הנה ימים באים׃ פקודי - מה יהיה תפקידו של המשכן לעתיד לבוא?
מה עלה בגורלו של המשכן? ולשם מה יהיה בו צורך לעתיד לבוא, כאשר יהיה הבית השלישי, הנעלה ביותר? ❖ ההבדל בין בית המקדש השלישי שיישאר קיים לנצח, ובין הבית הראשון והשני שלא ישובו, גם כאשר נחזור ונראה בעינינו את המשכן בית המקדש - מאמר שישי
בית־המקדש השלישי הוא המקום השלם ביותר של השראת השכינה, והדבר בא לידי ביטוי גם בנצחיותו. נצחיות זו תבוא (כמוסבר במאמרים הקודמים) כתוצאה מכך, שהבית השלישי (ולפחות חלק חשוב ממנו) יהיה בנוי בידי שמים, ככתוב "מקדש ה' כוננו ידיך". ומאחר שהקב"ה הוא נצחי ואין־סופי, גם המקדש - שיהיה מעשה ידיו - יתקיים "לדור ודור ולנצח נצחים". בכך מתמצית מעלתו של הבית השלישי על בתי המקדש שקדמו לו.
אמנם, מבחינה מסויימת קיימת מעלה במשכן ובבית הראשון והשני על הבית השלישי, ודווקא משום היותם בנויים בידי אדם. זאת, בהתאם למאמר חז"ל: "אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבים של חברו" (אגב, בחסידות מובא מטבע־לשון דומה: "יותר טוב לאדם רגל שלו מהראש של זולתו"...). המשכן ובתי־המקדש הקודמים נעשו בידי ישראל בכוח עצמם, ולכן קיימת בכך המעלה של "קב שלו"; בעוד בבית השלישי שירד מהשמים תחסר, לכאורה, מעלה זו, והוא יבוא לעם ישראל כמתנת־חינם שמימית.
ואמנם, הבאנו על כך את דברי הרבי (לקו"ש ח"ל שיחה ג לפ' תולדות), שכיוון שבית־המקדש יבוא כתוצאה מעבודת ה' שהתבצעה ע"י עם ישראל מתוך קשיי ומגבלות הגלות, קיים בבניינו גם המוטיב של "ועשו לי מקדש", עבודת האדם בכוחות עצמו; אך במקום אחר (סה"ש תשמ"ט ע' 253) מעלה הרבי הסבר נוסף, כי מאחר שבית־המקדש השלישי יכלול בתוכו גם את הבית הראשון והשני, הרי שהעשייה והעבודה שהשקיעו בני־ישראל בבניינם, קיימת, בעצם, גם בתוך הבית השלישי.
"משכון" שיחזור
רמז לכך שבבית־המקדש השלישי יהיו כלולים גם הבית הראשון והשני, ניתן לראות בפירוש רש"י בתחילת פרשתנו, על הפסוק "אלה פקודי המשכן משכן העדות": "שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עוונותיהן של ישראל". רש"י אומר "שנתמשכן", ומשכון הוא במהותו דבר שחוזר לבסוף אל מי שהמשכון נלקח ממנו. כך גם בעניננו, שני בתי־המקדש ש'נתמשכנו', עתידים לחזור אל עם ישראל.
בעצם, הדבר מפורש בזוהר (ח"ג רכא, א - להלן בתרגום חופשי): "...כאשר יצאו ישראל ממצרים, רצה הקב"ה לעשות אותם בארץ כמלאכים קדושים למעלה, ורצה לבנות להם בית קדוש ולהוריד אותו מתוך שמי רקיעים, ולנטוע את ישראל נטיעה קדושה בדוגמת הצורה העליונה, זה הוא שכתוב (בשלח טו, יז) 'תביאמו ותטעמו בהר נחלתך' - באיזה מקום? ב'מכון לשבתך פעלת ה׳', באותו שפעלת - אתה ה' ולא אחר. 'מכון לשבתך פעלת ה׳' - זה בית ראשון, 'מקדש ה' כוננו ידיך' - זה בית שני, ושניהם אומנות של הקדוש־ברוך־הוא הם.
"ומשהכעיסו לפניו במדבר - מתו, והכניס הקב"ה את בניהם לארץ, והבית נבנה בידי אדם, ומשום כך לא התקיים .. ולעתיד לבוא כתוב (תהילים קמז, ב) 'בונה ירושלים ה׳' - הוא ולא אחר. ובניין זה אנו מחכים, ולא בניין האדם שאין בו קיום כלל.
"בית ראשון ובית שני יוריד אותם הקב"ה כאחד מלמעלה, בית ראשון בהתכסות ובית שני בגלוי .. אותו בית ראשון בהתכסות מתעלה למעלה על־גבי אותו שבגלוי, וכל העולם יראו ענני כבוד שסובבים על־גבי אותו שבגלוי, ובתוך אותם עננים יהי' טמון בית ראשון שעולה עד רום כבוד שמים. ובניין זה אנו מחכים".
ועוד בזוהר (ח"ב רמ, ב - בתרגום חופשי): "...אלו אבני יסודות ציון וירושלים, חס־ושלום ששלטו עליהן שאר עמים, ולא שרפו אותן ולא נשרפו, אלא כולן נגנזו וגנז אותן הקב"ה, וכל אלו יסודות הבית הקדוש כולם נגנזו, ולא נאבד מהם אפילו אחד, וכאשר יחזור הקב"ה ויקים את ירושלים על מקומה, אלו יסודות אבנים קדמוניות יחזרו למקומם...
"וכל אלו אבנים יקרות אחרות, וכל אלו בנייני אבנים, כולן עומדות על קיומן, ואז 'כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון' (ישעיה נב, ח). מהו 'בשוב ה׳'? אלא, שכאשר שלטו עליה שאר עמים, הקב"ה העלה אותה למעלה, ובאותו זמן הוא יחזיר אותה למקומה".
נצחיותו של המשכן
בלי להיכנס לפרטי הלשונות בזוהר, הרי שמתוכם עולה שבית־המקדש השלישי מורכב מחלקים מבית־המקדש הראשון והשני, שיהיו כלולים בו, בדרך זו או אחרת. וכאמור, דבר זה מביא לכך שגם בבית השלישי השמימי קיים העילוי של עשיית האדם - שהרי הבית הראשון והשני היו מעשה ידי אדם, הם בני־ישראל.[1]
דברים ברורים ומפורשים יותר אנו מוצאים ביחס למשכן שהקים משה. משכן זה נשאר נצחי כפשוטו, הוא נגנז בשלמותו, ומלך המשיח ישוב ויגלה אותו מהעלמו (אם כי, לאו דווקא כחלק מבית־המקדש), וגם זה שייך לכך שבבית־המקדש השלישי תחסר, לכאורה, המעלה של עבודת ישראל בכוחות עצמם, כדלהלן.
ב"תנא דבי אליהו רבה" נאמר במפורש (פכ"ה, יג): "ומפני מה נטמן המשכן עד היום הזה? מפני שעשאוהו הכשרים בנדבות לבם, וקשה לפני הקב"ה להפסיד כל מה שעשו הכשרים בנדבות לבם, ולעתיד יבוא הקב"ה וישרה בתוכו כמידה הראשונה". ובמסכת יומא (עב, סע"א): "שמא תאמר אבד סברם ובטל סיכויים [של קרשי המשכן]? תלמוד לומר (תרומה כו, יט) 'עצי שטים עומדים' - שעומדים לעולם ולעולמי עולמים".
בגמרא (סוטה ט, סע"א) נקשרת נצחיות המשכן עם זה שהוא מוגדר "מעשי ידיו" של משה רבנו. משה הוא שניצח ופיקד על מלאכת המשכן כולה, ובלשון הכתוב "אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פקד על־־פי משה"; והוא גם זה שהקים לבסוף את המשכן השלם על עמדו, כדברי רש"י (פרשתנו לט, לג): "לא היו יכולין להקימו, ולפי שלא עשה משה שום מלאכה במשכן הניח לו הקב"ה הקמתו". - זה מה שמביא במשכן את נצחיותו.
הרבי מסביר (לקו"ש חט"ז שיחה ב לפרשתנו - ע' 465 ואילך), מדוע באמת מעשי ידי משה הם נצחיים: בעצם, מושג הנצחיות ייתכן רק במעשי ה', שהוא נצחי ואין־סופי, ולא במעשי ידי אדם, המוגבל מעצם מהותו. אך משה רבינו שונה מכל אדם רגיל, בכך שהוא "עבד ה'", עבד נאמן, הבטל בתכלית לקב"ה בלי שום מציאות אישית. ההלכה קובעת כי "יד עבד כיד רבו" (ראה קידושין כג, ב וברשב"א), ולכן "כשם שמעשי ידיו של הקב"ה הם נצחיים, כך גם מעשי ידי משה, עבד ה'".
עם זאת, אין להשוות בין נצחיותו של המשכן, שנבנה בידי משה "עבד ה'", לנצחיות המקדש השלישי שייבנה ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו. המשכן נבנה בפועל בידי אדם, ורק בפנימיות העניין הוא קרוי "מעשי ה'", מכיוון שנבנה ע"י אדם שבטל בתכלית לקב"ה, משה; בהתאם לכך, גם הנצחיות שבו אינה גלויה לגמרי, ואמנם הוא קיים קיום תמידי - אך לעינינו איננו גלוי, הוא בהעלם.
לאידך, בית־המקדש השלישי ייבנה בצורה גלויה ומוחשית ע"י הקב"ה בעצמו, ולכן הנצחיות שבו תהיה גלויה לעין־כל. ולא זו בלבד שהוא עצמו יהיה נצחי בגלוי, אלא שבניינו יביא גם לגילוי נצחיותו של המשכן (שעד עתה היתה בהעלם).
לשם מה יתגלה המשכן?
וכאן עלינו להבין, אם לעתיד לבוא ייבנה בית־המקדש השלישי על כל מעלתו הנפלאה, לשם מה יהיה צורך בגילוי מחודש של המשכן? מה יוסיף לנו המשכן, לנוכח קיומו של "מקדש ה'" עצמו?
הסביר על כך הרבי (שיחת ש"פ צו תש"מ - בלתי מוגה):
"המעלה של המשכן לגבי בית־המקדש השלישי היא, המעלה של עבודה בכוח עצמו למטה - לגבי דבר שנותנים מלמעלה. וכידוע, עבודה בכוח עצמו נעלית על מה שנותנים ליהודי מלמעלה, וכמאמר חז"ל 'אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבים של חברו'. דבר שהוא שלו יש בו שלמות התענוג, יותר מדבר שהשני נותן לו, אפילו אם הוא 'תשעה קבים' לגבי קב אחד בלבד.
"גם כאשר יש לו כבר ה'תשעה קבים של חברו' ולאחר מכן נוסף 'קב שלו' - זה מוסיף בשלמות התענוג של האדם. ומכיוון ששלמות התענוג באדם היא דווקא ב'קב שלו', מובן שכאשר רוצים למלא את רצון ותענוג האדם - השלמות הנעלית היא כשנותנים לו דבר שהוא 'קב שלו'.
"בדרך זו מובן בנוגע לבית המקדש השלישי ביחס למשכן: למרות שבית־המקדש השלישי הוא 'מקדש ה' כוננו ידיך', זאת אומרת - שהקב"ה יבנה אותו, המשכה מלמעלה, בבחינת 'תשעה קבים של חברו' - אבל אין בכך המעלה של עבודת האדם, 'קב שלו'; לכן יתגלה גם המשכן לעתיד לבוא, להביא את המעלה של עבודה בכוח עצמו, שזוהי שלמות התענוג שנוצרת דווקא כשנותנים לאדם את ה'קב שלו'. "ובעצם, בבניין המשכן יש ה'קב שלו' - של בני־ישראל - עוד יותר מאשר זה שבבניין בית ראשון ובית שני:
"בניין בית ראשון היה בעיקר על־ידי דוד ושלמה המלך, אבל רוב בני־ישראל לא בנו את בית־המקדש. ואם כי 'הנשיא הוא הכל' והמלך הוא 'לב כל קהל ישראל', ובפרט שכדי לבנות את בית־המקדש גבה דוד כסף וזהב מכל השבטים, ובנו זאת בשליחות כולם, ו'שלוחו של אדם כמותו' - בכל־זאת, הרי 'מצוה בו יותר מבשלוחו', ועצם בניין בית־המקדש היה שייך בעיקר למלך.
"בדומה לכך היה בבניין בית שני, השתתפו בו רק ארבעים אלף עולי בבל, ולשאר היהודים לא היתה שייכות עם הבניין.
"במשכן, לאידך, השתתפו אנשים ונשים, וגם טף, זאת אומרת - לכל היהודים היה חלק בבניין המשכן, עד שכאשר היה אחד שלא השתתף - עושים מכך 'רעש' שלם, כדברי רש"י (פרשתנו לט, לג) על משה רבנו - מזה מובן, שבניין המשכן היה תלוי בעיקר בעבודת האדם.
הבית השלישי, ולצידו - משכן משה
"לפי זה מובן מדוע מצינו רק שהמשכן ובית־המקדש השלישי יתגלו לעתיד לבוא, מה־שאין־כן בנוגע לבית הראשון ובית השני לא מצינו זאת:[2]
"לעתיד לבוא יהיו שתי המעלות: גם המעלה של המשכה מלמעלה למטה, 'תשעה קבים של חברו', שדבר זה יתבטא בבית־המקדש השלישי, 'מקדש ה' כוננו ידיך', וגם המעלה של עבודת האדם בכוח עצמו מלמטה למעלה, 'קב שלו', שזה יתבטא בכך שאז יתגלה המשכן.
"לכן לא יהיו אז הבית הראשון והשני, כי 'ממה־נפשך': אם הבית הראשון והשני עניינם גילוי והמשכה מלמעלה למטה - הרי לעתיד לבוא יהיה הבית השלישי, שהוא תכלית השלמות של הגילוי וההמשכה מלמעלה למטה, מעשי ידי הקב"ה בעצמו, והמעלות של הבית הראשון והשני כבר כלולים בכך, 'בכלל מאתיים מנה'; ולאידך, אם עניינם של הבית הראשון והשני הוא העלאה מלמטה למעלה – הרי לעתיד לבוא יהיה המשכן, שבו מתבטא עניין ההעלאה מלמטה למעלה בעומק יותר מאשר בית ראשון ובית שני, ו'בכלל מאתיים מנה' - בכך כבר כלולים מעלותיהם של הבית הראשון והשני בעניין עבודת האדם.
"אמנם, עדיין צריך להבין: למה המשכן צריך להתגלות לעתיד לבוא בגשמיות לעיני בשר, בשעה שיהיה אז בית־המקדש!
"אלא, כמובן בפשטות, שכאשר מדברים על עניין ברוחניות, אפשר להתבונן בכך, ולקחת מזה נתינת כוח וכו' - אבל אין זה מגיע לתוקפו של דבר שרואים אותו בגשמיות. וכמו שהרמב"ם (רפ"ח מהל' יסודי התורה) אומר לגבי מתן תורה ש'עינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר', שדווקא באופן זה הדבר קיים בתוקף. ובדרך זו מובן בנוגע למשכן לעתיד לבוא:
"כדי שמעלת העבודה בכוח עצמו שמתבטאת במשכן תהיה עם כל התוקף ובתכלית השלמות - צריך המשכן להתגלות לעתיד לבוא בגשמיות, באופן של 'עינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר', עד שאפשר לגעת בדבר באמצעות חוש המישוש. אם המשכן יתגלה רק ברוחניות, נוכל להבין בשכל את העניין אבל יחסר התוקף המיוחד שפועל דבר גשמי ומוחשי".
- ↑ ליתר דיוק, הרי לגבי הקטע הראשון שהבאנו מהזוהר הק' (המתבסס על הכתוב "מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידיך"), אי אפשר לבאר על פיו את הביאור שבבית השלישי תהי' המעלה של "ועשו לי מקדש", שהרי אדרבה - הזוהר מדבר על הבית הראשון והשני שנבנו בידי שמים, ולא אלו הם הבית הראשון והשני שאחר כך בנו בפועל בני ישראל (לאחר החטא). - עיקר הנוגע לעניננו הוא הקטע השני, שבו מדובר על חלקים גשמיים שנגנזו ויהיו בבית המקדש השלישי. - אלא, שבסה"ש תשמ"ט שם לא משמע כן, ועצ"ע.
- ↑ המקורות האמורים לעיל אינם מדברים על התגלות של הבית הראשון והשני בעצמם כדבר גלוי בפני־עצמו, אלא רק על 'התכללותם' בדרך מסויימת בתוך הבית השלישי.