שינויים

ולפי"ז מתורצים דברי המהרש"א דא"ש אליבא דהילכתא, ויוצא מזה גם לדעת הרמב"ם דלעת"ל קונים במעות מעשר שני לויתן וכו'.{{הערה|ועי' בערוך השלחן העתיד שם שתירץ ע"פ הירושלמי (מע"ש פ"א ה"ג) שנחלקו תנאים בדגים וכן בכמהין ופטריות שר' ישמעאל דורש מה הפרט מפורש דבר שהוא ולד ולדות הארץ, ור' עקיבא דורש מה הפרט מפורש דבר שהוא פרי וולד פרי ומכשירי פרי - שמתקנים ואוכלים בהם איזה דבר - ואמרו שההבדל ביניהם הוא בדגים וחגבים וכמהין ופטריות, שלר' ישמעאל אינם ניקחים בכסף מעשר שני ולר' עקיבא ניקחים, שדגים לא נבראו מן הארץ אלא ממים וחגבים נבראו מהרקק וכמהין ופטריות אינם גדלים מהארץ, ולכן לר' ישמעאל אינם ניקחים, אבל הם פרי מפרי, שאף הכמהין ופטריות כיון שגדלים באילן נקראים פרי מפרי ומכשירי פרי, ולכן לר' עקיבא ניקחים, ורבי ישמעאל ור"ע הלכה כר"ע, אבל הקשה ע"ז דא"כ למה פסק בכמהין ופטריות שאין נקחין בכסף מעשר עיי"ש מ"ש, וראה עוד בשו"ת אפרקסתא דעניא ח"ג סי' רט"ו.}}

ולפי"ז מתורצים דברי המהרש"א דא"ש אליבא דהילכתא, ויוצא מזה גם לדעת הרמב"ם דלעת"ל קונים במעות מעשר שני לויתן וכו'.{{הערה|ועי' בערוך השלחן העתיד שם שתירץ ע"פ הירושלמי (מע"ש פ"א ה"ג) שנחלקו תנאים בדגים וכן בכמהין ופטריות שר' ישמעאל דורש מה הפרט מפורש דבר שהוא ולד ולדות הארץ, ור' עקיבא דורש מה הפרט מפורש דבר שהוא פרי וולד פרי ומכשירי פרי - שמתקנים ואוכלים בהם איזה דבר - ואמרו שההבדל ביניהם הוא בדגים וחגבים וכמהין ופטריות, שלר' ישמעאל אינם ניקחים בכסף מעשר שני ולר' עקיבא ניקחים, שדגים לא נבראו מן הארץ אלא ממים וחגבים נבראו מהרקק וכמהין ופטריות אינם גדלים מהארץ, ולכן לר' ישמעאל אינם ניקחים, אבל הם פרי מפרי, שאף הכמהין ופטריות כיון שגדלים באילן נקראים פרי מפרי ומכשירי פרי, ולכן לר' עקיבא ניקחים, ורבי ישמעאל ור"ע הלכה כר"ע, אבל הקשה ע"ז דא"כ למה פסק בכמהין ופטריות שאין נקחין בכסף מעשר עיי"ש מ"ש, וראה עוד בשו"ת אפרקסתא דעניא ח"ג סי' רט"ו.}}

דעת הרבי לענין עורו של לויתן

== דעת הרבי לענין עורו של לויתן ==

אבל עי' ברשימות חוברת נה וזלה"ק: "עור לויתן פסול לסוכה כי בעינן גידולו מן הארץ (סוכה יא,א) ולכן פסול לסוכה אף שאין מקבל טומאה, כי כל שבים טהור (כלים פי"ז מי"ג)", עכלה"ק, וכ"כ ברשימות חוברת סב דאם סיכך בעור דג פסולה דהא לא הוי גידולי קרקע, וראה גם בשיחת קודש ליל א' דחגה"ס תש"נ סעי' ג (תורת מנחם – התוועדויות תש"נ ח"א עמ' 145) ועוד, וראה לקמן סי' סו לענין סוכת עורו של לויתן.

אבל עי' ברשימות חוברת נה וזלה"ק: "'''עור''' לויתן פסול לסוכה כי בעינן גידולו מן הארץ (סוכה יא,א) ולכן פסול לסוכה אף שאין מקבל טומאה, כי כל שבים טהור (כלים פי"ז מי"ג)", עכלה"ק, וכ"כ ברשימות חוברת סב דאם סיכך בעור דג פסולה דהא לא הוי גידולי קרקע, וראה גם בשיחת קודש ליל א' דחגה"ס תש"נ סעי' ג (תורת מנחם – התוועדויות תש"נ ח"א עמ' 145) ועוד, וראה לקמן סי' סו לענין סוכת עורו של לויתן.

אבל אפ"ל דדין סכך שאני שהרי רוב הראשונים סב"ל דאין מסככין אפילו בעור בהמה כי בעינן שיהא גידולו מן הארץ ולא רק שניזון מן הקרקע וכמ"ש בשו"ע אדה"ז ר"ס תרכט וז"ל: אין מסככין אלא בדבר שהוא צומח מן הארץ והוא תלוש מן הקרקע ואינו מקבל טומאה אבל אם אינו צומח מן הארץ אע"פ שאינו מקבל טומאה כגון עורות בהמה שלא נעבדו שאינן מקבלין טומאה.. שנאמר (דברים טז,יג) חג הסכת תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר דהיינו קשין או שבולת וקנין שאוספים אותן מן הגורן והיקב ומהן וכיוצא בהן שצומחין מן הארץ ואינו מקבל טומאה תעשה לך סוכות ולא מדברים אחרים עכ"ל, אבל לענין דמי מעשר שני שפיר י"ל דאקרי גידולי קרקע כמו בבהמה.

 

אבל אפ"ל דדין סכך שאני שהרי רוב הראשונים סב"ל דאין מסככין אפילו בעור בהמה כי בעינן שיהא גידולו '''מן''' הארץ ולא רק שניזון מן הקרקע וכמ"ש בשו"ע אדה"ז ר"ס תרכט וז"ל: אין מסככין אלא בדבר שהוא '''צומח מן הארץ''' והוא תלוש מן הקרקע ואינו מקבל טומאה אבל אם אינו צומח מן הארץ אע"פ שאינו מקבל טומאה כגון '''עורות בהמה''' שלא נעבדו שאינן מקבלין טומאה.. שנאמר (דברים טז,יג) חג הסכת תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר דהיינו קשין או שבולת וקנין שאוספים אותן מן הגורן והיקב ומהן וכיוצא בהן שצומחין מן הארץ ואינו מקבל טומאה תעשה לך סוכות ולא מדברים אחרים עכ"ל, אבל לענין דמי מעשר שני שפיר י"ל דאקרי גידולי קרקע כמו בבהמה.