מלחמת גוג ומגוג

מלחמת גוג ומגוג, היא מלחמה שתתרחש באחרית הימים, בה גוג, מלכה של מגוג ילחם יחד עם אומות העולם בבני ישראל על ארץ הקודש והעיר ירושלים, במלחמה זו יהרגו רבים מבני ישראל, אך לבסוף ה' יכניע את צבאו של גוג, ובכך יתגלה שמו בעולם.

גדולי ישראל כתבו, כי מלחמת גוג ומגוג לא תתקיים עוד, הן מפני התארכות הגלות וייסוריה, והן כי במאורעות ה'שואה' כבר התקיימה נבואה זו. [יש להוסיף מקור]

מקור מלחמה זו

הנבואות בפרטות על מלחמת גוג ומגוג, נאמרו על ידי הנביאים יחזקאל, זכריה, ירמיה, דניאל ויואל, וביארו המפרשים שאף דוד המלך בתהילים הזכיר מלחמה זו.

אמנם הוזכרה מלחמה זו עוד קודם לכן: בספרי הובא שמשה רבינו התנבא עליה במדבר. בתרגום יונתן בן עוזיאל הביא שהקב"ה הראה למשה קודם מותו את מלחמת גוג ומגוג וכן הובא בילקוט שמעוני.

ובגמרא מובא שאלדד ומידד התנבאו על גוג ומגוג כשהיו בני ישראל במדבר. ובמדרש רבה הובא, שכבר יעקב אבינו נתנבא עליה.

זמנה

במדרש רבה הובא, כי מלחמת גוג ומגוג תהיה עוד לפני ביאת המשיח, וכן משמע בגמרא. אך ממקומות אחרים בגמראנראה, כי קודם יבוא המשיח ורק לאחר מכן תהיה מלחמת גוג ומגוג, וכן הביא הרמב"ם. ויש מחלקים, כי אמנם המלחמה תחל עוד לפני בוא המשיח אך לא תסתיים אלא לאחר ביאתו. ויש שכתבו שזמנה אינו ידוע. ובזוהר הובא שמלחמה זו תראה אף בגרמי השמים על ידי כוכב שיראה ברקיע.

מיהו גוג ומהי מגוג?

בנביא נאמר "גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותובל", וביארו המפרשים, שגוג הוא שם המלך המולך על מגוג. ומלך זה יקבץ אליו אומות נוספות למלחמה על בני ישראל כולל כל שבעים האומות.

ויש שכתבו שגוג הוא ארמילוס הרשע, שעל ידו יהרג משיח בן יוסף, ומשיח בן דוד מנצחו.

ומגוג היא האומה אשר גוג מולך עליה. ובגמרא מבואר כי מגוג זו קנדיא, ויש עוד דעות רבות בזה, ובתרגום יונתן הובא שיבואו אף מ'לברניא' ומ'ארץ איטליא'. ואברבנאל כתב, כי הוא מארץ המוסתרת בצל הרים.

למעשה, כתבו המפרשים, כי ישכח שם גוג ומגוג עד שלא ידעו מי היא, ורק בעת המלחמה יוודע שהוא המלך גוג שנתבאו עליו. כי הסגיר אותם אלכסנדר מלך יוון בסוף צפון, ולא יצאו משם עוד.

מטרת המלחמה

יש שכתבו שמטרת מלחמה זו, כי שידעו כל הגויים את הקב"ה, ויכירו בו. ויש שכתבו שהוא נקמת ה' לגויים שהרעו לישראל. ויש שכתבו שהוא להכיר ולהבחין בין בני ישראל לגרי השקר שהסתפחו אליהם, וכן להיפרע מהפושעים והמורדים, שלא יראו בטובה, וכן זיכוך הרשעים.

הזוהר כותב שעיקר עניין מלחמה זו – מלחמה רוחנית בין כוחות הרשע לקב"ה, והיא נקמת ה' ברשעים, על ידי מלך המשיח.

ומהר"ל מפראג ביאר, שהוא מצד האחדות שמגיעה עם מלך המשיח, וגוג ומגוג הם התוספת והריבוי, ולכך יתנגדו למלכות ה' בביאת המשיח.

ומבואר בחסידות, שעניין מלחמה זו הוא כי דווקא שהרע עומד בגלוי אפשר לנצחו בשלימות ובמהירות.

אופן המלחמה

במלחמת גוג ומגוג, יגיע גוג מלך מגוג, ועימו מלכים רבים ועמים רבים מכל קצווי תבל, ויעלו על ארץ הקודש ועל עיר הקודש ירושלים כדי להלחם עם עם ישראל ולהשמידו. לעמים אלו יצטרפו מלכים רבים שכבר הרעו לישראל, שהקב"ה יחזירם לחיים, ויילחמו בישראל.

וסך הנלחמים נגד ישראל יהיה מאתיים ושלשים אלף פחות אחד, כמניין מחנה סנחריב.

גוג ילחם עם ישראל ויעלה על ירושלים שלשה פעמים, אך רק בפעם השלישית יצליח להכניע את העיר ולכבשה.

בזוהר הובא כל סדר המלחמה באריכות, ומכל מקום נראה כי מלחמת גוג ומגוג תמשך זמן רב.

הגמרא משווה את מלחמת גוג ומגוג לעבד שמורד ברבו, ולזמן רע.

נצחון המלחמה

על מלך המשיח נאמר "וברוח שפתיו ימית רשע", וביאר התרגום, באמרי פיו ובחלל שפתיו ימית את ארמילוס הרשע, שהוא גוג.

מדברי הנביאים ומפירושם, נראה כי ה' ילחם באומות העולם במופתים וניסים גלויים כנאמר:

"ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתן". וברד זה יהיה חזק אף יורד מזה שירד במצריים בעשרת המכות, וישרפו כולם, וה' אף יכרות את שריהם שלמעלה.

מרוב מהומה ילחמו איש באחיו: "וזאת תהיה המגפה אשר יגף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים... תהיה מהומת ה' רבה בהם, והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו", ונאמר, "חרב איש באחיו תהיה".

וימותו על ההרים, ועוף השמים יאכל את בשרם "על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך, לעיט ציפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה". וילקו בצרעת.

וקבורת הרוגי המלחמה תארך שבעה חודשים "וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ, שבעה חדשים". וגוג עצמו יקבר אחר שיהרג.

ובזוהר הובא, שעתיד ה' להחיות את כל המלכים שהצרו לישראל ולירושלים ולהפרע מהם בגלוי ליד ירושלים. ויש מקומות בהם הובא כי אף כל ישראל יהרגו במלחמה זו, ויחיו מיד לאחר מכן.

והגויים שישארו ממלחמה זו, יעבדו את ישראל. ואברבנאל פירש עניין מלחמה זו על מלחמת הנוצרים בישמעאלים.

ניצולי המלחמה

אמרו חז"ל: "אמר הקב"ה לישראל על הר סיני, אם זכיתם להצפין ולקבל תורתי ולעשותה, אני מציל אתכם משלש פורעניות, ממלחמת גוג ומגוג, מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם", וכן אמרו שהמקיים ג' סעודות בשבת ניצול מדינה של גיהנם. וכן מובא גבי שמירת השבת בכללה.

בעבודת האדם בזמן הגלות

הרבי מבאר כי מלחמת גוג ומגוג בעבודת האדם - ענינה הוא המלחמה עם שבעת המדות הרעות, כפי שכל אחת מעשר (שבעים אומות), כלומר בכל הפרטים שבמידה רעה זו.

הרבי אף מדגיש, כי ענין זה הוא בכחו של כאו"א מישראל, ואדרבה, על ידי זה שכל אחד ישראל פועל ענין זה בעצמו - הנה "על ידי זה, פועל גם את נצחון המלחמה בכל שבעים האומות במלחמת גוג ומגוג כפשוטה".

עוד מבאר הרבי, כי זהו הטעם שהודיעו לנו אודות מלחמת גוג ומגוג שתהיב עם כל האומות יחד ושאר פרטי עניני המלחמה כו' - כדי שנדע מהי העבודה המוטלת עלינו וע"י נצחון המלחמה בעבודה הרוחנית נפעל גם נצחון המלחמה כפשוטה, בגאולה העתידה והשלימה (ככל עניני הגאולה שתלויים "במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות").