שינויים

====בירידתה, שורשה משמרי האופנים====

====בירידתה, שורשה משמרי האופנים====

* בתניא פ"א הובא ממש"כ הרח"ו בשערי הקדושה, ובע"ח שער נ' פ"ב, דהנפש הבהמית הוא מצד הקליפה וסטרא אחרא. ובפרק ז', דהוא מקליפת נוגה שבעוה"ז. ובשער הקדושה שם{{הערה|חלק א שער א.}}, דהוא הנקרא יצר הרע וכו' עיי"ש. ועיין לעיל שענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית שבא מקליפת נוגה{{הערה|ממאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק ב' עמ' שכט-של.}}. ושמשם אלקים נמשך ומשתלשל הצמצום עד שמשם יש יניקה לק"כ צירופים דנוגה בחי' אלקים אחרים ע"כ ממנו נמשך ומשתלשל ג"כ היצה"ר.{{הערה|ספר הליקוטים ע' יצ"ט יצה"ר עמ' א'רסד.}}

* בתניא פ"א הובא ממש"כ הרח"ו בשערי הקדושה, ובע"ח שער נ' פ"ב, דהנפש הבהמית הוא מצד הקליפה וסטרא אחרא. ובפרק ז', דהוא מקליפת נוגה שבעוה"ז. ובשער הקדושה שם{{הערה|חלק א שער א.}}, דהוא הנקרא יצר הרע וכו' עיי"ש. ועיין לעיל שענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית שבא מקליפת נוגה{{הערה|ממאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק ב' עמ' שכט-של.}}. ומשם אלקים נמשך ומשתלשל הצמצום עד שמשם יש יניקה לק"כ צירופים דנוגה בחי' אלקים אחרים ע"כ ממנו נמשך ומשתלשל ג"כ היצה"ר.{{הערה|ספר הליקוטים ע' יצ"ט יצה"ר עמ' א'רסד.}}

* במאמרי אדה"א (במדבר ג') עמ' א'רמז, דשרש היצה"ר הוא משמרי האופנים. ובד"ה איתא בספרי מר' הלל מפאריטש{{הערה|יו"ל בקונטרס בפני עצמו, קה"ת תשס"ז.}}, איתא: "בנפש יש בחי' נפש הטבעית בבחי' עשר כחות שכל ומדות המשתלשלים זה מן זה, כן הוא למעלה השתלשלות העולמות הנבראים מאין ליש אשר מקבלים זה מן זה, חיות דיצירה משרפים דבריאה ואופנים דעשיה מחיות דיצירה עד שנמשך בחי' שמרי האופנים בע' שרים ומזלות שמזה הוא שורש נפש הטבעית בבחינת עשר כחות שבה המשתלשלים זה מן זה."{{הערה|ראה סה"מ קונטרסים ג' עמ' כד, דאף ששורש שרשה בתהו, כמו באופנים עצמם. אך המדריגה בתהו שהיא שורש שרשה של הנפש הבהמית היא מדריגה יותר גבוהה בתהו גופא מאשר המדריגה בתהו המהווה שורש האופנים, ולכן נפלה למטה יותר, דהאופנים הם בעשייה הרוחנית, ואילו הנה"ב הוא בעוה"ז התחתון הגשמי, ויכולה להיות גם היפך מאלקות שלא כמו האופנים שנשארו במדריגות הקדושה.}}

* במאמרי אדה"א (במדבר ג') עמ' א'רמז, דשרש היצה"ר הוא משמרי האופנים. ובד"ה איתא בספרי מר' הלל מפאריטש{{הערה|יו"ל בקונטרס בפני עצמו, קה"ת תשס"ז.}}, איתא: "בנפש יש בחי' נפש הטבעית בבחי' עשר כחות שכל ומדות המשתלשלים זה מן זה, כן הוא למעלה השתלשלות העולמות הנבראים מאין ליש אשר מקבלים זה מן זה, חיות דיצירה משרפים דבריאה ואופנים דעשיה מחיות דיצירה עד שנמשך בחי' שמרי האופנים בע' שרים ומזלות שמזה הוא שורש נפש הטבעית בבחינת עשר כחות שבה המשתלשלים זה מן זה."{{הערה|ראה סה"מ קונטרסים ג' עמ' כד, דאף ששורש שרשה בתהו, כמו באופנים עצמם. אך המדריגה בתהו שהיא שורש שרשה של הנפש הבהמית היא מדריגה יותר גבוהה בתהו גופא מאשר המדריגה בתהו המהווה שורש האופנים, ולכן נפלה למטה יותר, דהאופנים הם בעשייה הרוחנית, ואילו הנה"ב הוא בעוה"ז התחתון הגשמי, ויכולה להיות גם היפך מאלקות שלא כמו האופנים שנשארו במדריגות הקדושה.}}