| ::וביאר הצמח צדק: יש להבין איך שייך לומר שהיצה"ר שרשו נמשך מבחי' גבורה דז"א, והענין כו' דמבחי' מדת הדין בחי' גבורה נשתלשל בריובי הצמצומים עד שנתהווה למטה יצר הרע (ובאמת קודם חטא עץ הדעת הי' היצה"ר למטה גם כן גבורות דקדושה רק אחר חטא עה"ד נתקלקל ונעשה רע כו') והוא שפי' הזהר תרין יודעין דוייצר הן עתיקא קדישא וז"א.{{הערה|ספר הליקוטים ע' יצ"ט יצה"ר ע' א'רסה.}} | | ::וביאר הצמח צדק: יש להבין איך שייך לומר שהיצה"ר שרשו נמשך מבחי' גבורה דז"א, והענין כו' דמבחי' מדת הדין בחי' גבורה נשתלשל בריובי הצמצומים עד שנתהווה למטה יצר הרע (ובאמת קודם חטא עץ הדעת הי' היצה"ר למטה גם כן גבורות דקדושה רק אחר חטא עה"ד נתקלקל ונעשה רע כו') והוא שפי' הזהר תרין יודעין דוייצר הן עתיקא קדישא וז"א.{{הערה|ספר הליקוטים ע' יצ"ט יצה"ר ע' א'רסה.}} |
| + | ::וביאר הצ"צ: ואיך היצה"ר יהי' שומר? י"ל דהנה קודם חטא עה"ד הי' הקליפה שומר לפרי כמ"ש בשל"ה בהקדמה די"ז ע"ב בפי' השומר אחי אנכי{{הערה|של"ה תולדות אדם בית ישראל (תליתאה) אות רכח: והנה הקליפה - קליפת הפרי, נקרא בלשון רבותינו ז"ל (ברכות לו ב) 'שומר', והוא ענין גדול. כבר כתבתי (אות רכה) ענין הקליפות, הוא ממותרות הקדושות. והנה אם לא חטא אדם, לא היה הקליפה מתנגד, רק שומר לפרי, כמו המלך שהוא יושב [בבית ה]פנימי, והעבדים שומרים אותו. אבל מצד החטא התעורר[ה] המרירות בהם ונעשים מורדים. ובמסכת סנהדרין פרק ארבע מיתות (נט ב), תניא רבי שמעון בן מנסיא אומר, חבל על שמש גדול שאבד מן העולם, שאלמלא (לא) נתקל(ק)ל נחש, כל אחד ואחד מישראל היו מזדמנים לו שני נחשים טובים, אחד משגרו לצפון ואחד משגרו לדרום, להביא לו סנדל(פ)[ב]ונים טובות ואבנים טובות ומרגליות, ולא עוד אלא שמפשילים רצועה תחת זנבו, ומוציא בה עפר לגנתו ולחורבתו, עד כאן. המאמר הזה רומז למה שכתבתי, וכן יהיה לעתיד, הקליפות שהם רעים יחזרו להיותן טובים, בסוד מלאך רע יענה אמן (שבת קיט ב), ורמז על ידי הנביאים בכמה פסוקים: ישעיה אמר (יא, ו - ט) 'וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ, ועגל וכפיר ומריא יחדו, ונער קטן נהג בהם ופרה ודב' וגו', 'ושעשע יונק על חר פתן, ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, לא ירעו ולא ישחיתו' וגו', כל זה מורה על כוחותיהם למעלה, כי יכרע כל ברך, ואז הקליפות נקראים 'שומר', כי הם שומר לפרי. וזה שרמז קין בגנבו דעת עליון, אמר (בראשית ד, ט) 'השמר אחי אנכי'. נודע (זהר ח"א דף נ"ד ע"א), קין קינא דמסאבותה, מזוהמת הנחש הבא על חוה (ראה שבת קמו א), והבל הוא מסטרא דקדושה. וקין הקליפה, והבל הוא פרי עץ חיים הקדושה, ואמר 'השומר אחי אנכי', והיא תמיהה מתקיימת כמו (שמואל - א ב, כז) 'הנגלה נגליתי', כלומר, כי הוא שומר ולא קליפה, כי קליפה היא הנזרק[ת] חוצה, כענין שאמרו בחגיגה (טו ב), רבי מאיר, תוכו אכל וקליפתו זרק, כי הקליפה מתנגד ומקטרג, והוא רצה לגנוב דעת עליון, ואמר שהוא שומר הפרי, עבד נאמן לקונו, וכן באמת יהיה לעתיד.}} ... אלא שאח"כ נעשה הקליפה מתנגד לנגד הקדושה. אך כשמגביר יצה"ט על היצ"ר וממתיק הגבורות חוזר ונעשה שומר. |