סוגיא: אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס
לגירסא נוספת של ערך זה עם קישורים לכל אחד מהמקורות, לחץ כאן.
סנהדרין צז, א: תנו רבנן "(דברים לב, לו) כי ידין ה' עמו וגו' כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב", אין בן דוד בא ... עד שתכלה פרוטה מן הכיס[1].
אופן הדרשה מהפסוק
פירוש רש"י
שתכלה פרוטה. והיינו אזלת יד שיהו בידים ריקניות.
ביאור הענין על דרך הפשט
אלשיך
כי הנה חנם נמכרתם (ישעי' נב, ג), שהוא על שנאת חנם, ועל כן בכלות פרוטה מן הכיס, שתהיו בלי כסף, תגאלו, כי בהיותכם כולם בלי כסף, תבטל קנאה ושנאה לגמרי, ותגאלו, וזהו חנם כו' ולא בכסף תגאלו. [מראות הצובאות להאלשיך, על ישעי' שם]
מעיל צדקה
ועם זה פרש החכם מרדכי הלוי נר"י במאמר במדרש רבה (בראשית רבה עה א) רב פנחס בשם רבי ראובן פתח: "קומה ה' קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך" (תהלים יז, יג). רבי פנחס אמר ה' פעמים מקים דוד להקדוש ברוך הוא בספר תהלים: "קומה ה' הושיעני אלקי" (תהלים ג, ח), "קומה ה' באפך" (שם ז, ז), "קומה ה' קל נשא ידך אל תשכח" (שם י, יב), "קומה ה' אל יעז אנוש" (שם ט, כ), "קומה ה' קדמה פניו" (שם יז ,יג). אמר לו הקדוש ברוך הוא, דוד בני אפילו את מקימני כמה פעמים איני קם, ואימתי אני קם, לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים, הדא הוא דכתיב "משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום" (שם יב, ו)". עד כאן.
הטעם הוא, משום דשעבוד מלכיות הוא כדי להציל מגיהנם. לכן כיון דיש עניים ואביונים נאנקים וצועקים, צריך אני לקום להושיע מן הגלות, דכיון שהם עניים, נצולים, ואין צורך משעבוד מלכיות. וזהו גם כן "אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס", דכיון שבאים לכלל עניות כזו נצולים מגיהינם, ואם כן שעבוד מלכיות למה, ולכך נגאלים.
[מעיל צדקה סימן תקכ"ה קטע המתחיל שמעתי (ועיין שם לפני זה)]
ביאור המאמר באופן שונה
בן יהוידע
שתכלה פרוטה מן הכיס. גם זה מפיק לה מן אזלת יד, כי יד לשון כח כמו ולא הי' בם ידים לנוס (יהושע ח, כ), והממון הוא כחו של אדם. ואומרו מן הכיס רוצה לומר לא תכלה מן העולם לגמרי, אלא מעות מותרות שיניחום בכיס לא ימצא, כי כל אדם לוה מן החנווני וקונה מאכל בהקפה, וכל פרוטה שתגיע לידו ירצנה לחנוני, ומתי יהיב בכיסו מעות יתרים. ובני ידידי כה"ר יעקב נר"ו פירש, שהמלכות לא תעשה כל המטבעות מזהב וכסף, אלא תעשה ניירות במקום מטבעות זהב וכסף ונחשת, וזהו תכלה פרוטה מן הכיס, פרוטה לאו דוקא, אלא למעות מכנה אותם בשם פרוטה, שיהיו ניירות במקום המטבעות אלו אשר נמצאים בכיס.
...ומה שכתוב עד שתכלה פרוטה מן הכיס. נראה לפרש דרך מליצה שלא ירצו להניח פרוטית בכיס שלהם כי אם דנרי כסף, דאין הפרוטות חשובין בעיניהם כלום. או יובן רמז על בירור רפ"ח נצוצין שהם סוד פרוטה לפי דברי רבינו האר"'י ז"ל, פרוטה רפ"ט ו"ה, והיינו שיושלם ברור זה הרמוז בפרוטה. [בן יהוידע שם קטע המתחיל עד שירבו המסורות]
הגהות וחדושי הרש"ש
עד שתכלה פרוטה מן הכיס. עיין פירש"י. והנה הודות לקל בדורותינו נמצאים עשירים מופלגים בעמינו, וגם יתר העם הפרוטה מצויה בידם. הכי ניתן נואש ח"ו להגאולה? ויש לפרש הכוונה להפך, דחזינן דבימיהם היתה הפרוטה נחשבה לממון, כדתנן ה' פרוטות הן (בבא מציעא פרק ד' משנה ז') ובשאר מקומות, ואמר כאן דאז לא תהיה נחשבת למאומה, ולא תראה עוד, עד דאפילו בכיס, רוצה לומר של צדקה (דנקרא כיס סתם, בכתובות פרק ו משנה ה), דשם מצויים המטבעות הקטנות ביותר מנדבת דלת העם, גם שם לא תמצא, כי תהיה הרוחה, ואף הפחותה שבנדבות לא תהיה בפרוטה.
ביאורים על דרך הרמז
חתם סופר
אין בן דוד בא וכו' עד שתכלה פרוטה מן הכיס. זה נראה לכאורה כדבר שאינו במציאות, וגם אין לו טעם לתלות בזה ביאת המשיח. אבל הנראה שעל דרך המליצה דברו, כמו שאמרו חז"ל (שבת קל"ח ע"ב) עתידה תורה שתשתכח מישראל, שנאמר ישוטטו לבקש דבר ה' ולא ימצאו, וזה לא יצוייר אלא בביטול הישיבות בעוונותינו הרבים, כי אם אין גדיים אין תיישים, ובהם קיום כל העולם, כי הם המחזירים מעיר לעיר ומתטלטלים ממקום למקום לבקש להם רב ורבנן ללמוד מהם, ועליהם נאמר והם תכו לרגלך ישא מדברותיך (בבא בתרא ח' ע"א), ובהבטל אלו ח"ו יצוייר שכחת התורה,
והנה רש"י בסדרא (דברים א' י"ג) פירש החלוק שבין חכם לנבון הוא, כי החכם הוא כעין חנוני והנבון כשולחני שאם אין מביאין לו פורט משלו, וכן הנבון הוא החריף המעיין בכל חלקי הדינים. אמנם איכא עוד צד כאשר אנו רואים עתה כי השולחני הוא היושב בביתו ואליו יובל כל הכסף והזהב להחליף, אמנם קטנים נוטלים כיסים בפרוטות של נחשת ומחזירין על המחליפין וחוזרין ומביאין את שלהם אל השולחני הגדול, והוא בבחינת התלמידים אשר כח תורתם הוא כבחינת הפרוטות הפורטין על פי רבם, והם מחזירין מעיר לעיר לשמוע כלמודים, ובהבטל פרוטה מהכיס, פירש שלא ימצא כגון אלו, אזי בעוונותנינו הרבים קרוב לשכחת התורה, וזמן גאולי באה. [דרשות חתם סופר חלק ב', ע' שיב, טור ג, קטע המתחיל כתיב].
חידושי הרי"ם
על מאמר חז"ל אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס, אמר: אם המעות מונח במקום הראוי לה מכונה בשם כיס. וזהו פי' שאין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס, שהמעות יהי' מונח במקום שאין ראוי לה, דהיינו בין האנשים שאינם מהוגנים שאין עושים צדקה וגמ"ח, והבן. [שיח שרפי קודש (להרב יועץ קים קדיש ראקוץ) חלק א' ע' 83 אות תמג]
ישמח משה
אין בן דוד בא עד שיכלה פרוטה מן הכיס. כבר שמעתי פירוש אחד בשם חכם אחד שגילה לו אליהו ז"ל בחלום, כי פרוטה היינו פרטיות, מן הכיס היינו כיס הלב, דלבא דאינש בכיסא תליא (ירושלמי תרומות פ"ח ה"ד) והבן. ולי נראה כפשוטו על דרך זה, כי פרוטה כמשמעה תכלה מן כיס הלב, שלא יהי' הלב הומה עליו, רק לעבוד ה' יהיו כל מחשבות הלב כנ"ל. [ישמח משה, חלק יין הרקח, ע' לא, ב, חידושים לסנהדרין צז, א[2]].
ביאורים על פי סוד
פירוש פ"ז על ספר מערכת האלקות
כי מלת פרוטה רמז לנחש הקדמוני שהוא פרטי שממנו מתגלה התאוה ויש לו פעולה מיוחדת ופרטית אליו, כשיכלה אותו הכח מן חוה ויסתלק הזוהמא ההיא, אזי הכיס, שהיא מלה מורכבת מ"כס" וי-"ה, כי אין השם שלם ואין הכסא שלם שהוא רמז לפועלים, אזי בן ישי (דוד) בא ככלות אותה הזוהמא מן הכיס שהוא כס י-"ה, ואז יהיה השם אחד ושמו אחד. [פרק רביעי דבור המתחיל עורו של לויתן]
רמ"ד וואלי
וזה סוד גם כן, אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס. ברזא דכתיב (משלי א, יד) גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו, דא מלכותא דמסאבותא, ולא תשאר אפילו פרוטה אחת מן הפרוטות הקדושות בתוך הכיס הטמא, ברזא דכתיב (ישעיהו כז, יב) ואתם תלוקטו אחת אחת בית ישראל (עמוס ט, ט) ולא יפול צרור ארצה, כי היסוד המברר נתחבר עמה והוא מוציא והולך את הפרוטות הגזולות, עד שיוציא את כל הכיס, ומיד בגמר מלאכתו, (ישעי' יא, י) שרש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרושו והיתה מנוחתו כבוד. [ספרו על רות (ספר הגאולה) ע' קל"ט (בסופו)]
ביאורים בזה על פי חסידות
תולדות יעקב יוסף
ונחזור לענין אין בן דוד בא עד שי"כלה פרוטה מהכיס, כי תיבה זו סובל ב' פירושים, א' כפשוטו, ב' כלתה לתשועתך נפשי (תהילים קיט, פא). ואם כן ב' פירושים אמת, כמו שכתבתי כלל בזה. ובזה יובן אין בן דוד בא עד שי"כלה פרוטה, רוצה לומר שיהי' כוסף שיכלה פרוטה מהכיס, שלא יצטרך לטרוד בחימוד ממון ופרנסתו בריוח, כי אם שיחמוד להתנהג בדרכי התורה מדת הסתפקות, וזהו סיבה להסיר שנאת חנם, ואז בתיקון חטא זה ודאי בן דוד בא וק"ל. והנה דרך פנימי יש לומר, עד שיכלה רפ"ח ניצוצין, שהוא חיבור ו"ה עם ב' אותיות ראשונות שהיו בסוד רפ"ח ועם הכולל פרט, מהכיס כמו מן התיק, בסוד ולמלשינים אל תהי תקו"ה יעויין שם (=בפרי עץ חיים שער העמידה פרק כ') דמטי רגלין ברגלין, אז יבוא משיח בן דוד במהרה בימינו אנס"ו והש"י יכפר[3]. [תולדות יעקב יוסף פרשת קדושים, מצוה הוכח תוכיח את עמיתך, קטע המתחיל ונחזור. ועיין שם בעמוד הקודם]
הצמח צדק
על ידי היסורים שהוא הגדר אשר אי אפשר להשיג מבוקשו ומוכרח לעקור רצונו, וגם אז הרצון בתגבורת יותר מחמת החסרון כו' כנ"ל, הרי אם כן יש לו רצון בתגבורת, ואי אפשר להשיג רצון זה הגשמי ומוכרח לעקור הרצון אז בנקל הוא להפכו לה' להיות לו רצון ותאוה אליו ית' ע"י התבוננות הנ"ל, וז"ש ולעבדו כו' השמרו כו' כי להיות הרצון הוא בחינת מהלך תמיד על כן אין מיצוע בזה, אלא או לעבדו בכל לבבכם שיהי' הרצון בעבודת ה', ואם לאו ח"ו פן יפתה כו' אחר רצונות זרים שהן בחינת סטרא אחרא הנמשכים ונשפעים מהיכלות להטומאה הנקראים אלקים אחרים כנודע, ובזה יובן מאמר רז"ל אין בן דוד בא עד שיכלה פרוטה מן הכיס, דהיינו שע"י יסורי עוני מוכרחים לחזור הרצון הגשמי מחמת הגדר כו', ועל ידי זה יהפוך הרצון לה', ועל ידי זה ובא לציון גואל. [אור התורה בראשית כרך ז' ע' תתתמ"ז. עיין שם בארוכה]
המאמר וביאורו בספר התניא לאדה"ז וביאור דבריו כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש
ספר התניא אגרת הקודש סוף סימן י':
...וזהו שאמרו רז"ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה שיעשו גם אם יהיו פטורים מדינא כי אין בן דוד בא כו' [=עד שתכלה פרוטה מן הכיס].
פשטן של דברים כפי שנתבארו בספר שיעורים בספר התניא שם: שלא תהיה, רחמנא ליצלן, אפילו פרוטה בכיס, ובכל זאת יתנו צדקה, כלומר, שנתינת הצדקה תהיה באופן בלתי מוגבלת, הרי צדקה כזו מביאה את הכפרה המוחלטת של העוונות, וכן היא מביאה את ה"מיד הן נגאלין".
דיוקן של הדברים כפי שנתבארו ע"י כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש: מה שאין רבנו הזקן מביא את המאמר "עד שתכלה פרוטה מן הכיס" אלא מרמז זאת ב"וכו'" - מסביר הרבי שאפשר לומר שזה מפני שאין רבנו הזקן רוצה לבטא מלים אלו, ומאמר חז"ל זה יכול להתבצע על ידי שיהודים יחשבו עצמם ברוחניות כרשים וכדלים. ויש לומר שזה גם מה שאין רבנו הזקן אומר "כשיהיו פטורים" מצד הדין, אלא "אם" – שכן, ענין זה יכול להתבצע ברוחניות. (שיעורים בספר התניא שם)
ועוד בדברי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש:
…. ועד"ז בנוגע לצדקה -שיש בזה כמה אופנים, ועד לשלימות הצדקה שנותן באופן שאינו מחוייב, שזהו המצב ד"תכלה פרוטה מן הכיס" ויש לומר הפירוש בזה באופן המתאים לכך, שהכוונה היא שקיום התומ"צ יהי' מתוך שמחה וטוב לבב - שנתינת הצדקה אינה בגלל שיודע שיש לו פרוטות בכיס, וצריך לתת מהם מעשר או חומש, אלא אפילו אם הי' חושב שנמצא במעמד ומצב ש"תכלה פרוטה מן הכיס", שאין בכיסו אפילו פרוטה, שאז הוא פטור מדינא, הנה גם אז הי' נותן לצדקה מתוך חיות, שמחה וטוב לבב, וגם סכום גדול, כמו שנותן עכשיו, כשהקב"ה נותן לו עשירות, ואז - "בן דוד בא". [תורת מנחם תשכ"ה חלק ב' ע' 171]
ציונים נוספים: לעוד פירושים במאמר חז"ל זה, (קרוב לפשט), ראה: חידושי אגדות מהר"ל על סנהדרין שם, ובספרו נצח ישראל פרק לה (לפני ביאת המשיח יהי' הפסד הוי' הראשונה, ומבאר על פי זה כמה מאמרי חז"ל בסנהדרין שם). דרשות מהרא"ל צונץ חלק ב' ע' כ"ז (קטע המתחיל ובזה). לחמי תודה ע' סז, ב, ע' סח, ע' קנב, ב, ע' רמט (קטע המתחיל שם דף צ"ז).
לעוד ביאור בזה על דרך הרמז, ראה: אשל אברהם (להרב אברהם שמואל לאם) פרשת כי תשא, ע' קיז, ב, (אות ו'), ואילך.
לעוד ביאורים בזה על דרך החסידות, ראה: מאור עינים (להרה"צ מטשרנוביל) פרשת נח קטע המתחיל וזהו אין. ליקוטי מוהר"ן אות ז'.
- ↑ ראה גם סנהדרין שם צח, א רש”י דבור המתחיל "רבי אליעזר אומר מזה. הפסוק, כשתראה דאין שום אדם משתכר, ואף שכר הבהמה לא נהיה, והיינו כדאמרן עד שתכלה פרוטה מן הכיס, אין מעות מצויות בכיס”. ענין זה הובא גם ספרי פרשת האזינו לב, לו, פיסקא שכ"ו. ובזוהר חדש פרשת כי תבוא ׁ(עג, ב, לפי דפי דפוס ויניציאה תי"ח) , ועל איכה (קיב, ב), ועיין עוד בתיקוני זוהר תיקון כ"א (נג, ב), (דיפקון ישראל מן גלותא בדאגה דעניותא), ובזוהר חלק ג קנג, א ברעיא מהימנא (בגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני כו'). שם רעג, ב (במדה דא יתפרקון וכו'). ועיין עוד סנהדרין צח, א, רש"י דבור המתחיל שקולין " שוין, שער התבואה ויין רווחי', כדאמרן חמישית שובע גדול. לשון אחר שקולין, שוין, שכולן יקרין".
- ↑ וראה ביתר ביאור בספר ייטב לב פרשת ויחי ע' קלג טור ג-ד, ועל ספר דברים ע' נא, טור ב' "שתכלה פרוטה מן הכיס, היינו שלא יתפלל כל או"א על הפרט לצורך עצמו, כ"א על הכלל כולו יצא, לבקש רחמים על גלות ישראל וגלות השכינה כביכול, והיינו עד שתכלה פרוטה ר"ל הפרטיות מן כיס הלב"].
- ↑ ועיין עוד בזה בדרשות חתם סופר חלק א' ע' קג, א, קטע המתחיל ואסיים, ואילך.