שינויים

וייצר, תרין יודין למה, רזא דעתיקא קדישא ורזא ''דזעיר אנפין''{{הערה|אדרא רבא פרשת נשא דף קמא, ב.}}.  

וייצר, תרין יודין למה, רזא דעתיקא קדישא ורזא ''דזעיר אנפין''{{הערה|אדרא רבא פרשת נשא דף קמא, ב.}}.  

::וביאר הצמח צדק: יש להבין איך שייך לומר שהיצה"ר שרשו נמשך מבחי' גבורה דז"א, והענין כו' דמבחי' מדת הדין בחי' גבורה נשתלשל בריובי הצמצומים עד שנתהווה למטה יצר הרע (ובאמת קודם חטא עץ הדעת הי' היצה"ר למטה גם כן גבורות דקדושה רק אחר חטא עה"ד נתקלקל ונעשה רע כו') והוא שפי' הזהר תרין יודין דוייצר הן עתיקא קדישא וז"א.{{הערה|ספר הליקוטים ע' יצ"ט יצה"ר ע' א'רסה.}}  לכן ע"י תורה יש כח לעשות שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה מעט מזעיר מעין שהי' קודם חטא עץ הדעת ... ולעתיד לבוא כתיב למרבה המשרה ולשלום אין קץ שיומשך השלום אף בחיצוניות שיהי' וגר זאב עם כבש.{{הערה|שם עמ' א'רעז.}}

::וכתב הצמח צדק: יש להבין איך שייך לומר שהיצה"ר שרשו נמשך מבחי' גבורה דז"א, והענין כו' דמבחי' מדת הדין בחי' גבורה נשתלשל בריובי הצמצומים עד שנתהווה למטה יצר הרע (ובאמת קודם חטא עץ הדעת הי' היצה"ר למטה גם כן גבורות דקדושה רק אחר חטא עה"ד נתקלקל ונעשה רע כו') והוא שפי' הזהר תרין יודין דוייצר הן עתיקא קדישא וז"א.{{הערה|ספר הליקוטים ע' יצ"ט יצה"ר ע' א'רסה.}}  לכן ע"י תורה יש כח לעשות שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה מעט מזעיר מעין שהי' קודם חטא עץ הדעת ... ולעתיד לבוא כתיב למרבה המשרה ולשלום אין קץ שיומשך השלום אף בחיצוניות שיהי' וגר זאב עם כבש.{{הערה|שם עמ' א'רעז.}}

וישלח יעקב מלאכים וגו', רבי יהודה פתח כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך{{הערה|תהלים צא.}} האי קרא אוקמוה חברייא דהא ''בשעתא דבר נש אתי לעלמא מיד אזדמן בהדיה יצר הרע'' דאיהו מקטרג ליה לבר נש תדיר ... ויצר הטוב אתי לבר נש מיומא דאתי לאתדכאה ואימתי אתי בר לאתדכאה כד איהו ''בר תליסר שנין'' כדין אזדווג בר נש בתרווייהו  ''חד מימינא וחד משמאלא, יצר טוב לימינא ויצר רע לשמאלא'', ואלין אינון תרין מלאכין ממש ממנן ואינון משתכחין תדיר בהדיה דבר נש, אתי בר נש לאתדכאה ההוא יצר הרע אתכפיא קמיה ושליט ימינא על שמאלא ''ותרווייהו מזדווגין לנטרא ליה לבר נש'' בכל ארחוי דהוא עביד הדא הוא דכתיב כי מלאכיו יצוה לך ''לשמרך'' בכל דרכיך{{הערה|זוהר, פרשת וישלח דף קסה, ב.}}  

וישלח יעקב מלאכים וגו', רבי יהודה פתח כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך{{הערה|תהלים צא.}} האי קרא אוקמוה חברייא דהא ''בשעתא דבר נש אתי לעלמא מיד אזדמן בהדיה יצר הרע'' דאיהו מקטרג ליה לבר נש תדיר ... ויצר הטוב אתי לבר נש מיומא דאתי לאתדכאה ואימתי אתי בר לאתדכאה כד איהו ''בר תליסר שנין'' כדין אזדווג בר נש בתרווייהו  ''חד מימינא וחד משמאלא, יצר טוב לימינא ויצר רע לשמאלא'', ואלין אינון תרין מלאכין ממש ממנן ואינון משתכחין תדיר בהדיה דבר נש, אתי בר נש לאתדכאה ההוא יצר הרע אתכפיא קמיה ושליט ימינא על שמאלא ''ותרווייהו מזדווגין לנטרא ליה לבר נש'' בכל ארחוי דהוא עביד הדא הוא דכתיב כי מלאכיו יצוה לך ''לשמרך'' בכל דרכיך{{הערה|זוהר, פרשת וישלח דף קסה, ב.}}  

:: וביאר בלקוטי לוי"צ: חד מימינא שנמשך מבחי' ימין שלמעלה דהיינו מבחי' חסדים, וחד משמאלא מבחי' שמאל שלמעלה דהיינו מבחי' גבורות, ואינו קורא אותם עדיין בשם. יצ"ט ויצר רע, כי היצה"ר כשהוא מצד שרשו משמאל שלמעלה, גבורות דקדושה אינו רע עדיין לכן נקט רק חד וחד, ורק כשנמשכים למטה באדם, שם נעשה יצ"ט ויצר רע.{{הערה|הערות לזהר, פ' ויצא עמ' קכט.}}

::לקוטי לוי יצחק -  חד מימינא שנמשך מבחי' ימין שלמעלה דהיינו מבחי' חסדים, וחד משמאלא מבחי' שמאל שלמעלה דהיינו מבחי' גבורות, ואינו קורא אותם עדיין בשם. יצ"ט ויצר רע, כי היצה"ר כשהוא מצד שרשו משמאל שלמעלה, גבורות דקדושה אינו רע עדיין לכן נקט רק חד וחד, ורק כשנמשכים למטה באדם, שם נעשה יצ"ט ויצר רע.{{הערה|הערות לזהר, פ' ויצא עמ' קכט.}}

::וביאר הצ"צ: ואיך היצה"ר יהי' שומר? י"ל דהנה קודם חטא עה"ד הי' הקליפה שומר לפרי כמ"ש בשל"ה בהקדמה די"ז ע"ב בפי' השומר אחי אנכי{{הערה|של"ה תולדות אדם בית ישראל (תליתאה) אות רכח: והנה הקליפה - קליפת הפרי, נקרא בלשון רבותינו ז"ל (ברכות לו ב) 'שומר', והוא ענין גדול. כבר כתבתי ענין הקליפות, הוא ממותרות הקדושות. והנה אם לא חטא אדם, לא היה הקליפה מתנגד, רק שומר לפרי, כמו המלך שהוא יושב בבית הפנימי, והעבדים שומרים אותו. אבל מצד החטא התעוררה המרירות בהם ונעשים מורדים. ובמסכת סנהדרין פרק ארבע מיתות (נט ב) ... אלמלא נתקלל נחש, כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנים לו שני נחשים טובים ... וכן יהיה לעתיד, הקליפות שהם רעים יחזרו להיותן טובים, בסוד מלאך רע יענה אמן, ורמז על ידי הנביאים בכמה פסוקים: ישעיה אמר וגר זאב עם כבש ... ושעשע יונק על חר פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, לא ירעו ולא ישחיתו וגו', כל זה מורה על כוחותיהם למעלה, כי יכרע כל ברך, ואז הקליפות נקראים 'שומר', כי הם שומר לפרי. וזה שרמז קין בגנבו דעת עליון, אמר (בראשית ד, ט) 'השמר אחי אנכי'. נודע (זהר ח"א דף נ"ד ע"א), קין קינא דמסאבותה, מזוהמת הנחש הבא על חוה (ראה שבת קמו א) ... ואמר 'השומר אחי אנכי', והיא תמיהה מתקיימת ... והוא רצה לגנוב דעת עליון, ואמר שהוא שומר הפרי, עבד נאמן לקונו, וכן באמת יהיה לעתיד.}} ... אלא שאח"כ נעשה הקליפה מתנגד לנגד הקדושה. אך כשמגביר יצה"ט על היצ"ר וממתיק הגבורות חוזר ונעשה שומר. וזהו כי ברבים היו עמדי פי' כי רשות היחיד הוא עולם האצילות ורשות הרבים טורי דפרודא. אך כשמברר היצר הרע מתגלה בו שרשו מעולם התהו שנקרא מקור רשות הרבים הנ"ל, אך שם רבים ריבוי האור כענין רבות עשית וזהו ברבים מקור בחי' רבים.{{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' א'ער}}

::צמח צדק - ואיך היצה"ר יהי' שומר? י"ל דהנה קודם חטא עה"ד הי' הקליפה שומר לפרי כמ"ש בשל"ה בהקדמה די"ז ע"ב בפי' השומר אחי אנכי{{הערה|של"ה תולדות אדם בית ישראל (תליתאה) אות רכח: והנה הקליפה - קליפת הפרי, נקרא בלשון רבותינו ז"ל (ברכות לו ב) 'שומר', והוא ענין גדול. כבר כתבתי ענין הקליפות, הוא ממותרות הקדושות. והנה אם לא חטא אדם, לא היה הקליפה מתנגד, רק שומר לפרי, כמו המלך שהוא יושב בבית הפנימי, והעבדים שומרים אותו. אבל מצד החטא התעוררה המרירות בהם ונעשים מורדים. ובמסכת סנהדרין פרק ארבע מיתות (נט ב) ... אלמלא נתקלל נחש, כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנים לו שני נחשים טובים ... וכן יהיה לעתיד, הקליפות שהם רעים יחזרו להיותן טובים, בסוד מלאך רע יענה אמן, ורמז על ידי הנביאים בכמה פסוקים: ישעיה אמר וגר זאב עם כבש ... ושעשע יונק על חר פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, לא ירעו ולא ישחיתו וגו', כל זה מורה על כוחותיהם למעלה, כי יכרע כל ברך, ואז הקליפות נקראים 'שומר', כי הם שומר לפרי. וזה שרמז קין בגנבו דעת עליון, אמר (בראשית ד, ט) 'השמר אחי אנכי'. נודע (זהר ח"א דף נ"ד ע"א), קין קינא דמסאבותה, מזוהמת הנחש הבא על חוה (ראה שבת קמו א) ... ואמר 'השומר אחי אנכי', והיא תמיהה מתקיימת ... והוא רצה לגנוב דעת עליון, ואמר שהוא שומר הפרי, עבד נאמן לקונו, וכן באמת יהיה לעתיד.}} ... אלא שאח"כ נעשה הקליפה מתנגד לנגד הקדושה. אך כשמגביר יצה"ט על היצ"ר וממתיק הגבורות חוזר ונעשה שומר. וזהו כי ברבים היו עמדי פי' כי רשות היחיד הוא עולם האצילות ורשות הרבים טורי דפרודא. אך כשמברר היצר הרע מתגלה בו שרשו מעולם התהו שנקרא מקור רשות הרבים הנ"ל, אך שם רבים ריבוי האור כענין רבות עשית וזהו ברבים מקור בחי' רבים.{{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' א'ער}}

::עוד ביאר הצ"צ שלכן איתא שם בזהר "בשעתא דבר נש אתי בעלמא מיד אזדמן בהדיה יצר הרע" דהוא מקדים לבוא באדם קודם היצ"ט, "והטעם י"ל על דרך שעשו הי' הבכור שזהו משום שקליפה קדמה לפרי, כמו בגשמיות הקש והתבן מקדימים להחטה, וכמ"ש במדרש ס"פ וישלח{{הערה|בראשית רבה, פרשת וישלח פרשה פג אות ה' -  

::שם - ולכן איתא שם בזהר "בשעתא דבר נש אתי בעלמא מיד אזדמן בהדיה יצר הרע" דהוא מקדים לבוא באדם קודם היצ"ט, "והטעם י"ל על דרך שעשו הי' הבכור שזהו משום שקליפה קדמה לפרי, כמו בגשמיות הקש והתבן מקדימים להחטה, וכמ"ש במדרש ס"פ וישלח{{הערה|בראשית רבה, פרשת וישלח פרשה פג אות ה' -  

התבן והקש והמוץ מריבים זה עם זה זה אומר בשבילי נזרעה השדה וזה אומר בשבילי נזרעה השדה אמרו החטים המתינו עד שתבואו הגורן ואנו יודעין בשביל מה נזרעה השדה, באו לגורן ויצא בעל הבית לזרותה הלך לו המוץ ברוח, נטל את התבן והשליכו על הארץ ונטל את הקש ושרפו, נטל את החטים ועשה אותן כרי וכל מי שרואה אותן מנשקן, המד"א (תהלים ב) נשקו בר פן יאנף, כך אומות העולם הללו אומרים אנו עיקר ובשבילנו נקרא העולם, והללו אומרים בשבילנו נברא העולם, אמרו להם ישראל המתינו עד שיגיע היום ואנו יודעים בשביל מי נברא העולם, הה"ד (מלאכי ג) כי הנה היום בא בוער כתנור, ועליהם הוא אומר (ישעיה מא) תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם, אבל ישראל ואתה תגיל בה' קדוש ישראל תתהלל.}}. וזהו ג"כ שקדם עולם התהו לעולם התיקון, ובעמק המלך כתב שעולם התהו הוא מבחי' נפש ועולם התיקון שאחר כך הוא מבחי' רוח והנפש לגבי הורח הוא ג"כ כמו קליפה לגבי מוחא כו'{{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' א'ערב.}}.

התבן והקש והמוץ מריבים זה עם זה זה אומר בשבילי נזרעה השדה וזה אומר בשבילי נזרעה השדה אמרו החטים המתינו עד שתבואו הגורן ואנו יודעין בשביל מה נזרעה השדה, באו לגורן ויצא בעל הבית לזרותה הלך לו המוץ ברוח, נטל את התבן והשליכו על הארץ ונטל את הקש ושרפו, נטל את החטים ועשה אותן כרי וכל מי שרואה אותן מנשקן, המד"א (תהלים ב) נשקו בר פן יאנף, כך אומות העולם הללו אומרים אנו עיקר ובשבילנו נקרא העולם, והללו אומרים בשבילנו נברא העולם, אמרו להם ישראל המתינו עד שיגיע היום ואנו יודעים בשביל מי נברא העולם, הה"ד (מלאכי ג) כי הנה היום בא בוער כתנור, ועליהם הוא אומר (ישעיה מא) תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם, אבל ישראל ואתה תגיל בה' קדוש ישראל תתהלל.}}. וזהו ג"כ שקדם עולם התהו לעולם התיקון, ובעמק המלך כתב שעולם התהו הוא מבחי' נפש ועולם התיקון שאחר כך הוא מבחי' רוח והנפש לגבי הורח הוא ג"כ כמו קליפה לגבי מוחא כו'{{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' א'ערב.}}.