שיחה:נספח: לקט מקורות בעניין שורש היצה"ר
בענין שרש נפה"ב "מפסולת תוקפא דשמשא"
כתב אדמו"ר הזקן "ענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא כו' והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולח כו', והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו'", עכ"ל.
ויש לעיין בביאור הדברים.
הנה במאמרי אדמו"ר הזקן כתובים חלק ב' עמ' כא: "ואיתא בזהר [פרשת ויצא קמח, א] דדרום הוא תוקפא דשמשא, ולכן אנו רואים בחוש שבחלק הדרומי אין ישוב העולם כ"כ כמו בחלק הצפוני והיינו משום שבדרום לתוקף השמש שבו לא יוכל להעולם להתיישב בו כ"כ... וביאור הדברים, הנה בכל מקבל יש שני בחי' ימין ושמאל, בחי' הקרובה להמשפיע יותר נקראת ימין ובחי' הרחוקה יותר מהמשפיע נק' בשם שמאל ... בחי' דרום הוא תקפא דשמשא שמאיר אור הוי' שהוא בחי' שמש כמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים, הוי' הוא בחי' שמש, ובדרום שהוא בחי' חסד ימין היינו בחי' ראשונה שבמקבל שקרובה להמשפיע שם אור ה' בגלוי רב ועצום כו' לכן בו הישוב מועט שאין העולם יכול לקבל גלוי רב הזה". עכ"ל.
הרי שתופקא דשמשא שבדרום הוא בחי' חסד, ויש בו תוקף השמש בגלל שהוא המקבל שקרובה למשפיע שם מאיר שם הוי' בחי' שמש. אך צ"ב דא"כ איך אפשר לומר דהוא השורש של נה"ב, שהרי נתבאר בכמה מקומות (ראה ב'לקט מקורות בעניין שורש היצה"ר' וש"נ), ששורש הנה"ב הוא מבחי' גבורות, שמאל, ושרשו הצמצום דשם אלוקים כו'? ודוקא יצה"ר הוא בחי' חסד, ימין ושרשו בשם הוי'?
ואיך יתכן שבנפ"א לא תמצא החמימות?
[והנה לגבי ענין לח ויבש, ראה בפרדס שער כ"ג (ערכי הכנויים) ערך נגב, דנגב היינו מדת החסד מדתו של אברהם וכן מבואר בזה פרשת לך (דף פד, א) בפסוק הלוך ונסוע הנגבה. ומה שקשה לזה היות נגב לשון נגוב והוא לשון יובש, ואדרבה אנו רואים שבחסד הוא עיקר המים ולַחוּתָם כנודע ... והי' מן הראוי שיהי' להפך שהדרום יהי' לח מצד החסד שבדרום והצפון יבש מצד הגבורה. אלא הספי' הם נקשרות זו בזו קשר אמיץ, והנה הגבורה פועלת אל צד החסד באש הקשה ומכה בדינה ומשפעת בו כדי להשיבו אל טבעה עד שתתחזק חום החסד ביותר ע"י הסבה הזו. והגבורה הוא להפך שהיא מתקררת ומִתְלַחַלַחַת מכח המים שבחסד המתגברים בה להשיבה אל טבע המים. ונמצא לפי זה כי פני החסד שהוא נגד פני הגבורה הוא חם ביותר ולכן הדרום שהוא כנגד הצפון הוא נגוב ויבש. והגבורה הפנים שיש לה נגד החסד היא לח ביותר. ולכן צפון לח שהוא נגד הדרום ולפי זה תקרא נגב חסד בצד המתקרב אל הגבורה שהוא מלשון נגוב. עכת"ד.
הרי שביאר שיתכן דדוקא בצד החסד יהיה חמימות אפי' יותר מאשר בבחי' הגבורה. ונתבאר למה בחי' דרום הוא חם ויבש, אך עדיין צריך ביאור בעצם הענין שהרי נת' ששרש הנה"ב הוא מהגבורות - צפון ולא דרום. וכמ"ש ואת הצפוני ארחיק מעליכם.]
וראה בלקוטי לוי יצחק פ' פנחס עמ' תלח. עיי"ש היטב. ואולי י"ל ע"פ דבריו, דתוקפא דשמשא שמצד האור, הוא בחי' חסד, ושם קר ולח, דחסד הוא בחי' מים. אולם כאשר נשאר רק החמימות שבו בלי האור, זהו הנקרא "פסולת תוקפא דשמשא" והוא בחי' גבורות שבדרום, חם ויבש. (ועי' אם פסולת הנ"ל יש לה שייכות לשמרי האופנים).
ועצ"ב.