שיחה:זהר פרשת תולדות דף קלז, א
שונות
בלקוטי שיחות פ' תצא (ב) אות ט מובא הסיפור א ציעבעלע זאלסטו ווערן כו' ובהערה 69: להעיר שטעמו בפני עצמו מר, אבל מתבל המאכל. ויש להבין האם פירושו ע"ד בראתי לו תורה תבלין, וגם שם מיירי בחזרת חסידות, או דלמא הכוונה ע"ד עבירה לשמה? (שני הנושאים קשורים בדף זה)
בזהר כאן, האם מדובר כאן על דרגא של בינוני או של צדיק? (דלכאורה אם לא יהיה מנוול כמקודם, הרי הוי צדיק).
ראה ס' המאמרים תש"מ - ע' קמא, שבימות המשיח יהיו גופים שיוולדו מאב וגם בתאוה גשמית טבעית עיי"ש.
---
לקו"ש חכ"א ע' 379 בענין עוד ישבו - שלאחר תחה"מ כל אויביו ישלים איתו.
---
הערות וביאורים וישב תשנ"ב (בענין ב' תקופות)
---
מהרש"א סוכה שם.
היום יום ג' אב.
אג"ק ח"ב הע' 16 מהרמ"ז - אולי יעשו מצות באותה שעה כו'. ומיירי אחרי תחה"מ
ברמ"ז פ' וישב ד"ה והנה כ' משהו מעניין לגבי צדיקים: שידוע ששיש נשמות רבות הבאות בסוד עיבור לסייע את אחרות ועליהן כתוב במתים חפשי, להורות שאין עליהן שעבוד ועל יצה"ר והנן קרובות לשכר [ורחוקות לעונש]...
לגבי מה שמובא מאדמו"ר הזקן, צ"ב: א) מהו מקור הדברים? ב) בלקו"ש ח"א ע' 121 מבואר דקר ולח הוא היפך הקדושה! בדיוק ההיפך מכאן... עיי"ש.
- בלקו"ש ח"א ע' מסביר כ"ק אדמו"ר שליט"א העבודה דהמכות בעניני קדושה ומסביר מהו הענין של דם הוא להפוך כל המים במצרים מפני שהטבע של מים הוא קר ולח וקרירות הוא היפך הקדושה ומפני שקדושה הוא חיות וחיות הוא ענין של חמימות אבל קרירות הוא היפך החמימות וקדושה וזלה"ק די טבע פון וואסער איז קאלט און נאם בכלל איז קאלטקייט א היפך פון קדושה ווייל קדושה איז חיות לעבעדיקייט וממשיך שחיות ברענגט מיט זיך ווארימקייט אבער קאלטקייט איז דער היפך פון ווארימקייט און קדושה דיקער לעבדיקייט עכ"ל