ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן סט׃ תחיית המתים אם הוא לישראל בלבד

בענין 'תחיית המתים' יש לעיין אם תהי' רק אצל בני ישראל בלבד, או גם אצל בני נח כגון ב"חסידי אומות העולם".

והנה ב'בראשית רבה' (פי"ג,ו) איתא: "ר' חייא בר אבא אמר וגדולה (גשמים) מתחיית המתים, שתחיית המתים לאדם וזהו לאדם ובהמה, תחיית המתים לישראל וזו לישראל ולעובדי כוכבים כו'".

וראה גם בס' דניאל (יב,ה) ב'מצודת דוד' על הפסוק "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו" שכתב וז"ל: "ורבים על כי לא יעמדו בתחיה כ"א בני ישראל, לזה אמר ורבים ולא כולם", עכ"ל (וראה גם זהר ח"א קפא, ב, דמשמע כן), דבפשטות מוכח מזה שהוא לישראל בלבד. ולכאורה יל"ע אם זה מתאים למ"ש הרמב"ם דגם חסידי אומות העולם יש להם חלק לעוה"ב? ומקורו הוא מסנהדרין קה,א, כמ"ש בכס"מ שם שהיא פלוגתא דר' אליעזר ורבי יהושע ופסק כרבי יהושע, וכתב בפיהמ"ש שם "דהכי משמע מתניתין דמני לבלעם בהדי ארבעה הדיוטות שאין להם חלק לעוה"ב", עכ"ל. ומבואר כן בגמ' שם: "בלעם הוא דלא אתי לעלמא דאתי, הא אחריני אתו", ובפירש"י שם כתב "מדקא חשיב תנא דמתניתין דבלעם שהי' נכרי בהדי הדיוטות, וקאמר דאין לו חלק, מכלל דשאר נכרים יש להם חלק", עכ"ל.

לדעת הרמב"ם עולם הבא ותחיית המתים הם ב' זמנים

ולכאורה אפ"ל דלהרמב"ם הרי "עולם הבא" קאי על גן עדן, עולם הנשמות שלאחר התחי' (כמ"ש בפיהמ"ש סנהדרין פ' חלק ובהל' תשובה פ"ח ה"ב, ובאגרת תחיית המתים), משא"כ תחיית המתים שהוא נשמות בגופים הוא קודם לזה, והוא חלק מימות המשיח, והרמב"ם מפרש ד"עולם הבא" המדובר בפרק חלק, לא מדובר אודות תחיית המתים אלא מדובר בעולם הנשמות שלאחרי התחי', וכמבואר בלקוטי שיחות חי"ז ע' 346 בהערה 26, דעפ"י המבואר בפנים השיחה שם בביאור המשנה (סנהדרין ריש פרק י') דכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא וכו', שהקרא (ישעי' ס,כא) ד"ועמך כולם צדיקים וגו' מעשה ידי להתפאר" קאי על הגוף דוקא, ואיירי אודות עולם התחי' מתורץ מה שהתנא מביא גם סיום הפסוק (כקושיית המפרשים) - כי דוקא מזה מוכח דאיירי בעולם התחי' שהוא נשמות בגופים, ומבאר, דעפ"ז מובן מה שהרמב"ם לא גריס סיום הכתוב במשנה (ראה פיהמ"ש הוצאת קאפח סנהדרין שם, רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ה), כי לדעתו עולם הבא קאי על ג"ע עולם הנשמות, עכתוה"ד עיי"ש, נמצא מזה, דאין כאן שום סתירה, די"ל דחסידי אוה"ע יש להם חלק בעולם הבא שהוא ג"ע וכו', אבל אין להם חלק בתחיית המתים שהוא נשמות בגופים דוקא.

ואולי עדיפא מזה אפשר לומר, דעי' ברמב"ם פיהמ"ש שם (בפרק חלק) שכתב בנוגע לתחיית המתים וז"ל: "אלא שהיא לצדיקים, ולשון בראשית רבה גבורת גשמים לצדיקים ולרשעים ותחיית המתים לצדיקים בלבד, והאיך יחיו הרשעים והם מתים אפילו בחיים, וכך אמרו ע"ה רשעים אפילו בחייהם קרואים מתים וצדיקים אפילו במיתתם קרויים חיים", עכ"ל. ולכאורה גם הכא יש להקשות ממ"ש הרמב"ם בהל' תשובה שם: "וכן כל הרשעים וכו' ויש להם חלק לעולם הבא, שכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב אעפ"י שחטאו, שנאמר ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ, ארץ זו משל כלומר ארץ החיים והוא העולם הבא". עכ"ל, ואילו לגבי תחיית המתים כתב שהוא רק לצדיקים בלבד כנ"ל? ולפי הנ"ל לכאורה גם הכא יש לחלק לשיטתו בין עולם הבא לתחיית המתים.

אלא שבאגרות קודש (תשובות וביאורים) שם הביא מימרא דר' אבהו הנ"ל (תענית ז, א), דתחיית המתים הוא רק לצדיקים, והקשה דאין זה מתאים עם המשנה דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב? ותירץ, דצדיקים דקאמר ר"א הם הם צדיקים דקרא דועמך כולם צדיקים, שזה קאי על כל ישראל, ובפרט דקודם שיזכו לתחיית המתים יתבררו ויתלבנו ויטהרו מעונם עד שיהיו במעלת צדיקים ורק אז ירשו ארץ, נמצא דמאמרו של ר' אבהו מתאים להמשנה עיי"ש, ולכאורה אפשר לתרץ כן גם לפי דעת הרמב"ם, אבל לאידך גיסא יש מקום לומר שכל קושיית הרבי הם רק לדידן דנקטינן דעולם הבא הוא עולם התחי', במילא לכאורה יש סתירה בין מאמר דר' אבהו להמשנה, אבל לדעת הרמב"ם, כיון שעולם הבא ותחיית המתים הם ב' זמנים שונים, לכאורה אין שום סתירה כלל, כיון דאיירי בב' זמנים נפרדים, ויל"ע.

טעמים בתחיית המתים נשמה בגוף דוקא

אבל הא גופא צריך ביאור, דמהיכי תיתי לחלק בין עוה"ב לתחיית המתים, דנימא דאוה"ע יש להם חלק לעוה"ב, אבל לא בתחיית המתים דמאי שנא?

ואולי אפ"ל בזה, דהנה בהענין דתחיית המתים שהיא נשמה בגוף דוקא, לכאורה צ"ב, דאם מטרת התחי' היא לתת לנשמה שכר רוחני, מדוע צריך לתת לה שכר כשהיא בגוף דוקא? ומצינו בזה כמה ביאורים.

א) בס' 'תורת מנחם מנחם ציון' ע' 390 איתא שתחיית המתים הוא בהגוף של ישראל, כמבואר בגמ' (סנהדרין צא,א) אודות המשל ממלך בשר ודם, שהי' לו פרדס נאה והי' בו בכורות נאות, הושיב בו שני שומרים אחד חיגר ואחד סומא, אמר לו חיגר לסומא בכורות נאות אני רואה בפרדס בוא והרכיבני ונביאם לאכלם, רכב חיגר ע"ג סומא והביאום ואכלום, לימים בא בעל הפרדס אמר להם בכורות נאות היכן הן? אמר לו חיגר כלום יש לי רגלים להלך בהן? אמר לו סומא כלום יש לי עינים לראות, מה עשה הרכיב חיגר ע"ג סומא ודן אותם כאחד, וממשיך שזהו אחד הביאורים בענין תחיית המתים בגוף דוקא, כדי שיהי' גם קיבול שכר ע"י הנשמה והגוף כאחד, כיון שכללות קיום תורה ומצוות לא הי' יכול להיות בלעדם (מובא גם באגרות קודש כ"ק אדמו"ר ח"ב ע' סו, (תשובות וביאורים ריש סי' י"א בשוה"ג) ועד"ז נת' בשיחת יום שמח"ת תשי"ט סעי' ט' עיי"ש, וראה גם בס' 'בית אלקים' להמבי"ט פרק נו עד"ז.

ב) כפי שהאריך באגרות קודש ח"ב (תשובות וביאורים) שם, שהשלימות בכל דבר ניתן למדוד לפי התכלית שלמענה נברא, ותכלית הבריאה אינה עולמות העליונים, אלא שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים דוקא בעולם הזה לנשמה המלובשת בגוף גשמי, כדי שהיש של הגוף ושל העולם יתבטלו ויהיו כאין, ולכן השכר ינתן לנשמה כשהיא מלובשת בגוף דוקא, כיון שאז תתממש תכלית הבריאה לבנות להקב"ה דירה בתחתונים דוקא, ולכן יש לצורך בתחיית המתים נשמה בגוף דוקא, עיי"ש בארוכה. וראה גם בחי"ז שם (סעי' ה') עד"ז, ומוסיף שם גם שזהו"ע הבחירה שישנה בגוף הישראלי, ושלכן הוה גוף של ישראל מציאות נצחית שאינו נפסד, ע"י עצם לוז שממנו נבנה כל הגוף בתחיית המתים עיי"ש, וראה גם רשימות חוברת מו, וספר המאמרים מלוקט ח"ג ע' לד.

והנה לפי טעם הא' שאין הקב"ה מקפח שכר של הגוף כנ"ל, כיון שבלעדו לא הי' באפשריות לקיים המצוות, לכאורה טעם זה שייך גם אצל חסידי אומות העולם, אבל לפי טעם הב', שזה קשור עם הענין שהעבודה היא לעשות לו ית' דירה בתחתונים נשמה עם גוף וכו', י"ל שזה שייך רק אצל ישראל, משא"כ אצל ב"נ שכל קיום המצוות שלהם אינו אלא בשביל ישראל, בכדי לעשות את העולם שיהי' באופן ד"לשבת יצרה", שעי"ז יוכלו בני ישראל לקיים תומ"צ בעוה"ז התחתון ולעשות לו ית' דירה בתחתונים, וכמבואר בלקוטי שיחות ח"ה ע' 158 וחט"ו ע' 150 ובכ"מ, נמצא דכיון שענין זה דלעשות לו ית' דירה בתחתונים אינו שייך לאומות העולם, במילא גם הענין דתחיית המתים שהיא תוצאה מזה לא שייך אצלם, ובפרט לפי המבואר בחי"ז שזה קשור גם עם ענין הבחירה בגוף הישראלי, ולפי"ז יש לבאר דאף שיש להם חלק לעוה"ב מצד שיש להם שכר וכו', אבל הענין דתחיית המתים נשמה בגוף דוקא לא שייך אצלם.

ואף שנת' בלקוטי שיחות חכ"ג פ' בלק ב' לדעת הרמב"ם, שהגאולה באוה"ע לא תהי' רק בתור טפל לישראל אלא בהם מצ"ע, ולשיטתו אזיל דחסידי אוה"ע יש להם חלק עוה"ב עיי"ש (וראה בזה לעיל סי' נח) , י"ל שכל זה הוא לגבי הגאולה וכן לגבי שכר בכללות, אבל בנוגע לענין זה בפרטיות של תחיית הגוף שנובע מצד הענין דדירה בתחתונים וכו', אין זה שייך להם.

לדידן דעוה"ב הוא עולם התחי' י"ל דגם חסידי אוה"ע קמים

והנה כל הנ"ל הוא לפי שיטת הרמב"ם דעולם הבא הוא עולם הנשמות וכו', אבל לדידן דנקטינן ד"עולם הבא" הוא "תחיית המתים" כידוע, וכמ"ש בתשובות וביאורים סי' ח' מהרמב"ן בשער הגמול ובהערה 1, ובלקוטי שיחות חי"ז שם ע' 344, ובהערה 9* ציין גם להרע"ב שם ומדרש שמואל בריש אבות, על המשנה דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, וראה בס' תורת מנחם מנחם ציון ע' 397, נמצא דאם פסקינן כרבי יהושע דחסידי אוה"ע יש להם חלק לעוה"ב, וכטעמו של הרמב"ם לעיל שכן משמע במתניתין, הרי זה קאי על תחיית המתים, וכן משמע מרש"י שם בד"ה מתניתין מני, שביאר דעת רבי יהושע כמ"ש (ישעי' סא,ה) ורעו זרים צאנכם ובני נכר אכריכם לעולם הבא עיי"ש, הרי דאיירי כשהם בגופים, ועיין גם סנהדרין קיב,ב, "קטן מאימתי בא לעוה"ב", ופירש"י דאיירי בנוגע לתחיית המתים, וכ"כ בחידושי הר"ן שם, וכן הוא בהדיא בירושלמי שביעית פ"ד סוף ה"ח.

ויתירה מזו כתב ב'יפה תואר' ב"ר שם (צא,א), די"ל שכל פלוגתתם של ר"א ורבי יהושע הוא רק בסתם גוים, שאינם לא חסידים ולא רשעים, אבל בחסידי אוה"ע כו"ע לא פליגי שקמים בתחיית המתים, עיי"ש בארוכה, ורצה לומר דאפילו לפי שיטת הרמב"ם הוא כן, ומבאר דהא דקאמר המדרש שהיא רק לישראל, כוונתו לצדיקים ולא לרשעים, דסתם ישראל צדיקים הם וסתם עכו"ם רשעים הם, וזהו גם הכוונה בגמ' תענית שהיא רק לצדיקים ולא לרשעים, דהיינו לישראל ולא לעכו"ם שהם רשעים, אבל חסידי אומות העולם ודאי קמים בתחיית המתים עיי"ש. ועי' גם ב'תפארת ישראל' בר"פ חלק שכן כתב בפשיטות, דחסידי אוה"ע יש להם חלק גם בשכר דתחיית המתים עיי"ש, והחידוש בכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב הוא שזהו בכאו"א מישראל, כיון דועמך כולם צדיקים, משא"כ באוה"ע הרי זה רק בחסידי אומות העולם לבד עיי"ש, ולפי טעם הא' הנ"ל בתחיית המתים, דאין הקב"ה מקפח שכר הגוף וכו', מובן בפשטות למה זה שייך גם אצל חסידי אוה"ע.

ולשיטת הרמב"ם ד"עולם הבא" הכוונה לעולם הנשמות כנ"ל, לכאורה יש להקשות מהמבואר בסנהדרין ר"פ חלק (צ,א) בהא דתנן במתניתין דהכופר בתחיית המתים אין לו חלק לעוה"ב, ומבאר בגמ' הטעם, דכיון שהוא כפר בתחיית המתים, לפיכך אין לו חלק בתחיית המתים, שכל מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה, עיי"ש. ולכאורה משמע מכאן דעולם הבא דמתניתין איירי אודות תחיית המתים, ועי' גם מהר"ץ חיות שם שהביא שיש גורסים לפיכך אין לו חלק בעוה"ב, והקשה דכיון דקאמר שהיא מדה כנגד מדה, עכצ"ל דאיירי אודות תחיית המתים ולא אודות עולם הנשמות, עיי"ש, וכן כתב בלקוטי שיחות חל"ה פ' ויחי (ג) בסופו ובהערה 51 עיי"ש, וא"כ איך יפרש הרמב"ם ענין זה ויל"ע.

ועי' בס' מגדים חדשים (ברכות) ב'מאמר תחיית המתים' (אות יז) הנ"ל, שהעיר בענין זה דתחיית המתים לאוה"ע, והביא שבגמ' תענית (ז,א) בהא דאיתא גדול יום הגשמים מתחיית המתים, דאילו תחיית המתים לצדיקים ואילו גשמים בין לצדיקים ובין לרשעים, ופירש"י רשעי עובדי כוכבים אינן חיין, שנאמר (ישעי' סו,כד) כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה, ולכאורה מוכח מדבריו דרק רשעי עכו"ם לא יקומו, אבל חסידי אוה"ע יקומו, אבל בהגהות הב"ח כתב שצריך למחוק ברש"י רשעי עכו"ם, וצ"ל רשעים סתם וקאי על רשעי ישראל, וכן הוא ברש"י שב'עין יעקב', ומביא גם מס' 'ילקוט אליעזר' (ע' תחה"מ אות כח) דלפי גירסתו בפרקי דר"א פל"ד יוצא דחסידי אוה"ע קמים לתחי', ו'ברבינו בחיי' פ' נח (ו,יב) כתב שאין גוים זוכים לתחיית המתים כי אם אנחנו בני שם, ובסידור האריז"ל (במזמור לדוד בשנותו) איתא דעצם הלוז שממנה יקומו לתחי' אינה נמצאת אלא בגופים הישראלים ולא בעכו"ם עכתו"ד, אבל ראה בקובץ אור ישראל גליון כו ע' רכד שהביא מכמה מקומות דעצם זה נמצא גם באוה"ע.