סוגיא: היום אם בקולו תשמעו

הוא אלקינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו - היום אם בקולו תשמעו [תהלים צו, ה]

רבי יהושע בן לוי אשכח לאליהו [פגש את אליהו], דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי [שהיה עומד בפתח מערת רשב"י].

. . אמר ליה: אימת אתי משיח [מתי בא משיח]? אמר ליה: זיל שייליה לדידיה [לך שאל את משיח עצמו].

והיכא יתיב [ואיפוה הוא נמצא]? אפיתחא דרומי [בשער רומי].

ומאי סימניה [ואיך אפשר לזהות אותו]? יתיב ביני עניי [יושב בין עניים] סובלי חלאים. וכולן שרו ואסירי בחד זימנא [וכל אלו שיש להם מספר נגעים, מסירים את כל התחבושות יחד, מקנחים את מקום הנגע, וקושרים את התחשובות שוב]. איהו שרי חד ואסיר חד [אבל משיח פותח רק תחבושת אחת, מקנחו וקושרו שוב, ואז עובר לשנייה] אמר: דילמא מבעינא [אולי אצטרך לצאת לגאול את בני ישראל], דלא איעכב [לא אתעכב כדי קשירת שני נגעים].

אזל לגביה [הלך אליו], אמר ליה [רבי יהושע למשיח]: שלום עליך רבי ומורי! אמר ליה שלום עליך בר ליואי [בן לוי].

אמר ליה: לאימת אתי [מתי יבוא] מר? אמר ליה: היום.

אתא לגבי [בא אצל] אליהו. אמר ליה: מאי [מה] אמר לך? ...אמר ליה: שקורי קא שקר בי [הוא שיקר לי] דאמר לי היום אתינא, ולא אתא [הוא אמר לי 'היום אני בא' ולא בא]!

אמר ליה: הכי אמר לך [כך התכוון לומר לך] היום - אם בקולו [של הקב"ה] תשמעו.