אתחלתא דגאולה

מתוך תורת הגאולה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבהרה: ערך זה הוא "ערך קצר" והוא תמצית ראשוני בלבד בלי מראה מקומות.

חז"ל (סנהדרין צז, א) אמרו: "תנו רבנן: שבוע שבן דוד בא בו . . בששית קולות, בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא". בשל כך הסבירו חכמים (מגילה יז, ב) שנקבעה ברכת "גאל ישראל" כברכה השביעית בתפילת שמונה עשרה: "ומה ראו לומר גאולה בשביעית? אמר רבא מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית. והאמר מר 'בששית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא'? מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא".

במדרשי חז"ל נוספים מתוארת הגאולה כמי שבאה "קמעא קמעא". לכן היו שביארו כי תהליך הגאולה יבוא בצורה טבעית, כאשר תחילת הגאולה – "אתחלתא דגאולה" תבוא על-ידי מעשי בני-אדם. דבר זה אינו מתאים עם המבואר ברמב"ם, שתחילת הגאולה היא על-ידי מלך המשיח בעת קיבוץ הגלויות ובניין בית המקדש.

הרבי מסביר כי התרופפות רבה בשמירת התורה והמצוות והאמונה בביאת המשיח נגרמה בשל דעה זו, ואף – רח"ל – גרמה לצרות וייסורים רבים על יהודים.

ע"ע עקבתא דמשיחא