שינויים

</ref> כותב כי לעתיד לבוא יתפללו שמונה-עשרה בקול רם. ומבאר דברים אלו, שדווקא בזמן הגלות, שמלכות מקבל מז"א, מתפללים שמו"ע בלחש. אבל לעתיד לבוא, כשתתגלה מעלת המלכות, ותהיה 'אשת חיל עטרת בעלה', יתפללו שמו"ע בקול רם.

</ref> כותב כי לעתיד לבוא יתפללו שמונה-עשרה בקול רם. ומבאר דברים אלו, שדווקא בזמן הגלות, שמלכות מקבל מז"א, מתפללים שמו"ע בלחש. אבל לעתיד לבוא, כשתתגלה מעלת המלכות, ותהיה 'אשת חיל עטרת בעלה', יתפללו שמו"ע בקול רם.

'''הרבי''' <ref>התוועדויות תשמ"ו, ח"ב ע' 269 "יש להתעכב על דבר חידוש בתו"א סוף פרשת ויגש בסיום הדרוש מבאר את הטעם לשינוי הלשון בברכה אחרונה דנישואין מהרה ה' אלקינו ישמע בערי יהודה כו' בא"י משמח חתן עם הכלה ולא כמ"ש בברכה שלפנ"ז משמח חתן וכלה שמשמח חתן וכלה קאי על זמן הזה שהכלה היא המלכות מקבלת האור ע"י החתן ז"א משא"כ בנוגע לזמן דלעתיד לבוא מהרה ה' אלקינו ישמע כו" שאז תתעלה המלכות למעלה מז"א נאמר משמח חתן עם הכלה שע"י הכלה הוא משמח את החתן מפני שאשת חיל עטרת בעלה וממשיך שוהו גם הענין דקול כלה כי עתה בגלות נאמר נאלמתי דומי' הכלה שותקת אבל לעתיד כשתתעלה מעלה מעלה אז תהי' ג"כ משפעת ונק' קול כלה ומסיים וכמו"כ יובן ענין שמונה עשרה צלותא בחשאי הוא רק בזמן הזה שהנוק' היא בחי' מקבל ולא משפיע אבל לעתיד כשתתעלה להיות בבחי' משפיע כמו הדכר עצמו או יהי' שמו"ע בקול רם וכאן רואים דבר חידוש שלא שמים לב אודותיו שלעתיד לבוא תהי' תפלת שמו"ע בקול רם ויש לעיין ולחפש היכן הוא מקור הדברים לחידוש זה בודאי שדבריו של אדמו"ר הזקן עצמו הם מקור כו' אבל אעפ"כ לא מסתבר שזהו חידוש של אדמו"ר הזקן וכנראה יש מקור לדבר גם בספרים שלפנ"ז ויש לומר מעין מקור לדבר מדברי הזהר פרשת ויגש (שנתבארו גם בהערות אאמו"ר) "קול ברמה נשמע, ברמה, מאי ברמה דא הוא עלמא עלאה, עלמא דאתי", וענין זה בא בהמשך להמבואר לפנ"ז (בזהר שם) בעניין התפלה "לא איצטריך לי' לבר נש למשמע קלי' בצלותי' אלא לצלאה בלחש", וכהמשך לזה מובן הענין "דקול ברמה נשמע" (תפלתה של רחל שמבכה על בני"') בקול רם דוקא, ומכיון ש"ברמה" קאי על "עלמא דאתי" לעתיד לבוא, מוכח, שלעתיד לבוא תהי' תפלת שמו"ע (שבזמן הזה היא בלחש צלותא בחשאי) - ברמה בקול רם דוקא.</ref>  

'''הרבי'''<ref>  

מביא דברים אלו, ואף מוסיף מקור לדברי אדמו"ר הזקן מדברי הזוהר <ref>(ויגש, רי, א) על 'עלמא דאתי'. וראה גם לקו"ש חל"ה פ' ויגש א סעיף ו. והערה 40* שם.</ref>

התוועדויות תשמ"ו, ח"ב ע' 269 "יש להתעכב על דבר חידוש בתו"א סוף פרשת ויגש בסיום הדרוש מבאר את הטעם לשינוי הלשון בברכה אחרונה דנישואין מהרה ה' אלקינו ישמע בערי יהודה כו' בא"י משמח חתן עם הכלה ולא כמ"ש בברכה שלפנ"ז משמח חתן וכלה שמשמח חתן וכלה קאי על זמן הזה שהכלה היא המלכות מקבלת האור ע"י החתן ז"א משא"כ בנוגע לזמן דלעתיד לבוא מהרה ה' אלקינו ישמע כו" שאז תתעלה המלכות למעלה מז"א נאמר משמח חתן עם הכלה שע"י הכלה הוא משמח את החתן מפני שאשת חיל עטרת בעלה וממשיך שוהו גם הענין דקול כלה כי עתה בגלות נאמר נאלמתי דומי' הכלה שותקת אבל לעתיד כשתתעלה מעלה מעלה אז תהי' ג"כ משפעת ונק' קול כלה ומסיים וכמו"כ יובן ענין שמונה עשרה צלותא בחשאי הוא רק בזמן הזה שהנוק' היא בחי' מקבל ולא משפיע אבל לעתיד כשתתעלה להיות בבחי' משפיע כמו הדכר עצמו או יהי' שמו"ע בקול רם וכאן רואים דבר חידוש שלא שמים לב אודותיו שלעתיד לבוא תהי' תפלת שמו"ע בקול רם ויש לעיין ולחפש היכן הוא מקור הדברים לחידוש זה בודאי שדבריו של אדמו"ר הזקן עצמו הם מקור כו' אבל אעפ"כ לא מסתבר שזהו חידוש של אדמו"ר הזקן וכנראה יש מקור לדבר גם בספרים שלפנ"ז ויש לומר מעין מקור לדבר מדברי הזהר פרשת ויגש (שנתבארו גם בהערות אאמו"ר) "קול ברמה נשמע, ברמה, מאי ברמה דא הוא עלמא עלאה, עלמא דאתי", וענין זה בא בהמשך להמבואר לפנ"ז (בזהר שם) בעניין התפלה "לא איצטריך לי' לבר נש למשמע קלי' בצלותי' אלא לצלאה בלחש", וכהמשך לזה מובן הענין "דקול ברמה נשמע" (תפלתה של רחל שמבכה על בני"') בקול רם דוקא, ומכיון ש"ברמה" קאי על "עלמא דאתי" לעתיד לבוא, מוכח, שלעתיד לבוא תהי' תפלת שמו"ע (שבזמן הזה היא בלחש צלותא בחשאי) - ברמה בקול רם דוקא.</ref>  

בו מבואר 'שהפסוק "קול ברמה נשמע" מדבר על העולם הבא, כהמשך לביאור עניין התפילה בלחש ומובן שעניין התפילה בקול רם (קול ברמה), שייך לגאולה דווקא.

מביא דברים אלו, ואף מוסיף מקור לדברי אדמו"ר הזקן מדברי הזוהר<ref> (ויגש, רי, א) על 'עלמא דאתי'. וראה גם לקו"ש חל"ה פ' ויגש א סעיף ו. והערה 40* שם.</ref> בו מבואר 'שהפסוק "קול ברמה נשמע" מדבר על העולם הבא, כהמשך לביאור עניין התפילה בלחש ומובן שעניין התפילה בקול רם (קול ברמה), שייך לגאולה דווקא.

ובתוספת ביאור מסביר הרבי<ref>

ובתוספת ביאור מסביר הרבי<ref>