שינויים

::לקוטי לוי יצחק - '''חד מימינא וחד משמאלא, יצ"ט לימינא ויצ"ר לשמאלא''' - חד מימינא שנמשך מבחי' ימין שלמעלה דהיינו מבחי' חסדים, וחד משמאלא מבחי' שמאל שלמעלה דהיינו מבחי' גבורות, ואינו קורא אותם עדיין בשם. יצ"ט ויצר רע, כי היצה"ר כשהוא מצד שרשו משמאל שלמעלה, גבורות דקדושה אינו רע עדיין לכן נקט רק חד וחד, ורק כשנמשכים למטה באדם, שם נעשה יצ"ט ויצר רע.{{הערה|הערות לזהר, פ' ויצא עמ' קכט.}}

::לקוטי לוי יצחק - '''חד מימינא וחד משמאלא, יצ"ט לימינא ויצ"ר לשמאלא''' - חד מימינא שנמשך מבחי' ימין שלמעלה דהיינו מבחי' חסדים, וחד משמאלא מבחי' שמאל שלמעלה דהיינו מבחי' גבורות, ואינו קורא אותם עדיין בשם. יצ"ט ויצר רע, כי היצה"ר כשהוא מצד שרשו משמאל שלמעלה, גבורות דקדושה אינו רע עדיין לכן נקט רק חד וחד, ורק כשנמשכים למטה באדם, שם נעשה יצ"ט ויצר רע.{{הערה|הערות לזהר, פ' ויצא עמ' קכט.}}

::צמח צדק - '''ותרווייהו מזדווגין לנטרא ליה לבר נש''' - ואיך היצה"ר יהי' שומר, י"ל דהנה קודם חטא עה"ד הי' הקליפה שומר לפרי כמ"ש בשל"ה בהקדמה די"ז ע"ב בפי' השומר אחי אנכי{{הערה|של"ה תולדות אדם בית ישראל (תליתאה) אות רכח: והנה הקליפה - קליפת הפרי, נקרא בלשון רבותינו ז"ל (ברכות לו ב) 'שומר', והוא ענין גדול. כבר כתבתי ענין הקליפות, הוא ממותרות הקדושות. והנה אם לא חטא אדם, לא היה הקליפה מתנגד, רק שומר לפרי, כמו המלך שהוא יושב בבית הפנימי, והעבדים שומרים אותו. אבל מצד החטא התעוררה המרירות בהם ונעשים מורדים. ובמסכת סנהדרין פרק ארבע מיתות (נט ב) ... אלמלא נתקלל נחש, כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנים לו שני נחשים טובים ... וכן יהיה לעתיד, הקליפות שהם רעים יחזרו להיותן טובים, בסוד מלאך רע יענה אמן, ורמז על ידי הנביאים בכמה פסוקים: ישעיה אמר וגר זאב עם כבש ... ושעשע יונק על חר פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, לא ירעו ולא ישחיתו וגו', כל זה מורה על כוחותיהם למעלה, כי יכרע כל ברך, ואז הקליפות נקראים 'שומר', כי הם שומר לפרי. וזה שרמז קין בגנבו דעת עליון, אמר (בראשית ד, ט) 'השמר אחי אנכי'. נודע (זהר ח"א דף נ"ד ע"א), קין קינא דמסאבותה, מזוהמת הנחש הבא על חוה (ראה שבת קמו א) ... ואמר 'השומר אחי אנכי', והיא תמיהה מתקיימת ... והוא רצה לגנוב דעת עליון, ואמר שהוא שומר הפרי, עבד נאמן לקונו, וכן באמת יהיה לעתיד.}} ... אלא שאח"כ נעשה הקליפה מתנגד לנגד הקדושה. אך כשמגביר יצה"ט על היצ"ר וממתיק הגבורות חוזר ונעשה שומר. וזהו כי ברבים היו עמדי פי' כי רשות היחיד הוא עולם האצילות ורשות הרבים טורי דפרודא. אך כשמברר היצר הרע מתגלה בו שרשו מעולם התהו שנקרא מקור רשות הרבים הנ"ל, אך שם רבים ריבוי האור כענין רבות עשית וזהו ברבים מקור בחי' רבים.{{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' א'ער}}

::'''ותרווייהו מזדווגין לנטרא ליה לבר נש''' - ואיך היצה"ר יהי' שומר, י"ל דהנה קודם חטא עה"ד הי' הקליפה שומר לפרי כמ"ש בשל"ה בהקדמה די"ז ע"ב בפי' השומר אחי אנכי{{הערה|של"ה תולדות אדם בית ישראל (תליתאה) אות רכח: והנה הקליפה - קליפת הפרי, נקרא בלשון רבותינו ז"ל (ברכות לו ב) 'שומר', והוא ענין גדול. כבר כתבתי ענין הקליפות, הוא ממותרות הקדושות. והנה אם לא חטא אדם, לא היה הקליפה מתנגד, רק שומר לפרי, כמו המלך שהוא יושב בבית הפנימי, והעבדים שומרים אותו. אבל מצד החטא התעוררה המרירות בהם ונעשים מורדים. ובמסכת סנהדרין פרק ארבע מיתות (נט ב) ... אלמלא נתקלל נחש, כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנים לו שני נחשים טובים ... וכן יהיה לעתיד, הקליפות שהם רעים יחזרו להיותן טובים, בסוד מלאך רע יענה אמן, ורמז על ידי הנביאים בכמה פסוקים: ישעיה אמר וגר זאב עם כבש ... ושעשע יונק על חר פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, לא ירעו ולא ישחיתו וגו', כל זה מורה על כוחותיהם למעלה, כי יכרע כל ברך, ואז הקליפות נקראים 'שומר', כי הם שומר לפרי. וזה שרמז קין בגנבו דעת עליון, אמר (בראשית ד, ט) 'השמר אחי אנכי'. נודע (זהר ח"א דף נ"ד ע"א), קין קינא דמסאבותה, מזוהמת הנחש הבא על חוה (ראה שבת קמו א) ... ואמר 'השומר אחי אנכי', והיא תמיהה מתקיימת ... והוא רצה לגנוב דעת עליון, ואמר שהוא שומר הפרי, עבד נאמן לקונו, וכן באמת יהיה לעתיד.}} ... אלא שאח"כ נעשה הקליפה מתנגד לנגד הקדושה. אך כשמגביר יצה"ט על היצ"ר וממתיק הגבורות חוזר ונעשה שומר. וזהו כי ברבים היו עמדי פי' כי רשות היחיד הוא עולם האצילות ורשות הרבים טורי דפרודא. אך כשמברר היצר הרע מתגלה בו שרשו מעולם התהו שנקרא מקור רשות הרבים הנ"ל, אך שם רבים ריבוי האור כענין רבות עשית וזהו ברבים מקור בחי' רבים. (צמח צדק){{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' א'ער}}

::צמח צדק - '''מיד אזדמן בהדיה יצר הרע כו' ויצר הטוב אתי לבר נש כו' בר תליסר שנין''' - והטעם י"ל על דרך שעשו הי' הבכור שזהו משום שקליפה קדמה לפרי, כמו בגשמיות הקש והתבן מקדימים להחטה, וכמ"ש במדרש ס"פ וישלח{{הערה|בראשית רבה, פרשת וישלח פרשה פג אות ה' - התבן והקש והמוץ מריבים זה עם זה זה אומר בשבילי נזרעה השדה וזה אומר בשבילי נזרעה השדה אמרו החטים המתינו עד שתבואו הגורן ואנו יודעין בשביל מה נזרעה השדה, באו לגורן ויצא בעל הבית לזרותה הלך לו המוץ ברוח, נטל את התבן והשליכו על הארץ ונטל את הקש ושרפו, נטל את החטים ועשה אותן כרי וכל מי שרואה אותן מנשקן, המד"א (תהלים ב) נשקו בר פן יאנף, כך אומות העולם הללו אומרים אנו עיקר ובשבילנו נקרא העולם, והללו אומרים בשבילנו נברא העולם, אמרו להם ישראל המתינו עד שיגיע היום ואנו יודעים בשביל מי נברא העולם, הה"ד (מלאכי ג) כי הנה היום בא בוער כתנור, ועליהם הוא אומר (ישעיה מא) תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם, אבל ישראל ואתה תגיל בה' קדוש ישראל תתהלל.}}. וזהו ג"כ שקדם עולם התהו לעולם התיקון, ובעמק המלך כתב שעולם התהו הוא מבחי' נפש ועולם התיקון שאחר כך הוא מבחי' רוח והנפש לגבי הורח הוא ג"כ כמו קליפה לגבי מוחא כו'{{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' א'ערב. וראה לקוטי שיחות ח"ה תולדות-א סעיף יא: ידוע לגבי הענין שבלידה היה עשו הבכור וביצירה היה יעקב הראשון, שיעקב ועשו רומזים ליצר הטוב וליצר הרע. בלידה - ''התגלות'', בא תחילה היצר הרע, ואילו ביצירה - ''שורש'' - היצר הטוב הוא הראשון. כך גם לגבי שרשם של יעקב ועשו, כמוסבר בתורהת הקבלה ובתורת החסידות, שהם תוהו ותיקון, שבסדר השתלשלות - גילוי, תוהו קודם לתיקון, אך (בשורש ו)בכוונה הפנימית שלמעלה מהשתלשלות, התיקון קדם (ושם נסמן לקיצורים והערות לתניא עמ' מח ואילך, קונ' ומעין מי"ג, פ"ב. תו"ח ואוה"ת ר"פ וישלח).}}.

::'''מיד אזדמן בהדיה יצר הרע כו' ויצר הטוב אתי לבר נש כו' בר תליסר שנין''' - והטעם י"ל על דרך שעשו הי' הבכור שזהו משום שקליפה קדמה לפרי, כמו בגשמיות הקש והתבן מקדימים להחטה, וכמ"ש במדרש ס"פ וישלח{{הערה|בראשית רבה, פרשת וישלח פרשה פג אות ה' - התבן והקש והמוץ מריבים זה עם זה זה אומר בשבילי נזרעה השדה וזה אומר בשבילי נזרעה השדה אמרו החטים המתינו עד שתבואו הגורן ואנו יודעין בשביל מה נזרעה השדה, באו לגורן ויצא בעל הבית לזרותה הלך לו המוץ ברוח, נטל את התבן והשליכו על הארץ ונטל את הקש ושרפו, נטל את החטים ועשה אותן כרי וכל מי שרואה אותן מנשקן, המד"א (תהלים ב) נשקו בר פן יאנף, כך אומות העולם הללו אומרים אנו עיקר ובשבילנו נקרא העולם, והללו אומרים בשבילנו נברא העולם, אמרו להם ישראל המתינו עד שיגיע היום ואנו יודעים בשביל מי נברא העולם, הה"ד (מלאכי ג) כי הנה היום בא בוער כתנור, ועליהם הוא אומר (ישעיה מא) תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם, אבל ישראל ואתה תגיל בה' קדוש ישראל תתהלל.}}. וזהו ג"כ שקדם עולם התהו לעולם התיקון, ובעמק המלך כתב שעולם התהו הוא מבחי' נפש ועולם התיקון שאחר כך הוא מבחי' רוח והנפש לגבי הורח הוא ג"כ כמו קליפה לגבי מוחא כו' (צמח צדק){{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' א'ערב. וראה לקוטי שיחות ח"ה תולדות-א סעיף יא: ידוע לגבי הענין שבלידה היה עשו הבכור וביצירה היה יעקב הראשון, שיעקב ועשו רומזים ליצר הטוב וליצר הרע. בלידה - ''התגלות'', בא תחילה היצר הרע, ואילו ביצירה - ''שורש'' - היצר הטוב הוא הראשון. כך גם לגבי שרשם של יעקב ועשו, כמוסבר בתורהת הקבלה ובתורת החסידות, שהם תוהו ותיקון, שבסדר השתלשלות - גילוי, תוהו קודם לתיקון, אך (בשורש ו)בכוונה הפנימית שלמעלה מהשתלשלות, התיקון קדם (ושם נסמן לקיצורים והערות לתניא עמ' מח ואילך, קונ' ומעין מי"ג, פ"ב. תו"ח ואוה"ת ר"פ וישלח).}}.

===מאורי אור===

===מאורי אור===