שורה 994: |
שורה 994: |
| (ה) אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים: פ | | (ה) אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים: פ |
| | | |
| + | ==מיכה== |
| + | |
| + | ===פרק ד === |
| + | |
| + | (א) והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים: |
| + | (ב) והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם: |
| + | (ג) ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה: |
| + | (ד) וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי ה' צבאות דבר: |
| + | (ה) כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד: פ |
| + | |
| + | (ו) ביום ההוא נאם ה' אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי: |
| + | (ז) ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך ה' עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם: פ |
| + | |
| + | (ח) ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם: |
| + | |
| + | (ט) עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה: |
| + | (י) חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך ה' מכף איביך: |
| + | |
| + | (יא) ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו: |
| + | (יב) והמה לא ידעו מחשבות ה' ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה: |
| + | (יג) קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי לה' בצעם וחילם לאדון כל הארץ: |
| + | (יד) עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל: ס |
| + | |
| + | ===פרק ה=== |
| + | |
| + | (א) ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם: |
| + | (ב) לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל: |
| + | (ג) ועמד ורעה בעז ה' בגאון שם ה' אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ: |
| + | (ד) והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם: |
| + | (ה) ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו: ס |
| + | |
| + | (ו) והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם: |
| + | (ז) והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל: |
| + | (ח) תרם ידך על צריך וכל איביך יכרתו: פ |
| + | |
| + | (ט) והיה ביום ההוא נאם ה' והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך: |
| + | (י) והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך: |
| + | (יא) והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך: |
| + | (יב) והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך: |
| + | (יג) ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך: |
| + | (יד) ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו: ס |
| | | |
| ==זכריה== | | ==זכריה== |
שורה 1,141: |
שורה 1,182: |
| (טו) ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלהיך: | | (טו) ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר ה' אלהיך: |
| | | |
− | ==מיכה==
| |
− |
| |
− | ===פרק ד ===
| |
− |
| |
− | (א) והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים:
| |
− | (ב) והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם:
| |
− | (ג) ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה:
| |
− | (ד) וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי ה' צבאות דבר:
| |
− | (ה) כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלהינו לעולם ועד: פ
| |
− |
| |
− | (ו) ביום ההוא נאם ה' אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי:
| |
− | (ז) ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך ה' עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם: פ
| |
− |
| |
− | (ח) ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם:
| |
− |
| |
− | (ט) עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה:
| |
− | (י) חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך ה' מכף איביך:
| |
− |
| |
− | (יא) ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו:
| |
− | (יב) והמה לא ידעו מחשבות ה' ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה:
| |
− | (יג) קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי לה' בצעם וחילם לאדון כל הארץ:
| |
− | (יד) עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל: ס
| |
| | | |
| ==איכה== | | ==איכה== |
שורה 1,172: |
שורה 1,191: |
| (כב) תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך: פ | | (כב) תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך: פ |
| | | |
− | ==מיכה==
| |
− | ===פרק ה===
| |
− |
| |
− | (א) ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם:
| |
− | (ב) לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל:
| |
− | (ג) ועמד ורעה בעז ה' בגאון שם ה' אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ:
| |
− | (ד) והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם:
| |
− | (ה) ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו: ס
| |
− |
| |
− | (ו) והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת ה' כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם:
| |
− | (ז) והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל:
| |
− | (ח) תרם ידך על צריך וכל איביך יכרתו: פ
| |
| | | |
− | (ט) והיה ביום ההוא נאם ה' והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך:
| |
− | (י) והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך:
| |
− | (יא) והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך:
| |
− | (יב) והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך:
| |
− | (יג) ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך:
| |
− | (יד) ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו: ס
| |
| | | |
| ==צפניה== | | ==צפניה== |