שינויים

במקומות נוספים במדרשים מובאים דברים אלו, ובדומה לכך<ref>מדרש תהלים (בובר) מזמור נו "עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך. אמר ר' פנחס בשם ר' לוי ור' יוחנן בשם ר' מנחם גלילאה כל התפלות בטלות לעתיד לבא, והודייה אינה בטלה לעולם, וכל הקרבנות בטלות לעתיד לבא, והתודה אינה בטלה לעולם, והוא שכתוב ותעמדנה שתי (תודות בית ה') [התודות בבית האלהים] , תודת התפלה ותודת הקרבן. כי הצלת נפשי ממות. שלא אמות ביד שאול. הלא רגלי מדחי. שלא אתחייב בעצתו של אחיתופל. להתהלך לפני (ה') [אלהים] באור החיים. בארץ ישראל. [דבר אחר] באור החיים. באור הגדול שבגן עדן.

במקומות נוספים במדרשים מובאים דברים אלו, ובדומה לכך<ref>מדרש תהלים (בובר) מזמור נו "עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך. אמר ר' פנחס בשם ר' לוי ור' יוחנן בשם ר' מנחם גלילאה כל התפלות בטלות לעתיד לבא, והודייה אינה בטלה לעולם, וכל הקרבנות בטלות לעתיד לבא, והתודה אינה בטלה לעולם, והוא שכתוב ותעמדנה שתי (תודות בית ה') [התודות בבית האלהים] , תודת התפלה ותודת הקרבן. כי הצלת נפשי ממות. שלא אמות ביד שאול. הלא רגלי מדחי. שלא אתחייב בעצתו של אחיתופל. להתהלך לפני (ה') [אלהים] באור החיים. בארץ ישראל. [דבר אחר] באור החיים. באור הגדול שבגן עדן.

מדרש תהלים (בובר) מזמור ק. באו שעריו בתודה חצרותיו בתהלה, הודו לו ברכו שמו. ר' פנחס (בש"ר לוי) [ור' לוי] ור' יוחנן [בשם ר' מנחם] דמן גליא אמר כל (התפלות) [הקרבנות] בטילות לעתיד לבא, וקרבן תודה אינו בטל, [כל התפלות בטילות והודיות תודה אינה בטלה], שנאמר אשלם תודות לך (תהלים נו יג), תודות כנגד התפלה וכנגד הקרבן, וכן הוא אומר קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות [כי טוב ה' כי לעולם חסדו מביאים תודה בית ה', הודו את ה'] הרי תפלות הודיה, מביאים תודה בית ה', הרי קרבן תודה. הודו לו ברכו שמו. הרי תפלת הודיה, מה כתיב בתריה כי טוב ה' לעולם חסדו.

''דברים אלו הובאו להלכה''<ref> כאן אין הכוונה שכל התפילות יתבטלו, אלא שהקרבנות והשיר שאומרים בעת הבאת הקרבן יתבטלו, כחציו השני של המדרש. ב"י, או"ח, סימן נא ד"ה כתוב "כתוב בספר א"ח שמזמור לתודה מצווה למשוך אותו בנגינה ולנגן כדאמרינן כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה". ובאורחות חיים שם (הלכות מאה ברכות ע' יג) "ובמקומות שאומרים מזמור לתודה כתב הרב נתן שמצוה למשוך אותו בנגינה ולנגן, כדאמרי' כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה". וכן מובא בכלבו (סימ דן - פסוקים וברוך שאמר) "ובמזמור לתודה מצוה למשוך בנגינה ולנגן משום דאמרינן במדרש כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה".<br />וראה גם ב"י סי' רפ"א כאן קיצר מפני שסמך על מ"ש סי' נא . . וא"כ דעת רבינו כיון דליכא חששא דאתי למיטעי וניתקנה משום דארז"ל כל השירות עתיודת ליבטל חוץ ממזמור לתודה, ע"כ א"צ למנעו. ובב"ח או"ח סי' רפא "וא"כ דעת רבינו כיון שליכא חששא דמדאתי למיטעי וניתקנה משום דארז"ל כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה".

</ref> לעניין ההלכה שיש לומר 'מזמור לתודה' בניגון, כיון שאינו מתבטל לעתיד לבא, בשונה משאר השירות שמתבטלות. ו<strong>כן נפסק בשלחן ערוך</strong><ref>, סימן נא סעיף ט "מזמור לתודה יש לאמרו בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה". וראה בלבוש (לבוש התכלת, הל' ברכות סימן נא סעי' ז): ואח"כ אומרים מזמור לתודה ויש לאומרו בנגינה מפני שהוא שיר נאה ומשובח שהיו אומרין אותו על כל קרבני תודה שהיו מקריבים לתת שבח ותודה לאלוקים על כל הטובות שגמלנו, לפיכך אמרו רז"ל כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה כי חסדיו וטובותיו לא יפסקו לעולם כמו שנאמר 'כי לעולם חסדו'".

 

</ref>.

 

</ref> </strong>לעניין ההלכה שיש לומר 'מזמור לתודה' בניגון, כיון שאינו מתבטל לעתיד לבא, בשונה משאר השירות שמתבטלות. ו<strong>כן נפסק בשלחן ערוך</strong><ref>, סימן נא סעיף ט "מזמור לתודה יש לאמרו בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה". וראה בלבוש (לבוש התכלת, הל' ברכות סימן נא סעי' ז): ואח"כ אומרים מזמור לתודה ויש לאומרו בנגינה מפני שהוא שיר נאה ומשובח שהיו אומרין אותו על כל קרבני תודה שהיו מקריבים לתת שבח ותודה לאלוקים על כל הטובות שגמלנו, לפיכך אמרו רז"ל כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה כי חסדיו וטובותיו לא יפסקו לעולם כמו שנאמר 'כי לעולם חסדו'".

ובשלחן ערוך אדמוה"ז (סי' נא, סעי' א) "ויש מקומות שנוהגין להוסיף וכו' מזמור לתודה לפי שכל השירות עתידין להיבטל חוץ ממזמור לתודה, ולכן יש למשוך אותה בנגינה".

ובשלחן ערוך אדמוה"ז (סי' נא, סעי' א) "ויש מקומות שנוהגין להוסיף וכו' מזמור לתודה לפי שכל השירות עתידין להיבטל חוץ ממזמור לתודה, ולכן יש למשוך אותה בנגינה".

</ref>).

</ref>).

<strong>הרד"ק</strong><ref>לשון הרד"ק שם (תהילים ק, ד) "באו שעריו בתודה. בהודאה שהודו לו חסדו ובדרש (שוחר טוב שם) רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא כל התפילות בטלות לעתיד לבא וההודיה אינה בטלה כל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא וקרבן תודה אינו בטל, רצה לומר כי התפילות בטלות שלא יצטרכו לשאול צרכי העולם הזה, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים אין להם אלא שבח והדאה לאל, וכן לא יהיו חוטאים שיצטרכו לקרבן חטאת ואשם, הודו לו, כי לעולם חסדו, כל ימי העולם יהיה חסדו עימנו וכן אמונתו היא ההבטחה שהבטיחנו בטובה לעתיד תהיה קיימת, עד דור ודור כלומר לכל הדורות לעולם".

<strong>הרד"ק</strong><ref>לשון הרד"ק שם (תהילים ק, ד) "באו שעריו בתודה. בהודאה שהודו לו חסדו ובדרש (שוחר טוב שם) רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא כל התפילות בטלות לעתיד לבא וההודיה אינה בטלה כל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא וקרבן תודה אינו בטל, רצה לומר כי התפילות בטלות שלא יצטרכו לשאול צרכי העולם הזה, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים אין להם אלא שבח והדאה לאל, וכן לא יהיו חוטאים שיצטרכו לקרבן חטאת ואשם, הודו לו, כי לעולם חסדו, כל ימי העולם יהיה חסדו עימנו וכן אמונתו היא ההבטחה שהבטיחנו בטובה לעתיד תהיה קיימת, עד דור ודור כלומר לכל הדורות לעולם".

וראה גם בפירוש הרד"ק (תהלים עב, כ) "כלו תפילות דוד בן ישי. אם על שלמה כבר פירשנו בתחילת המזמור טעמו, ואם על מלך המשיח, פירש אאז"ל כן, כאשר ישתלמו נחמות אלה אז כלו תפילות דוד בן ישי. ולא אמר כלו זמירות או הודאות אך תפילות. כלומר, כלו תפילות דוד מענייני כפרה והצלה כי כאשר ישתלם הכל שיצאו ישראל מהגלות ויהיו בארצם וימלך מלך המשיח בן דוד עליהם, לא יהיו צריכין לא כפרה ולא הצלה ולא הצלחה כי הכל יהיה להם, ואז כלו תפילות דוד בן ישי".

וראה גם בפירוש הרד"ק (תהלים עב, כ) "כלו תפילות דוד בן ישי. אם על שלמה כבר פירשנו בתחילת המזמור טעמו, ואם על מלך המשיח, פירש אאז"ל כן, כאשר ישתלמו נחמות אלה אז כלו תפילות דוד בן ישי. ולא אמר כלו זמירות או הודאות אך תפילות. כלומר, כלו תפילות דוד מענייני כפרה והצלה כי כאשר ישתלם הכל שיצאו ישראל מהגלות ויהיו בארצם וימלך מלך המשיח בן דוד עליהם, לא יהיו צריכין לא כפרה ולא הצלה ולא הצלחה כי הכל יהיה להם, ואז כלו תפילות דוד בן ישי".<br />

והאבודרהם הביא דבריו (אבודרהם, שער שני – תיקון התפילות ועניניהם) "ופירש החכם רבי דוד קמחי שרצה לומר באמרו כי התפילות בטלות שלא יצטרכו לשאול צרכי העולם הזה, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים ואין להם אלא לתת שבח והודאה לשם יתברך, וכן לא יהיו חוטאים לעתיד לבא, ולכן לא יצטרכו לקרבן חטאת ואשם כי אם קרבן תודה שאינו בא על חטא, וזהו שאמר במדרש ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב שלא ישוב לטבעו וליצר הרע עד לימות המשיח".

והאבודרהם הביא דבריו (אבודרהם, שער שני – תיקון התפילות ועניניהם) "ופירש החכם רבי דוד קמחי שרצה לומר באמרו כי התפילות בטלות שלא יצטרכו לשאול צרכי העולם הזה, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים ואין להם אלא לתת שבח והודאה לשם יתברך, וכן לא יהיו חוטאים לעתיד לבא, ולכן לא יצטרכו לקרבן חטאת ואשם כי אם קרבן תודה שאינו בא על חטא, וזהו שאמר במדרש ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב שלא ישוב לטבעו וליצר הרע עד לימות המשיח".

</ref> ביאר טעם ביטול התפילות לעתיד, לפי שבזמן הגאולה העתידה לא יצטרכו לבקש את צרכי העולם הזה, כי הטובה תהיה מושפעת הרבה, ולא יהיה צורך אלא לתת שבח והודאה לה'. כלומר, התפילות שיהיו לעתיד לבוא, עניינם הודאה בלבד לה'.

</ref> ביאר טעם ביטול התפילות לעתיד, לפי שבזמן הגאולה העתידה לא יצטרכו לבקש את צרכי העולם הזה, כי הטובה תהיה מושפעת הרבה, ולא יהיה צורך אלא לתת שבח והודאה לה'. כלומר, התפילות שיהיו לעתיד לבוא, עניינם הודאה בלבד לה'.

<strong>על פי חסידות, </strong>מבאר אדמו"ר הצמח-צדק,<ref>בספר הליקוטים, (כ-ל) ע' תרעד "ארז"ל ברות פ' צו פ"ט לע"ל כל הקרבנות בטלים וקרבן תודה אינו בטל, כל התפילות בטילות ההודאה אינה בטלה הד"ד קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות כו' זהו הודאה ומביאין תודה עכ"ל. והיינו כי תפילה וקרבנות עניין א' הם לברר נה"ב כי תפילה במקום תמידים תקנום כו' והם הכל תיקום המל' שם ב"ן בגימט' בהמה להעלותה באצליות כו' ונק' חיי שעה ולעת"ל שיהיה עליית המל' ויהיה יחו"ת כמו יחו"ע שיהיה בי"ע כמו אצי' כו' לכן א"צ לתפילה ובפע"ח ש"א פ"ז אתיא [איתא] שאפי' בזמן ביהמ"ק לא היו צריכין כ"כ לתפילה כו' ע"ש. אך הודאה שהיא מגעת לבחי' ע"י שהוא א"ס ממש לכך אינה בטילה אף לע"ל כו'. ומ"מ י"ל ג"כ פי' בטלים אין ר"ל שיבטלו לגמרי אלא ע"ד ביטול זיו השמש בשמש כמ"ש בת"א בד"ה יביואו לבוש מל' בפי' הנביאים והכתובים עתידין להבטל ע"ש.</ref> כי עניין התפילה בכלל הוא בירור נפש הבהמית (תיקון המלכות, להעלותה באצילות), אך לעתיד לבוא, כשתברר הנפש הבהמית (תיקון והעלאת המלכות) לא יצטרכו לתפילה. אך ההודאה מגעת עד בחינת אין-סוף, ולכן ללא תתבטל לעתיד לבוא.

<strong>על פי חסידות, </strong>מבאר אדמו"ר הצמח-צדק,<ref>בספר הליקוטים, (כ-ל) ע' תרעד "ארז"ל ברות פ' צו פ"ט לע"ל כל הקרבנות בטלים וקרבן תודה אינו בטל, כל התפילות בטילות ההודאה אינה בטלה הד"ד קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות כו' זהו הודאה ומביאין תודה עכ"ל. והיינו כי תפילה וקרבנות עניין א' הם לברר נה"ב כי תפילה במקום תמידים תקנום כו' והם הכל תיקום המל' שם ב"ן בגימט' בהמה להעלותה באצליות כו' ונק' חיי שעה ולעת"ל שיהיה עליית המל' ויהיה יחו"ת כמו יחו"ע שיהיה בי"ע כמו אצי' כו' לכן א"צ לתפילה ובפע"ח ש"א פ"ז אתיא [איתא] שאפי' בזמן ביהמ"ק לא היו צריכין כ"כ לתפילה כו' ע"ש. אך הודאה שהיא מגעת לבחי' ע"י שהוא א"ס ממש לכך אינה בטילה אף לע"ל כו'. ומ"מ י"ל ג"כ פי' בטלים אין ר"ל שיבטלו לגמרי אלא ע"ד ביטול זיו השמש בשמש כמ"ש בת"א בד"ה יביואו לבוש מל' בפי' הנביאים והכתובים עתידין להבטל ע"ש.</ref> כי עניין התפילה בכלל הוא בירור נפש הבהמית (תיקון המלכות, להעלותה באצילות), אך לעתיד לבוא, כשתברר הנפש הבהמית (תיקון והעלאת המלכות) לא יצטרכו לתפילה. אך ההודאה מגעת עד בחינת אין-סוף, ולכן ללא תתבטל לעתיד לבוא.

== שינוי נוסח התפילה ==

== שינוי נוסח התפילה ==