שורה 180: |
שורה 180: |
| | | |
| ==הלכות תשובה פרק ח הלכה ד== | | ==הלכות תשובה פרק ח הלכה ד== |
| + | |
| + | ===כסף משנה=== |
| + | [ד] וחכמים קראו לה וכו': |
| + | |
| + | כתב הראב"ד ואם זו היא הסעודה וכו'. כלומר דאמרינן סוף פרק ע"פ (פסחים קי"ט:) שלעתיד לבא סעודה שהקב"ה עושה לצדיקים נוטל כוס של ברכה ומחזר על כל האבות עד שמגיע לדוד והוא נוטל ומברך. ורבינו יסבור דהיינו לעולם התחייה אבל מה ששנינו והכל מתוקן לסעודה היינו העולם הבא אחר המות. וצריך לי יישוב לדעת הראב"ד דעוה"ב היינו עולם שאחר התחייה היאך יתיישב מימרא דרב העוה"ב אין בו לא אכילה וכו': |
| + | |
| + | ===ביאור חדש מספיק=== |
| + | [ד] וחכמים קראו לה דרך משל וכו'. וז"ל רבי' בפי', אותן בני אדם שנתברר אצלם גדולת החכמים ז"ל וטוב שכלם ממה שנמצא בכלל דבריהם מורים על ענינים אמתי' למאוד, ושנתברר ג"כ אצלם מניעות הנמנע ומציאות המחוייב להמצא וידעו כי הם ע"ה אינם מדברים התולים ונתאמת להם שדבריהם יש לו נגלה ונסתר וכי הם בכל מה שאומרים מן הדברים הנמנעים דברו בהם דרך חידה ומשל כו' הוא זה דרך החכמים הגדולים, ואם אתה מן האנשים כאלה כשתרא' דבר מדבריהם שהדעת מרחיק אותו תעמוד ותתבונן בו ודע שהוא חידה ומשל ותשכב עשוק הלב וטירוד הרעיון בחבורו ובסברתו ותחשוב למצא כונת השכל ואמונת היושר כמ"ש למצוא דברי חפץ וכתוב יושר דברי אמת, ואז תסתכל בספרי זה ויועיל לך בעז"ה, ע"כ דבריו בתשואות חן חן לו. בהשגו' כת' הר"א ז"ל ואם זו כו' אין כאן כוס כו'. לומר דאמרינן בפסחים ד' ק"כ ב', שלעתיד לבא סעודה שהקב"ה עושה לצדיקים נוטל כוס של ברכה ומחזר על כל האבות עד שמגיע לדוד והוא נוטל ומברך, וכת' הכ"מ ורבי' יסבור דהיינו לעולם התחיי' אבל מה ששנינו והכל מתוקן לסעודה היינו העה"ב אחר המות, וצריך לי יישוב לדעת הראב"ד דעה"ב היינו עולם שאחר התחיי' היאך יתיישב מימר' דרב העה"ב אין בו לא אכילה ולא כו' עכ"ל. ואנו כבר כתבנו דעתו, ודעת רבי' הוא הנכון: |
| + | |
| + | ===בן ידיד=== |
| + | [ד] וחכמים קראו לה דרך משל וכו' סעודה וקורין לה בכל מקום העוה"ב. מרן הכ"מ הקשה על הראב"ד דצריך יישוב לדעתו דעוה"ב היינו עולם שאחר התחיה דהיאך יתיישב מימרא דרב העולם הבא אין בו לא אכילה וכו' עי"ש. ולי נראה ליישב בעד הראב"ד כפשוטו דודאי כשיחיו המתים אז יהיה הסעודה של לויתן ושל בהמות בהררי אלף והיה ככלות ימי המשיח שהוא עוה"ז דהעולם חרב והוא אלף השביעי שהוא עוה"ב אז נכנסים הצדיקים לעוה"ב שהוא עולם חדש וכמו שביאר הרא"ם בח"א סי' י"א ואז באותו עולם אין בו לא אכילה ולא שתיה וכו' ומאי קושיא וק"ל. |
| + | |
| + | |
| + | ===בני בנימין=== |
| + | [ד] וחכמים קראו לה וכו'. פסחים קי"ט. ב"ב ע"ה: |
| + | |
| + | ===דבש תמר=== |
| + | [ד] וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו וכו'. על זה משיג הראב"ד ואם זו היא הסעודה וכו'. נ"ב עיין בזוהר פרשת תולדות מדרש הנעלם ואלה תולדות יצחק וכו' אמר ר' יהודה לר' חייא הא דתנינן דעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים לעתיד לבא מאי היא עד סוף הדיבור אברהם הוליד את יצחק זכות הנשמה מולידה השחוק והשמחה בעולם ע"כ. ור' שלמה אלגזי בספרו מעולפת ספירים מעתיק הרבה מלשון מדרש הנעלם זה ומסיים בזה"ל אמר הכותב הנה נא ערכתי סברות אלו בענין לויתן ובזה תשובה מוצאת להרמב"ם ז"ל (תשובה פ"ח) על מה שהשיגו הראב"ד ז"ל שכתב שסעודת עולם הבא היא השגת החכמה דהרמב"ם ז"ל קיים ככל הני תנאי דבספר הזוהר שכולם הסכימו כמוהו ותירצו קושית הראב"ד ז"ל עכ"ל סוף יום כ"ד: |
| + | |
| + | ===ליקוטי שלמה=== |
| + | [ד] וחכמים קראו לטובה סעודה. כן איתא במדרש הנעלם פרשת תולדות: |
| + | |
| + | ===מוסר השכל לשון חכמים=== |
| + | [ד] המזומנת לצדיקים וכו'. ועי' רעי' מהימנא פ' תולדות דף קל"ה עמוד ד' יתבאר לך דברי רבינו ועי' ראב"ד: |
| + | |
| + | ===מרכבת המשנה (חעלמא)=== |
| + | [ד] וחכמים וכו'. ובהשגות ואומר אני אם הסעודה דרך משל גם כוס של ברכה דרך משל ולמה לא יברכו השם על עונג עוה"ב בק"ו מברכת המזון ועיין מגדל עוז. |
| + | |
| + | ===משנה כסף=== |
| + | [ד] וכמה שמות כו' וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו המזומנ' לצדיקים סעודה וקורין לו בכל מקום העה"ב. א"א ואם זו היא הסעודה אין כאן כוס של ברכה וטובה היתה לו השתיקה ע"כ. |
| + | |
| + | ואומר דהנה דברי רבינו הובאו במדרש הנעלם פ' תולדות דף קל"ה סעודת הצדיקים לע"ל כהא דכתיב ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו והא דתנן נזונין ואמר ר"א באתר חד תנינן נזונין ובאתר אוחרא תנן נהנין מאי בין האי להאי אלא הכי אמר אבוי הצדיקים שלא זכו כ"כ נהנין מאותו זיו שלא ישיגו כ"כ אבל הצדיקים שזכו ניזונין עד שישיגו השגה שלמה ואין אכילה ושתיה אלא זו וזו היא הסעודה והאכילה ומנ"ל כו' ובהאי גונא סעודתן של צדיקים לע"ל א"ר יהודה סעודת הצדיקים לע"ל לשמוח בשמחתו הה"ד ישמעו ענוים רב הונא אמר מהכא וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו כו' ותאנא א"ר יוסי יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית אלו דברים עתיקין שלא נגלו לו לאדם מיום שנברא העולם ועתידין להגלות לצדיקים לע"ל וזו היא השתי' ואכילה ושתיה ודאי דא היא עוד בדקל"ו עוד אריב"ל האי מהימנותא דאמרי רבנן לרובא דעלמא דזמינין אינון בהאי סעודתא דלויתן וההוא תורא ולמשתי חמרא טב דאתנטר מכד אתברי עלמא קרא אשכחו ודרשו דכתיב כו' וגם בתלמוד שלנו בברכות פ' אין עומדין מאי עין לא ראתה א"ר יהושע בן לוי זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית ר"ל אמר זה גן עדן שלא ראתה עין מעולם הנה שרבותינו אמרו שכל הנביאים כו' אבל לעולם הבא עין לא ראתה ואמר ר"ל שהוא עדן הנה שעולם הבא נקרא עדן וגם ריב"ל אמר שהוא יין המשומר בענביו וז"ל הרשב"א בעין יעקב שם יין המשומר בענביו וג"ע ונהר ויש בזה סוד. |
| + | |
| + | ולפי פשטן של דברים מפני שהיין משמח את הלב ומשכח דאגות המקריים כו' על כן רמז השמחה והתענוג של עוה"ב שלא יתערבו עמהן צער ודאגה ביין ואמרו הוא גנוז לת"ח מפני שהתורה גם רמוזה ביין ועיין עוד שם כו'. ולפי זה אפשר דכוס של ברכה שעתיד להיות ביד דוד הע"ה גם הוא רמז על השמחה שיצא ממנו המשיח שממנו ועל ידו יבא תיקון לעולם ושמחת הצדיקים לע"ל כדאמר נגילה ונשמחה בישועתו של הקדוש ברוך הוא וישועתו ושמחתו בביאת הגואל ואז גם הצדיקים שמחו בג"ע ויתוסף להם שפע השגת לחזות בנועם ה' שעתיד לגלות להם דברים שלא נגלו מעולם ודוד הוא המברך ומודה ומשבח שעל ידו יבואו וישתלשו הברכות אלו בעולם וזהו אני אברך ולי נאה לברך או אפשר שאני אברך שתאמר שיאמר דוד היינו המשיח דאם מן חייא הוא דוד שמיה ואם מן מתייא דוד שמיה והוא יברך שיודה שעל ידו יושפע שפע בכל העולמות שיקים סוכת דוד הנופלת. |
| + | |
| + | ומ"ש מרן שרבינו יסבור דהיינו לעולם התחייה אבל מה ששנינו והכל מתוקן לסעודה היינו העולם כו' קשה שהראב"ד ז"ל השיג על רבינו מההיא דפסחים וההיא דפסחים מפורש קאמר שעתיד הב"ה לעשות סעודה לצדיקים ודוד יברך הזבח והכוס דנוטל היינו באותה סעודה ורבינו קרא לסעודה זו עולם הבא ואיך אפשר דהברכה היא בזמן העתיד והסעודה קודם אליה עידן ועידנין לולי דסובר דתרי סעודות נינהו חדא מ"ש במתני' והכל מתוקן לסעודה והיא משל לעולם הבא והב' זו דפסחים והיא סעודה ממש בעולם התחייה איך שיהיה. |
| + | |
| + | ומ"ש רבינו הראב"ד וטובה היתה השתיקה פי' שזה אינו משל אלא ממש ואפי' היה משל אפ"ה טובה היתה השתיקה דלמה פירשו כיון שחכמים המשילוהו לתיקון ההמון לא בא וגלה סוד ולדעת רבינו נראה לו דאין זה מגלה סוד כיון שרב נמי אמר העולם הבא אין בו אכילה ושתיה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ועוד דע' מרן שהסעודה עדיין ישנה בעולם לעולם התחייה אין זה מגלה סוד דבעולם הבא מי לא ידע שאין בו אכילה ושתיה וכי גופים וגויות מאן נתן בשמים כדי שיאכלו שם אלא דרך אכילה ישנה בעולם הזה ורבינו לא קאמר שסעודה זו משל אלא לסעודה של עולם הבא אך הסעודה שלעתיד עדיין ישנה בעולם זהו לדעת מרן והב"ה יראנו נפלאות מתורתו אמן מהרה באהבה. |
| + | |
| + | ===עבודת המלך=== |
| + | [ד] וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה. עי' רעיא מהימנא תולדות דף קל"ה ע"ד ויהי שם עם ה' וכו' מפני שהיה נזון מסעודה אחרת מאותו זיו של מעלה וכהאי גונא סעודתן של צדיקים לעתיד לבא ושם כל הענין עם כל הקושיות ושם אמרו סוד אי סעודה ממש לא אתישבה בלבאי עיין שם היטב בכל זה ובדבר הכוס אם הכל רמז גם הכוס רמז וסוד ועי' מרכבת המשנה כתב ג"כ שהכוס רמז. |
| + | |
| + | ===צפנת פענח=== |
| + | [ד] וחכמים קראו לה כו'. עיין בהשגות. והנה במה פליגי רבינו והראב"ד ז"ל זה אם לאחר מיתה אינם משיגים השגות חדשות ומיקרי עומדים כמלאכים זה סבירא ליה לרבינו ז"ל והראב"ד ז"ל ס"ל דנתוסף בהם השגה וזה ר"ל כוונת הגמ' סוף ברכות ת"ח אין להם מנוחה כו', ועי' בירושלמי פ"ד דשביעית הל' ט' ע"ש ועי' ב"מ דפ"ה ע"ב גבי גוהרקא דרבי חייא ועי' זבחים די"ד ע"ב דשייף מושיף ע"ש, ועי' במה דפליגי בכתובות דל"ט ע"א אם לאחר מיתה שייך גדר זמן ותוספות תלוי בזמן וזה ג"כ ר"ל הראב"ד ז"ל דאם אין להם דבר חדש מה שייך כוס של ברכה דר"ל תוספות עי' ברכות דנ"ה ע"א ודמ"ו ע"א אך באמת יש נ"מ בין צדיקים גמורים לבע"ת דזדונות נעשה לו כזכיות ר"ל דהרע הוא ג"כ דבר שיש בו ממש ונהפך לטוב, ועי' בהך מחלוקת דב"ב דע"ה ע"א כמה חופות היה לאדה"ר קודם החטא אם י"א או י' והיינו זהב וזה ר"ל אם קודם החטא היה דין ג"כ מדה או לא וע' בירוש' דע"ז פ"ד לעתיד לבוא בא ע"ז ורוקקת כו' ובטילה כו' ועיין ע"ז דף מ"ד ע"א דלאחר הביטול נעשה שיקוץ בני עמון כתר לדוד ועיין פסחים דקי"ט ע"ב דדוד הוא יברך על הכוס ע"ש, ועי' יומא דף ע"ו ע"א ע"ש ש"מ כו' וזה משום דדוד תיקן עולה של תשובה כמבואר ע"ז דף ד' ע"א ע"ש והכוס מיין המשומר בענביו ר"ל דמפקד פקיד עי' פסחים דל"ג ע"ב דלא כמה שכתבו התוס' חולין דקי"ז ע"ב דאין שם יין עליו ע"ש, ועי' ברכות דך נ' ע"ב דר"א סבירא ליה דמברכין על יין עד שלא נתן לתוכו מים בפה"ע. וקשה מ"ש מהך דשם דל"ו ע"א דאית ליה עילויא אחרינא ע"ש וה"נ כן וצ"ל דסבירא ליה דהיין גופא מיקרי מחובר לאילן ועי' בירושלמי שבת פ"ז הלכה ג' הסוחט זיתים מאביהם חייב משום קוצר לר"א וזה הך דכאן וע' יומא דס"ו ע"ב גבי שעיר המשתלח ושם דס"ד דחייתו לצוק זו היא שחיטתו ועיין סנהדרין דף ק"ה ע"א ור"א לשיטתי' ע"ב: |
| + | |
| + | ===קרית מלך=== |
| + | [ד] וכמה שמות כו' הר ה' ומקום קדשו כו' וחצרות ה' כו' ואהל ה' כו' ובית ה' כו', ספרי דברים סי' י' ז' כתות של צדיקים בג"ע כו' ישכון חצריך כו' יושבי ביתך כו' מי יגור באהליך כו' מי ישכון בהר קדשיך כו' מי יעלה בהר ה' כו' מי יקום במקום קדשו (שמעתי). |
| + | |
| + | ונועם ה', זוה"ק מקץ קצ"ז ב' עלמא דאתי אקרי נועם ושם תרומה קכ"ז א' ענוגא עלאה דאקרי נועם ה' (הר"ר מרגלית נ"י). |
| + | |
| + | וחכמים קראו לה כו', זוה"ק תולדות מה"נ קל"ה ב' ע"ש. |
| + | |
| ==הלכות תשובה פרק ח הלכה ה== | | ==הלכות תשובה פרק ח הלכה ה== |
| ==הלכות תשובה פרק ח הלכה ו== | | ==הלכות תשובה פרק ח הלכה ו== |