הגאולה בתורה
הבהרה: ערך זה הוא "ערך קצר" והוא תמצית ראשוני בלבד בלי מראה מקומות.
על מקור האמונה בגאולה, אחת מי"ג עיקרי האמונה (ע"ע), מציין הרמב"ם שלשה מקורות: הראשון "שהרי תורה העידה עליו, שנאמר "ושב ה' אלוהיך את שבותך, וריחמך ושב וקיבצך מכל העמים . . . אם יהיה נידחך, בקצה השמיים משם יקבצך ה' אלוקיך, ומשם ייקחך. והביאך ה' אלוהיך . . .". ראיה נוספת הביא הרמב"ם מדברי בלעם שהתנבא על דוד ועל מלך המשיח: "אראנו ולא עתה" (במדבר כד,יז), זה דוד; "אשורנו ולא קרוב" (שם), זה המלך המשיח. "דרך כוכב מיעקב" (שם), זה דוד; "וקם שבט מישראל" (שם), זה המלך המשיח. "ומחץ פאתי מואב" (שם) זה דוד, וכן הוא אומר "ויך את מואב, וימדדם בחבל" (שמואל ב ח, ב). "וקרקר כל בני שת" (במדבר שם, שם) זה המלך המשיח, שנאמר בו "ומושלו מים עד ים" (זכריה ט, י). "והיה אדום ירשה" (במדבר שם, יח) לדוד, שנאמר "ותהי אדום לדוד לעבדים" (ראה שמואל ב ח, ו). "והיה ירשה שעיר אויביו" (במדבר שם, שם) זה המלך המשיח, שנאמר "ועלו מושיעים בהר ציון, לשפוט את הר עשיו" (עובדיה א, כא)".
לבסוף מביא הרמב"ם ראיה נוספת ממצוות ערי מקלט (ע"ע), שהתורה ציוותה שכשירחיב ה' את גבולנו (תוספת שלש ארצות (ע"ע)) נוסיף עוד שלש ערי מקלט. דבר זה, מציין הרמב"ם, לא היה מעולם ומכיוון שלא ציוותה התורה לתהו – ודאי עתיד להתקיים, בימי המלך המשיח.
הצורך בכל שלשת הראיות הוא כי בהבטחת התורה כי עתיד הקב"ה לשוב ולקבצנו, הרי לא מוזכר אודות מלך המשיח אלא רק אודות הגאולה לכשעצמה, ובשל כך יש צורך גם בנבואת בלעם ובהוכחה מערי מקלט. בנוסף, יש צורך להביא גם כראיה את הבטחת התורה לגאולה העתידה ולא די בנבואת בלעם, מכיוון שהרמב"ם רוצה הוכחה מפורשת, ואילו נבואת בלעם אינה מפורשת כל-כך (ללא פירוש חז"ל). אך הרמב"ם לא הסתפק בשתי ראיות אלו והוסיף ראיה שלישית, ממצוות ערי מקלט שבה מרומז אודות הרחבת א"י על ידי המלך המשיח. זאת משום שעל ידי כך הגאולה אינה רק נבואה בתורה, שהתגשמותה יכולה להיות באופנים שונים וברוחניות, אלא גם מצווה שקיומה הוא דווקא בעולם הזה הגשמי.
בנוסף מציין הרמב"ם כי דברי הנביאים מלאים בדבר זה. לדוגמא בנבואות ישעיה (פרק יא, ועוד), נבואות זכריה, נבואות דניאל ועוד ועוד.