אומות העולם לעתיד לבוא
הבהרה: ערך זה הוא "ערך קצר" והוא תמצית ראשוני בלבד בלי מראה מקומות.
בדברי הנביאים ובדברי חז"ל ישנן דעות שונות לגבי עתידן של אומות העולם לעתיד לבוא. מצד אחד, נאמר בנבואת בלעם (במדבר כד, יז) "וקרקר כל בני שת", ולפי דעת מפרשים רבים פירוש הנבואה היא שמלך המשיח עתיד להרוס ולהחריב את אומות העולם. נבואה נוספת בעלת תוכן דומה, נאמרה על-ידי ישעיה (פרק סג): "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה . . אדרכם באפי וארמסם בחמתי . . כי יום נקם בליבי ושנת גאולי באה". עוד התנבא זכריה (יג, ח) "והיה בכל הארץ נאום ה' פי שנים בה יכרתו יגועו והשלשית יותר בה", ומסבירים חז"ל (במדב"ר פט"ו, סנהדרין קיא, א) כי פירוש הנבואה הוא כי אומות העולם יכרתו וישראל הם שישארו.
לאידך, בנבואות אחרות נאמר בבירור כי לעתיד-לבוא יתקיימו אומות העולם, וכי אף הם יעבדו את ה' יחד עם ישראל. כך, לדוגמא, מתנבא ישעיה (פרק ב') "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' . . ונהרו אליו כל הגויים", וצפניה התנבא (ג, ט): "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם השם לעבדו שכם אחד". להלכה נקט הרמב"ם (סוף פי"א מהלכות מלכים) כי לעתיד לבוא המלך המשיח יתקן את כל העולם כולו לעבוד את ה' יחד. בחסידות הדבר מוסבר בעומק יותר: מגודל ההארה שעתידה להיות לישראל בעת הגאולה, יתעלו ויזדככו גם אומות העולם.
ליישב את הסתירה כביכול בין הנבואות השונות, מוסבר כי כוונת הנבואות הללו, בנוסף לפירוש הפשוט כי רשעי אומות העולם ייענשו וימותו, מבחינה רוחנית מציאותם של אומות העולם תעלם כליל, כי מטרת הגאולה אינה עבור אומות העולם אלא עבור ישראל – ומציאות אומות העולם תישאר רק כפרט בישראל (כדוגמת עבד ואדון, שמציאות העבד בטלה וכלולה במציאות האדון). בנבואות ישעיה מתואר כי לעתיד לבוא יהיו אומות העולם – והחשובים שבהם – משרתים ועבדים לישראל. בגמרא (שבת לב, ב) נאמר כי הזהיר במצוות ציצית יזכה וישמשו אותו 2,800 עבדים (עשרה עבדים מכל אחת משבעים האומות בזכות כל כנף ציצית).