1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 24:
שורה 24: + + + + + + + + + + + + + + + + + + − − * בראתי יצה"ר בראתי תבלין תורה, והנה יש להבין הלא התבלין הם הממתיקים את התבשיל והתבשיל הוא העיקר ובכאן הלא התורה היא העיקר, אך הענין הוא ע"ד משרז"ל (יומא סט, ב) אי מסר בידיהו יצר דעבירה אפילו בעיתא בת יומא לא הוה אשתכח, דהנה יש ב' מיני תפלות בהתלהבות הא' שהאדם עושה לעצמו הכנה וב' מה מתפלל בלי שום הכנה רק הזמן הוא גורם כמו בשבתות וי"ט שאז הוא השראת הקדושה בעולם, וזהו אפילו בעיתא, ר"ל תפלה בת יומא שהזמן גורם לא אשתכח כי יצה"ר נקרא כח התאוה והוא החשק וכמו שהאדם רוצה כך מהפך החשק. (לקוטי אמרים להמגיד ממעזריטש סי' עט) כי עיקר התפלה דביקות והתלהטות אש להבת שלהבת ולא שיצעקו כמו קורא בשדה צעק לבם אל ה' (אוצר החיים{{הערה|קאמארנא - פ' חוקת, בביאור דברי המגיד. ושם גם הביאת האת הזהר הנ"ל בענין חדוותא דשמעתא.}})
←לעיון נוסף
'''יש להביא את ההמשך ויאמר ה' לה כו''''
'''יש להביא את ההמשך ויאמר ה' לה כו''''
==אלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי==
=== המגיד ממעזריטש ===
מפי הרב החסיד מו"ה דוב בער מ"מ [דק"ק מעזריטש] (כי בילדותי הייתי מצוי לפניו ב' או ג' שבועות בכל שנה בהיותו מקום כבודו בק"ק טולטשין ובק"ק אווני סמוך למקום דירתי ק"ק סטעפאן שהייתי שם כמה שנים וישבתי שם על כסא הרבנות) שמעתי ממנו ז"ל שאפילו זה ההתחשקות שיש להאדם לתורה או לעשיית מצוה, זו ההתחשקות נמשכת מפאת היצה"ר, ואלמלא היצה"ר לא היה להאדם שום התחשקות.
ולכך אמר בזוהר דאלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתתא לא הוי.
ובדרך מליצה וצחות, אמר הרב החסיד הנ"ל, דמה שאמר בזוהר חדוותא דשמעתתא לא הוי, ומה שאמר בגמרא (יומא סט, ב) ביעותא בת יומא לא אשתכח, המה דבר אחד, והא עפ"י מה שמבואר בשל"ה על פסוק (משלי כח, ט) מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה, ופי' השל"ה ז"ל (שער האותיות עמק ברכה, ה) לפי שיותר יש לאדם חשק ללמוד דבר הלכה ממה שיש חשק להתפלל, והוא מטעם דהלימוד הוא לומד דבר חדש ואצלו הוא חביב, וכמו שאמרו בגמרא כמה פעמים חדת היא לי, אבל התפילה היא בכל יום נוסחא אחת.
ולכך בלימוד ג"כ מה שיודע מכבר ושגורה בפיו, שוב אין לו חשק כל כך לזה כמו שיש לו חשק ללמוד דבר חדש, אבל באמת אינו ראוי להיות כך, אלא כמו שדרשו חז"ל (ספרי ו, ו) על פסוק אשר אנכי מצוך היום יהיה בעיניך כאילו היום ניתנה, וכדיוטגמא חדשה. וזה שאמר מסיר אזנו משמוע תורה, מתורה שכבר שמע, ואין נפשו חשקה אלא בדבר חדש, ולא ישמע בישן, גם תפלתו תועבה, ממילא דהא תפילה ודאי הוא אצלו דבר ישן, ובודאי מתפלל בלי שום חשקות, ותפילתו תועבה אלו דברי השל"ה ז"ל.
ונמצא מבואר דבדבר חדש יש לו להאדם התחשקות יותר, וזהו שאמר בזוהר דאי לאו יצה"ר חדוותא דשמעתא אפילו שהוא דבר חדש גם זה לא הוי. וזה שאמרו בגמרא ג"כ ביעתא בת יומא, ר"ל תפלה שהיא חדשה בת יומא, שעדיין לא התפלל אותה מתמול שלשום רק היום אצלו חדשה, ג"כ לא אשכח, ודברי הזוהר והגמרא לאחדים המה, אלו דברי הרב החסיד זלה"ה ודפח"ח.
(וצוה הכהן, פרק י'{{הערה|וסיים שם: ולפי דברי הרב האלקי הנ"ל יפורש שפיר הא דאמר בגמרא בכלל לבבך בשני יצריך דהיינו שילמוד תורה ויעשה מצות בהתחשקות והחשק הוא נמשך מפאת היצה"ר ואיהו בדידיה ואנן בדידן, למאי שכתבנו שראוי לאדם שיטהר מחשבתו אשר כל מה שמתאוה לעסקי העוה"ז הן אכילה ושתיה או הרוחת ממון יהיה עיקר רצונו ומגמתו של ידי זה יהיה לו הכנה וסיוע לתורה ומצות ועבודת הבורא ית"ש והתאוות עסקי העוה"ז וודאי הוא מפאת היצה"ר ומאחר שרצונו בזה הוא רק שיהיה לו ע"י זה סיוע והכנה לעבודת הבורא גם זה העסק הוא מצוה ושפיר עובד את ה' בשני היצרים.}})
בראתי יצה"ר בראתי תבלין תורה, והנה יש להבין הלא התבלין הם הממתיקים את התבשיל והתבשיל הוא העיקר ובכאן הלא התורה היא העיקר, אך הענין הוא ע"ד משרז"ל (יומא סט, ב) אי מסר בידיהו יצר דעבירה אפילו בעיתא בת יומא לא הוה אשתכח, דהנה יש ב' מיני תפלות בהתלהבות, הא' שהאדם עושה לעצמו הכנה וב' מה מתפלל בלי שום הכנה רק הזמן הוא גורם כמו בשבתות וי"ט שאז הוא השראת הקדושה בעולם, וזהו אפילו בעיתא, ר"ל תפלה בת יומא שהזמן גורם לא אשתכח כי יצה"ר נקרא כח התאוה והוא החשק, וכמו שהאדם רוצה כך מהפך החשק. (לקוטי אמרים להמגיד ממעזריטש סי' עט)
==לעיון נוסף==
==לעיון נוסף==
* מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר (קהלת ז) לא בראו הקדוש ברוך הוא שנקרא צדיק וישר את האדם בצלמו אלא כדי להיות צדיק וישר כמוהו, ואם תאמר למה ברא יצר הרע שכתוב בו כי יצר לב האדם רע מנעוריו (בראשית ח) אתה אומר שהוא רע מי יוכל לעשותו טוב אמר הקדוש ברוך הוא אתה עושה אותו רע למה תינוק בן חמש בן שש ושבע ושמנה ותשעה אינם חוטאים אלא מבן עשר ואילך ואז הוא מגדל יצר הרע, ואם תאמר אין אדם יכול לשמור את עצמו, אמר הקדוש ברוך הוא אתה עשית אותו רע למה תינוק היית ולא חטאת, נתגדלת וחטאת, וכמה דברים קשים יש בעולם יותר מיצר הרע ומרים ממנו ואתם ממתיקין אותן, אין לך מר מן התורמוס ואתה שוקד לשלקו ולהמתיקו במים ז"פ ז' פעמים עד שהוא נעשה מתוק וכן חרדל וצלף ודברים הרבה, ומה מרים שבראתי אותן ממתקין לצורכך, יצר הרע המסור בידיך עאכ"ו (מדרש תנחומא פרשת בראשית סימן ז){{הערה|הובא בפרי צדיק, סוף ר"ח חשון בהקשר הזהר דידן. וראה דברי הצ"צ לעיל "יצר הרע - שלגבי היצר הטוב נקרא רע" (העורך).}}
* מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר (קהלת ז) לא בראו הקדוש ברוך הוא שנקרא צדיק וישר את האדם בצלמו אלא כדי להיות צדיק וישר כמוהו, ואם תאמר למה ברא יצר הרע שכתוב בו כי יצר לב האדם רע מנעוריו (בראשית ח) אתה אומר שהוא רע מי יוכל לעשותו טוב אמר הקדוש ברוך הוא אתה עושה אותו רע למה תינוק בן חמש בן שש ושבע ושמנה ותשעה אינם חוטאים אלא מבן עשר ואילך ואז הוא מגדל יצר הרע, ואם תאמר אין אדם יכול לשמור את עצמו, אמר הקדוש ברוך הוא אתה עשית אותו רע למה תינוק היית ולא חטאת, נתגדלת וחטאת, וכמה דברים קשים יש בעולם יותר מיצר הרע ומרים ממנו ואתם ממתיקין אותן, אין לך מר מן התורמוס ואתה שוקד לשלקו ולהמתיקו במים ז"פ ז' פעמים עד שהוא נעשה מתוק וכן חרדל וצלף ודברים הרבה, ומה מרים שבראתי אותן ממתקין לצורכך, יצר הרע המסור בידיך עאכ"ו (מדרש תנחומא פרשת בראשית סימן ז){{הערה|הובא בפרי צדיק, סוף ר"ח חשון בהקשר הזהר דידן. וראה דברי הצ"צ לעיל "יצר הרע - שלגבי היצר הטוב נקרא רע" (העורך).}}
* דברי שלום (לרבי שלום פרלוב מבראהין, פ' וישלח) - שמעתא לא דוקא, דהוא הדין תרי"ג מצוות, וז"פ עם לבן גרתי בגימטריא תרי"ג (דלבן הוא כי כינוי היצר לעתיד - כדברי הזהר לעיל), וע"י שמחת החומר תתפעל גם הנפש, וכמשל הבעש"ט בזה על בן מלך שנתן יי"ש לבני הכפר כו'. עיי"ש.
* דברי שלום (לרבי שלום פרלוב מבראהין, פ' וישלח) - שמעתא לא דוקא, דהוא הדין תרי"ג מצוות, וז"פ עם לבן גרתי בגימטריא תרי"ג (דלבן הוא כי כינוי היצר לעתיד - כדברי הזהר לעיל), וע"י שמחת החומר תתפעל גם הנפש, וכמשל הבעש"ט בזה על בן מלך שנתן יי"ש לבני הכפר כו'. עיי"ש.
==מראי מקומות==
==מראי מקומות==