שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 41: שורה 41:  
===אדמו"ר הזקן===
 
===אדמו"ר הזקן===
   −
אמרו רז"ל בראת יצה"ר בראת תורה תבלין כו', דמשמע שהיצה"ר הוא כשמשל המאכל הרע ויכולים לתקנו ולהטעימו ע"י תבלין ובשמים כו', וביאור זה דהנה ''ענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית'' שבא מקליפת נוגה שבדברום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא כו', והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולב כו', והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו', ונזדווגו היצ"ט ויצה"ר שהם הגוף והנשמה ב' הפכים בטבעם וצריכים להיות מפורדים כו' וכשיתדבקו יחד באהבה ואחוה עד שעזה כמות אהבתם כנזכר בזוהר זהו מדברים הקשים כקריעת ים סוף כנ"ל{{הערה|לעיל במאמר}} וד"ל. ולכך משלו היצה"ר למאכל רע שמתובל בתבלין כו' דהיינו שפירשו סיבת דיבוק פירודם שהוא ע"י התורה כענין שנזכר במדרש הנעלם ''אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא אשתכח'' כו', וכן בעבודת ה' בתפלה החמימות שמצד טבעיות גורם החדוה וההתלהבות בתפלתו כו', וזהו שמתובל בתבלין פי' בחדוות דבר ההלכה או עבודת ה' בתפלה נמתקו גבורות החמימות של היצה"ר שאם לא התורה ותפלה הרי זה שרש התאוה כו'. ונמצא שבתורה ותפלה נדבקו הניצוץ עם היצה"ר להיות לאחדים וד"ל.{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק ב' עמ' שכט-של.}}
+
אמרו רז"ל בראת יצה"ר בראת תורה תבלין כו', דמשמע שהיצה"ר הוא כשמשל המאכל הרע ויכולים לתקנו ולהטעימו ע"י תבלין ובשמים כו', וביאור זה דהנה ''ענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית'' שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא כו', והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולב כו', והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו', ונזדווגו היצ"ט ויצה"ר שהם הגוף והנשמה ב' הפכים בטבעם וצריכים להיות מפורדים כו' וכשיתדבקו יחד באהבה ואחוה עד שעזה כמות אהבתם כנזכר בזוהר זהו מדברים הקשים כקריעת ים סוף כנ"ל{{הערה|לעיל במאמר}} וד"ל. ולכך משלו היצה"ר למאכל רע שמתובל בתבלין כו' דהיינו שפירשו סיבת דיבוק פירודם שהוא ע"י התורה כענין שנזכר במדרש הנעלם ''אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא אשתכח'' כו', וכן בעבודת ה' בתפלה החמימות שמצד טבעיות גורם החדוה וההתלהבות בתפלתו כו', וזהו שמתובל בתבלין פי' בחדוות דבר ההלכה או עבודת ה' בתפלה נמתקו גבורות החמימות של היצה"ר שאם לא התורה ותפלה הרי זה שרש התאוה כו'. ונמצא שבתורה ותפלה נדבקו הניצוץ עם היצה"ר להיות לאחדים וד"ל.{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק ב' עמ' שכט-של.}}
    
חיות נפש הבהמית היא יסודה ''מיסוד האש'' כי ד' בחינות דומם צומח חי מדבר הם כנגד ד' בחי' אש רוח מים עפר. ובחינת אש הוא בחינת נפש החי', ובחינת רוח הוא בחינת מדבר כדכתיב והיה האדם לנפש חיה ותרגם אונקלוס לרוח ממללא ... ומשחרב בית המקדש תקנו אנשי כנסת הגדולה התפלה שיקריב כל אחד נפשו הבהמית להעלותה ולקשרה בשרשה שהיא גם כן מיסוד האש ומקור חוצבה ויסודתה בהררי קדש מרכבה העליונה פני אריה פני שור כו', אלא שלאחר ירידת והשתלשלות והתלבשות בע' שרים שמרי האופנים נמשך תענוגי העולם הזה והכח המתאוה שהוא גם כן בחינת חמימות האש וגם היצר הרע הוא אש זר דולק, וצריך להעלות נפש הבהמית לשרש בחינת אש שלמעלה ולהתכלל בבחינת מרכבה העליונה בחינת אש אוכלה לכלות ולשרוף כח המתאוה והאש שלמטה בתענוגות בני אדם בעוה"ז שלא ילך בהם אלא בקרירות ולהפך מהיפך להיפך להיות כח המתאוה ברשפי אש שלהבת לדבקה באלקים חיים. (לקוטי תורה{{הערה|ר"פ כי תצא.}})
 
חיות נפש הבהמית היא יסודה ''מיסוד האש'' כי ד' בחינות דומם צומח חי מדבר הם כנגד ד' בחי' אש רוח מים עפר. ובחינת אש הוא בחינת נפש החי', ובחינת רוח הוא בחינת מדבר כדכתיב והיה האדם לנפש חיה ותרגם אונקלוס לרוח ממללא ... ומשחרב בית המקדש תקנו אנשי כנסת הגדולה התפלה שיקריב כל אחד נפשו הבהמית להעלותה ולקשרה בשרשה שהיא גם כן מיסוד האש ומקור חוצבה ויסודתה בהררי קדש מרכבה העליונה פני אריה פני שור כו', אלא שלאחר ירידת והשתלשלות והתלבשות בע' שרים שמרי האופנים נמשך תענוגי העולם הזה והכח המתאוה שהוא גם כן בחינת חמימות האש וגם היצר הרע הוא אש זר דולק, וצריך להעלות נפש הבהמית לשרש בחינת אש שלמעלה ולהתכלל בבחינת מרכבה העליונה בחינת אש אוכלה לכלות ולשרוף כח המתאוה והאש שלמטה בתענוגות בני אדם בעוה"ז שלא ילך בהם אלא בקרירות ולהפך מהיפך להיפך להיות כח המתאוה ברשפי אש שלהבת לדבקה באלקים חיים. (לקוטי תורה{{הערה|ר"פ כי תצא.}})

תפריט ניווט