ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן יח׃ חוזרין כל המשפטים בימיו

ברמב"ם הל' מלכים רפי"א: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה הממשלה הראשונה, ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות, ככל מצותן האמורה בתורה וכו'". עכ"ל.

ובלקוטי שיחות חי"ח ע' 227 בהערה 49 ביאר, דמ"ש: "מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות", הם תוצאה מב' הענינים שכתב לפני זה "ובונה המקדש" (ובמילא "מקריבין קרבנות") "ומקבץ נדחי ישראל" (ובמילא "עושין שמיטין ויובלות" כו', שזהו כאשר כל ישראל יושבים על אדמתם). וממשיך וז"ל: "ואולי מש"כ "חוזרים כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם", הוא מענין הא' שכתב "להחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה". אבל צ"ע השייכות, שהרי לכאורה הכוונה ב"כל המשפטים", היינו התלויים בסנהדרין - ד' מיתות ועוד (ראה סנהדרין נא, ב, ובפרש"י שם ד"ה "הלכתא") שחוזרין בביאת המשיח (ישעי' א, כו). אבל ראה רדב"ז הל' סנהדרין פי"ד הי"ב "שהוא (משיח) יסמוך בי"ד הגדול וכו'". עכ"ל. ובשוה"ג מביא מכת"י אוקספורד "מקודם שהיו מקריבין", דלפי"ז הרי זה פירוש ל"וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם", (שהוא בזה ש)מקריבין קרבנות ועושין שמיטה וכו', ולא ענין בפ"ע, ואח"כ מביא גירסת כת"י "ומקריבין" (בוא"ו), וכ"ה ב'קרית ספר' שם, עיי"ש.

והנה במפרשים שם הקשו על הרמב"ם, דמה שכתב שחוזרין כל המשפטים בימיו, סותר למ"ש הרמב"ם בפיהמ"ש סנהדרין פ"א מ"ג, שהוכיח שם שיהיו בי"ד סמוכין עוד לפני ביאת המשיח (ראה ב'ס' המפתח' ברמב"ם פרנקל שם). ובלקוטי שיחות ח"ט ע' 105 הערה 74 משמע, דנקט שכן סב"ל להרמב"ם גם בס' היד, וציין שם למ"ש הרמב"ם בהל' סנהדרין פי"ד הי"ב: "וקבלה היא שבטבריא עתידין לחזור תחלה ומשם נעתקים למקדש" (ולא כדעת הרדב"ז שם, עיי"ש). וראה גם בס' 'מרכבת המשנה' הל' מלכים פ"א ה"ג.

ובס' 'מעשי למלך' (הל' ביהב"ח פ"א ה"א סוף אות יז, ה"ד) תירץ, דאין כאן סתירה כלל, דכוונת הרמב"ם דרק בביאת משיח כשיבנה ביהמ"ק ואז תהא ישיבתן של הבי"ד סמוך לעזרה ולמזבח - ידונו דיני נפשות (וכמ"ש בהל' סנהדרין פי"ד הי"א ד"אין דנים דיני נפשות אלא בפני הבית, והוא שיהי' בי"ד הגדול בלשכה שבמקדש, שנאמר בזקן ממרא לבלתי שמוע אל הכהן או אל השופט, מפי השמועה למדו שבזמן שיש כהן מקריב על גבי המזבח, יש דיני נפשות, והוא שיהי' בי"ד הגדול במקומו"). נמצא דשפיר י"ל דבי"ד הגדול יהי' עוד לפני ביאת המשיח, אבל אכתי אין כל המשפטים חוזרין שהן דיני נפשות, וזה יהי' רק ע"י מלך המשיח.

וראה לקוטי שיחות חל"ב פ' צו א' בהערה 55, שכתב דהא דבי"ד יושבין בלשכת הגזית ומשם הוראה יוצא לכל ישראל, י"ל דזה אינו מדיני וגדרי ביהמ"ק, אלא דין בסנהדרין, כי סנהדרי גדולה צריכה להיות סמוכה לשכינה וכו'. ולפי זה הרי יש לפרש כוונת הרמב"ם במ"ש: "וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות וכו'", שכל זה הוא תוצאה ממ"ש "ובונה המקדש" (ובפרט לפי הגירסא "ומקריבין" - (בוא"ו)), דרק ע"י בנין המקדש חוזרין כל המשפטים כנ"ל, כיון דרק אז ישנה השלימות שבבי"ד הגדול, וגם מקריבין קרבנות.

ויש להוסיף בזה במ"ש בלקוטי שיחות חל"א פ' תרומה ג' (צויין שם בשוה"ג), שהביא דברי הזהר (ח"ג קסא, ב): "ירושלים . . אסחרא להר הבית וכו' ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית, דתמן סנהדרין גדולה יתבין כו'". ומבאר (סעי' ד) שהזוהר לא נחית כלל לבאר העשר קדושות שבמקומות אלו (כדאיתא במסכת כלים פ"א מ"ו), כ"א לבאר עצם החפצא דמקומות אלו, דחלות שם הר הבית תלוי בחפצא ד"עזרת ישראל". וכן בנוגע לעזרות, דחלות של עזרות תלוי בגדר דלשכת הגזית, דתמן סנהדרי גדולה יתבין, דאי"ז רק נתינת סימן על מקומה דלשכת הגזית, אלא לבאר הגדר של העזרות, שהוא עי"ז שסנהדרין יתבין שם, וחלות שם לשכת הגזית תלוי בחפצא דמזבח, וכמארז"ל (מכילתא ס"פ יתרו) שמקום הסנהדרין "אצל המזבח", עיי"ש.

ובאמת מובא כן בכ"מ בשם הגרי"ד ז"ל סולובייצ'יק (ראה בס' 'ברכת יצחק' סנהדרין סי' ל, ובס' 'גן שושנים' סי' נ, ובס' 'מאורי ציון' ע' לד) שאמר ג"כ דישיבת בי"ד הגדול בלשכת הגזית, אינו דין בהכשר שם בי"ד לבד, אלא הוה קיום בבית המקדש, שיהא בי"ד הגדול יושבין שם. והוכיח זה מהמשנה סוטה מח, א, דמשגלתה סנהדרין בטלה שיר בית משתאות, וזהו אחת מסדר הגזירות שגזרו על חורבן הבית. הרי חזינן, דגלות הסנהדרין חשיבה כמקצת חורבן הבית, וכדמשמע מהרמב"ם הנ"ל: "ומפי השמועה למדו שבזמן שיש כהן מקריב ע"ג מזבח, יש דיני נפשות, והוא שיהי' בי"ד הגדול במקומן". דנראה מזה דבי"ד במקומן וכהן הוה חדא דינא שכללם יחד בהלכה אחת. ועוד, שהתחיל באין דנין דיני נפשות אלא בפני הבית, והוא שיהי' בי"ד הגדול במקומן, כי ישיבת בי"ד הגדול בלשכת הגזית, אינו רק הכשר בהבי"ד, אלא דהוה קיום במקדש, ורק כשהמקדש והבי"ד הוא בשלימות דיינינן דיני נפשות, וראה גם בס' 'שיעורי הגרמ"ד הלוי' זבחים קיח,ב, שכן כתב.

דמבואר בהשיחה דלדעת הזהר ישיבת הסנהדרין בלשכת הגזית אכן נוגע בדיני וגדרי ביהמ"ק, דחלות שם עזרות תלוי בגדר דלשכת הגזית, וכן לשכת הגזית תלוי' במזבח. ולפי הנ"ל מהגריד"ס גם לדעת הרמב"ם הוא כן. ולפי"ז יש לפרש דחוזרין המשפטים וכו', הוא המשך לבנין ביהמ"ק, לא רק כפי שנת' שהוא תוצאה מבנין ביהמ"ק כמו בקרבנות, שאז יש שלימות בסנהדרין, אלא גם שזה מוסיף שלימות בבנין המקדש עצמו.