שורה 90: |
שורה 90: |
| כיום אומרים את תפילת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש, על פי דברי הגמרא {{חסר מקור}}. | | כיום אומרים את תפילת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש, על פי דברי הגמרא {{חסר מקור}}. |
| | | |
− | בזוהר <ref>תרומה, דף קלד, א " . . כמה דאת אמר (זכריה יד) יהיה יי' אחד ושמו אחד, אחד לעילא בשית סטרין דכתיב (דברים ו) שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד, הא שית תיבין לקבל שית סטרין, אחד לתתא בשית סטרין, (הדא הוא דכתיב) בשכמל''ו הא שית סטרין אחרנין בשית תיבין, יי' אחד לעילא ושמו אחד לתתא, ואי תימא הא כתיב אחד לעילא ולתתא לא כתיב אחד, ועד הוא אחד בחלופי אתוון, אתוון דדכורא לא מתחלפי, אתוון דנוקבא מתחלפי דהא שבחא דדכורא על נוקבא, ובגין דלא תשלוט עין הרע אנן מחלפי אתוון דלא אמרינן אחד באתגלייא, ובזמנא דאתי דיתעבר עין הרע מעלמא ולא תשלוט (בהדה) כדין יתקרי אחד באתגלייא, בגין דהשתא דההוא סטרא אחרא אתדבק בהדה לאו איהי אחד אלא דאנן מיחדין לה בלחישו ברזא דאתוון אחרנין ואמרי ועד, אבל בזמנא דאתי דיתפרש ההוא סטרא מינה ויתעבר מעלמא כדין יתקרי אחד ודאי דלא יהא בהדה שותפו ודביקו אחרא. | + | בזוהר <ref>תרומה, דף קלד, א " . . כמה דאת אמר (זכריה יד) יהיה יי' אחד ושמו אחד, אחד לעילא בשית סטרין דכתיב (דברים ו) שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד, הא שית תיבין לקבל שית סטרין, אחד לתתא בשית סטרין, (הדא הוא דכתיב) בשכמל"ו הא שית סטרין אחרנין בשית תיבין, יי' אחד לעילא ושמו אחד לתתא, ואי תימא הא כתיב אחד לעילא ולתתא לא כתיב אחד, ועד הוא אחד בחלופי אתוון, אתוון דדכורא לא מתחלפי, אתוון דנוקבא מתחלפי דהא שבחא דדכורא על נוקבא, ובגין דלא תשלוט עין הרע אנן מחלפי אתוון דלא אמרינן אחד באתגלייא, ובזמנא דאתי דיתעבר עין הרע מעלמא ולא תשלוט (בהדה) כדין יתקרי אחד באתגלייא, בגין דהשתא דההוא סטרא אחרא אתדבק בהדה לאו איהי אחד אלא דאנן מיחדין לה בלחישו ברזא דאתוון אחרנין ואמרי ועד, אבל בזמנא דאתי דיתפרש ההוא סטרא מינה ויתעבר מעלמא כדין יתקרי אחד ודאי דלא יהא בהדה שותפו ודביקו אחרא. |
| + | |
| כמה דאת אמר (זכריה יד) ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד באתגליא בהדי' ולא בלחישו ולא ברזא, ועל דא אנן מיחדין לה מההוא סטרא אחרא כמאן דזמין לאחרא למיהוי סהיד דיליה, בגין דדא איהו סהיד דילן וסטרא אחרא לאו איהו סהדא לגבן, וכדין איהי אתפרישת מההוא סטרא, כיון דאתת אנן מעלין לה לחופה לגבי בעלה מלכא עלאה בכל רעותא וכוונא דלבא ועל דא איהו אחד, בשעתא דאיהי אתת בעולימתהא ובעאת לאתפרשא מסטרא אחרא לא אתת אלא כמאן דאזדמנת למחמי ביקרא דמלכא ולא יתיר והכי מכריזי דיזדמנון למחמי ביקרא דמלכא, כמה דאת אמר (שיר ג) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, פוקו למחמי ביקרא דמלכא כדין סטרא אחרא לא ניחא ליה למחמי ואתפרש מינה, כיון דאתת, כל אינון שמשהא עיילין לה לחופה בהדי מלכא עלאה בלחישו ברזא, דאלמלא לאו הכי לא יתפרש מינה ההוא סטרא אחרא ויתערב חדוותא, | | כמה דאת אמר (זכריה יד) ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד באתגליא בהדי' ולא בלחישו ולא ברזא, ועל דא אנן מיחדין לה מההוא סטרא אחרא כמאן דזמין לאחרא למיהוי סהיד דיליה, בגין דדא איהו סהיד דילן וסטרא אחרא לאו איהו סהדא לגבן, וכדין איהי אתפרישת מההוא סטרא, כיון דאתת אנן מעלין לה לחופה לגבי בעלה מלכא עלאה בכל רעותא וכוונא דלבא ועל דא איהו אחד, בשעתא דאיהי אתת בעולימתהא ובעאת לאתפרשא מסטרא אחרא לא אתת אלא כמאן דאזדמנת למחמי ביקרא דמלכא ולא יתיר והכי מכריזי דיזדמנון למחמי ביקרא דמלכא, כמה דאת אמר (שיר ג) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, פוקו למחמי ביקרא דמלכא כדין סטרא אחרא לא ניחא ליה למחמי ואתפרש מינה, כיון דאתת, כל אינון שמשהא עיילין לה לחופה בהדי מלכא עלאה בלחישו ברזא, דאלמלא לאו הכי לא יתפרש מינה ההוא סטרא אחרא ויתערב חדוותא, |
− | </ref> נאמר כי 'ברוך שם כבוד מלכותו', הוא סוד "ה' אחד ושמו אחד", אך כיום נאמר זה בלחש ובסוד, ורק לעתיד יתגלה הדבר בגלוי.
| + | |
| אבל בזמנא דאתי דיתפרש מינה ההיא סטרא אחרא כדין ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד, כיון דעאלת לחופה ואיהי בהדי מלכא עלאה כדין אנן מתערי חדוה דימינא ושמאלא כמה דאת אמר (דברים ו) ואהבת את יי' אלהיך בכל לבבך וגו', והיה אם שמוע וגו' בלא דחילו כלל דהא סטרא אחרא לא יתקרב תמן ולית ליה רשו, כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי מלכא לחדוה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא בגין דלא ישתכח ברגלי (בר נש דגלי) צעדהא רמז דסטרא בישא ולא יתדבק בהדה ולא ישתכחון בבני רמז פסול כלל, והכי אמר יעקב לבנוי שמא חס ושלום אירע פסול (בזרעי או) בערסי כדין אינון אמרו כמה דלית בלבך אלא אחד כך וכו' לית לן דביקו בסטרא אחרא כלל דהא פרישא הוה מערסך ואנן ביחודא לגבי מלכא עלאה ולית לן דביקו כלל בסטרא אחרא דהא בפרישו מסטרא אחרא (נ''א הוינן ברעו) הוה רעותא ומחשבתא דילן, כיון דידע דסטרא אחרא לא אתדבק תמן כלל כדין עאלת אתתא לגבי בעלה בלחישו ברזא דיחודא דשית סטרין, פתח ואמר בשכמל''ו דהא איהי ברזא דאחד בעולימתהא בלא ערבובא כלל ולא שותפו דסטרא אחרא, | | אבל בזמנא דאתי דיתפרש מינה ההיא סטרא אחרא כדין ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד, כיון דעאלת לחופה ואיהי בהדי מלכא עלאה כדין אנן מתערי חדוה דימינא ושמאלא כמה דאת אמר (דברים ו) ואהבת את יי' אלהיך בכל לבבך וגו', והיה אם שמוע וגו' בלא דחילו כלל דהא סטרא אחרא לא יתקרב תמן ולית ליה רשו, כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי מלכא לחדוה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא בגין דלא ישתכח ברגלי (בר נש דגלי) צעדהא רמז דסטרא בישא ולא יתדבק בהדה ולא ישתכחון בבני רמז פסול כלל, והכי אמר יעקב לבנוי שמא חס ושלום אירע פסול (בזרעי או) בערסי כדין אינון אמרו כמה דלית בלבך אלא אחד כך וכו' לית לן דביקו בסטרא אחרא כלל דהא פרישא הוה מערסך ואנן ביחודא לגבי מלכא עלאה ולית לן דביקו כלל בסטרא אחרא דהא בפרישו מסטרא אחרא (נ''א הוינן ברעו) הוה רעותא ומחשבתא דילן, כיון דידע דסטרא אחרא לא אתדבק תמן כלל כדין עאלת אתתא לגבי בעלה בלחישו ברזא דיחודא דשית סטרין, פתח ואמר בשכמל''ו דהא איהי ברזא דאחד בעולימתהא בלא ערבובא כלל ולא שותפו דסטרא אחרא, |
| | | |
שורה 98: |
שורה 99: |
| וכמה דאינון אתייחדו רזא דעלמא עלאה באחד ורזא דעלמא תתאה באחד, אוף הכי אנן צריכין ליחדא עלמא עלאה באחד וליחדא עלמא תתאה ברזא דאחד, דא בשית סטרין ודא בשית סטרין, ובגין כך שית תיבין הכא ברזא דשית סטרין ושית תיבין הכא ברזא דשית סטרין (זכריה יד) יי' אחד ושמו אחד". | | וכמה דאינון אתייחדו רזא דעלמא עלאה באחד ורזא דעלמא תתאה באחד, אוף הכי אנן צריכין ליחדא עלמא עלאה באחד וליחדא עלמא תתאה ברזא דאחד, דא בשית סטרין ודא בשית סטרין, ובגין כך שית תיבין הכא ברזא דשית סטרין ושית תיבין הכא ברזא דשית סטרין (זכריה יד) יי' אחד ושמו אחד". |
| | | |
− | ובספר עוללות אפריים ביאר, שהוא על דרך מה שאומרים 'ברוך שם' בקול רם ביום הכיפורים, שכן הלשון 'לעולם ועד' מורה על הדבקות התמידית בה', ובימי החול כשהאדם דבק בגופו ועסקיו אינו יכול לומר זאת, כי אם בלחש. אך ביום כיפור, כשהאדם זך ורוחני יותר, יכול לאמרו בקול רם. וכן בגאולה העתידה, כשיתבטל יצר הרע". | + | </ref> נאמר כי 'ברוך שם כבוד מלכותו', הוא סוד "ה' אחד ושמו אחד", אך כיום נאמר זה בלחש ובסוד, ורק לעתיד יתגלה הדבר בגלוי. |
| + | |
| + | ובספר עוללות אפריים<ref> |
| + | |
| + | לאבי בעל התויו"ט, ח"ב מאמר רנז "ומטעם זה תקנו לומר ביום זה בקול רם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ובכל ימות השנה צריכים אנו לאומרו בחשאי כי בנוסח ברכה זו יראה שאינו שייך כי אם לנמצאים הרוחניים שכל עסק שלהם בעבודת השי"ת, כי אז היה בשכמל"ו ולשום עולם ועד יורה על דבר שאין לו הפסק ושינוי כי אם בכל עת ובכל שעה יהיה ברוך ה' בפיהם ואחרי שאי אפשר לאדם שיתמיד על כוונה זו בהיותו עוסק בצרכי הגוף באכילה ושתיה וזולתם שיהיה כל מחשבתו לשמים ושלא יפנה דעתו כלל אפי' רגע אחת מעובדת הש"י, א"כ לשקר יאמרו לעולם ועד, כי אין צדיק בארץ שלא יחטא רגע אחת . . לכך תקנו לאמרו בחשאי שלא יהיה נתפש על דבריו כי ישמעו דבריו ויראו שמוצא שפתיו שמא לא ישמור אבל כשיאמר בחשאי, אין כאן בית מיחוש . . אך ביום קדוש זה שכולם צמים ומתענין ויושבים בטלים מכל עסק גופני עד אשר אפילו סמאל הוא העד שאנו דומים למלאכי השרת ביום זה ראוי לאמרו בקול רם. כי ביום זה ברול ה' בכל פעולותינו וכן לעתיד שיתבטל היצה"ר מן העולם נאמר הרי בכל קולך אמרי לערי ציון הנה אלוקיכם, ר"ל תמיד אלקיכם עמכם לא ימיש . . ". |
| + | |
| + | </ref> ביאר, שהוא על דרך מה שאומרים 'ברוך שם' בקול רם ביום הכיפורים, שכן הלשון 'לעולם ועד' מורה על הדבקות התמידית בה', ובימי החול כשהאדם דבק בגופו ועסקיו אינו יכול לומר זאת, כי אם בלחש. אך ביום כיפור, כשהאדם זך ורוחני יותר, יכול לאמרו בקול רם. וכן בגאולה העתידה, כשיתבטל יצר הרע". |
| + | |
| + | ובספר חידושי אבר"ח <ref> |
| + | |
| + | לרבי אברהם אביש ריינהלד, תלמיד תלמידו של החת"ס, דורשים, דרוש מב " וז"ש משל לבת מלך שישראל נקראין בת מלך שהריחה ציקי' קדירה שמשה קיבל מן המלאכים שבח זה כדאיתא במד"ר מגף ואתחנן וז"ש בפיוט א' דסכות ביוצר אור תוקפים ברוך ולוחשים ע"ש שדברי מפרש דוחק ועל פי מד"ר הנ"ל תוקפים ע"ד תקפו כהן שישראל תקפו שבח זה מן המלאכים ולכן לוהטים שלא יתקנאו בנו וכמ"ש במד"ר שם משל לאחד שגנב תכשיט מבית המלך ונתן לאשתו ואמר לה שלא תתקשט בה בפרהסי' ע"כ ועי' מג"א תרי"ט סק"ח ועי' יע"ד ח"א סוף דרוש ט"ו ועז"א לא נאמר יש צער שהוא שבח גדול ונורא להגן עלינו בגלות כנ"ל נאמר יש גנאי שמלאכים יקטרגו עלינו לגודל שבחו לכן אומרין בחשאי ויעקב כשהי' עם בניו ביחודא שלים שקבלו מלכותו יתברך בשלימות לא הי' לו פחד מן המלאכים מה שאינו כן משה צוה לכוללת ישראל שאינם תמיד בשלימות מתירא לאמר ברוך שם כבוד לכן אנן אומרי בחשאי וביום הכפורים שאנו כמלאכים ויש שלום בינינו אומרין בקול רם וכן לעתיד במהרה בימינו אמן |
| + | |
| + | </ref> ביאר שהוא מפני שתפילה זו גנב משה מהמלאכים, ואנו יראים מהם ולא אומרים בקול רם. אך ביום כיפור אנו דומים למלאכים, ויכולים לאמרה בקול רם, וכן לעתיד לבוא. |
| + | |
| + | ובסידור מהרי"ד <ref> |
| + | |
| + | תרע"ג, ברדיטשוב "אשת חיל מי ימצא, כי לעתיד יהיה עליית המלכות נקבה תסובב גבר כי מלמטמל"ע הוא בחי' אור חוזר ונעשית מלכות כתב ויסוד חכמה כו' והנה חיל גימ' ב"פ כ"ד כמ"ש ושמתי כדכד שמשותיך שהוא כ"ד אתוון דברוך שם כבוד כו' ואומרים בשחרית וערבית שהם ב"פ כ"ד. כי עכשיו אומרים ברוך שם בחשאי שהוא בחי' הסתר והעלם ואנכי הסתר אסתיר פני, אבל ביוהכ"פ בנעילה אומרים בקול רם שאז עלית המל' בכתר וכן לעתיד תהיה עליית המל' ותהיה גילוי המלוכה כמ"ש והיה ה' למלך על כל הארץ שזהו אשת חיל בחי' מל' דאצי' שהיא ב"פ כ"ד ושמתי כדכד שתתעלה למעלה מאוד שהוא למעלה מהשגה והחכמה כמ"ש והחכמה מאין תמצא. שזהו מי ימצא שהמציאה היא מבחי' אין גם י"ל מי ימצא כמ"ש מי ברא אלה מי חבבחי' שאינו מושג בהשגה שהוא גימ' נו"ן שערי בינה והתגלות עתיקא בבינה מ"י ימצא. |
| + | |
| + | </ref> ביאר, שהוא כיון שהמלכות תתעלה בכתר, בחינת "אשת חיל עטרת בעלה", ו"נקבה תסובב גבר" <ref>בדומה להסבר אדמוה"ז בטעם תפילת שמונה-עשרה בקול רם. ואכ"מ.</ref>. |
| + | |
| + | ומבאר הרבי <ref> |
| + | |
| + | תורת מנחם תשט"ו, חלק א ע' 154 "והיינו שקיום כל המצוות גם הסוג דמשפטים שהם המצוות המובנות ע"פ שכל יהי' בדרך קבלת עול עול מצוות והיסוד לזה הוא קבלת עול מלכות שמים שזהו"ע פסוק ראשון דק"ש שחיובו מן התורה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד והרי הפירוש דאחד הוא כפי שמביא הב"ח ש"כתב הסמ"ק צריך לכוין באל"ף שהוא אחד ובחי"ת שהוא יחיד בז' רקיעים ובארץ הרי ח' והדלי"ת רמו לד' רוחות", ובלשון הגמרא אמליכתי' למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים אמליכתי" דייקא שענינו של מלך הוא שתהא אימתו עליך" שקיום כל פקודותיו צריך להיות לא מצד הבנה והשגה אלא בדרך קבלת עול דוקא. |
| + | ועי"ז שקורין את שמע בערבין מתקנים את הליליא שלא יהי' בו ענין של זיבה ואפילו לא ענין של נדה ובכלל לא יהי' בו ענינים שאינם שייכים לקדושה. |
| + | ועד שזוכים לקיום היעוד לילה כיום יאיר. |
| | | |
− | ובספר חידושי אבר"ח ביאר שהוא מפני שתפילה זו גנב משה מהמלאכים, ואנו יראים מהם ולא אומרים בקול רם. אך ביום כיפור אנו דומים למלאכים, ויכולים לאמרה בקול רם, וכן לעתיד לבוא.
| + | ואז יהי' גם הענין דברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד - שאומרים לאחרי הפסוק שמע ישראל גו' ה' אחד בגילוי לעין כל שלכן לא יאמרוהו בלחש כבזמן הזה מפני שעדיין אין זה בגלוי כל זמן שלא נתקיים היעוד את רוח הטומאה אעביר מן הארץ אלא בקול רם. |
| | | |
− | ובסידור מהרי"ד ביאר, שהוא כיון שהמלכות תתעלה בכתר, בחינת "אשת חיל עטרת בעלה", ו"נקבה תסובב גבר" .
| + | ומעין זה ביוהכ"פ שבו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם שכן ביוהכ"פ ישנו מעין הענין דלילה כיום יאיר שלכן נוהגים בכמה מקומות שלא לישן בליל יוהכ"פ כן תהי' לנו במהרה בימינו בביאת משיחנו שיאמרו בקול רם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כיון שידע כל פעול כי אתה פעלתו, ואהפוך אל עמים גו' לעבדו שכם אחד", ויהי' בגלוי הענין דה' אחד ושמו אחד" |
| | | |
− | ומבאר הרבי שעניין זה מגיע מצד הביטול וקבלת עול מלכות שמים "עול מצוות", דלעתיד, שיהיה בשלמות מצד קיום היעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ". ואז יהיה 'לילה כיום יאיר', ויוכלו לאמר ברוך שם בקול רם.
| + | </ref> שעניין זה מגיע מצד הביטול וקבלת עול מלכות שמים "עול מצוות", דלעתיד, שיהיה בשלמות מצד קיום היעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ". ואז יהיה 'לילה כיום יאיר', ויוכלו לאמר ברוך שם בקול רם. |
| | | |
| == השינויים בתפילה לעתיד לבא – כולם קשורים זה בזה == | | == השינויים בתפילה לעתיד לבא – כולם קשורים זה בזה == |