ביטול המועדים

מתוך תורת הגאולה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבהרה: ערך זה הוא "ערך קצר" והוא תמצית ראשוני בלבד בלי מראה מקומות.

במדרשי חז"ל (ילקוט שמעוני, משלי, רמז תתקמד): "כל המועדים עתידין ליבטל, וימי הפורים אינן בטלים לעולם. אמר רבי אלעזר: אף יום-הכיפורים לא ייבטל לעולם, שנאמר והייתה זאת לכם לחוקת עולם".

בביאור מאמר חז"ל זה, הסותר לכאורה את הכלל הידוע שהתורה היא נצחית "וזאת התורה לא תהא מוחלפת", ואם כך כיצד ייתכן הדבר שיבטלו המועדות לעתיד לבוא.

הרדב"ז (שו"ת, ח"ב, סי' תתכ"א) הסביר, כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו, אלא פירוש הדברים הוא שבימות המשיח יהיו אף ימי החול כמועדים ולכן עתידים "להתבטל" המועדים הקבועים בתורה, כיון שלא יורגשו כימים יוצאי-דופן. "אבל ימי הפורים יהיו נזכרים ונעשים, אף-על-פי שאינן מן התורה, כי יהיו ישראל זוכרים הצער אשר הגיע אליהם בזמן הזה".

באופן עמוק יותר מוסבר הדבר: מעלת החגים על ימי החול, הוא השביתה מהמלאכה והעיסוק בענינים נעלים. מכיון שבזמן הגאולה תהיה הטובה מושפעת הרבה, והמעדנים מצויים כעפר ויהיו ישראל פנויים לעסוק בתורה במשך כל ימות החול, הרי ששמחת ומנוחת החגים לא תהיה נבדלת מימי החול.

אך שמחת פורים גדולה אף יותר מאשר השמחה 'הרגילה' של ימי החול בזמן הגאולה, וזאת מכיון שהאור האלוקי המתגלה בחג נעלה אף יותר.

ההבדל הוא שבחג הפורים ניתנים מלמעלה כלים רחבים יותר לקבלת האור האלוקי, ולכן בגאולה בזמן חג הפורים יתקבל שפע רב יותר מאשר בשאר ימות השנה, ולכן גם לעתיד לבוא יהיה חג הפורים יום-טוב, לפי שאז יתגלה אור נעלה יותר.