כמה שינויים מסדר העולם ואם כן שרגא בטיהרא מאי מהניא אך לאיכא דאמרי דס"ל דאף הן אינם בטלים לע"ל וס"ל דלע"ל לא יש שינוי מסדר העולם ומטבעו כלל אלא שעבוד מלכיו' בלבד א"כ אף הן לא יבטלו והיינו דיהיו לנוי בעלמא דוקא דלמלחמה אינן צריכין כיון שלא יש שם שיעבוד מלכיות אמנם לנוי יהיו וא"כ אינן בטלין וא"כ רבנן הכי ס"ל נמי דאין שם לע"ל שינוי מטבע העולם אלא השינוי שיהיה מן העולם הזה היינו שיעבוד מלכיות בלבד ומאי דס"ל דבטלין הסייף וקשת היינו משום דאין שם מלחמה ולנוי נמי לא יהיו דאינהו ס"ל דהשתא נמי אינן נוי וכלומר כיון דלע"ל לא יהיו צריכין מאי נוי איהו דהא אינהו לכלי מלחמה הוקצו וכיון שאין שם מלחמה מאי נוי איכא וא"כ כיון שאינהו בעצמן לית בהו משום נוי גם עתה אפי' שהוא זמן מלחמה בלא עת מלחמה ליכא נוי והיוצא בהן בשבת חייב חטאת אבל ר"א דס"ל דלע"ל אפי' שאינו זמן מלחמה מ"מ אינן בטלים ותהוו לנוי בעלמא גם עתה אפי' בלא עת מלחמה נוי בעלמא ותכשיט הן ופטור היוצא בהן בשבת. |
| + | |
| + | ולפי זה חכמים נמי ס"ל דאין בין העוה"ז לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות וא"כ ברייתא אתייא כשמואל ופליגא אדר' חייא וא"כ שמואל ס"ל אפי' כרבנן דאין בין העולם כו' אלא שיעבוד מלכיות בלבד ואין כאן שינוי אחר אמנם החרב והקשת אינן תכשיט לע"ל אף שאין בטלי' לע"ל לר"א דכיון דלא צריכי תו אז בימות המשיח לאו תכשיט נינהו. וא"ת היאך יבא שמואל דהא הגמ' קאמר לא"ד דאין בטלי' מסייע לשמואל משמע דרבנן דס"ל דבטלי' לא אתייא כשמואל י"ל דה"ק ברישא דהיינו אומרים דכ"ע ס"ל דבטילי' לע"ל ומשום דאז יהיה שינויים גדולים כגון וגר זאב עם כבש א"כ הסייף וכיוצא אינן צריכי' אפי' לנוי בעלמא וכיון שכן לא אתו כ"ע כשמואל דאין בין כו' אבל לא"ד דס"ל דאין בטלי' לע"ל לר"א והיינו מנוי בעלמא דתכשיט לית לן למימר דהוו כיון דאין צריכי' אז באותו זמן א"כ מסייע ליה לשמואל הא דאין בין כו' כיון דאין בטלי' מנוי בעלמא אך מ"מ כיון דאינם תכשיט ממש אין זה מותר לצאת בשבת דאי הוה תכשיט אמאי קאמר קרא וכתתו חרבותם ור"א ס"ל דאה"נ דאז אינם תכשיט אלא נוי בעלמא אך עתה נוי ותכשיט נינהו ויוצאין בהן בשבת ולדעת רבנן יאמר חגור חרבך על ירך בור הודך והדרך היינו כמ"ש בילק' ישן על פ' ואשר חרב גאותך דהיינו אותו זיין שניתן ליש' בסיני וניטל בסיני שיחזור לישראל היינו חרבך בכינוי והיינו נמי הודך והדרך כלומר אותו חרב שלך הוא הוד והדר כמו שהיה הודך והדרך מקדם זה החרב תחגור. |
| + | |
| + | ===קרית מלך=== |
| + | [ז] וכמה כמה דוד כו' לולי האמנתי כו', ברכות ד' א' איני יודע אם יש לי כו' (בני בנימין). |
| + | אין כח באדם להשיגה על בורי' כו', שמות רבה ספ"ל אין העולם יכול לשמוע מהו מתן שכרן של מצות (או"ש). |
| + | |
| ==הלכות תשובה פרק ח הלכה ח== | | ==הלכות תשובה פרק ח הלכה ח== |
| | | |