שינויים

עוד י"ל שהכוונה הוא דלעת"ל '''ישתנה המציאות של גיד הנשה''' שלא יהי' מקומו על הכף, או שלא יהי' עגול ככף, וכמבואר בחולין (צב,ב) דגיד הנשה נוהג בבהמה ובחיה ולא בעוף משום דכתיב (בראשית לב,לג) "גיד הנשה אשר על כף הירך" דהיינו שהבשר שסביב הירך עגול ככף, והוא בבהמה ובחיה אך לא בעוף ששם הבשר סביב העצם הוא רחב עיי"ש, וע"ד שכתב באור החיים לגבי חזיר שישתנה סימניו.

עוד י"ל שהכוונה הוא דלעת"ל '''ישתנה המציאות של גיד הנשה''' שלא יהי' מקומו על הכף, או שלא יהי' עגול ככף, וכמבואר בחולין (צב,ב) דגיד הנשה נוהג בבהמה ובחיה ולא בעוף משום דכתיב (בראשית לב,לג) "גיד הנשה אשר על כף הירך" דהיינו שהבשר שסביב הירך עגול ככף, והוא בבהמה ובחיה אך לא בעוף ששם הבשר סביב העצם הוא רחב עיי"ש, וע"ד שכתב באור החיים לגבי חזיר שישתנה סימניו.

== בשר בחלב ודם נדה לעת"ל ==

== בשר בחלב ודם נדה לעת"ל ==

ובלקוטי שיחות חכ"ט עמ' 128 הביא מ"ש בבחיי (משפטים כג,יט) ש"באותו הזמן (לעתיד לבוא) .. יהי' איסור בשר בחלב בטל" וכתב שם דע"פ המבואר לעיל בהשיחה יש לבאר זה דהא דבשר בחלב נעשה מציאות חדשה הרי זה רק בנוגע להגשם והחומר, אבל בנוגע למציאותם הפנימית נשאר כאו"א במציאותו הוא, ורק בעוה"ז שנראה רק הגשם והחומר של הדבר גשמי נעשה למציאות חדשה ולכן ה"ז אסור, משא"כ לעת"ל כאשר יהי' ונגלה כבוד ה' (ישעי' מ,ה) ויהי' נראה מציאותו האמיתי של כל דבר, במילא יראו שכאו"א לא נתבטלו ממציאותם, ולכן יהי' מותר עיי"ש.{{הערה|ובמ"ש שם בהשיחה בהערה 65 וז"ל: ולכאורה עפ"ז צ"ל שגם כלאי בגדים יהי' מותר לעת"ל וצ"ע עכ"ל, כדאי להעיר דבשו"ת בית יצחק חיו"ד ח"ב סו"ס קנ"ד פי' דזה גופא הוא כוונת הגמ' בנדה (סא,ב) דמצוות בטלות לעת"ל דאיירי אודות איסור כלאים כי לא יתכן לומר שמצוות יבטלו ח"ו לעת"ל, ורב יוסף לא קאמר רק בכלאים שהטעם הוא להכיר הסידור הנאה בטבע הבריאה שכל אחד גדל למינהו, ואינה במקרה רק שיש בורא עולם, כמו שאמרו חז"ל (חולין ס,א) בשעה שאמר הקב"ה למינהו וכו' מיד כאו"א יצא למינו, פתח שר העולם ואמר (תהלים קד,לא) יהי כבוד ה' לעולם וגו', ועל כן נצטוינו (ויקרא יט,יט) לא תזרע כלאים גם לא תלבש כלאים רק כמו שגדל, כדי להכיר בלבוש סידור הבריאה, ואולם לעתיד שיקוים (ישעי' ל,כ) והי' עיניך רואות את מוריך, (שם יא,ט) ומלאה הארץ דיעה, לא יהי' איסור כלאים עכ"ד, אלא דבהשיחה איירי רק בנוגע לכלאי {{הערה|בגדים}} שכאו"א נשאר במציאותו, משא"כ כלאי בהמה וקרקע שנעשה מציאות חדשה ודאי לא יתבטל ולא כהבית יצחק, גם פירושו דמצוות בטלות קאי רק על איסור כלאים בלבד, הנה מכל הראשונים וכו' משמע דקאי על כל המצוות, וראה בזה בהפתיחה בחלק א'.}}

ובלקוטי שיחות חכ"ט עמ' 128 הביא מ"ש בבחיי (משפטים כג,יט) ש"באותו הזמן (לעתיד לבוא) .. יהי' איסור בשר בחלב בטל" וכתב שם דע"פ המבואר לעיל בהשיחה יש לבאר זה דהא דבשר בחלב נעשה מציאות חדשה הרי זה רק בנוגע להגשם והחומר, אבל בנוגע למציאותם הפנימית נשאר כאו"א במציאותו הוא, ורק בעוה"ז שנראה רק הגשם והחומר של הדבר גשמי נעשה למציאות חדשה ולכן ה"ז אסור, משא"כ לעת"ל כאשר יהי' ונגלה כבוד ה' (ישעי' מ,ה) ויהי' נראה מציאותו האמיתי של כל דבר, במילא יראו שכאו"א לא נתבטלו ממציאותם, ולכן יהי' מותר עיי"ש.{{הערה|ובמ"ש שם בהשיחה בהערה 65 וז"ל: ולכאורה עפ"ז צ"ל שגם כלאי בגדים יהי' מותר לעת"ל וצ"ע עכ"ל, כדאי להעיר דבשו"ת בית יצחק חיו"ד ח"ב סו"ס קנ"ד פי' דזה גופא הוא כוונת הגמ' בנדה (סא,ב) דמצוות בטלות לעת"ל דאיירי אודות איסור כלאים כי לא יתכן לומר שמצוות יבטלו ח"ו לעת"ל, ורב יוסף לא קאמר רק בכלאים שהטעם הוא להכיר הסידור הנאה בטבע הבריאה שכל אחד גדל למינהו, ואינה במקרה רק שיש בורא עולם, כמו שאמרו חז"ל (חולין ס,א) בשעה שאמר הקב"ה למינהו וכו' מיד כאו"א יצא למינו, פתח שר העולם ואמר (תהלים קד,לא) יהי כבוד ה' לעולם וגו', ועל כן נצטוינו (ויקרא יט,יט) לא תזרע כלאים גם לא תלבש כלאים רק כמו שגדל, כדי להכיר בלבוש סידור הבריאה, ואולם לעתיד שיקוים (ישעי' ל,כ) והי' עיניך רואות את מוריך, (שם יא,ט) ומלאה הארץ דיעה, לא יהי' איסור כלאים עכ"ד, אלא דבהשיחה איירי רק בנוגע לכלאי '''בגדים''' שכאו"א נשאר במציאותו, משא"כ כלאי בהמה וקרקע שנעשה מציאות חדשה ודאי לא יתבטל ולא כהבית יצחק, גם פירושו דמצוות בטלות קאי רק על איסור כלאים בלבד, הנה מכל הראשונים וכו' משמע דקאי על כל המצוות, וראה בזה בהפתיחה בחלק א'.}}

ועי' גם במדרש שוחר טוב (תהילים מזמור קמו, מובא גם בילקוט ראובני פ' שמיני עמ' 34 ד"ה 'המתיר'): "מהו מתיר אסורים (תהלים קמו,ז) – אין איסור גדול מן הנדה שהאשה רואה דם ואסרה הקב"ה לבעלה, ולעת"ל הוא מתירה", עיי"ש, ונתבאר בלקוטי שיחות חי"ד (ואתחנן ב - סעי' ז) דדם נדה נגרם ע"י חטא עה"ד, שירדה זוהמא בבני אדם (וראה גם לקוטי שיחות ח"ג עמ' 983). ובהערה 59 ביאר, שעפי"ז יומתק מרז"ל (מדרש תהלים קמו,ד) דלעת"ל מתיר איסור נדה: כי לעת"ל יתברר העולם מהטומאה של חטא עה"ד, וכל פרטי הטבע יהיו טהורים. ועיי"ש (בלקוטי שיחות חי"ד) גם בעמ' 260 במכתב (נדפסה גם באגרות קודש ח"ג עמ' קנג), וכן נת' בארוכה ברשימות חוברת יב עמ' 31, דלעת"ל גם אם תראה דם - אין על זה דין נדה.{{הערה|וכ"כ ברשימות חוברת מט עמ' 13, וראה גם בס' 'הדרנים על הש"ס' ח"ב עמ' תעח הערה 65, וראה גם ברשימות חוברת צב, ועי' גם בשיחת י"ט כסלו תשכ"ג סעי' מז (תורת מנחם – התוועדויות חל"ה [תשכ"ג ח"א] עמ' 293 - 294), ו[[ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן נ׃ איסור נדה ויולדת לע״ל|בחלק א' סי' נ׳]].}}  

ועי' גם במדרש שוחר טוב (תהילים מזמור קמו, מובא גם בילקוט ראובני פ' שמיני עמ' 34 ד"ה 'המתיר'): "מהו מתיר אסורים (תהלים קמו,ז) – אין איסור גדול מן הנדה שהאשה רואה דם ואסרה הקב"ה לבעלה, ולעת"ל הוא מתירה", עיי"ש, ונתבאר בלקוטי שיחות חי"ד (ואתחנן ב - סעי' ז) דדם נדה נגרם ע"י חטא עה"ד, שירדה זוהמא בבני אדם (וראה גם לקוטי שיחות ח"ג עמ' 983). ובהערה 59 ביאר, שעפי"ז יומתק מרז"ל (מדרש תהלים קמו,ד) דלעת"ל מתיר איסור נדה: כי לעת"ל יתברר העולם מהטומאה של חטא עה"ד, וכל פרטי הטבע יהיו טהורים. ועיי"ש (בלקוטי שיחות חי"ד) גם בעמ' 260 במכתב (נדפסה גם באגרות קודש ח"ג עמ' קנג), וכן נת' בארוכה ברשימות חוברת יב עמ' 31, דלעת"ל גם אם תראה דם - אין על זה דין נדה.{{הערה|וכ"כ ברשימות חוברת מט עמ' 13, וראה גם בס' 'הדרנים על הש"ס' ח"ב עמ' תעח הערה 65, וראה גם ברשימות חוברת צב, ועי' גם בשיחת י"ט כסלו תשכ"ג סעי' מז (תורת מנחם – התוועדויות חל"ה [תשכ"ג ח"א] עמ' 293 - 294), ו[[ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן נ׃ איסור נדה ויולדת לע״ל|בחלק א' סי' נ׳]].}}