מדרשים
גאולה
מכילתא
..ושהוא מכנסן אינו מכנסן אלא בעבים, שנאמר מי אלה כעב תעופינה... וכשמחזירן אינו מחזירן אלא כיונים, שנאמר וכיונים אל ארובותיהם... (בשלח פרשה ה)
ספרא
למחר כשיגיע הקץ אומר הקב"ה לאומות העולם כך וכך עשיתם לבני, כך וכך עשיתם לבני, אלא מיד הוא בא ושובר את העול ומקצץ את הסמיונים... (בחוקתי פרק ג)
ספרי
רבי אליעזר בן יעקב אומר לא בא הכתוב אלא להראות להם בשניה כדרך שהראם בראשונה, בדרך זו לכו ולא תלכו בשדות, הישוב - בישוב לכו ולא במדבר, בערבה - במישור לכו ולא בהרים. (ראה נו)
כי יראה כי אזלת יד - כשרואה הכל מהלכים לפניו כשתכלה בגולה. דבר אחר כשיתייאשו מן הגאולה כשתכלה פרוטה מן הכיס. שנאמר וככלות נפץ יד עם קודש תכלינה כל אלה. דבר אחר כי יראה כי אזלת יד, כשהוא רואה שאין בהם אדם שמבקש עליהם רחמים כמשה, דבר אחר כאהרן, דבר אחר כפנחס... דבר אחר כי יראה כי אין עוזר, שנאמר ואפס עצור ועזוב ואין עוזר לישראל. (האזינו שכו)
מדרש רבה: רבי אלעזר אמר הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה, שנאמר (תהלים קל"ז) ויפרקנו מצרינו, וסמיך ליה נותן לחם לכל בשר, מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים, מה פרנסה בכל יום, אף גאולה בכל יום. ר' שמואל בן נחמן אמר וגדולה מן הגאולה, שהגאולה על ידי מלאך והפרנסה על ידי הקב"ה... (בראשית פרשה כ כב)
אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח, תדע שכן שהרי בימי אברהם על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה לאברהם. (שם פרשה מב ז)
ידוע תדע, ידוע שאני מפזרן, תדע שאני מכנסן, ידוע שאני משעבדן תדע שאני פורקן, ידוע שאני משעבדן תדע שאני גואלן... (שם פרשה מד כא)
דן אנכי, רבי אליעזר בשם רבי יוסי בר זימרא אמר בשתי אותיות הללו הבטיח הקב"ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו ושאם יעשה תשובה גואלן בע"ב אותיות, דאמר רבי יודן מלבא לקחת לו גוי עד ובמוראים גדולים (דברים ד') אתה מוצא ע"ב אותיות של הקב"ה, צא מהן גוי שני שאינו מן המנין... (שם שם כב)
א"ר יצחק הכל בזכות השתחויה... הגלויות אינן מתכנסות אלא בזכות השתחויה, שנאמר (ישעיה כ"ז) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים. (שם פרשה נו ג)
ושבתי בשלום אל בית אבי, ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים, אמר הקב"ה אתה אמרת והיה ה' לי לאלקים חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבנים איני נותן אלא בלשון הזה... (שם פרשה ע ו)
ויאמר שלחני כי עלה השחר... א"ר אלכסנדרי ממה שאתה מחדשנו בבוקרן של מלכיות אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלנו. (שם פרשה עח א)
ויהי בעת ההיא, רבי שמואל בן נחמן פתח (ירמיה כ"ט) כי אנכי ידעתי את המחשבות וגו', שבטים היו עסוקים במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו... והקב"ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח, ויהי בעת ההיא וירד יהודה... (שם פרשה פה ב)
דבר אחר ויתן את קולו בבכי, כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה, כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה, שנאמר (ירמיה ל"א) בבכי יבואו ובתחנונים אובילם. (שם פרשה צג יג)
...אמר להון תהון כולכון אסיפה אחת... נעשו בני ישראל אגודה אחת התקינו עצמן לגאולה... (שם פרשה צח ב)
רבנן אמרי בא לגלות להם את הקץ ונתכסה ממנו. ר' יהודה בשם ר"א בר אבינא אמר שני בני אדם נגלה להם הקץ וחזר ונתכסה מהם, ואלו הם יעקב ודניאל, דניאל (דניאל י"ב) ואתה דניאל סתום הדברים וחתום, יעקב את אשר יקרא אתכם באחרית הימים... (שם שם ג)
מהו שאמר לו כי אנכי שלחתיך, אמרו רבותינו ז"ל סימן לגאולה ראשונה שבאנכי ירדו אבותינו למצרים, שנאמר (בראשית מ"ו) אנכי ארד עמך, ובאנכי אני מעלה אתכם, וסימן לגאולה האחרונה שבאנכי מתרפאין והן עתידים להגאל, שנאמר (מלאכי ג') הנה אנכי שולח לכם את אליה... (שמות פרשה ג ו)
...ונשבע להם שכשם שפדה אותנו מצרים כך הוא יפדה אותנו מאדום, ולא עוד אלא שיהיו גדולי המלכות רואין קטן מישראל ומתאווין לכרע לפניו בשביל השם שכתוב על כל אחד ואחד... (שם פרשה טו יח)
...הלילה הזה שמחה לכל ישראל שנאמר ליל שמורים הוא לה' (שמות י"ב) בעולם הזה עשה להם בלילה שהיה נס עובר, אבל לעתיד לבא הלילה נעשה יום, שנאמר (ישעיה ל') והיה אור הלבנה כאור החמה וגו'... כך ישראל מצפין משעמדה אדום, אמר הקב"ה הסימן הזה יהיה בידכם, ביום שעשיתי לכם תשועה ובאותו לילה היו יודעים שאני גואלכם... (שם פרשה יח ט)
דבר אחר תשורי מראש אמנה (שיר ד'), עתידין ישראל לומר שירה לעתיד לבא, שנאמר (תהלים צ"ח) שירו לה' שיר חדש וגו', ובאיזה זכות אומרים ישראל שירה, בזכות אברהם שהאמין בה'... (שם פרשה כג ו)
אמר לוי אם משמרים ישראל את השבת כראוי אפילו יום אחד בן דוד בא, למה שהיא שקולה כנגד כל המצוות, וכן הוא אומר (תהלים צ"ה) היום אם בקולו תשמעו. אמר רבי יוחנן אמר הקב"ה לישראל אף על פי שנתתי קצבה לקץ שיבא בין עושין תשובה בין אין עושין בעונתה היא באה, אם עושין תשובה אפילו יום אחד אני מביא אותה שלא בעונתה... (שם פרשה כה טז)
רב הונא אמר תרתי, אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות המשניות, מאי טעמא, גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם... (ויקרא פרשה ז ג)
...מה שושנה זו מתוקנת לשבתות וימים טובים, כך ישראל מתוקנין לגאולת מחר. (שם פרשה כג ו)
דבר אחר דומה דודי לצבי, אמר רבי יצחק אמרו ישראל לפני הקב"ה רבון העולמים את אמרת לנו את אתי לגבן תחילה, דומה דודי לצבי, מה הצבי הזה נגלה וחוזר ונכסה, כך גואל הראשון נגלה ונכסה. רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר כגואל הראשון כך גואל האחרון... כמה נכסה מהם, רבי תנחומא אמר ג' חדשים, הדא הוא דכתיב (שמות ה') ויפגעו את משה וגו', אף גואל אחרון כמה יהא נכסה מהם, אמר רבי תנחומא בשם רבי חמא ברבי הושעיא מ"ה ימים, הדא הוא דכתיב (דניאל י"ב) ומעת הוסר התמיד... אלף ומאתים ותשעים, וכתיב אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה, אילין מותריה מ"ה יום שהוא נכסה מהם.
ולהיכן מעלה אותן, אית דאמרין למדבר יהודה, ואית דאמרין למדבר סיחון ועוג, כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים, הדא דכתיב (איוב ל') הקוטפים מלוח עלי שיח וגו' וכל מי שאינו הולך אחריו הוא הולך ומשלים לאומות העולם, ובסוף האומות הורגין אותו. אמר רבי יצחק בר מריון לסוף מ"ה ימים הקב"ה מוריד להם מן... (במדבר פרשה יא ג)
...במה מקיים רבי אליעזר קרייה דרבי יוסי ברבי חנינא עורי צפון ובואי תימן, פתר ליה בגלויות, לכשיתעוררו הגלויות הנתונים בצפון יבואו ויחנו בדרום, לכשיתעורר גוג שהוא נתון בצפון ויבא ויפול בדרום, לכשיתעורר מלך המשיח שהוא נתון בצפון יבא ויבנה את בית המקדש שהוא נתון בדרום. דבר אחר עורי צפון מלמד שהרוחות עתידות להכעיס קנאה זו עם זו, רוח הדרום אומרת אני מביאה גלות תימן וגלות חגרה וכל הדרום... והמקום נותן שלום ביניהם והם נכנסות בפתח אחד, לקיים מה שנאמר (שעייה מ"ג) אומר לצפון תני וגו'... (שם פרשה יג ג)
...ולעתיד לבא הקב"ה מכנסן (את בני משה) שנאמר (ישעיה מ"ט) הנה אלה מרחוק יבואו וגו', והגלויות באים עמהם, והשבטים שהם נתונים לפנים מן סמבטיון ושלפנים מן הרי חושך הם מתכנסין ובאים לירושלים. אמר ישעיה (שם) לאמר לאסורים צאו, אלו שנתונים לפנים מן סמבטיון, לאשר בחושך הגלו אלו שנתונים לפנים מן ענן של חושך, על דרכים ירעו אלו שנתונים בדפני של אנטוכיא... (שם פרשה טז טו)
ואמר הקב"ה אני גואל אתכם ואעשה לכם נסים ואתם ממרים אותי. בא וראה ז' גאולות שגאלתי אתכם והייתם חייבים לשבחני ז' פעמים, וכן הוא אומר, (שופטים י') הלא ממצרים ומן האמורי ומבני עמון ומן פלשתים וצדונים ועמלק... (שם פרשה כ ה)
...ואף לעתיד לבא אין נגאלים אלא מתוך צרה, דכתיב (דברים ד') בצר לך, הרי מתוך צרה, ושבת עד ה' הרי מתוך תשובה, כי א-ל רחום הרי מתוך רחמים, ולא ישכח את ברית אבותיך הרי מתוך זכות אבות, ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים הרי מתוך הקץ... (דברים פרשה ב יד)
...ואם שמרתם את שניהם הצדקה והדין מיד אני גואל אתכם גאולה שלמה, מנין שנאמר (שם נ"ו) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות. (שם ה ו)
דבר אחר גדול השלום, שאין הקב"ה מבשר את ישראל שיהיו נגאלים אלא בשלום, שנאמר (ישעיה נ"ב) משמיע שלום וגו'. (שם פרשה ה יב)
...והן אומרים בלשון זכר, שנאמר (תהלים צ"ו) שירו לה' שיר חדש, שירה חדשה אין כתיב כאן אלא שיר חדש, רבי ברכיה ורבי יהושע בן לוי למה נמשלו ישראל כנקבה, מה נקבה זו טוענת ופורקת טוענת ופורקת ושוב אינה טוענת, כך ישראל משתעבדין ונגאלין, משתעבדין ונגאלים, וחוזרין ונגאלים ושוב אין משתעבדין לעולם. בעולם הזה על ידי שצרתן צרת נקבה יולדת הן אומרים שירה לפניו בלשון נקבה, אבל לעולם הבא על ידי שצרתן אין צרת יולדת הן אומרים שירה כזכר. (שיר השירים פרשה א לז)
רבי יוסי ברבי חנינא אמר שתי שבועות יש כאן, נשבע לישראל שלא ימרדו עול המלכויות, ונשבע לאומות העולם שלא יקשו עול על ישראל, שאם הם מקשין עול על ישראל הן גורמין לקץ לבא שלא בעונתו. (שם פרשה ב יח)
אמר רבי עזריה כי הנה הסתיו עבר זו מלכות כותים, שמסיתה את העולם ומטעת אותו בכזביה, הגשם חלף הלך לו זה השעבוד, הנצנים נראה בארץ, הנצוחות נראו בארץ, מי הם, רבי ברכיה בשם רבי יצחק כתיב (זכריה ב') ויראני ה' ארבעה חרשים, ואלו הן אליהו ומלך המשיח ומלכי צדק ומשוח מלחמה. עת הזמיר הגיע, הגיע זמנן של ישראל להגאל, הגיע זמנה של ערלה להזמר, הגיע זמנה של מלכות כותים שתכלה, הגיע זמן מלכות שמים שתתגלה... (שם שם כט, וראה עוד משיח-ימות)
...אני ישנה מן הקץ ולבי ער לגאולה, אני ישנה מן הגאולה ולבו של הקב"ה ער לגאלני. (שם פרשה ה ב)
בארבעה דברים נמשלה גאולתן של ישראל, בקציר ובבציר בבשמים וביולדה, בקציר הדא חקלא כד היא מחצדא בלא ענתה אפילו תבנא לית הוא טב, בענתה הוא טב, הדא הוא דכתיב (יואל ד') שלחו מגל כי בשל קציר... ר' אחא בשם ריב"ל אמר (ישעיה ס') אני ה' בעתה אחישנה, לא זכיתם בעתה, זכיתם אחישנה, כן יהי רצון במהרה בימינו אמן. (שם פרשה ח בסוף)
אר"י בן חלפתא כל מי שהוא יודע כמה שנים עבדו ישראל ע"ז הוא יודע אימתי בן דוד בא... (איכה פתיחתא כא)
אין לה מנחם, א"ר לוי כל מקום שנאמר אין הוה לה... ציון היא דורש אין לה (ירמיה ל') והוה לה, שנאמר (ישעיה נ"ט) ובא לציון גואל... (שם פרשה א כז)
א"ר אחא כשם שלא גלו ישראל אלא ברודף מלא, כך אינן נגאלין אלא בגואל מלא, דכתיב (ישעיה נ"ט) ובא לציון גואל מלא כתיב. (שם שם לה)
אמר רבי אלעזר בר כהנא אם ראית ספסלין מלאים בבליים מונחים בארץ ישראל צפה לרגליו של משיח, מה טעם, פרש רשת לרגלי. תני רבי שמעון בר יוחאי אם ראית סוס פרסי קשור בארץ ישראל צפה לרגליו של משיח, מה טעם (מיכה ה') והיה זה שלום אשור וכו'. (שם שם מג)
...אלא כך אמר הקב"ה, לכשיפסקו מצוות הרגילות שבינותם ולא תמצא להם זכות לפני, באותה שעה לי נקם ושילם... (אסתר פרשה א)
מדרש תנחומא: בחצרות קדשי זו ירושלים, ומה נשבע, שהוא בכבודו בונה אותה, שנאמר בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס (תהלים קמ"ז). אמר רבי שמואל בר נחמני מסורת אגדה היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות, ואם יאמר לך אדם שכבר נתקבצו הגלויות ולא נבנית ירושלים אל תאמין... (נח יא)
...ואין הגלויות עתידות להגאל אלא בשכר אמנה, שנאמר (שיר ד') אתי מלבנון וגו' תשורי מראש אמנה וגו', ואומר (הושע ב') וארשתיך לי באמונה... (בשלח י)
...כלומר אם אין ישראל מקריבין עולה לפני הקב"ה אין ציון וירושלים נבנות, לפי שאינן נבנות אלא בזכות קרבן עולה שהיו ישראל מקריבין לפני הקב"ה, ומאי שנא קרבן עולה יותר מן הקרבנות כולן, מפני שנקרא זבחי צדק... (צו יד)
אמר רבי אבהו כל ישועה שבאה לישראל היא של הקב"ה, שנאמר (תהלים צ"ח) עמו אנכי בצרה וגו' ואראהו בישועתי... אמר רבי מאיר ויושע ה' ביום ההוא את ישראל, ויושע כתיב כאן, כביכול עם ישראל הוא נגאל, וכל זמן שישראל נגאלין כאילו הוא נגאל... (אחרי יב)
אלה הדברים, יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה... שכל הנסים שעשה לישראל במדבר כך עתיד לעשות להם בציון, במדבר כתיב אלה הדברים, ובציון כתיב (ישעיה מ"ב) אשים מחשך לפניהם לאור וגו' אלה הדברים עשיתים... (דברים א)
...דבר אחר והשלישית יותר בה שאין מתישבין בארצם אלא בגאולה שלישית, גאולה ראשונה זו גאולת מצרים, גאולה שניה זו גאולת עזרא, השלישית אין לה הפסק. (שופטים ט)
וכן את מוצא שאין ישראל נגאלים עד שיהיו כולן אגודה אחת, שנאמר (ירמיה ג') בימים ההמה ובעת ההיא נאום ה' יבואו בני ישראל ובני יהודה יחדיו וגו'. (נצבים א)
פרקי דרבי אליעזר
אנשי יבש גלעד היו גומלים חסד עם שאול ועם בניו בצום ובכי ומספד, אמר להם הקב"ה אני אתן שכרכם לעתיד לבא, כשאני עתיד לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה, שנאמר (תהלים ס') לי גלעד ולי מנשה, ואחר כך מקבץ אפרים, שנאמר (שם) אפרים מעוז ראשי... (פרק יז)
עתיד הקב"ה לקבץ את כל ישראל מארבע כנפות הארץ, כגון הגנן הזה שנוטע מערוגה לערוגה, כך עתיד הקב"ה ליטע אותם לארץ טהורה, שנאמר שתולים בבית ה'... (פרק יט)
כי אני אני הוא וגו', מה ראה הקב"ה לומר ב' פעמים אני, אלא אמר הקב"ה אני הוא בעולם הזה, ואני הוא לעולם הבא, אני הוא שגאלתי אתכם ממצרים, אני הוא שעתיד לגאול אתכם... (פרק לד)
...אמר הקב"ה למשה, משה לא אמרת תביאנו ותטענו, אלא תביאמו ותטעמו, והמביא הוא המוציא, אמר חייך כדבריך כן יהיה, בעולם הזה אתה מביא אותם, ולעתיד לבא אני נוטע אותם נטע אמת שלא ינטשו מעל אדמתם... (פרק מב)
רבי יהודה אומר, אם אין ישראל עושין תשובה אינן נגאלין, ואין ישראל עושין תשובה אלא מתוך הצער ומתוך הדחק, ומתוך שאין להם מחיה, ואין ישראל עושים תשובה גדולה עד שיבא אליהו ז"ל. (פרק מג)
רבי אליעזר אומר ה' אותיות שנכפלו בתורה כולם בסוד הגאולה, כ"ך בו נגאל אברהם אבינו מאור כשדים, שנאמר לך לך מארצך. מ"ם בו נגאל יצחק אבינו מיד פלשתים, שנאמר לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד, נו"ן בו נגאל יעקב אבינו, שנאמר הצילני נא, פ"ף בו נגאלו אבותינו ממצרים, שנאמר פקוד פקדתי, צ"ץ בו עתיד הקב"ה לגאול את ישראל ולומר להם צמח צמחתי לכם, שנאמר (זכריה ו') הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל ה'... (פרק מח)
פסיקתא
אמר הקב"ה עתיד אני לייבש את הים הגדול לפני גלויות, שכן כתיב והחרים ה' את לשון ים מצרים וגו' והדריך בנעלים (ישעיה י"א), ועתיד לעשותו שבילים לפניהם, שכן כתיב והיה מסילה לשאר עמו... (שור או כשב)
שוחר טוב
כתוב אחד אומר מגדיל וכתוב אחד אומר מגדול, אמר רבי יודן לפי שאין הגאולה של אומה זו באה בבת אחת אלא קימעא קימעא, ומהו מגדיל, שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל, לפי שהן עכשיו בצרות גדולות, ואם תבא הגאולה בבת אחת אינן יכולין לסבול ישועה גדולה מתוך צרות גדולות, לכך באה קימעא ומתגדלת והולכת. ולכך היא משולה כשחר, שנאמר (ישעיה נ"ח) אז יעלה כשחר אורך, שאין לך אפילה גדולה מאותה שעה הסמוכה לבוקר, ואם יעלה גלגל חמה באותה שעה כל הבריות נלכדין... ומהו מגדול, שנעשה להם מלך המשיח כמגדל... (מזמור יח)
עשיתי משפט וגו', אמר הקב"ה אם עשו ישראל משפט וצדקה מיד נגאלין, ולא עוד אלא שאני פורע משונאיהם שנאמר ציון במשפט תפדה (ישעיה א'), מה כתיב אחריו, ושבר פושעים וחטאים וגו'. (מזמור קיט)
מדרשים
שיר למעלות אשא עיני (תהלים קכ"א), זש"ה (שם כ') ישלח עזרך מקדש, בשעה שיבוא הקב"ה לגאול את ישראל אינו גואלן אלא מציון, למה שמתחילה משם נשתכלל העולם, שנאמר (שם נ') מציון מכלל יופי אלקים הופיע, אימתי (זכריה י"ד) ועמדו רגליו ביום ההוא וגו', וישראל אומרים אשא עיני וגו'... (אגדת בראשית פרק נג)
אסוף אאסוף (מיכה ב') זש"ה (בראשית מ"ט) הקבצו ושמעו וגו', אף על פי שאינו ידוע אימתי הדין, אלא הרי אני אומר לכם כשתאספו ותקבצו אותה שעה אתם נגאלין, שנאמר אסוף אאסוף יעקב כלך, מיד (שם) ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. (שם פרק פב)
ילקוט שמעוני
...אמרו לו ולא כהן אתה, ולא כן אמרת לאשה אלמנה מצרפת אך עשה לי משום עוגה קטנה, אמר להם אותו התינוק משיח בן יוסף היה, ורמז רמזתי לעולם שאני יורד תחילה לבבל ואחר כך יבא משיח.
אתה מוצא שני נביאים עמדו לישראל משבטו של לוי, משה ראשון ואליהו אחרון, ושניהם גואלים את ישראל בשליחות... ואליהו כשיגאל אותם מן הרביעית עוד אינם חוזרים ומשתעבדים... (מלכים א פרק יז, רח ורט)
היה ר' ישמעאל אומר, שלש מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות באחרית הימים, אחת בים ומפני קשת דרוכה, ואחת ביבשה מפני חרב נטושה, ואחת בכרך גדול שהוא כבד משניהם, שנאמר ומפני כובד מלחמה, ומשם בן דוד יצמח ויראנו באבדן אלו ואלו, ומשם יבא לארץ ישראל, שנאמר מי זה בא מאדום וגו'. (ישעיה פרק כא, תכא)
שלש גלויות נעשו בי' השבטים, אחת גלתה לסמבטיון, ואחת לפנים מסמבטיון, ואחת גלתה לרכיבה של רבלתה ונבלעה שם. לאמר לאסורים צאו לאלו שנתונים בסמבטיון, ולאשר בחושך הגלו לאלו שנתונים לפנים מסמבטיון, ולאלו שנבלעו ברבלתה הקב"ה עושה להם מחילות והם הולכים בהם עד שבאים תחת הר הזיתים שבירושלים, והקב"ה עומד עליו והוא נבקע והם עולים מתוכו... ואלו גלויות אינם לבד אלא כל מקום שיש שם ישראל מתכנסין ובאים... ואלו מארץ סינים אלו בני יונדב בן רכב, ומי שהוא מהלך בדרך הוא רעב וצמא והם לא ירעבו ולא יצמאו, ולא עוד אלא שהקב"ה משפיל לפניהם את ההרים ועושה אותם דרכים לפניהם... (שם פרק מט, תסט)
בשעה שהקב"ה גואל את ישראל שלשה ימים קודם שיבא משיח בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם, וא"ל הרי ארץ ישראל עד מתי אתם עומדים בארץ ציה ושממה, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. ואחר כך א"ל בא שלום לעולם בא שלום לעולם, שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום. כיון ששמעו רשעים הם שמחים ואומרים זה לזה בא שלום לנו. ביום שני בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה טובה לעולם, שנאמר מבשר טוב. ביום שלישי בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה ישועה לעולם, באה ישועה לעולם, שנאמר משמיע ישועה. וכיון שהוא רואה אלה הרשעים שהם אומרים כך אומר לציון מלך אלקיך... (שם פרק נב, תעה)
א"ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם, וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה. וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך, ואמר להם, בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, לפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה. (שם פרק ס, תצט, וראה עוד משיח-חבלי-ימות)
רבי שמואל מתני בשם רבי ירמיה, אם יאמר לך אדם מתי קץ הגאולה בא אל תאמן, שנאמר כי יום נקם בלבי, לבא לפומא לא גלי פומא למאן גלי? ר' ברכיה ור' סימון בשם ריב"ל שלשה סימנין סמנתי לך בקברו של משה, שנאמר ויקבור אותו בגיא וגו', וסוף לא ידע איש את קבורתו, על הקץ שנאמר סתום וחתום הדברים על אחת כמה וכמה. (שם פרק סג, תקז)
אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם אימתי אתה גואלנו, אמר הקב"ה כשתרדו במדרגה התחתונה אותה שעה אני גואל אתכם, דכתיב ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ, וכתיב כי שחה לעפר נפשנו. אמר הקב"ה הכל מכם, כשושנה זו מפורחת ולבה למעלה, כך אתם כשתעשו תשובה ויהי לבבכם למעלה אני גואל אתכם, שנאמר אהיה כטל לישראל, אימתי, כשיפרח כשושנה. (הושע פרק יד, תקלג)
תרם ידך על צריך, ר' ישמעאל אומר חמש אצבעות של יד ימינו של הקב"ה כולן לשם גאולה, אצבע קטנה בה הראה לנח לעשות התבה, שנאמר וזה אשר תעשה אותה, אצבע שניה לקטנה בה הכה את המצרים, שנאמר אצבע אלקים היא, שלישית לקטנה בה כתב את הלוחות, שנאמר כתובים באצבע אלקים, רביעית לקטנה בה הראה למשה, שנאמר זה יתנו כל העובר על הפקודים, בהן וכל היד בה עתיד הקב"ה להשמיד את בני עשו שהם צריו ולהכרית את בני ישמעאל שהם אויביו שנאמר תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו. (מיכה פרק ה, תקנג)
...א"ר אבהו שלך ושלנו היא הגאולה, דכתיב לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו... עם נושע בה', אמר הקב"ה בעולם הזה הייתם נושעים על ידי בני אדם, במצרים על ידי משה ואהרן, בימי סיסרא על ידי דבורה וברק, ובמדינים על ידי שופטים, ועל ידי שהיו בשר ודם הייתם חוזרים ומשתעבדים, אבל לעתיד לבא אני בעצמי גואל אתכם ועוד יותר אין אתם משתעבדים, שנאמר ישראל נושע בה' תשועת עולמים. (זכריה פרק ט, תקעז)
רבי יהודה אומר אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלים, ואין עושין תשובה אלא מתוך צער וטלטול ומתוך שאין להם מחיה, ואין עושים תשובה עד שיבא אליהו, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, מה כתיב אחריו, והשיב לב אבות על בנים. (מלאכי פרק ג, תקצה)
דבר אחר יענך ה' ביום צרה, משל למה הדבר דומה, לאב ובן שהיו מהלכין בדרך, נתיגע הבן, אמר לאביו אבא היכן היא המדינה, אמר לו בני סימן זה יהא בידך אם ראית בית הקברות לפניך הרי המדינה קרובה לך, כך הנביא אומר לישראל אם ראית הצרות שיכסו אתכם מיד אתם נגאלים, שנאמר יענך ה' ביום צרה... (תהלים כ, תרפ)
קוה קויתי ה' ויט אלי, זה שאמר הכתוב ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו, אין ביד ישראל אלא הקווי, כדאי הן לגאולה בשכר הקווי... (שם מ, תשלו)
בצדקתך תצילני ותפלטני, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבונו של עולם כשתושיעני לא בצדקה אתה מושיעני ולא במעשים טובים שיש לי, אלא בין היום בין מחר בצדקתך אתה עתיד לגאלני... (שם עא, תתג)
...זה שאמר הכתוב למעני למעני אעשה, למה למעני למעני שני פעמים, אמר הקב"ה כשהייתם במצרים גאלתי אתכם בשביל שמי שלא יתחלל בגוים, הדא הוא דכתיב וידעתם כי אני ה', אף מאדום איני עושה אלא למען שמי, שנאמר ויושיעם למען שמו... (שם קז, תתסו)
תחת שלש רגזה ארץ, אלו שלש מלכיות שמשעבדות לישראל, ותחת ארבע לא תוכל שאת זו אומה רביעית כביכול אין הקב"ה יכול להניח את ישראל אלא מיד הוא גואלם, וכן הוא אומר שלש שנים יהיה לכם ערלים, אלו שלש מלכיות שלא תצפו לגאולתכם, אין לכם אלא בשנה הרביעית תאכלו את פריו, שבמלכות רביעית יהיה לכם גאולה. (משלי פרק ל, תתקסג)
השיבנו ה' אליך ונשובה, עתיד הקב"ה להפוך תשעה באב לששון ולשמחה ולמועדים טובים, ולבנות הוא בעצמו את ירושלים ולקבץ גלויות, שנאמר בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס. (איכה פרק ה, תתרמג)
אף ערשנו אלו עשרת השבטים שגלו לפנים מנהר סמבטיון שעתידין גלות יהודה ובנימין לילך אצלם להביאם כדי שיזכו עמהם לימות המשיח ולחיי העולם הבא, שנאמר בימים ההם ילכו בית יהודה וגו', שנאמר בפאת מטה ובדמשק ערש, מלמד שלא שמר הקב"ה אלא אחד משמונה, דכתיב בפאת מטה הרי לך שתי פאות שתי ירכים שתי רגלים, המטה להיכן הלכה, לפנים מדמשק. (שיר השירים פרק א, תתקפה)
ואין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שיש בדור, שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, לבני ישראל אין כתיב כאן אלא לבית ישראל. (רות פרק ד, תרו)
מדרש אגדה: ...ואף לעולם הבא כשיחזור הקב"ה לירושלים ויחזור כל הגליות לתוכה בשלום הוא מחזיר, שנאמר שאלו שלום ירושלים... (ויקרא ז ג)
ילקוט המכירי: ובעת ההיא ימלט עמך (דניאל י"ב), בזכות מי, בזכות יוסף, מה הקב"ה עושה מביט בכולן ואין בהם כיוסף, שהרי יוסף לא שמע לאדונתו, שנאמר ולא שמע אליה, ומנין שנקראו על שם יוסף, שנאמר יחנן ה' אלקי צב-אות שארית יוסף... (ישעיה פרק מג ז)
ואף הקב"ה מחמד ומצפה אימתי יחזור לביתו ומשמח את כנסת ישראל, ואימתי, כשנפרע מאדום הרשעה, באותה שעה אומרין ישראל לפני הקב"ה רבון העולמים הרבה צער צערה אותנו, הרסה מקדשנו הרגה חכמינו שעבדה אותנו, ועכשיו אני יושבת מצפה רעבה וצמאה לאותו יום שתבא ותפרע לי ממנה... (שם פרק נב ח)
דבר אחר זה שאמר הכתוב ישראל נושע בה' וגו' (ישעיה מ"ה), אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבון העולמים כל הימים שאנו משועבדים אנו בבושה גדולה, גאלתנו אין לנו בושה, לפי שגאולתך גאולת העולם, הוי תשועת עולמים... אמר הקב"ה אני הוא שגאלתי אתכם ואני הוא גואלכם, שנאמר (שם מ"ג) אל תירא כי גאלתיך... (תהלים לא ב)
משל לאדם שבא להכות את בנו וא"ל עשר רצועות אתה לוקה, הכהו א' וא"ל עוד תשע יש לך ללקות, היה מונה הולך עד עשר, והיה מתנחם והולך שהיה יודע כמה יש לו ללקות. כך אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבון העולמים מאנה הנחם נפשי למה שאיני יודעת את הקץ עד מתי אני לוקה בין האומות, (תהלים ע"ט) הודיעני ה' קצי... (שם עז א)
מדרש הגדול
...וכן ישראל שהן משועבדין בין האומות כשיבוא המושיע ואומר להן כבר שלחני הקב"ה להציל אתכם אין שומעין לו עד שיתן להם הקב"ה רשות, שנאמר לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו. (בראשית ח טז)
וכן את מוצא לעתיד לבוא שאינן נגאלין עד שיתיאשו מן הגאולה, ועד שיסכימו כל המעוננים והקוסמים שאין לשונאיהם שלישראל תקומה, וכן הוא אומר (ישעיה מ"ד) מפר אותות בדים וקוסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל, מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותינה אקומם. (שמות י י)
ליל שמורים הוא לה', מלמד שנשתמרה להן גאולה ראשונה לדורות וליובלות ולשמטים ולשנים ולחדשים ולשבתות ולימים ולשעות לעתים ולעונות... (שמות יב מב)
...ועליהם אמר דויד בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב (תהלים ע"ה), ולמה שטעו בחשבון ויצאו קודם לקץ... והלא דברים קל וחומר מה אם קץ שעבוד אבותינו שהוא מפורש טעו בחשבונו ויצאו קודם לקץ ונכשלו, קצינו שכתוב בו כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ (דניאל י"ב) על אחת כמה וכמה שטועין המחשבין, מיכאן אמרו תפוח דעתן שלמחשבי קצים אלא יחכה ויאמין וסוף הטובה לבא. (שם יג יז)
...שאין גליות מתעסקין תחלה אלא בקרבנות, וכן הוא אומר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי... הא למדת שאין מתעסקין תחלה לא במצות שמטין ויובלות, ולא בתרומות ומעשרות, ולא בבנין ולא בקנין אלא בקרבנות תחלה... (ויקרא ו ב)
לקח טוב: ועלה מן הארץ, עלייה תהא להם, שאין ישראל נגאלין אלא מתוך צרה, וכן הוא אומר (תהלים מ"ז) כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו, וכתיב (שם) קומה עזרתה לנו. (שמות א י)
...ומך אחיך עמו, מה גרם לאחיכם להשתעבד, על שנתחברו עמו, אף על פי כן אחרי נמכר גאולה תהיה לו, שנאמר (ירמיה ל"א) כי פדה ה' את יעקב וגאלו. או דודו (שיר ב') דודי לי ואני לו, או בן דודו זה מלך המשיח, שנאמר בו אני היום ילדתיך. או השיגה ידו (דברים ל') ושבת עד ה' אלקיך וגו' ושב ה' אלקיך את שבותך. ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל, (ישעיה כ"ז) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול... (ויקרא בהר)
ילקוט ראובני
מדת אדנ"י פועל הגאולה בשליחות א-ל ח"י ומצילתם וגואלת אותם מכל פגע רע ומחלה ואותה שעה נקראת המלאך הגואל, לפי שאינה פועלת פעולה לגאול אלא שליחות א-ל חי, זה שאמר יעקב המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים, כי מדה זאת היתה הולכת עם יעקב לגאול אותו מכל פורענות. (ויחי)
גאולה היא תפאר"ת תפילה היא עטר"ת, ודע שעל זה ארז"ל כל הסומך גאולה לתפלה הוי בן עולם הבא, ולפעמים נקרא גם היא גאולה, כשתסמכנה עם הגואל, שנאמר המלאך הגואל אותי, שאז גם העטר"ת אדם שכן הגואל גימטריא אדם, הוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, תפילה היא העטרת הכניסה תקט"ו תפלות שהתפלל משה רע"ה ולא קבלם... (ואתחנן ועיין עוד משיח וזאת הברכה)
גוג ומגוג
מכילתא
רבי אלעזר אומר אם תזכו לשמור את השבת תנצלו מג' פורעניות, מיומו של גוג ומגוג, ומחבלו של משיח, ומיום דין הגדול... (בשלח-ויסע פרשה ה)
...ומנין שהראהו גוג וכל המונו, שנאמר בקעת ירחו, ולמדנו שעתידין גוג וכל המונו לעלות ולנפול בבקעת יריחו... (בשלח-עמלק פרשה ב)
ספרי
וכי תבואו מלחמה בארצכם - בין שאתה יוצאים אליהם, ובין שהם יוצאים עליכם, במלחמת גוג ומגוג הכתוב מדבר... תלמוד לומר ונושעתם מאויביכם, אמרת צא וראה איזו היא מלחמה שישראל נושעים בה ואין אחריה שיעבוד, אין אתה מוצא אלא מלחמת גוג ומגוג... (בהעלותך עו)
מדרש רבה
אמר הקב"ה ליפת אתה כסית ערות אביך, חייך שאני פורע לך, (יחזקאל ל"ט) ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר... (בראשית פרשה לו ט)
אשר יקרא אתכם באחרית הימים, רבי סימון אמר מפלת גוג הראה להם... (שם פרשה צח ג)
רבי יונה בשם רבי אבא בר ירמיה פתר קריא בגוג לעתיד לבא. חכמות בנתה ביתה זה בית המקדש, חצבה עמודיה שבעה אלו ז' שנים של גוג... דאמר רבי יונה בשם רבי אבא בר כהנא כל אותן ז' שנים מסיקין ידותיהן של חרבות... ואותן ז' שנים הן הן פרטגמיא של צדיקים לעתיד לבא... (ויקרא פרשה יא ב)
אמר רבי לוי אף גוג ומגוג לעתיד לבא עתיד לומר כן, שוטים היו ראשונים שהיו מתעסקים בעצות על ישראל, ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים, אני איני עושה כן, אלא בתחילה אני מזדווג לפטרון שלהם. אמר לו הקב"ה, רשע, לי באת להזדווג, חייך שאני עושה עמך מלחמה... מה כתיב תמן, והיה ה' למלך על כל הארץ. (שם פרשה כז יא)
...הנני מביא אותם מארץ צפון (ירמיה ל"א) לכשיתעורר גוג ומגוג שנתון בצפון ויבא ויפול בדרום. (שיר פרשה ד לא)
מדרש תנחומא
אמר הקב"ה בעולם הזה פרעתי ממצרים בי' מכות, אבל לעתיד אני נפרע לכם מגוג ומגוג שנאמר (יחזקאל ל"ח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגו'. (וארא י)
אשר לא היה כמוהו, אבל עתיד להיות בימי גוג ומגוג, שנאמר (איוב ל"ח) אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה... (שם טז)
ולא תאמר במלכות הזה, אלא אפילו בגוג שהיה מתגאה בעולם ועולה כך אני מלקה אותו בצרעת, שכך כתיב, (זכריה י"ד) וזאת תהיה המגפה וגו' המק בשרו והוא עומד על רגליו. ועל ידי מה, על ידי שמתגרין בישראל. (תזריע יא)
גוג ומגוג בגימטריא שבעים שהם שבעים אומות. (קרח יב)
...וכן עתידין גוג ומגוג לבא על ישראל, וגם הם ישרפו כולם בשרפה אחת, שנאמר (יחזקאל ל"ו) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגו', ובאותה שעה והתגדלתי והתקדשתי וגו'. (ראה ט)
שוחר טוב
כל גוים סבבוני, ג' פעמים עתיד גוג ומגוג לעלות לירושלים כדרך שעלה סנחריב לארץ ישראל, וכדרך שעלה נבוכדנצר לירושלים ג' פעמים, פעם ראשונה הוא אומר כל גוים סבבוני, שהוא עתיד לכנוס את כל העולם ולהעלותם לירושלים, שנאמר (זכריה י"ד) ונאספו אליו גוים רבים והמה פרוכין, לכך נאמר בשם ה' כי אמילם. פעם שניה הוא אומר סבוני גם סבבוני, שהוא עתיד להרגיש כל האומות ולהעלותם לירושלים, שנאמר (תהלים ב') למה רגשו גוים והם פרוכין, לכן נאמר בשם ה' כי אמילם. פעם שלישית אומר סבוני כדבורים, שהוא עתיד לפרוש דוגמניות על כל המדינות להוציא כרוזות, כמא דאמר קדשו מלחמה וכל הפרשה והמה פרוכין, לכך נאמר בשם ה' כי אמילם.
דבר אחר כל גוים סבבוני, שהוא עתיד להכניס כל אומות העולם להעלות לירושלים, וישראל מתייראים ממנו, באותה שעה אומר להם הקב"ה, (ישעיה מ"א) אל תיראי תולעת יעקב, סבוני גם סבבוני, שהוא עתיד לתפוס שבט יהודה ולאסור אותן, וכסבורין למסור כל אחד ואחד לשונאים שלו, ויאמרו יבואו אחינו וישלטו בנו, ולא ישלטו בנו שונאינו, שנאמר (זכריה י"ב) ואמרו אלופי יהודה בלבם, והקב"ה עושה להם נסים ומפיל שונאיהם לפניהם... (מזמור קיח)
ולא פירש יחזקאל כמה זמן החיה והעוף אוכלות בנבלתו של גוג, ובא ישעיה ופירש, שנאמר וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף (ישעיה י"א), הרי י"ב חודש קיץ וחורף... (מזמור קנ)
מדרשים
...ואחריו יקום מלך אחר רשע ועז פנים ויעשה מלחמה עם ישראל שלשה חדשים ושמו ארמילוס, ואלו הן אותותיו יהיה קרח ועינו אחת קטנה ואחת גדולה, וזרועו של ימין טפח ושל שמאל שתי אמות וחצי, ויהיה לו צרעת במצחו, ואזנו הימנית סתומה ואחת פתוחה, וכשיבא אדם לדבר לו טובות מטה לו אזנו הסתומה, ואם ירצה אדם לדבר לו רעה מטה לו אזנו הפתוחה, ויעלה לירושלים ויהרוג משיח בן יוסף... (מדרש ויושע, וראה שם עוד)
...אף לגוג כך עשיתי, שנאמר (יחזקאל ל"ט) הנני אליך גוג וגו' ושובבתיך וששאתיך וגו', אמר לו הקב"ה אל תאמר שאיני יודע מה שהיית עתיד לעשות, ראה קודם כמה דורות אמרתי עליך, שנאמר (שם ל"ח) כה אמר ה' אלקים האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם. אל תאמר שנים אלא שנים, כמה דורות קודם אמרתי לאלדד ומידד שיתנבאו עליך... היו מתנבאים ואומרים שאחר גוג ומגוג אין גלות ולא שעבוד... ולא עוד אלא יחזקאל נתנבא עליך מה שאתה עתיד לחשב בלבך, שנאמר (יחזקאל ל"ח) כה אמר ה' וגו' יעלו דברים על לבבך וגו'... הכל חשבו בלבם... כך אף גוג ומגוג מחשב בלבו והקב"ה מפרסם מהו חושב... ומהו חושב, אלא כך הוא אומר, פרעה שבא על ישראל שוטה היה הניח פטרונן והלך לו עליהם... אלא מה אני עושה אני הולך תחילה אצל פטרונן של ישראל, ואם הורג אני את המשיח תחילה הוא מעמיד משיחין אחרים, אלא על הקב"ה, שנאמר (תהלים ב') למה רגשו גוים וגו', מתיעצים ומתמלכין בעצות רעות על ישראל כולהן כאחד לבא על הקב"ה, שנאמר (תהלים פ"ג) כי נועצו לב יחדיו עליך וגו'... ומה עושין, עומדין על רגליהם ומסתכלין למעלה כנגד הקב"ה ואומרים לכו ונכחידם מגוי וגו'... ומה הקב"ה עושה להם ממרום, עומדין על רגליהם ופורע מהן, שנאמר (זכריה י"ד) וזאת תהיה המגפה וגו' המק בשרו והוא עומד על רגליו, אותן הרגלים שרצו לעמוד כנגדו המק בשרו והוא עומד על רגליו, ואותן העינים שהן מסתכלות למעלה ועיניו תימקנה בחוריהן... (אגדת בראשית ב)
כל גוים סבבוני, ג' פעמים עתידין גוג ומגוג לעלות וליפול לירושלים כדרך שעלה סנחריב ג' פעמים בארץ ישראל לירושלים, פעם ראשונה אמר כל גוים סבבוני, שהוא עתיד לכנוס כל אומות העולם, שנאמר ועתה נאספו עליך גוים רבים... פעם שניה סבוני גם סבבוני, שהוא עתיד לרגש כל העולם כלו ולהעלותם לירושלים, שנאמר למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק... פעם שלישית סבוני כדבורים שהוא עתיד לפרוש רשתו ויכנס לכל המדינות ולהוציא כרוזות... ויעמדו ויעלו כולם אל עמק יהושפט... ואז ישראל מתיראין באותה שעה, אמר הקב"ה אל תיראי תולעת יעקב הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדוק וגו'... (מדרש הלל, וראה שם עוד)
ילקוט שמעוני
לעתיד לבא עתידין אומות העולם להכנס על ארץ ישראל ולעשות מלחמה עמהם, ומה הקב"ה עושה, יוצא ונלחם עם הגוים... ומסכך על ראשם של ישראל, שנאמר סכותה לראשי ביום נשק, אמר רבי שמואל בן נחמן ביום שישיקו שני עולמות זה לזה... (ויקרא פרק כד, תרנג)
...ושלשה פעמים גוג ומגוג באים על ירושלים, ובשלישית הם באים ועולים לירושלים, והם הולכים ליהודה ומתיראים מהם שהם גבורים ומוסרים לכל אחד מבני יהודה שני גבורים כדי שלא יברח. כיוון שגוברים בני יהודה עולים ומגיעים לירושלים ומתפללים בלבם ואומרים נפול בידם ולא הם בידינו. ולמה הם מתפללים בלבם, שמתיראים הם להשמיע קולם, הדא הוא דכתיב ואמרו אלופי יהודה בלבם. אמר להם הקב"ה בתמימות באתם, חייכם שהתמימות עולה לכם, שנאמר תומת ישרים תנחם. באותה שעה הקב"ה נותן לבני יהודה גבורה והם שולפים כלי הזיין שלהם ומכים לאותם האנשים שמימינם ומשמאלם והורגים אותם. (זכריה פרק יב, תקעט)
כל גוים סבבוני וגו' סבוני גם סבבוני, ג' פעמים כנגד ג' פעמים שעתיד גוג ומגוג לעלות על ירושלים כדרך שעלה סנחריב ונבוכדנצר, והוא מביא אנשי יהודה עמו, והם מתפללים אמצה לי יושב ירושלים, וכן הוא אומר וגם יהודה תלחם בירושלים. (תהלים קיח, תתעה)
ילקוט המכירי
פתחי לי אחותי, הרי זו לימי גוג ומגוג, שישראל עתידין להיות טמונים במערות ובמחילות והמקום מרתיק עליהם. שמעון בן זומא אומר שהמקום אומר לישראל פתחי לי אחותי והם מסתכלים, והמקום עושה להם נסים והם רואין את המשיח עומד בראש מדבר מואב ועמו ארבע מאות איש, והמקום נותן להם גאולה, ולקיים מה שנאמר ונתתי לה את כרמיה משם (הושע ב'), והמחילה נפתחת להם משם ממדבר מואב לחורב... (ישעיה יא יד)
ואחר שראה מלכות של גוג ומגוג שהוא בא על ישראל בחזקה ואמר להקב"ה (תהלים י') קומה ה' א-ל נשא ידיך, אמר לפניו רבונו של עולם אין זו להזדווג לה אלא אתה... (תהלים יז יח)
מדרש הגדול
וכן לעתיד לבא אין נגאלין אלא בזכותו (של יוסף), אין לך עת קשה על ישראל כמלחמת גוג ומגוג, שאין לך עת צרה כמותה, ועליה נאמר ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע (ירמיה ל'), ואינן ניצלין באותה שעה אלא בזכותו שליוסף. רבנן אמרי מלחמת גוג ומגוג קשה תשעה חדשים כנגד תשעה חדשים שללידה, ועליה אמר דוד יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב (תהלים כ'), המזמור הזה יש בו תשעה פסוקים והן כנגד ירחי לידה, ובשעת לידתה שלאשה היא קוראה להקב"ה והוא עונה אותה, כך ישראל עתידין אומות העולם להצר להן תשעה חדשים, שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל. ועמד ורעה בעוז ה' וגו' (מיכה ה') וכשם שהחיה כשמגעת למיתה היא קוראה והקב"ה עונה אותה ומיד היא יולדת, כך ישראל כיון שצרה להן ביותר מיד הן קוראין ונענין... וכשם שאין האשה מגעת לאותו צער אלא בסוף תשעה חדשים, כך ישראל אינן מרגישין בצרה שהיא קשה אלא בסוף תשעה חדשים... ועליה אמר דוד יענך ה' ביום צרה, באותו היום שהוא צרה לעליונים ולתחתונים, שאפילו המלאכים מתיראין, וכן הוא אומר שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון (ירמיה ל'), ואין כל פנים אלא מלאכי השרת, דכתיב בהו (יחזקאל א') וארבעה פנים לאחת, וכתיב ביה (ירמיה ל') הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו... (בראשית ל כה, וראה שם עוד)
אשר לא היה כמוהו - אבל עתיד להיות, אימתי בימי גוג ומגוג, וכן הוא אומר (יחזקאל ל"ח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו... (שמות ט יח)
כיון שנתפלל משה לא ירדו עוד אבני ברד, ואותם אבנים שכבר ירדו לא הגיעו לארץ אלא היו תלויין ועומדים באויר, ואימתי נפלו, בימי יהושע... אף הקולות היו עומדין באויר, אימתי יצאו בימי יהורם, שנאמר וה' השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חיל גדול... וכולן גנוזין ועומדין לימי גוג ומגוג, שנאמר ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש (יחזקאל ל"ח), ואומר (ישעיה ס"ו) קול שאון מאיר קול מהיכל קול ה' משלם גמול לאויביו. (שם ט לג)
חבלי משיח
מדרש רבה
...ומנין שאמת נעדרת, שנאמר (ישעיה נ"ט) ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל, להיכן הולכת, דבי רבי ינאי אומר הולכת ויושבת לה עדרים עדרים במדבר, ורבנין אמרי דור שבן דוד בא חכמי הדור מתים, והנותרים עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות ורעות רבות באות על הצבור, וגזירות קשות מתחדשות ומשתלחות, עד שהראשונה קיימת אחרת באה ונסמכה לה... רבי נחמיה אומר קודם ימות המשיח עניות ירבה ויוקר הווה, והגפן תתן פריה והיין יסריח, והמלכות כולה תהפך למינות ואין תוכחות. אמר רבי אבא בר כהנא אין בן דוד בא אלא בדור שפניו דומה לכלב, אמר רבי לוי אין בן דוד בא אלא בדור שפניו חצופות וחייב כלייה, אמר רבי ינאי אם תראה דור אחר דור מחרף ומגדף צפה לרגלי מלך המשיח, הדא הוא דכתיב (תהלים פ"ט) אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחיך, מה כתיב בתריה, ברוך ה' לעולם אמן ואמן. (שיר השירים ב כט)
פסיקתא
אימתי מלך המשיח בא, אמר רבי אלעזר סמוך לימות המשיח עשרה מקומות נבלעים, עשרה מקומות נהפכין, עשרה מקומות נהרגין, ורבי חייא בר אבא אמר אין מלך המשיח בא אלא בדור שפניו של כלב, רבי אלעזר אומר בדור שראוי לכליה מלך המשיח בא, ורבי לוי אמר סמוך לימות המשיח דבר גדול בא לעולם. (פרשה א)
...והיתה צרה גדולה לישראל, שמבזין אותם ומלעיגין עליהן, כיון שרואים אותן גזירות של שנה האחרת שהמשיח נגלה בהם, והן באות זו אחר זו ואין מפסיקות, מיד מבינין ואומרים מימינו לא היתה כזאת, שמא משיח מגיע. ואלו הן גזירות שהן מתוכם מבינים, בניסן בערב שבת שביעית יצא רוח מערבית וירד שלג מן השמים ומלקה את הזרע, ואחר כך מתחילים רעות בכל חודש וחודש וכופלים, ואחר כך מבינים ואומרים בודאי זה מלך משיח. אף על פי כן אין דעתן מיושבת עד שנידונים בשביעית עד שיהיו פניהם כשולי קדרה. ובמה נידונים, ברעב, שאין לבם של ישראל נשבר אלא על ידי רעב, ואחר כך עומדים צדיקי הדור ומסלקים תפילתם ומניחים אותם על הארץ, ואומרים לפניו, רבונו של עולם, לא עשינו יפה כל השנים, כצאן תעינו, אמר להם הקב"ה מחול לכם, ומנשקם ומניח להם כתר, כי מי שיש לו זכות תורה היא עומדת לו, ומי שאין לו זכות תורה תהא עליו... (פרשה לד)
שוחר טוב
רב הונא אמר, לשלשה חלקים נחלקו היסורין, אחת נטלו אבות העולם וכל הדורות, ואחת דורו של שמד, ואחת דורו של משיח. (מזמור ב)
ילקוט שמעוני
אמר רבי יצחק, שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערב, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם, וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחזו אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך, להיכן נבוא ונלך, ואומר להם בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מייראים, אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם... (ישעיה פרק ס, תצט)
ועת צרה היא ליעקב, רבנן אמרי, למה הדבר דומה, לבן מלך שיצא לתרבות רעה, והיה לו שלש פדגוגים, האחד אמר עשו לו כבלים של מאה ליטרין, והשני אמר אינו יכול לעמוד בהם, עשו לו כבלים של שנים עשר ליטרין, והשלישי אמר אינו יכול לעמוד בהם, עשו לו כבלים של ליטרא. כך משה אמר ומצאוהו רעות רבות וצרות, דוד אמר יענך ה' ביום צרה, כשם שהיום י"ב שעות, ירמיה אמר עת צרה היא ליעקב וממנה יושע. הנביאים מיחדים צרותיהם של ישראל. שנו רבותינו, מתוך כעס רצון, מתוך רוגז רחמים, מתוך צרה רווחה, מתוך ריחוק קירוב, מתוך נפילה קימה, מתוך אפילה אורה, מתוך כעס רצון... (ירמיה פרק ל, שיא)
לעתיד לבוא
מכילתא
אבא חנן משום רבי אלעזר אומר זה חפזון שכינה... יכול אף לעתיד לבא יהא חפזון, שנאמר כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון, כי הולך לפניכם ה'... (בא פרשה ז יב)
אז ישיר משה, לשעבר, ויש אומרים לעתיד לבא... אז תשמח בתולה, אז ימלא שחוק פינו הרי אלו לעתיד... העשירית (השירה) לעתיד לבא, שנאמר שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ אמרו גאל ה' עבדו יעקב. כל השירות כלן קרואות בלשון נקבה, כשם שהנקבה יולדת כן התשועות שעברו היה אחריהם שעבוד, אבל התשועה העתידה להיות אין אחריה שעבוד, לכך קרואה בלשון זכר... (בשלח-שירה פרשה א טו)
הרסת קמיך אין כתיב כאן, אלא תהרוס קמיך, לעתיד לבא... (שם פרשה ו)
ספרא
והתהלכתי בתוככם... כך עתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים בגן עדן לעתיד לבא, וצדיקים אתו ומזדעזעים מלפניו, והקב"ה אומר להם לצדיקים מה לכם מזדעזעים מלפני, הריני כיוצא בכם. אני ה' אלקיכם, אני הוא שעשיתי לכם נסים במצרים, אני הוא שעתיד לעשות לכם כל הנסים הללו. (בחקותי פרק ג כז)
ספרי
שמעון בן יוחי אומר שבע שמחות פניהם של צדיקים ראויים לעתיד לבא, לחמה ללבנה לרקיע לכוכבים ולברקים ולשושנים ולמנורת בית המקדש. לחמה וללבנה מניין, יפה כחמה ברה כחמה, לרקיע מנין, שנאמר וכברקים ירוצצו, לשושנים מניין, שנאמר למנצח על שושנים, למנורת בית המקדש מניין, שנאמר ושנים זיתים עליה. (דברים י)
עם נבל לשעבר, ולא חכם לעתיד לבא, כיוצא בו אתה אומר ישראל לא ידע עמי לא התבונן, ישראל לא ידע לשעבר, ועמי לא התבונן לעתיד... (האזינו שט)
דבר אחר הרנינו גוים עמו, שעתידים אומות העולם להיות מקלסים לפני ישראל, שנאמר הרנינו גוים עמו, ומניין שאף שמים וארץ, שנאמר רנו שמים כי עשה ה' הריעו תחתיות ארץ, ומניין אף הרים וגבעות, שנאמר ההרים יפצחו לפניכם רינה וכל עצי השדה ימחאו כף, ומנין אף אבות ואימהות, שנאמר ירונו יושבי סלע ומראש הרים יצווחו... אמרת גדולה שירה שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר, ויש בה לעתיד לבא, ויש בה לעולם הבא. (שם שלג)
פרקי דרבי אליעזר
...רבי פנחס אומר, מי הבאר עתידין לעלות מתחת מפתן הבית ונובעין ומפרין ויוצאין ונעשין לי"ב נחלים נגד י"ב שבטים, שנאמר (יחזקאל מ"ז) וישיבני אל פתח הבית והנה מים יוצאין מתחת מפתן הבית וגו' הימנית מנגד למזבח, ג' כלפי הדרום לעבור בהם עד השוקים, וג' כלפי המערב לעבור בהם עד הברכים, שנאמר (שם) בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף ויעבירני במים מים ברכים, וג' כלפי הצפון לעבור בהם עד מתנים, שנאמר (שם) וימד אלף ויעבירני מי מתנים, וג' כלפי המזרח לעבור בהם עד צואר, שנאמר (שם) וימד אלף באמה ויעבירני במים מי אפסים, שהצואר אפס לגוף. ומתגאין למעלה מהנחל עד שלא יכול אדם לעבור כי גאו המים מי שחו, ומהן נמשכים וירדו אל הערבה, שנאמר (שם) וירדו על הערבה. וכל שדה וכרם שאינן עושין פירות, משקין אותם באותם המים והם עושין פירות, שנאמר והיה כל נפש חיה אשר ישרוץ, ונכנסין אל ים המלח ומכסין אותו, שנאמר ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה, והיו מזדווגין כל מין דגים אל הים הגדול, שנאמר (שם) למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד, והם נמתקים ועולין בנחל עד ירושלים, ושם הם נאחזין במכמרותיהם, שנאמר (שם) ועמדו והיה עמדו עליו דויגים, יעמדו כתיב, מעין גדי ועד עין עגלים משטוח לחרמים, ושם היו נצמחין על שפת הנחל כל מין עץ אילן עושה פרי למינו, שנאמר (שם) ועל הנחל יעלה על שפתו, וכל חדש וחדש יהיו מבכרין פריותיהן, שנאמר (שם) לחדשיו יבכר, אלו נאכלין ואלו עולין, שנאמר (שם) מימיו מן המקדש המה יוצאים, והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה, וכל אדם שהוא חולה רוחץ באותן המים ומתרפא, שנאמר אל כל אשר יבא שם נחלים, וכל אדם שיש בו מכה לוקח מעליהן ומתרפא, שנאמר (שם) והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה, והיה פריו למאכל, אמר רבי יוחנן לתרופה מצוצין עליה ושרף מזונה. (פרק נא)
מדרש רבה: אמר רבי יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגין של צדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה, זוכה לראותה לעולם הבא, כיצד הם נשחטים, בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו, ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו, וחכמים אומרים זו שחיטה כשרה היא, ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין ולעולם שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשנים מפני שהן חונקין, אמר רבי אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא. אמר רבי ברכיה בשם רבי יצחק אריסטון עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה, זוכה לראותו לעולם הבא... (ויקרא יג ג)
דבר אחר עורי צפון וגו', לעתיד לבא עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים בגן עדן, ואין צריכין לא בפלסמון ולא ראשי בשמים, אלא רוח צפון ורוח דרום מכבדות וזוחלות כל בוסמני גן עדן ונותנים ריחם, הדא הוא דכתיב (שיר ד') הפיחי גני, זה כיבוד הגן, יזלו בשמיו, זה זילוף. יבא דודי לגנו, אומרים ישראל לפני הקב"ה, וכי יש בעל הבית שיעשה סעודה לאורחים ולא יהיה מיסב עמהם, יש חתן עושה סעודה למקוראים ולא ישב עמהם, אם רצונך יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, אמר להם הקב"ה, הריני עושה כשם שאתם מבקשים, באותה שעה הקב"ה בא לגן עדן, הדא הוא דכתיב (שם ה') באתי לגני אחותי כלה וגו'... (במדבר יג ג)
אותיות דרבי עקיבא: כ"ף זה כף שכינה שהוא מכה זו על גבי זו בשמחה רבה בסעודתן של צדיקים לעולם הבא, ועומד ומרקד לפניהם בסעודה, ועל אותה שעה אמר ישעיה ה' רמה ידך וגו', מהו רמה ידך מלמד שעתיד ישעיה לומר לפני הקב"ה בסעודתן של צדיקים שבגן עדן, בשעה שהקב"ה עומד ומרקד לפני הצדיקים, רבון של העולם, רמה ידך בל יבאו רשעים ויראו בטובתן של צדיקים. משיב הקב"ה ואומר, ישעיה בני, יבאו רשעים ויראו בטובתן ובשמחתן וילבשו בושה ויעטו כלימה... (כ, וראה שם עוד)
מדרשים: לעתיד לבא מגלה הקב"ה טעמי תורה לישראל, מפני מה איסור שתי אחיות, מפני מה בשר בחלב, מפני מה בשר חזיר, מפני מה כלאים. לאחר שמגלה להם טעמי תורה אומר להם לצדיקים הכנסו לגן עדן ואכלו סעודה המתוקנת לכם ושתו יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. אמרו לפניו רבונו של עולם כלום יש סעודה שאין בעלה שרוי בתוכה... מיד אומר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם עשה עמנו טובה ושב אתנו, באותה שעה שומע הקב"ה לדוד... ושותין בשלשה כוסות מיין עסיס, שנאמר אשקך מיין הרקח מעסיס רמוני... ומוזגין להם כוס של ברכה, וכוס של ברכה הוי מאתים ועשרים ואחד לוג... רוי"ה בגימטריא הכי הוי... (גן עדן וגיהנם)
ילקוט שמעוני
מה הקב"ה עושה, מביא בהמות ולויתן, והם עושים מלחמה זה עם זה... מה הקב"ה עושה, נוטל עורו של לויתן ועושה סוכה לצדיקים, דכתיב התמלא בשכות עורו, ובצלצל דגים ראשו, רבי נחמן ורבי הונא ורבי לוי בר שלום, אחד מהם אומר מקיש בצלצלו, ואומר כל מי שעשה מצוות יבא ויטול שכרו ויאכל מראשו, וטעמו כטעם ראש של דג שבים טבריא, וחברו אומר מקיש בצלצלו ואומר כל מי שעשה מצות רגליות יבא ויאכל מראשו, וטועמו כטעם הדג שבים הגדול. מיד הם באים וכרים עליו, שנאמר יכרו עליו חברים, שחבר עצמו במצוות. דבר אחר יכרו עליו חברים, חבורות, יש בעלי מקרא, יש בעלי משנה, יש בעלי גמרא, יש בעלי אגדה, ויש בעלי מצוות יש בעלי מעשים טובים, כל חבורה וחבורה באה ונוטלת חלקה, ושמא תאמר יש ביניהם מריבה, תלמוד לומר יחצוהו בין כנענים, אל תהי קורא בין אלא כבין כנענים, אלו הפרגמטוטין... כך לעתיד לבא אין ביניהם מריבה, אלא כל אחד ואחד מן הצדיקים יבא ויטול שכרו לפי מעשיו. (איוב פרק מ, תתקכז)
...ושלשה כלפי מזרח לעבור בהם עד הצואר, שהצואר אפס לגוף, שנאמר במים מי אפסים, ויורדים לנחל קדרון ומתגאין למעלה למעלה נחל אשר לא יוכל אדם לעבור, שנאמר כי גאו המים מי שחו. ומהם נמשכים ויורדים על ערבות יריחו, שנאמר וירדו אל הערבה, וכל שדה וכרם שאינה עושה פירות, משקה אותם והם עושים, שנאמר כי באו שמה המים האלה. נכנסין לים והם מוציאים אותם, שנאמר ובאו הימה וגו', ונרפאו המים, וכל אדם שהוא חולה או מוכה שחין רוחץ מן המים ומתרפא, שנאמר ועלהו לתרופה. וימד אלף אמה ויעבירני מי מתנים, מכאן שמותר לעבור על מתנים, מכאן ואילך עד אשר לא יעבור, יכול יעבור בשוחי, תלמוד לומר כי גאו המים מי שחו, מהו מי שחו, שייטא, יכול יעבירנו בבורני קטנה, תלמוד לומר וצי אדיר לא יעברנו... (יחזקאל פרק מז, שפג)