386
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ימות המשיח בהלכה חלק ב׳ - סימן לב׃ אם יקריבו תמיד של בין הערבים לעת"ל (הצגת מקור)
גרסה מ־01:01, ט"ז באדר א' ה'תשע"ט
, 01:01, ט"ז באדר א' ה'תשע"טיצירת דף עם התוכן "ביחזקאל (מו,יג) כתוב: "וכבש בן שנתו תמים תעשה עולה ליום לה' בבקר בבוקר תעשה אותו (יד) ומנחה ת..."
ביחזקאל (מו,יג) כתוב: "וכבש בן שנתו תמים תעשה עולה ליום לה' בבקר בבוקר תעשה אותו (יד) ומנחה תעשה עליו בבוקר בבוקר ששית האיפה ושמן שלישית ההין לרס את הסולת מנחה לה' חקות עולם תמיד (טו) (ועשו) [יעשו] את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבוקר בבוקר עולת תמיד" וכתב הרד"ק שם וז"ל: וכבש בן שנתו תמים - זהו קרבן התמיד שעושים בכל יום כמו שאמר בתורה את הכבש אחד תעשה בבקר (במדבר כח,ד) והמנחה אינה כמו שנזכר בתורה הנה יהיה בזה חדוש לעתיד, וקרבן הערב לא זכר '''נראה שלא יעשה לעתיד אלא עולת הבקר''', עכ"ל, יוצא מדבריו חידוש גדול דלעת"ל יקריבו רק תמיד של שחר ולא תמיד של בין הערביים.{{הערה|וראה בשו"ת באר משה ח"ח סי' יז ובס' לקוטי בתר לקוטי - אבות (ע' רכג) שהביאו כן בשם המהר"ל.}}
וראה בס' 'מדבר קדמות' להחיד"א מערכת ת' אות ג' וז"ל: לעת"ל לא יקריבו שני תמידין אלא תמיד אחד בבוקר, כ"כ רד"ק ביחזקאל סי' מ"ו בפסוק וכבש בן שנתו, וכתב הגאון החסיד בעל מעשה רקח (על משניות) שלכך קרא רבינו הקדוש המסכת "תמיד" בלשון יחיד, לרמוז לעתיד בבית ג' שלא יהי' כי אם תמיד אחד, כמ"ש הרד"ק עכ"ל, וראה גם בשו"ת 'שם משמעון' השלם ח"ב (ענינים שונים סי' ב' ד"ה ובאמת).
ובספרו 'חומת אנך' פ' פנחס אות ו' תירץ החיד"א עפי"ז דברי רש"י שם (כח,ד) שכתב: את הכבש אחד תעשה בבוקר פירש"י ז"ל דאע"ג דכתיב בפ' תצוה הו"א דהוא אזהרה לימי המילואים וכאן ציוה לדורות, והקשה ע"ז החזקוני (וכן הקשה הרמב"ן ועוד) הרי בפ' תצוה כתיב (כט,מב) "'''עולת תמיד לדורותיכם'''"? ותירץ דמיעוט דורות שנים ולא יותר, לכך צריך האי קרא דכתיב (במדבר כח,ב) "צו" דמשמע זירוז מיד ולדורות עכ"ד, ודבריו קשים דרש"י כתב דהוא אזהרה לימי המילואים משמע דוקא ימי המילואים ולא יותר? ואפשר לומר דבפ' תצוה כתיב "עולת תמיד לדורותיכם" והו"א דלדורות תסגי בעולת הבוקר כמו שיהי' לעת"ל כמ"ש הרד"ק ביחזקאל סי' מו - ואפשר דלהכי כתיב התם "עלת תמיד לדורותיכם" לרמוז דעולה אחד היא תמיד גם לעת"ל - א"כ הי' מקום לומר דשני כבשים הם רק בימי המילואים בלבד, להכי כתיב האי קרא דפ' פינחס דבעינן גם לדורות לב' תמידין עכ"ד, ולפי"ז מבואר היטב למה כתב בפ' תצוה "עולת תמיד" לשון יחיד, כיון דזה קאי על לעת"ל שאז יהי' רק קרבן תמיד אחד, וראה עוד ב'הדרש והעיון' ויקרא (מאמר ג).
ועי' גם ב'ספר הליקוטים' לבעל סדר הדורות (שיצא לאור לאחרונה מכת"י) ערך קרבנות (אות לח) שהביא מ"ש בס' 'ברכת שמואל' (ר"פ וארא) שכן איתא בילקוט ואתחנן,{{הערה|לא מצאתיו שם.}} וכתב שם בברכ"ש דכיון דתפלות נגד תמידין א"כ יבוטל ג"כ תפלת ערבית ולא יזכירו שם ק"ש וב' ברכות שלפניה ואחריה, והוסיף ע"ז בספר הליקוטים דאפ"ל דבזה פליגי, דמ"ד דסב"ל (ברכות כו,ב) דתפלות אבות תקנום סבירא ליה דלא יתבטל תפילות בין הערביים לעת"ל, ומ"ד נגד תמידין סב"ל שיבוטל לעת"ל התפלות דבין הערביים, וגם מטעם זה אפשר אמרו ערבית רשות מאחר שעתיד ליבטל עכ"ד עיי"ש עוד, ויש לדון בדבריו בנוגע לתפלת ערבית, ע"פ מ"ש בס' 'מחזיק ברכה' להחיד"א סי' מח (הובא בחלק א' סי' כט) ואכמ"ל.
== כמה טעמים בדברי הרד"ק ==
והגר"י אייבשיץ בס' 'אהבת יונתן' (סוף הפטרת פ' החודש) כתב כן מדיליה וז"ל: וכבש בן שנתו עולה לה' בבוקר, רבים מקשים למה לא נאמר גם תמיד של בין הערביים? ונראה דהנה תמיד של שחר מכפר על הרהורי הלב ותמיד של בין הערביים על טעותו בגירסא שלמד בלילה דלא איברא לילה אלא לגירסא, אך לעתיד יקויים מ"ש "והי' לעת ערב יהי' אור" (זכרי' יד,ז) ולא יוצרכו לתמיד של בין הערביים רק לתמיד של שחר לכפר על הציצם בשכינה שזה יהי' חטאם לעת"ל כנ"ל, עכ"ל.
ועי' בס' 'ברכת שמואל' פ' צו (לר' אהרן שמואל קאידינובר, פפא"מ תמ"ב) שכתב וז"ל: וזהו נראה לומר טעם נכון למ"ש הרד"ק ז"ל דלעתיד יבטל התמיד של בין הערביים ולכאורה הוא תמוה איך יתבטל ח"ו מצוה אחד מן התורה? אכן לפי מה שכתבתי א"ש דעת"ל יהי' ה' אחד ושמו אחד (שם,ט) ופריך בגמ' פסחים (נ,א) "אטו עד האידנא לאו אחד הוא? אמר רבי אחא בר חנינא: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה, על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא - כולו הטוב והמטיב". דלעת"ל יהי' הכל אחד ומברכין ביחד ברכה אחת ברכת הטוב והמטיב דיבוטל הרעה מן העולם, וא"כ כשיבוטל הרעה אז יומתק מדת הדין ויהי' ג"כ רחמים וטוב, וא"כ לפי זה יהי' סגיא בקרבן תמיד של שחרית לחוד שהוא נגד חסד - מדת אברהם, ולא נצטרך לתמיד של בין הערביים שהוא נגד מדת הדין עיי"ש.
וראה גם בס' נפש חיים להגר"ח פאלג'י (מערכת הק' אות כד) שהביא לבאר זה דקרבן השני תמידין הם כנגד חמה ולבנה שלא יאמרו ב' רשויות, ולעת"ל יהי' ה' אחד ושמו אחד ולא צריך לבטל טענת האומרים ב' רשויות.
ועי' גם בשו"ת 'שם משמעון' אבהע"ז סי' א' שהביא דברי הרד"ק וביאר דבריו מטעם אחר דתמיד של בין הערביים הוא כנגד אוה"ע, ולעת"ל שיתבטלו ויתפרדו כל פועלי און לגמרי, אין צורך כלל להך תמיד עיי"ש עוד בזה.
== קושיות המתורצים ע"פ הרד"ק ==
והנה יש מקשים למה אין אומרים לפני תפלת מנחה לפני אמירת פ' תמיד "יה"ר מלפניך וכו' ונקריב לפניך קרבן תמיד שיכפר בעדנו כו'" כמו שאומרים בבוקר לפני תפלת שחרית? ולפי הרד"ק י"ל דאף דעכשיו אמרינן פ' תמיד כנגד תמיד של בין הערביים שהיו מקריבים, אבל לעת"ל לא יקריבו קרבן תמיד של בין הערביים, לכן אין מבקשים אז שיבנה ביהמ"ק וכו' ונקריב לפניך קרבן תמיד, שו"ר שכן תירץ בס' 'יפה ללב' ח"ב (עמ' קכח) בההשמטות לסי' רל"ד.
ובס' 'טעם הצבי' (סו"פ תצוה) הביא דברי הרד"ק, ותירץ עפ"ז הא דלכאורה תמוה, דהרי מסכת תמיד באה לבאר כל דיני התמיד, וא"כ למה לא הזכיר בהמסכת גם הדינים של תמיד של בין הערביים? (כגון זמן הקרבתו, והדין דשני גזרי עצים דבין הערביים הם בשני כהנים דוקא, משא"כ בתמיד של שחר, וכן דיני הפייס ועוד, ורק הזכירו בדרך אגב בריש פ"ד ד"של שחר הי' נשחט על קרן צפונית מערבית ושל בה"ע על קרן מזרחית צפונית", כי שניהם נלמדין מלימוד אחד ממה דכתיב (במדבר כח,ג) "שנים ליום" ודרשינן כנגד היום כדאיתא בדף לא,ב).
ומתרץ התמיהה עפ"י דברי הרד"ק הנ"ל, ובהקדם מ"ש החת"ס שם לתרץ קושיית הבאר שבע שם שהקשה דבסוף המסכת (פ"ז משנה ג') איתא: "שחה לנסך והניף הסגן בסודרין והקיש בן ארזא בצלצל ודברו הלוים בשיר הגיעו לפרק תקעו והשתחוו העם על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה השתחויה '''זה הוא סדר התמיד לעבודת בית אלקינו יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן'''" ואח"כ במשנה ד' מתחיל לבאר: "השיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון היו אומרים לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה (תהלים כד) וכו'", ותמוה למה המתין התנא לבאר אודות השיר שהיו אומרים לאחר שסיים סדר התמיד, ולא הביא זה לעיל דהרי זה נוגע קודם בעת הקרבת הקרבן? (וראה חק נתן שם, ותפארת ישראל וליקוטים על המשניות ואור הישר שם ועוד בכ"מ), וכתב החת"ס לתרץ דלעת"ל יתבטלו שירים אלו וכמ"ש הב"י באו"ח סי' נ"א בשם האורחות חיים שכל השירות יבטלו חוץ ממזמור לתודה (תהלים ק), ולעת"ל יהיו מזמורים אחרים, וא"כ התנא שרצה לשנות בהמסכת סדר התמיד כמו שיהי' לעת"ל וכדסיים "יה"ר שיבנה במהרה בימינו" לא הביא סדר השיר לעיל, כיון שזה ישתנה לעת"ל, ורק אחר שסיים הסדר שיהי' גם לעת"ל, אז הזכיר השיר שהיו אומרים וכו' בלשון עבר, דשירים אלו אמרו בביהמ"ק שהי', ולעת"ל יהיו שירים אחרים, עכ"ד החת"ס, ולפי דרך זה מתרץ גם למה לא הזכיר התנא אודות תמיד של בין הערביים, כיון דמסכת זו שנה רק מה שיהי' לעת"ל, ולעת"ל לא יקריבו תמיד של בין הערביים (ורק שיר הלויים שינהג גם לעת"ל, אלא שתתחלף השירה, לכן הזכיר סדר השיר שהיו אומרים בביהמ"ק לבתר דסיים סדר התמיד וכו', אבל תמיד של בה"ע שלא תנהג כלל לא הזכירו כל עיקר) עיי"ש עוד ודפח"ח.{{הערה|ראה בכלי יקר פ' פנחס (כח,ד) שהקשה על מה שכתוב שם "את הכבש אחד תעשה בבקר וגו'" מדקאמר ואת הכבש השני היה לו לומר את הכבש "'''הראשון'''" ולמה כתוב "אחד"? עיי"ש, ולפי הרד"ק אולי אפ"ל כי לעת"ל לא יהי' תמיד של בין הערביים, וא"כ לא יהי' ראשון אלא אחד, וכ"כ בשו"ת באר משה ח"ח סי' יז, ובס' לקוטי בתר לקוטי (אבות) ע' רכג בשם מהר"ל מפראג עיי"ש.}}
== שקו"ט בהרד"ק ובגדר כפרת קרבן תמיד ==
אלא שצריך ביאור בזה, דהרי איתא בפסיקתא רבתי פרשה טו,כד, (ד"ה החודש הזה לכם) ובכ"מ: "א"ר יודן ברבי סימון מימיו לא היה לן אדם בירושלים ובידו עון, הא כיצד, תמיד של שחר היה מכפר על עבירות של לילה, תמיד של בין הערבים היה מכפר על עבירות שנעשו ביום וכו'" וכן הוא בבמדב"ר פכ"א,כא, (הובא ברשימות חוברת קעה) שע"י תמידין אין אדם לן וחטא בידו, ובזהר חדש (פ' וישב כט,ד) איתא: "תמיד הוה מכפר על חוביהון", וכ"כ באגרת התשובה פי"א: "תמיד של שחר הי' מכפר על עבירות הלילה ותמיד של בין הערביים על של יום וכן מדי יום ביום לעולם", (וראה תניא, לקוטי אמרים סו"פ כ"ה, שהי' מכפר על מצות עשה).
ובחלק א' סו"ס ל"א הובא מ"ש בויק"ר פכ"ז,יב, דלעת"ל כל הקרבנות בטלים חוץ מקרבן תודה, ובפי' המהרז"ו שם ביאר משום דלעת"ל לא יחטאו, אבל הקשה שם מקראי דיחזקאל פמ"ה ופמ"ו, דמפורש שם שיהיו קרבנות '''חטאות ואשמות''' עיי"ש, ובס' עבודה תמה שער ז' (סג,א) האריך ג"כ בזה והביא קראי דיחזקאל, ומתרץ שבתחילת ימות המשיח לא ישתנה עדיין טבע האדם ורק ברבות הימים שיהיו ישראל פנוים לתורה ולעבודת ה' יתחכמו מאד ויזדככו עד שברבות הימים יהיו כולם קדושים עיי"ש בארוכה, וראה גם לקוטי שיחות חכ"ד פ' שופטים-ב סעי' ו'.
ובשיחת ש"פ חוקת תש"מ אות מ' (שיחות קודש תש"מ ח"ג עמ' 514) איתא וז"ל: ויה"ר שבקרוב יקויים מ"ש ש"לעת"ל כל הקרבנות כולן בטלין וקרבן תודה אינו בטל", שזה קאי על התקופה שלאחרי מ"ש "ושם נעשה לפניך כו' כמצות רצונך" שהרי אז (בתקופה שלפנ"ז) עוד יהיו כל הקרבנות - ורק בתקופה המאוחרת יהי' "כל הקרבנות כולן בטלין וקרבן תודה אינו בטל" עכ"ל.
ולפ"ז נמצא דבתחילת ימות המשיח - דבזה איירי הקרא דיחזקאל - אכתי יצטרכו להקריב חטאות ואשמות, וא"כ למה לא יצטרכו אז גם להקריב גם קרבן תמיד של בין הערביים '''לכפר''' וכו'?{{הערה|ראה בס' יפה ללב ח"ו סי' מ"ח שהקשה על מה שאומרים קודם פ' התמיד יה"ר שנקריב וכו' שיכפר בעדנו וכו', הרי אמרו דכל הקרבנות בטלים לעת"ל וקרבן תודה אינו בטל לעולם לפי שאינו לכפרה, וא"כ מה שייך לומר דלעת"ל נקריב קרבן תמיד לכפרה עיי"ש מה שהביא מהשל"ה דביחזקאל מפורש אודות קרבנות חטאות ואשמות, ולפי המבואר בפנים ניחא דבתחילה עדיין יצטרכו לכפרה. וראה בס' לב חיים ח"א סי' ל"ב בארוכה וש"נ.}}
והמהרש"ם (נדפס ב'הגהות וחידושים' שם - מהדורת וגשל ביצה ה,ב) כתב שהקשו לו על הרד"ק מהסוגיא שם דאיתא: "בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום (כולו), פעם אחת נשתהו העדים לבא ונתקלקלו הלוים בשיר. התקינו שלא יהו מקבלים את העדים אלא עד המנחה, משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החדש כל היום וכו' ומקשה שם אי הכי, עדות נמי לא נקבל, מאי טעמא - מהרה יבנה בית המקדש, ויאמרו: אשתקד מי לא קבלנו עדות החדש כל היום כולו, השתא נמי נקבל" הרי מוכח מכאן דגם לעת"ל כשיבנה ביהמ"ק יקריבו קרבן תמיד של בין הערביים, דאל"כ הרי לא שייך שום קלקול לעת"ל?{{הערה|וכן הקשה גם בשו"ת 'שם משמעון' השלם ח"ב או"ח סי' ד' (קונטרס מנחת העומר ד"ה ואכן) וכתב ע"ז דצריך נגר ובר נגר לכאורה למפרקינה? ותירץ דלעת"ל גם בתמיד של שחר יאמרו השיר של יו"ט, כי רק בזמן הבית לא היו אומרים בבוקר השיר של יו"ט מצד שברוב השנים אין העדים ממהרים לבוא כ"כ כמ"ש רש"י שם, משא"כ לעת"ל דכתיב ביה (ישעי' לה,ו) אז ידלג כאיל וכו' שאפילו החלשים ירוצו, ודאי ימהרו לבוא ע"פ רוב עוד קודם תמיד של שחר, ולכן בודאי יאמרו בו השיר של יו"ט וממילא יהי' לחוש לעת"ל בתמיד של שחר לקלקול השיר עיי"ש, אבל פשטות הגמ' איירי בתמיד של בין הערביים.}}
ותירץ המהרש"ם לדעת הירושלמי דבנין ביהמ"ק קודם למלכות בית דוד, במילא כשיבנה ביהמ"ק לפני הגאולה עדיין יקריבו אז התמיד של בין הערביים, אלא דנוסף לזה שאין זה כשיטת הרמב"ם דמשיח בונה ביהמ"ק, הנה לפי המבואר במכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע (נדפס באגרות קודש שלו ח"א אגרת קל, וביגדיל תורה חוברת כה עמ' תשנח) יוצא דלכו"ע – גם לדעת הירושלמי – ביאת משיח הוא קודם לבנין ירושלים ובנין ביהמ"ק, והבנין יהי' ע"י משיח (כדעת הרמב"ם) וע"י תהי' קיבוץ גליות ואז יהי' אח"כ מלכותו והיא מלכות בית דוד שאז יהי' הגאולה בשלימות.
אמנם י"ל דאדרבה דלפי ביאור כ"ק אדמו"ר נ"ע א"ש, דיש לומר - לפי הרד"ק - דגם אחרי ביאת משיח לפני הגאולה השלימה - כשתתכונן מלכות בית דוד - עדיין יקריבו תמיד של בין הערביים ולא קשה מהך דביצה, ודברי הרד"ק הם רק אחר גאולה השלימה ולא קשה מהך דביצה.
וזה קשור גם עם תירוץ השני של המהרש"ם דבתחילה יקריבו גם תמיד של בין הערביים, ורק אח"כ יקריבו רק תמיד של שחר.
דאף שנת' לעיל דנראה דהפסוקים דיחזקאל שם איירי בתחילת ימות המשיח כשעדיין יהי' חטאות ואשמות וכו', מ"מ בזה גופא יש לחלק דמיד בביאת משיח אכתי יקריבו ב' תמידין ובמשך זמן אח"כ יקריבו רק תמיד של שחר, ובסברא שפיר יש לחלק בזה כפי שנת' לעיל לפי המכתב של הרבי נ"ע, דרק אחר ביאת משיח וקיבוץ גליות תתכונן מלכות בית דוד ואז יהי' גאולה השלימה, רק אז לא יקריבו תמיד של בין הערביים אבל לא מיד בביאת משיח.
[וע"ד המבואר בלקוטי שיחות ח"ה עמ' 149, דלאחרי ביאתו ועל ידו יהי' קץ הגלות, ואח"כ – כמ"ש הרמב"ם באופן ברור – יהי' אתחלתא דגאולה, ואח"כ הגאולה האמיתית והשלימה וכו', עיי"ש. וכ"כ בח"ח עמ' 376 הערה 29 שסיום וקץ הגלות הוא ע"י משיח].
ועפ"ז א"ש ג"כ לפי הרד"ק מה דאמרינן בתפלת מוסף דר"ח ודשלש רגלים "ומנחתם ונסכיהם כמדובר וכו' '''ושני תמידים''' כהלכתם" גם תמיד של בין הערביים, כיון דבתחילה אכתי יקריבו ב' התמידים.
וא"ש גם הא דאיתא בשיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט בסופו (ספר השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 339 - 340) וז"ל: ויה"ר... שכן תהי' לנו שמיד הן נגאלין מיד ממש.. שעוד לפני תפלת המנחה (טרם יקראו ואני אענה{{הערה|ישעי' סה,כד.}}) יבוא משיח צדקנו .. ובמילא תהי' תפלת המנחה ביחד עם קרבן תמיד של בין הערביים .. בירושלים עיר הקודש.. ובביהמ"ק השלישי .. שירד ויתגלה למטה תומ"י ממש עכ"ל, כיון דלכו"ע מיד בביאת משיח יקריבו תמיד של בה"ע.
אלא דמ"מ אכתי צ"ב כנ"ל, דכיון שבאותו הזמן אכתי יקריבו אשמות (כמ"ש ביחזקאל מו,כ) א"כ למה לא יצטרכו אז גם לכפרת תמיד של בין הערביים ויל"ע.
== דעת הרמב"ם ==
והגר"ח פאלאג'י בספרו 'ראה חיים' פ' עקב האריך להקשות ע"ז (וכן בספרו 'סמיכה לחיים' קלט,א, ו'נפש חיים' אח"כ שם) דאיך אפ"ל שתתבטל ח"ו מצוות התורה ולא מיבעיא לשיטת הרמב"ן דסב"ל דשני תמידים בכל יום הם שני מצוות, דנמצא דלעת"ל אם יתבטל קרבן הערב הוה מ"ע גמורה, אלא אפילו לדעת הרמב"ם והחינוך דסב"ל שהם מצוה אחת עכ"פ ה"ז שינוי במצוה שמתבטלת חצי מ"ע?
והביא דברי הרמב"ם (הל' מעשה הקרבנות פ"ב הל' יד) שכתב וז"ל: כל שיעורי הנסכים האמורין בספר יחזקאל ומנין אותן הקרבנות וסדרי העבודה הכתובים שם '''כולם מלואים הן''' ואין נוהגין לדורות אלא הנביא צוה ופרש כיצד יהיו מקריבין המלואין עם חנוכת המזבח בימי המלך המשיח כשיבנה בית שלישי... אבל דברים הנוהגים לדורות הם דברי תורה שפירשנו כמו שהעתיקום מפי משה רבינו אין להוסיף עליהם ואין לגרוע", הרי דהרמב"ם סבירא ליה דאיירי שם רק '''במילואים''' בלבד, אבל אח"כ לא תשתנה שום דבר, והביא שזהו גם מה שייסד הפייטן בפיוט הסליחות ליום השני: "הט אזנך לתפלת עמך ושלח לנו משיח צדקך ונקריב קרבנות לפניך את הכבש האחד בבוקר '''ואת הכבש השני'''" ולא כהרד"ק.
גם האברבנאל (שם מו,טו) חולק על הרד"ק שכתב דלעת"ל לא יקריבו קרבן תמיד של בה"ע: "וזהו באמת דעת נפסד ולא יהי' א"כ תורת ה' ומצותיה נצחיות וקיימות לעד ויפול העיקר שהתורה לא תמור ולא תשתנה".
וראה גם במלבי"ם (שם מה,יח) עה"פ כה אמר ה', וז"ל: בענין הקרבנות הנזכר בפרשה זו ושל אחריה יש פליאות רבות, הציע אותם באורך השר מהר"י אברבנאל, כי כולם סותרים מוסיפים וגורעים על חקי הקרבנות האמורים בתורת משה, וסותרים אל העיקר אשר בידינו, שהתורה לא תשתנה ולא תנוסח בשום אופן ... ואמר (פסוק י"ג) שיקריב תמיד כבש בבקר ומנחה ששית האיפה ושמן שלישית ההין, '''ולא זכר תמיד של בין הערבים'''... וכבר עמדו חז"ל ע"ז במנחות דף מה,א, ור' יוחנן אמר אליהו עתיד לדרשה, דר' יוחנן לשטתו שכל הנביאים נתנבאו לימות המשיח, ויהיה שינוי טבע העולם, וה"ה שישתנה ענין הקרבנות, אבל חבריו פליגי עליו, בין במ"ש שיהיה שינוי לעת"ל בטבע, ובין בזה שיהיה שינוי במצות, ואמרו שמלואים הקריבו בימי עזרא, והוא כפי' מ"ש הרי"א שקרבנות אלה שחשב פה יהיו '''קרבנות מלואים''' וקרבנות מלואים יהיו משונים, שכן היו משונים גם בימי עזרא ובימי משה, והיו הוראת שעה, ולפ"ז ימשכו ימי המלואים והחנוכה מן חג המצות עד חג הסוכות וכו', עכ"ל.
וראה בס' 'מדבר קדמות' להחיד"א מערכת ת' אות ג' וז"ל: לעת"ל לא יקריבו שני תמידין אלא תמיד אחד בבוקר, כ"כ רד"ק ביחזקאל סי' מ"ו בפסוק וכבש בן שנתו, וכתב הגאון החסיד בעל מעשה רקח (על משניות) שלכך קרא רבינו הקדוש המסכת "תמיד" בלשון יחיד, לרמוז לעתיד בבית ג' שלא יהי' כי אם תמיד אחד, כמ"ש הרד"ק עכ"ל, וראה גם בשו"ת 'שם משמעון' השלם ח"ב (ענינים שונים סי' ב' ד"ה ובאמת).
ובספרו 'חומת אנך' פ' פנחס אות ו' תירץ החיד"א עפי"ז דברי רש"י שם (כח,ד) שכתב: את הכבש אחד תעשה בבוקר פירש"י ז"ל דאע"ג דכתיב בפ' תצוה הו"א דהוא אזהרה לימי המילואים וכאן ציוה לדורות, והקשה ע"ז החזקוני (וכן הקשה הרמב"ן ועוד) הרי בפ' תצוה כתיב (כט,מב) "'''עולת תמיד לדורותיכם'''"? ותירץ דמיעוט דורות שנים ולא יותר, לכך צריך האי קרא דכתיב (במדבר כח,ב) "צו" דמשמע זירוז מיד ולדורות עכ"ד, ודבריו קשים דרש"י כתב דהוא אזהרה לימי המילואים משמע דוקא ימי המילואים ולא יותר? ואפשר לומר דבפ' תצוה כתיב "עולת תמיד לדורותיכם" והו"א דלדורות תסגי בעולת הבוקר כמו שיהי' לעת"ל כמ"ש הרד"ק ביחזקאל סי' מו - ואפשר דלהכי כתיב התם "עלת תמיד לדורותיכם" לרמוז דעולה אחד היא תמיד גם לעת"ל - א"כ הי' מקום לומר דשני כבשים הם רק בימי המילואים בלבד, להכי כתיב האי קרא דפ' פינחס דבעינן גם לדורות לב' תמידין עכ"ד, ולפי"ז מבואר היטב למה כתב בפ' תצוה "עולת תמיד" לשון יחיד, כיון דזה קאי על לעת"ל שאז יהי' רק קרבן תמיד אחד, וראה עוד ב'הדרש והעיון' ויקרא (מאמר ג).
ועי' גם ב'ספר הליקוטים' לבעל סדר הדורות (שיצא לאור לאחרונה מכת"י) ערך קרבנות (אות לח) שהביא מ"ש בס' 'ברכת שמואל' (ר"פ וארא) שכן איתא בילקוט ואתחנן,{{הערה|לא מצאתיו שם.}} וכתב שם בברכ"ש דכיון דתפלות נגד תמידין א"כ יבוטל ג"כ תפלת ערבית ולא יזכירו שם ק"ש וב' ברכות שלפניה ואחריה, והוסיף ע"ז בספר הליקוטים דאפ"ל דבזה פליגי, דמ"ד דסב"ל (ברכות כו,ב) דתפלות אבות תקנום סבירא ליה דלא יתבטל תפילות בין הערביים לעת"ל, ומ"ד נגד תמידין סב"ל שיבוטל לעת"ל התפלות דבין הערביים, וגם מטעם זה אפשר אמרו ערבית רשות מאחר שעתיד ליבטל עכ"ד עיי"ש עוד, ויש לדון בדבריו בנוגע לתפלת ערבית, ע"פ מ"ש בס' 'מחזיק ברכה' להחיד"א סי' מח (הובא בחלק א' סי' כט) ואכמ"ל.
== כמה טעמים בדברי הרד"ק ==
והגר"י אייבשיץ בס' 'אהבת יונתן' (סוף הפטרת פ' החודש) כתב כן מדיליה וז"ל: וכבש בן שנתו עולה לה' בבוקר, רבים מקשים למה לא נאמר גם תמיד של בין הערביים? ונראה דהנה תמיד של שחר מכפר על הרהורי הלב ותמיד של בין הערביים על טעותו בגירסא שלמד בלילה דלא איברא לילה אלא לגירסא, אך לעתיד יקויים מ"ש "והי' לעת ערב יהי' אור" (זכרי' יד,ז) ולא יוצרכו לתמיד של בין הערביים רק לתמיד של שחר לכפר על הציצם בשכינה שזה יהי' חטאם לעת"ל כנ"ל, עכ"ל.
ועי' בס' 'ברכת שמואל' פ' צו (לר' אהרן שמואל קאידינובר, פפא"מ תמ"ב) שכתב וז"ל: וזהו נראה לומר טעם נכון למ"ש הרד"ק ז"ל דלעתיד יבטל התמיד של בין הערביים ולכאורה הוא תמוה איך יתבטל ח"ו מצוה אחד מן התורה? אכן לפי מה שכתבתי א"ש דעת"ל יהי' ה' אחד ושמו אחד (שם,ט) ופריך בגמ' פסחים (נ,א) "אטו עד האידנא לאו אחד הוא? אמר רבי אחא בר חנינא: לא כעולם הזה העולם הבא; העולם הזה, על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא - כולו הטוב והמטיב". דלעת"ל יהי' הכל אחד ומברכין ביחד ברכה אחת ברכת הטוב והמטיב דיבוטל הרעה מן העולם, וא"כ כשיבוטל הרעה אז יומתק מדת הדין ויהי' ג"כ רחמים וטוב, וא"כ לפי זה יהי' סגיא בקרבן תמיד של שחרית לחוד שהוא נגד חסד - מדת אברהם, ולא נצטרך לתמיד של בין הערביים שהוא נגד מדת הדין עיי"ש.
וראה גם בס' נפש חיים להגר"ח פאלג'י (מערכת הק' אות כד) שהביא לבאר זה דקרבן השני תמידין הם כנגד חמה ולבנה שלא יאמרו ב' רשויות, ולעת"ל יהי' ה' אחד ושמו אחד ולא צריך לבטל טענת האומרים ב' רשויות.
ועי' גם בשו"ת 'שם משמעון' אבהע"ז סי' א' שהביא דברי הרד"ק וביאר דבריו מטעם אחר דתמיד של בין הערביים הוא כנגד אוה"ע, ולעת"ל שיתבטלו ויתפרדו כל פועלי און לגמרי, אין צורך כלל להך תמיד עיי"ש עוד בזה.
== קושיות המתורצים ע"פ הרד"ק ==
והנה יש מקשים למה אין אומרים לפני תפלת מנחה לפני אמירת פ' תמיד "יה"ר מלפניך וכו' ונקריב לפניך קרבן תמיד שיכפר בעדנו כו'" כמו שאומרים בבוקר לפני תפלת שחרית? ולפי הרד"ק י"ל דאף דעכשיו אמרינן פ' תמיד כנגד תמיד של בין הערביים שהיו מקריבים, אבל לעת"ל לא יקריבו קרבן תמיד של בין הערביים, לכן אין מבקשים אז שיבנה ביהמ"ק וכו' ונקריב לפניך קרבן תמיד, שו"ר שכן תירץ בס' 'יפה ללב' ח"ב (עמ' קכח) בההשמטות לסי' רל"ד.
ובס' 'טעם הצבי' (סו"פ תצוה) הביא דברי הרד"ק, ותירץ עפ"ז הא דלכאורה תמוה, דהרי מסכת תמיד באה לבאר כל דיני התמיד, וא"כ למה לא הזכיר בהמסכת גם הדינים של תמיד של בין הערביים? (כגון זמן הקרבתו, והדין דשני גזרי עצים דבין הערביים הם בשני כהנים דוקא, משא"כ בתמיד של שחר, וכן דיני הפייס ועוד, ורק הזכירו בדרך אגב בריש פ"ד ד"של שחר הי' נשחט על קרן צפונית מערבית ושל בה"ע על קרן מזרחית צפונית", כי שניהם נלמדין מלימוד אחד ממה דכתיב (במדבר כח,ג) "שנים ליום" ודרשינן כנגד היום כדאיתא בדף לא,ב).
ומתרץ התמיהה עפ"י דברי הרד"ק הנ"ל, ובהקדם מ"ש החת"ס שם לתרץ קושיית הבאר שבע שם שהקשה דבסוף המסכת (פ"ז משנה ג') איתא: "שחה לנסך והניף הסגן בסודרין והקיש בן ארזא בצלצל ודברו הלוים בשיר הגיעו לפרק תקעו והשתחוו העם על כל פרק תקיעה ועל כל תקיעה השתחויה '''זה הוא סדר התמיד לעבודת בית אלקינו יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן'''" ואח"כ במשנה ד' מתחיל לבאר: "השיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון היו אומרים לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה (תהלים כד) וכו'", ותמוה למה המתין התנא לבאר אודות השיר שהיו אומרים לאחר שסיים סדר התמיד, ולא הביא זה לעיל דהרי זה נוגע קודם בעת הקרבת הקרבן? (וראה חק נתן שם, ותפארת ישראל וליקוטים על המשניות ואור הישר שם ועוד בכ"מ), וכתב החת"ס לתרץ דלעת"ל יתבטלו שירים אלו וכמ"ש הב"י באו"ח סי' נ"א בשם האורחות חיים שכל השירות יבטלו חוץ ממזמור לתודה (תהלים ק), ולעת"ל יהיו מזמורים אחרים, וא"כ התנא שרצה לשנות בהמסכת סדר התמיד כמו שיהי' לעת"ל וכדסיים "יה"ר שיבנה במהרה בימינו" לא הביא סדר השיר לעיל, כיון שזה ישתנה לעת"ל, ורק אחר שסיים הסדר שיהי' גם לעת"ל, אז הזכיר השיר שהיו אומרים וכו' בלשון עבר, דשירים אלו אמרו בביהמ"ק שהי', ולעת"ל יהיו שירים אחרים, עכ"ד החת"ס, ולפי דרך זה מתרץ גם למה לא הזכיר התנא אודות תמיד של בין הערביים, כיון דמסכת זו שנה רק מה שיהי' לעת"ל, ולעת"ל לא יקריבו תמיד של בין הערביים (ורק שיר הלויים שינהג גם לעת"ל, אלא שתתחלף השירה, לכן הזכיר סדר השיר שהיו אומרים בביהמ"ק לבתר דסיים סדר התמיד וכו', אבל תמיד של בה"ע שלא תנהג כלל לא הזכירו כל עיקר) עיי"ש עוד ודפח"ח.{{הערה|ראה בכלי יקר פ' פנחס (כח,ד) שהקשה על מה שכתוב שם "את הכבש אחד תעשה בבקר וגו'" מדקאמר ואת הכבש השני היה לו לומר את הכבש "'''הראשון'''" ולמה כתוב "אחד"? עיי"ש, ולפי הרד"ק אולי אפ"ל כי לעת"ל לא יהי' תמיד של בין הערביים, וא"כ לא יהי' ראשון אלא אחד, וכ"כ בשו"ת באר משה ח"ח סי' יז, ובס' לקוטי בתר לקוטי (אבות) ע' רכג בשם מהר"ל מפראג עיי"ש.}}
== שקו"ט בהרד"ק ובגדר כפרת קרבן תמיד ==
אלא שצריך ביאור בזה, דהרי איתא בפסיקתא רבתי פרשה טו,כד, (ד"ה החודש הזה לכם) ובכ"מ: "א"ר יודן ברבי סימון מימיו לא היה לן אדם בירושלים ובידו עון, הא כיצד, תמיד של שחר היה מכפר על עבירות של לילה, תמיד של בין הערבים היה מכפר על עבירות שנעשו ביום וכו'" וכן הוא בבמדב"ר פכ"א,כא, (הובא ברשימות חוברת קעה) שע"י תמידין אין אדם לן וחטא בידו, ובזהר חדש (פ' וישב כט,ד) איתא: "תמיד הוה מכפר על חוביהון", וכ"כ באגרת התשובה פי"א: "תמיד של שחר הי' מכפר על עבירות הלילה ותמיד של בין הערביים על של יום וכן מדי יום ביום לעולם", (וראה תניא, לקוטי אמרים סו"פ כ"ה, שהי' מכפר על מצות עשה).
ובחלק א' סו"ס ל"א הובא מ"ש בויק"ר פכ"ז,יב, דלעת"ל כל הקרבנות בטלים חוץ מקרבן תודה, ובפי' המהרז"ו שם ביאר משום דלעת"ל לא יחטאו, אבל הקשה שם מקראי דיחזקאל פמ"ה ופמ"ו, דמפורש שם שיהיו קרבנות '''חטאות ואשמות''' עיי"ש, ובס' עבודה תמה שער ז' (סג,א) האריך ג"כ בזה והביא קראי דיחזקאל, ומתרץ שבתחילת ימות המשיח לא ישתנה עדיין טבע האדם ורק ברבות הימים שיהיו ישראל פנוים לתורה ולעבודת ה' יתחכמו מאד ויזדככו עד שברבות הימים יהיו כולם קדושים עיי"ש בארוכה, וראה גם לקוטי שיחות חכ"ד פ' שופטים-ב סעי' ו'.
ובשיחת ש"פ חוקת תש"מ אות מ' (שיחות קודש תש"מ ח"ג עמ' 514) איתא וז"ל: ויה"ר שבקרוב יקויים מ"ש ש"לעת"ל כל הקרבנות כולן בטלין וקרבן תודה אינו בטל", שזה קאי על התקופה שלאחרי מ"ש "ושם נעשה לפניך כו' כמצות רצונך" שהרי אז (בתקופה שלפנ"ז) עוד יהיו כל הקרבנות - ורק בתקופה המאוחרת יהי' "כל הקרבנות כולן בטלין וקרבן תודה אינו בטל" עכ"ל.
ולפ"ז נמצא דבתחילת ימות המשיח - דבזה איירי הקרא דיחזקאל - אכתי יצטרכו להקריב חטאות ואשמות, וא"כ למה לא יצטרכו אז גם להקריב גם קרבן תמיד של בין הערביים '''לכפר''' וכו'?{{הערה|ראה בס' יפה ללב ח"ו סי' מ"ח שהקשה על מה שאומרים קודם פ' התמיד יה"ר שנקריב וכו' שיכפר בעדנו וכו', הרי אמרו דכל הקרבנות בטלים לעת"ל וקרבן תודה אינו בטל לעולם לפי שאינו לכפרה, וא"כ מה שייך לומר דלעת"ל נקריב קרבן תמיד לכפרה עיי"ש מה שהביא מהשל"ה דביחזקאל מפורש אודות קרבנות חטאות ואשמות, ולפי המבואר בפנים ניחא דבתחילה עדיין יצטרכו לכפרה. וראה בס' לב חיים ח"א סי' ל"ב בארוכה וש"נ.}}
והמהרש"ם (נדפס ב'הגהות וחידושים' שם - מהדורת וגשל ביצה ה,ב) כתב שהקשו לו על הרד"ק מהסוגיא שם דאיתא: "בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום (כולו), פעם אחת נשתהו העדים לבא ונתקלקלו הלוים בשיר. התקינו שלא יהו מקבלים את העדים אלא עד המנחה, משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החדש כל היום וכו' ומקשה שם אי הכי, עדות נמי לא נקבל, מאי טעמא - מהרה יבנה בית המקדש, ויאמרו: אשתקד מי לא קבלנו עדות החדש כל היום כולו, השתא נמי נקבל" הרי מוכח מכאן דגם לעת"ל כשיבנה ביהמ"ק יקריבו קרבן תמיד של בין הערביים, דאל"כ הרי לא שייך שום קלקול לעת"ל?{{הערה|וכן הקשה גם בשו"ת 'שם משמעון' השלם ח"ב או"ח סי' ד' (קונטרס מנחת העומר ד"ה ואכן) וכתב ע"ז דצריך נגר ובר נגר לכאורה למפרקינה? ותירץ דלעת"ל גם בתמיד של שחר יאמרו השיר של יו"ט, כי רק בזמן הבית לא היו אומרים בבוקר השיר של יו"ט מצד שברוב השנים אין העדים ממהרים לבוא כ"כ כמ"ש רש"י שם, משא"כ לעת"ל דכתיב ביה (ישעי' לה,ו) אז ידלג כאיל וכו' שאפילו החלשים ירוצו, ודאי ימהרו לבוא ע"פ רוב עוד קודם תמיד של שחר, ולכן בודאי יאמרו בו השיר של יו"ט וממילא יהי' לחוש לעת"ל בתמיד של שחר לקלקול השיר עיי"ש, אבל פשטות הגמ' איירי בתמיד של בין הערביים.}}
ותירץ המהרש"ם לדעת הירושלמי דבנין ביהמ"ק קודם למלכות בית דוד, במילא כשיבנה ביהמ"ק לפני הגאולה עדיין יקריבו אז התמיד של בין הערביים, אלא דנוסף לזה שאין זה כשיטת הרמב"ם דמשיח בונה ביהמ"ק, הנה לפי המבואר במכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע (נדפס באגרות קודש שלו ח"א אגרת קל, וביגדיל תורה חוברת כה עמ' תשנח) יוצא דלכו"ע – גם לדעת הירושלמי – ביאת משיח הוא קודם לבנין ירושלים ובנין ביהמ"ק, והבנין יהי' ע"י משיח (כדעת הרמב"ם) וע"י תהי' קיבוץ גליות ואז יהי' אח"כ מלכותו והיא מלכות בית דוד שאז יהי' הגאולה בשלימות.
אמנם י"ל דאדרבה דלפי ביאור כ"ק אדמו"ר נ"ע א"ש, דיש לומר - לפי הרד"ק - דגם אחרי ביאת משיח לפני הגאולה השלימה - כשתתכונן מלכות בית דוד - עדיין יקריבו תמיד של בין הערביים ולא קשה מהך דביצה, ודברי הרד"ק הם רק אחר גאולה השלימה ולא קשה מהך דביצה.
וזה קשור גם עם תירוץ השני של המהרש"ם דבתחילה יקריבו גם תמיד של בין הערביים, ורק אח"כ יקריבו רק תמיד של שחר.
דאף שנת' לעיל דנראה דהפסוקים דיחזקאל שם איירי בתחילת ימות המשיח כשעדיין יהי' חטאות ואשמות וכו', מ"מ בזה גופא יש לחלק דמיד בביאת משיח אכתי יקריבו ב' תמידין ובמשך זמן אח"כ יקריבו רק תמיד של שחר, ובסברא שפיר יש לחלק בזה כפי שנת' לעיל לפי המכתב של הרבי נ"ע, דרק אחר ביאת משיח וקיבוץ גליות תתכונן מלכות בית דוד ואז יהי' גאולה השלימה, רק אז לא יקריבו תמיד של בין הערביים אבל לא מיד בביאת משיח.
[וע"ד המבואר בלקוטי שיחות ח"ה עמ' 149, דלאחרי ביאתו ועל ידו יהי' קץ הגלות, ואח"כ – כמ"ש הרמב"ם באופן ברור – יהי' אתחלתא דגאולה, ואח"כ הגאולה האמיתית והשלימה וכו', עיי"ש. וכ"כ בח"ח עמ' 376 הערה 29 שסיום וקץ הגלות הוא ע"י משיח].
ועפ"ז א"ש ג"כ לפי הרד"ק מה דאמרינן בתפלת מוסף דר"ח ודשלש רגלים "ומנחתם ונסכיהם כמדובר וכו' '''ושני תמידים''' כהלכתם" גם תמיד של בין הערביים, כיון דבתחילה אכתי יקריבו ב' התמידים.
וא"ש גם הא דאיתא בשיחת ש"פ ויקרא תשמ"ט בסופו (ספר השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 339 - 340) וז"ל: ויה"ר... שכן תהי' לנו שמיד הן נגאלין מיד ממש.. שעוד לפני תפלת המנחה (טרם יקראו ואני אענה{{הערה|ישעי' סה,כד.}}) יבוא משיח צדקנו .. ובמילא תהי' תפלת המנחה ביחד עם קרבן תמיד של בין הערביים .. בירושלים עיר הקודש.. ובביהמ"ק השלישי .. שירד ויתגלה למטה תומ"י ממש עכ"ל, כיון דלכו"ע מיד בביאת משיח יקריבו תמיד של בה"ע.
אלא דמ"מ אכתי צ"ב כנ"ל, דכיון שבאותו הזמן אכתי יקריבו אשמות (כמ"ש ביחזקאל מו,כ) א"כ למה לא יצטרכו אז גם לכפרת תמיד של בין הערביים ויל"ע.
== דעת הרמב"ם ==
והגר"ח פאלאג'י בספרו 'ראה חיים' פ' עקב האריך להקשות ע"ז (וכן בספרו 'סמיכה לחיים' קלט,א, ו'נפש חיים' אח"כ שם) דאיך אפ"ל שתתבטל ח"ו מצוות התורה ולא מיבעיא לשיטת הרמב"ן דסב"ל דשני תמידים בכל יום הם שני מצוות, דנמצא דלעת"ל אם יתבטל קרבן הערב הוה מ"ע גמורה, אלא אפילו לדעת הרמב"ם והחינוך דסב"ל שהם מצוה אחת עכ"פ ה"ז שינוי במצוה שמתבטלת חצי מ"ע?
והביא דברי הרמב"ם (הל' מעשה הקרבנות פ"ב הל' יד) שכתב וז"ל: כל שיעורי הנסכים האמורין בספר יחזקאל ומנין אותן הקרבנות וסדרי העבודה הכתובים שם '''כולם מלואים הן''' ואין נוהגין לדורות אלא הנביא צוה ופרש כיצד יהיו מקריבין המלואין עם חנוכת המזבח בימי המלך המשיח כשיבנה בית שלישי... אבל דברים הנוהגים לדורות הם דברי תורה שפירשנו כמו שהעתיקום מפי משה רבינו אין להוסיף עליהם ואין לגרוע", הרי דהרמב"ם סבירא ליה דאיירי שם רק '''במילואים''' בלבד, אבל אח"כ לא תשתנה שום דבר, והביא שזהו גם מה שייסד הפייטן בפיוט הסליחות ליום השני: "הט אזנך לתפלת עמך ושלח לנו משיח צדקך ונקריב קרבנות לפניך את הכבש האחד בבוקר '''ואת הכבש השני'''" ולא כהרד"ק.
גם האברבנאל (שם מו,טו) חולק על הרד"ק שכתב דלעת"ל לא יקריבו קרבן תמיד של בה"ע: "וזהו באמת דעת נפסד ולא יהי' א"כ תורת ה' ומצותיה נצחיות וקיימות לעד ויפול העיקר שהתורה לא תמור ולא תשתנה".
וראה גם במלבי"ם (שם מה,יח) עה"פ כה אמר ה', וז"ל: בענין הקרבנות הנזכר בפרשה זו ושל אחריה יש פליאות רבות, הציע אותם באורך השר מהר"י אברבנאל, כי כולם סותרים מוסיפים וגורעים על חקי הקרבנות האמורים בתורת משה, וסותרים אל העיקר אשר בידינו, שהתורה לא תשתנה ולא תנוסח בשום אופן ... ואמר (פסוק י"ג) שיקריב תמיד כבש בבקר ומנחה ששית האיפה ושמן שלישית ההין, '''ולא זכר תמיד של בין הערבים'''... וכבר עמדו חז"ל ע"ז במנחות דף מה,א, ור' יוחנן אמר אליהו עתיד לדרשה, דר' יוחנן לשטתו שכל הנביאים נתנבאו לימות המשיח, ויהיה שינוי טבע העולם, וה"ה שישתנה ענין הקרבנות, אבל חבריו פליגי עליו, בין במ"ש שיהיה שינוי לעת"ל בטבע, ובין בזה שיהיה שינוי במצות, ואמרו שמלואים הקריבו בימי עזרא, והוא כפי' מ"ש הרי"א שקרבנות אלה שחשב פה יהיו '''קרבנות מלואים''' וקרבנות מלואים יהיו משונים, שכן היו משונים גם בימי עזרא ובימי משה, והיו הוראת שעה, ולפ"ז ימשכו ימי המלואים והחנוכה מן חג המצות עד חג הסוכות וכו', עכ"ל.