שינויים

* הקדמת מוהרח"ו לשער ההקדמות{{הערה|דף ב,ב ד"ה עוד.}} - והנה תהו הם עמי הארץ אשר נקראים ע"ש הארץ כי משם נפש חוצבה כמו שאמר הכתוב ורוח הבהמה היורדת היא למטה מן הארץ היא רוח הבהמית אשר להם כמו שאמר הכתוב ותוצא הארץ נפש חיה למינה כי מלבד היות הגוף נחצב עפר מן האדמה גם נפשם חוצבה מן הארץ למינה ממש ונקרא נפש חיה כי בכלל חיה בהמה, וכן נדרש בפסוק זה במדרש הנעלם בכת"י ע"ש.

* הקדמת מוהרח"ו לשער ההקדמות{{הערה|דף ב,ב ד"ה עוד.}} - והנה תהו הם עמי הארץ אשר נקראים ע"ש הארץ כי משם נפש חוצבה כמו שאמר הכתוב ורוח הבהמה היורדת היא למטה מן הארץ היא רוח הבהמית אשר להם כמו שאמר הכתוב ותוצא הארץ נפש חיה למינה כי מלבד היות הגוף נחצב עפר מן האדמה גם נפשם חוצבה מן הארץ למינה ממש ונקרא נפש חיה כי בכלל חיה בהמה, וכן נדרש בפסוק זה במדרש הנעלם בכת"י ע"ש.

* תורה אור דף סו, א: והנה ידוע שכל דצ"ח נשתלשלו ברבוי מדרגות בעילה אחר עילה עד שירדו למטה מטה ונתהוו מהם דברים גשמיים ושרשם הוא מבחינת התהו כנ"ל. היינו מבחינת מרכבה העליונה פני אריה פני שור כו'. והיינו בהמות מפני שור וחיות מפני אריה ועופות מפני נשר כו'. וגם כל העשבים יש להם שרש למעלה כמו שכתוב ועשב לעבודת האדם. והנה אף שבחינת מרכבה העליונה היא מבחינת תקון ג"כ כי יש להם בחי' בטול וכמ"ש וצבא השמים לך משתחוים ואומרים קדוש שמורה על הבטול שהוא בחינת התקון כנ"ל. וגם נאמר בהם ופני נשר לארבעתן כו' שכאו"א כלול מכל הד' פנים. מ"מ ברבוי השתלשלות מבחינת שמרים שבהם כמו שמרי האופנים כו' נתהוו מהם דברים גשמיים של כל בחי' דצ"ח. ע"כ. ובמאמרי אדה"א (במדבר ג') עמ' א'רמז - דשרש היצה"ר הוא משמרי האופנים.  ובד"ה איתא בספרי מר' הלל מפאריטש{{הערה|יו"ל בקונטרס בפני עצמו, קה"ת תשס"ז.}}, איתא: "בנפש יש בחי' נפש הטבעית בבחי' עשר כחות שכל ומדות המשתלשלים זה מן זה, כן הוא למעלה השתלשלות העולמות הנבראים מאין ליש אשר מקבלים זה מן זה, חיות דיצירה משרפים דבריאה ואופנים דעשיה מחיות דיצירה עד שנמשך בחי' שמרי האופנים בע' שרים ומזלות שמזה הוא שורש נפש הטבעית בבחינת עשר כחות שבה המשתלשלים זה מן זה."{{הערה|ראה סה"מ קונטרסים ג' עמ' כד, דאף ששורש שרשה בתהו, כמו באופנים עצמם. אך המדריגה בתהו שהיא שורש שרשה של הנפש הבהמית היא מדריגה יותר גבוהה בתהו גופא מאשר המדריגה בתהו המהווה שורש האופנים, ולכן נפלה למטה יותר, דהאופנים הם בעשייה הרוחנית, ואילו הנה"ב הוא בעוה"ז התחתון הגשמי, ויכולה להיות גם היפך מאלקות שלא כמו האופנים שנשארו במדריגות הקדושה.}}

* תורה אור דף סו, א: והנה ידוע שכל דצ"ח נשתלשלו ברבוי מדרגות בעילה אחר עילה עד שירדו למטה מטה ונתהוו מהם דברים גשמיים ושרשם הוא מבחינת התהו כנ"ל. היינו מבחינת מרכבה העליונה פני אריה פני שור כו'. והיינו בהמות מפני שור וחיות מפני אריה ועופות מפני נשר כו'. וגם כל העשבים יש להם שרש למעלה כמו שכתוב ועשב לעבודת האדם. והנה אף שבחינת מרכבה העליונה היא מבחינת תקון ג"כ כי יש להם בחי' בטול וכמ"ש וצבא השמים לך משתחוים ואומרים קדוש שמורה על הבטול שהוא בחינת התקון כנ"ל. וגם נאמר בהם ופני נשר לארבעתן כו' שכאו"א כלול מכל הד' פנים. מ"מ ברבוי השתלשלות מבחינת שמרים שבהם כמו שמרי האופנים כו' נתהוו מהם דברים גשמיים של כל בחי' דצ"ח. ע"כ. ובמאמרי אדה"א (במדבר ג') עמ' א'רמז - דשרש היצה"ר הוא משמרי האופנים.  ובד"ה איתא בספרי מר' הלל מפאריטש{{הערה|יו"ל בקונטרס בפני עצמו, קה"ת תשס"ז.}}, איתא: "בנפש יש בחי' נפש הטבעית בבחי' עשר כחות שכל ומדות המשתלשלים זה מן זה, כן הוא למעלה השתלשלות העולמות הנבראים מאין ליש אשר מקבלים זה מן זה, חיות דיצירה משרפים דבריאה ואופנים דעשיה מחיות דיצירה עד שנמשך בחי' שמרי האופנים בע' שרים ומזלות שמזה הוא שורש נפש הטבעית בבחינת עשר כחות שבה המשתלשלים זה מן זה."{{הערה|ראה סה"מ קונטרסים ג' עמ' כד, דאף ששורש שרשה בתהו, כמו באופנים עצמם. אך המדריגה בתהו שהיא שורש שרשה של הנפש הבהמית היא מדריגה יותר גבוהה בתהו גופא מאשר המדריגה בתהו המהווה שורש האופנים, ולכן נפלה למטה יותר, דהאופנים הם בעשייה הרוחנית, ואילו הנה"ב הוא בעוה"ז התחתון הגשמי, ויכולה להיות גם היפך מאלקות שלא כמו האופנים שנשארו במדריגות הקדושה.}}