שינויים

::צמח צדק - יש להבין איך שייך לומר שהיצה"ר שרשו נמשך מבחי' גבורה דז"א, והענין כו' דמבחי' מדת הדין בחי' גבורה נשתלשל בריבוי הצמצומים עד שנתהווה למטה יצר הרע (ובאמת קודם חטא עץ הדעת הי' היצה"ר למטה גם כן גבורות דקדושה רק אחר חטא עה"ד נתקלקל ונעשה רע כו') והוא שפי' הזהר תרין יודין דוייצר הן עתיקא קדישא וז"א.{{הערה|ספר הליקוטים ע' יצ"ט יצה"ר ע' א'רסה.}}  לכן ע"י תורה יש כח לעשות שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה מעט מזעיר מעין שהי' קודם חטא עץ הדעת ... ולעתיד לבוא כתיב למרבה המשרה ולשלום אין קץ שיומשך השלום אף בחיצוניות שיהי' וגר זאב עם כבש.{{הערה|שם עמ' א'רעז.}}

::צמח צדק - יש להבין איך שייך לומר שהיצה"ר שרשו נמשך מבחי' גבורה דז"א, והענין כו' דמבחי' מדת הדין בחי' גבורה נשתלשל בריבוי הצמצומים עד שנתהווה למטה יצר הרע (ובאמת קודם חטא עץ הדעת הי' היצה"ר למטה גם כן גבורות דקדושה רק אחר חטא עה"ד נתקלקל ונעשה רע כו') והוא שפי' הזהר תרין יודין דוייצר הן עתיקא קדישא וז"א.{{הערה|ספר הליקוטים ע' יצ"ט יצה"ר ע' א'רסה.}}  לכן ע"י תורה יש כח לעשות שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה מעט מזעיר מעין שהי' קודם חטא עץ הדעת ... ולעתיד לבוא כתיב למרבה המשרה ולשלום אין קץ שיומשך השלום אף בחיצוניות שיהי' וגר זאב עם כבש.{{הערה|שם עמ' א'רעז.}}

::צמח צדק - השל"ה{{הערה|בהקדמתו יח, סע"א - של"ה תולדות אדם בית ישראל (תליתאה)}} פירש ענין עה"ד טו"ר ע"ד התגלות הגבורה ביותר משא"כ מקודם הי' הדין בטל תוך החסד, וזה ענין בינה:

::צמח צדק - השל"ה{{הערה|בהקדמתו יח, סע"א - של"ה תולדות אדם בית ישראל (תליתאה)}} פירש ענין עה"ד טו"ר ע"ד התגלות הגבורה ביותר משא"כ מקודם הי' הדין בטל תוך החסד, וזה ענין בינה

  וזה לשון השל"ה: ותכלית בריאת אדם היה למעלה, ולא היה בפרסום בגדר טוב ורע, כי היתה נשמתו למעלה מקצוות, על כן היה כמו מלאך קדוש. ואין כוונתי שלא היתה בו בחירה כלל, דזה אינו, דאם היה מוכרח במעשיו בהכרח מוחלט, לא היה בא לידי חטא, רק הבחירה לא היתה בו בפרסום כל כך, רק בנעלם, כענין ד"ו פרצופין, שהם שורש של הקצוות, הם בבינה בנעלם, ומכל מקום מסטרא דבינה מתערין דינין, אף שבעצם אין שם דין מתגלה, ואדם הראשון היה מתעורר זה להביאו לפועל, והיה נכנס בידיעת טוב ורע הבחירה המפורסמת.{{הערה|וממשיך שם: ואל תתמה על דברי, שהרי מצינו גם כן במלאכי עליון בחינת בחירה קצת, שהרי מלאכי סדום חטאו, שתלאו הגדולה בעצמם, ואמרו (שם יט, יג) 'כי משחתים אנחנו', ונענשו שנדחו ממחיצתם קל"ח שנה, כדאיתא במדרש רבה (בראשית רבה פ"נ ס"ט), 'כי משחיתים אנחנו', רבי לוי בשם רב שמואל בר נחמן, מלאכי השרת על ידי שגילו מסתורין של הקדוש ברוך הוא, נדחו ממחיצתן קל"ח שנה, אמר רבי חמא בר חנינא, על שנתגאו ואמרו 'כי משחיתים אנחנו את המקום הזה', עד כאן. והסוד, כי כל נברא הוא חסר, ואף אם הוא שלם, מכל מקום יש בו חסרון קצת מצד ההעדר הקודם להויה.}}

  וזה לשון השל"ה: ותכלית בריאת אדם היה למעלה, ולא היה בפרסום בגדר טוב ורע, כי היתה נשמתו למעלה מקצוות, על כן היה כמו מלאך קדוש. ואין כוונתי שלא היתה בו בחירה כלל, דזה אינו, דאם היה מוכרח במעשיו בהכרח מוחלט, לא היה בא לידי חטא, רק הבחירה לא היתה בו בפרסום כל כך, רק בנעלם, כענין ד"ו פרצופין, שהם שורש של הקצוות, הם בבינה בנעלם, ומכל מקום מסטרא דבינה מתערין דינין, אף שבעצם אין שם דין מתגלה, ואדם הראשון היה מתעורר זה להביאו לפועל, והיה נכנס בידיעת טוב ורע הבחירה המפורסמת.{{הערה|וממשיך שם: ואל תתמה על דברי, שהרי מצינו גם כן במלאכי עליון בחינת בחירה קצת, שהרי מלאכי סדום חטאו, שתלאו הגדולה בעצמם, ואמרו (שם יט, יג) 'כי משחתים אנחנו', ונענשו שנדחו ממחיצתם קל"ח שנה, כדאיתא במדרש רבה (בראשית רבה פ"נ ס"ט), 'כי משחיתים אנחנו', רבי לוי בשם רב שמואל בר נחמן, מלאכי השרת על ידי שגילו מסתורין של הקדוש ברוך הוא, נדחו ממחיצתן קל"ח שנה, אמר רבי חמא בר חנינא, על שנתגאו ואמרו 'כי משחיתים אנחנו את המקום הזה', עד כאן. והסוד, כי כל נברא הוא חסר, ואף אם הוא שלם, מכל מקום יש בו חסרון קצת מצד ההעדר הקודם להויה.}}