1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + + − שורה 12:
שורה 13: − + שורה 137:
שורה 138: − + שורה 165:
שורה 166: − + − + שורה 188:
שורה 189: − + שורה 303:
שורה 304: − + − + − + שורה 551:
שורה 552: − ===מכילתא=== − רבי שמעון בן יוחאי אומר, חביבים יסורין, ששלש מתנות טובות ניתנו לישראל, ואומות העולם מתאוין להם, ולא נתנו להם אלא ביסורין, ואלו הן תורה וארץ ישראל ועולם הבא... העולם הבא מנין, דכתיב כי נר מצוה ותורה אור וגו', אמרת אי זה דרך שמביאה את האדם לחיי העולם הבא, הוי אומר אלו יסורין. (יתרו בחודש פרשה י) − − ===ספרא=== − וחי בהם, לעולם הבא, ואם תאמר בעולם הזה, והלא סופו מת הוא, הא מה אני מקיים וחי בהם, לעולם הבא, אני ה' נאמן לשלם שכר. (אחרי פרשה ח) שורה 565:
שורה 561: − − למה נברא העולם בב', להודיעך שהן שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא. (בראשית א יד) − − אמר רשב"ל הנה טוב מאד זה העולם הזה, והנה טוב מאד זה העולם הבא, העולם הזה והעולם הבא הביט בהן הקב"ה ראיה אחת. (שם ט ג) − − אמר רבי הונא והנה טוב מאד זו מדת יסורין, וכי מדת יסורין טוב מאד, אתמהא, אלא שעל ידיה הבריות באים לחיי העולם הבא... (שם שם י) − − ...והעולם הבא נברא ביו"ד, מה יו"ד זה קומתו כפופה, כך הן הרשעים קומתן כפופה ופניהם מקדירות לעתיד לבא. (שם יב ט) שורה 593:
שורה 581: − − מעשה בר' שמעון בן חלפתא שבא ערב שבת ולא היה לו מאן להתפרנס, יצא לו חוץ מן העיר והתפלל לפני האלקים וניתן לו אבן טובה מן השמים. נתנה לשולחני ופרנס אותה שבת. אמרה אשתו מהיכן אלו, אמר לה ממה שפרנס הקב"ה, אמרה אם אין אתה אומר לי מהיכן הן איני טועמת כלום, התחיל מספר לה, אמר לה כך נתפללתי לפני האלקים וניתן לי מן השמים, אמרה לו איני טועמת כלום עד שתאמר לי שתחזירה מוצאי שבת. אמר לה למה, אמר לו אתה רוצה שיהא שולחנך חסר ושולחן חבירך מלא. והלך ר"ש והודיע מעשה לרבי, אמר לו לך אמור לה אם שולחנך חסר אני אמלאנו משלי. הלך ואמר לה, אמרה לו לך עמי למי שלמדך תורה, אמרה לו, רבי וכי רואה אדם לחבירו לעולם הבא, לא כל צדיק וצדיק הוה ליה עולם בעצמו... כיון ששמע כן הלך והחזיר. ((שם) − − א"ר יעקב בר קורשוי טוב מלא כף נחת זה העולם הבא, ממלא חפנים עמל זה העולם הזה... (ויקרא ג א) − − כי הולך האדם אל בית עולמו, בית העולם לא נאמר אלא בית עולמו, מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. משל למלך שנכנס למדינה ועמו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטיוטין, אף על פי שהכל נכנסין בפילון אחד, כל אחד ואחד שרוי לפי כבודו, כך אף על פי שהכל טועמין טעם מיתה, כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. (שם יח א) שורה 631:
שורה 613: − − כל המספר לשון הרע אין לו חלק לעולם הבא, שנאמר בסתר רעהו אותו אצמית... (פרק נג) שורה 643:
שורה 623: − − טוב פת חרבה ושלוה בה, אמר ר' יוחנן זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם בכל יום פת ומלח ודר בתוך ארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא, מבית מלא זבחי ריב זו חוץ לארץ שהיא מלאה חמסים וגזלות. אמר ר' יוחנן כל המהלך בארץ ישראל אפילו שעה אחת ומת בתוכה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, דכתיב (דברים ל"ב) וכפר אדמתו עמו. (פרשה יז) שורה 657:
שורה 635: + − ===מדרש תדשא===+ − המנורה בדרום כנגד העולם הבא, שאין שם אוכל אלא אור שכינה. (פרק יא) − − שורה 704:
שורה 680: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←עולם הבא
מתוך סדרת 'אספקלריה'. לאוסף מלא של '''כל''' המדרשים ראה [http://www.hebrewbooks.org/33218 ספר מדרשי גאולה]<ref>רק יש לציין שהוא שינה הרבה והגיהה והרכיב נוסחאות חדשות ועיבד את המדרשים - הקדמה לילקוט מדרשים ח"ד.</ref> וילקוט מדרשים ח"ד (מדרשי גאולה ומשיח)<ref>מופיע באוצר החכמה.</ref>. להעיר, שלענין המדרשים על סדר הדברים של גוג ומגוג, אליהו הנביא וכו' כבר כתב הרמב"ם<ref>הלכות מלכים פי"ב ה"ב.</ref> "ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר".
==גאולה==
==גאולה==
=== מכילתא ===
=== מכילתא ===
..ושהוא מכנסן אינו מכנסן אלא בעבים, שנאמר מי אלה כעב תעופינה... וכשמחזירן אינו מחזירן אלא כיונים, שנאמר וכיונים אל ארובותיהם... (בשלח פרשה ה)
..ושהוא מכנסן אינו מכנסן אלא בעבים, שנאמר מי אלה כעב תעופינה... וכשמחזירן אינו מחזירן אלא כיונים, שנאמר וכיונים אל ארובותיהם... (בשלח פרשה ה)
כי יראה כי אזלת יד - כשרואה הכל מהלכים לפניו כשתכלה בגולה. דבר אחר כשיתייאשו מן הגאולה כשתכלה פרוטה מן הכיס. שנאמר וככלות נפץ יד עם קודש תכלינה כל אלה. דבר אחר כי יראה כי אזלת יד, כשהוא רואה שאין בהם אדם שמבקש עליהם רחמים כמשה, דבר אחר כאהרן, דבר אחר כפנחס... דבר אחר כי יראה כי אין עוזר, שנאמר ואפס עצור ועזוב ואין עוזר לישראל. (האזינו שכו)
כי יראה כי אזלת יד - כשרואה הכל מהלכים לפניו כשתכלה בגולה. דבר אחר כשיתייאשו מן הגאולה כשתכלה פרוטה מן הכיס. שנאמר וככלות נפץ יד עם קודש תכלינה כל אלה. דבר אחר כי יראה כי אזלת יד, כשהוא רואה שאין בהם אדם שמבקש עליהם רחמים כמשה, דבר אחר כאהרן, דבר אחר כפנחס... דבר אחר כי יראה כי אין עוזר, שנאמר ואפס עצור ועזוב ואין עוזר לישראל. (האזינו שכו)
מדרש רבה:
===מדרש רבה===
רבי אלעזר אמר הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה, שנאמר (תהלים קל"ז) ויפרקנו מצרינו, וסמיך ליה נותן לחם לכל בשר, מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים, מה פרנסה בכל יום, אף גאולה בכל יום. ר' שמואל בן נחמן אמר וגדולה מן הגאולה, שהגאולה על ידי מלאך והפרנסה על ידי הקב"ה... (בראשית פרשה כ כב)
רבי אלעזר אמר הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה, שנאמר (תהלים קל"ז) ויפרקנו מצרינו, וסמיך ליה נותן לחם לכל בשר, מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים, מה פרנסה בכל יום, אף גאולה בכל יום. ר' שמואל בן נחמן אמר וגדולה מן הגאולה, שהגאולה על ידי מלאך והפרנסה על ידי הקב"ה... (בראשית פרשה כ כב)
בשעה שהקב"ה גואל את ישראל שלשה ימים קודם שיבא משיח בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם, וא"ל הרי ארץ ישראל עד מתי אתם עומדים בארץ ציה ושממה, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. ואחר כך א"ל בא שלום לעולם בא שלום לעולם, שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום. כיון ששמעו רשעים הם שמחים ואומרים זה לזה בא שלום לנו. ביום שני בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה טובה לעולם, שנאמר מבשר טוב. ביום שלישי בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה ישועה לעולם, באה ישועה לעולם, שנאמר משמיע ישועה. וכיון שהוא רואה אלה הרשעים שהם אומרים כך אומר לציון מלך אלקיך... (שם פרק נב, תעה)
בשעה שהקב"ה גואל את ישראל שלשה ימים קודם שיבא משיח בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם, וא"ל הרי ארץ ישראל עד מתי אתם עומדים בארץ ציה ושממה, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. ואחר כך א"ל בא שלום לעולם בא שלום לעולם, שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום. כיון ששמעו רשעים הם שמחים ואומרים זה לזה בא שלום לנו. ביום שני בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה טובה לעולם, שנאמר מבשר טוב. ביום שלישי בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה ישועה לעולם, באה ישועה לעולם, שנאמר משמיע ישועה. וכיון שהוא רואה אלה הרשעים שהם אומרים כך אומר לציון מלך אלקיך... (שם פרק נב, תעה)
א"ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם, וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה. וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך, ואמר להם, בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, לפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה. (שם פרק ס, תצט, וראה עוד משיח-חבלי-ימות)
א"ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם, וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה. וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך, ואמר להם, בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, לפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה. (שם פרק ס, תצט)
רבי שמואל מתני בשם רבי ירמיה, אם יאמר לך אדם מתי קץ הגאולה בא אל תאמן, שנאמר כי יום נקם בלבי, לבא לפומא לא גלי פומא למאן גלי? ר' ברכיה ור' סימון בשם ריב"ל שלשה סימנין סמנתי לך בקברו של משה, שנאמר ויקבור אותו בגיא וגו', וסוף לא ידע איש את קבורתו, על הקץ שנאמר סתום וחתום הדברים על אחת כמה וכמה. (שם פרק סג, תקז)
רבי שמואל מתני בשם רבי ירמיה, אם יאמר לך אדם מתי קץ הגאולה בא אל תאמן, שנאמר כי יום נקם בלבי, לבא לפומא לא גלי פומא למאן גלי? ר' ברכיה ור' סימון בשם ריב"ל שלשה סימנין סמנתי לך בקברו של משה, שנאמר ויקבור אותו בגיא וגו', וסוף לא ידע איש את קבורתו, על הקץ שנאמר סתום וחתום הדברים על אחת כמה וכמה. (שם פרק סג, תקז)
ואין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שיש בדור, שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, לבני ישראל אין כתיב כאן אלא לבית ישראל. (רות פרק ד, תרו)
ואין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שיש בדור, שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, לבני ישראל אין כתיב כאן אלא לבית ישראל. (רות פרק ד, תרו)
מדרש אגדה:
===מדרש אגדה===
...ואף לעולם הבא כשיחזור הקב"ה לירושלים ויחזור כל הגליות לתוכה בשלום הוא מחזיר, שנאמר שאלו שלום ירושלים... (ויקרא ז ג)
...ואף לעולם הבא כשיחזור הקב"ה לירושלים ויחזור כל הגליות לתוכה בשלום הוא מחזיר, שנאמר שאלו שלום ירושלים... (ויקרא ז ג)
ילקוט המכירי:
===ילקוט המכירי===
ובעת ההיא ימלט עמך (דניאל י"ב), בזכות מי, בזכות יוסף, מה הקב"ה עושה מביט בכולן ואין בהם כיוסף, שהרי יוסף לא שמע לאדונתו, שנאמר ולא שמע אליה, ומנין שנקראו על שם יוסף, שנאמר יחנן ה' אלקי צב-אות שארית יוסף... (ישעיה פרק מג ז)
ובעת ההיא ימלט עמך (דניאל י"ב), בזכות מי, בזכות יוסף, מה הקב"ה עושה מביט בכולן ואין בהם כיוסף, שהרי יוסף לא שמע לאדונתו, שנאמר ולא שמע אליה, ומנין שנקראו על שם יוסף, שנאמר יחנן ה' אלקי צב-אות שארית יוסף... (ישעיה פרק מג ז)
...שאין גליות מתעסקין תחלה אלא בקרבנות, וכן הוא אומר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי... הא למדת שאין מתעסקין תחלה לא במצות שמטין ויובלות, ולא בתרומות ומעשרות, ולא בבנין ולא בקנין אלא בקרבנות תחלה... (ויקרא ו ב)
...שאין גליות מתעסקין תחלה אלא בקרבנות, וכן הוא אומר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי... הא למדת שאין מתעסקין תחלה לא במצות שמטין ויובלות, ולא בתרומות ומעשרות, ולא בבנין ולא בקנין אלא בקרבנות תחלה... (ויקרא ו ב)
לקח טוב:
===לקח טוב===
ועלה מן הארץ, עלייה תהא להם, שאין ישראל נגאלין אלא מתוך צרה, וכן הוא אומר (תהלים מ"ז) כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו, וכתיב (שם) קומה עזרתה לנו. (שמות א י)
ועלה מן הארץ, עלייה תהא להם, שאין ישראל נגאלין אלא מתוך צרה, וכן הוא אומר (תהלים מ"ז) כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו, וכתיב (שם) קומה עזרתה לנו. (שמות א י)
...רבי פנחס אומר, מי הבאר עתידין לעלות מתחת מפתן הבית ונובעין ומפרין ויוצאין ונעשין לי"ב נחלים נגד י"ב שבטים, שנאמר (יחזקאל מ"ז) וישיבני אל פתח הבית והנה מים יוצאין מתחת מפתן הבית וגו' הימנית מנגד למזבח, ג' כלפי הדרום לעבור בהם עד השוקים, וג' כלפי המערב לעבור בהם עד הברכים, שנאמר (שם) בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף ויעבירני במים מים ברכים, וג' כלפי הצפון לעבור בהם עד מתנים, שנאמר (שם) וימד אלף ויעבירני מי מתנים, וג' כלפי המזרח לעבור בהם עד צואר, שנאמר (שם) וימד אלף באמה ויעבירני במים מי אפסים, שהצואר אפס לגוף. ומתגאין למעלה מהנחל עד שלא יכול אדם לעבור כי גאו המים מי שחו, ומהן נמשכים וירדו אל הערבה, שנאמר (שם) וירדו על הערבה. וכל שדה וכרם שאינן עושין פירות, משקין אותם באותם המים והם עושין פירות, שנאמר והיה כל נפש חיה אשר ישרוץ, ונכנסין אל ים המלח ומכסין אותו, שנאמר ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה, והיו מזדווגין כל מין דגים אל הים הגדול, שנאמר (שם) למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד, והם נמתקים ועולין בנחל עד ירושלים, ושם הם נאחזין במכמרותיהם, שנאמר (שם) ועמדו והיה עמדו עליו דויגים, יעמדו כתיב, מעין גדי ועד עין עגלים משטוח לחרמים, ושם היו נצמחין על שפת הנחל כל מין עץ אילן עושה פרי למינו, שנאמר (שם) ועל הנחל יעלה על שפתו, וכל חדש וחדש יהיו מבכרין פריותיהן, שנאמר (שם) לחדשיו יבכר, אלו נאכלין ואלו עולין, שנאמר (שם) מימיו מן המקדש המה יוצאים, והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה, וכל אדם שהוא חולה רוחץ באותן המים ומתרפא, שנאמר אל כל אשר יבא שם נחלים, וכל אדם שיש בו מכה לוקח מעליהן ומתרפא, שנאמר (שם) והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה, והיה פריו למאכל, אמר רבי יוחנן לתרופה מצוצין עליה ושרף מזונה. (פרק נא)
...רבי פנחס אומר, מי הבאר עתידין לעלות מתחת מפתן הבית ונובעין ומפרין ויוצאין ונעשין לי"ב נחלים נגד י"ב שבטים, שנאמר (יחזקאל מ"ז) וישיבני אל פתח הבית והנה מים יוצאין מתחת מפתן הבית וגו' הימנית מנגד למזבח, ג' כלפי הדרום לעבור בהם עד השוקים, וג' כלפי המערב לעבור בהם עד הברכים, שנאמר (שם) בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף ויעבירני במים מים ברכים, וג' כלפי הצפון לעבור בהם עד מתנים, שנאמר (שם) וימד אלף ויעבירני מי מתנים, וג' כלפי המזרח לעבור בהם עד צואר, שנאמר (שם) וימד אלף באמה ויעבירני במים מי אפסים, שהצואר אפס לגוף. ומתגאין למעלה מהנחל עד שלא יכול אדם לעבור כי גאו המים מי שחו, ומהן נמשכים וירדו אל הערבה, שנאמר (שם) וירדו על הערבה. וכל שדה וכרם שאינן עושין פירות, משקין אותם באותם המים והם עושין פירות, שנאמר והיה כל נפש חיה אשר ישרוץ, ונכנסין אל ים המלח ומכסין אותו, שנאמר ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה, והיו מזדווגין כל מין דגים אל הים הגדול, שנאמר (שם) למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד, והם נמתקים ועולין בנחל עד ירושלים, ושם הם נאחזין במכמרותיהם, שנאמר (שם) ועמדו והיה עמדו עליו דויגים, יעמדו כתיב, מעין גדי ועד עין עגלים משטוח לחרמים, ושם היו נצמחין על שפת הנחל כל מין עץ אילן עושה פרי למינו, שנאמר (שם) ועל הנחל יעלה על שפתו, וכל חדש וחדש יהיו מבכרין פריותיהן, שנאמר (שם) לחדשיו יבכר, אלו נאכלין ואלו עולין, שנאמר (שם) מימיו מן המקדש המה יוצאים, והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה, וכל אדם שהוא חולה רוחץ באותן המים ומתרפא, שנאמר אל כל אשר יבא שם נחלים, וכל אדם שיש בו מכה לוקח מעליהן ומתרפא, שנאמר (שם) והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה, והיה פריו למאכל, אמר רבי יוחנן לתרופה מצוצין עליה ושרף מזונה. (פרק נא)
מדרש רבה:
===מדרש רבה===
אמר רבי יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגין של צדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה, זוכה לראותה לעולם הבא, כיצד הם נשחטים, בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו, ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו, וחכמים אומרים זו שחיטה כשרה היא, ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין ולעולם שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשנים מפני שהן חונקין, אמר רבי אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא. אמר רבי ברכיה בשם רבי יצחק אריסטון עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה, זוכה לראותו לעולם הבא... (ויקרא יג ג)
אמר רבי יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגין של צדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה, זוכה לראותה לעולם הבא, כיצד הם נשחטים, בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו, ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו, וחכמים אומרים זו שחיטה כשרה היא, ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין ולעולם שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשנים מפני שהן חונקין, אמר רבי אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא. אמר רבי ברכיה בשם רבי יצחק אריסטון עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה, זוכה לראותו לעולם הבא... (ויקרא יג ג)
דבר אחר עורי צפון וגו', לעתיד לבא עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים בגן עדן, ואין צריכין לא בפלסמון ולא ראשי בשמים, אלא רוח צפון ורוח דרום מכבדות וזוחלות כל בוסמני גן עדן ונותנים ריחם, הדא הוא דכתיב (שיר ד') הפיחי גני, זה כיבוד הגן, יזלו בשמיו, זה זילוף. יבא דודי לגנו, אומרים ישראל לפני הקב"ה, וכי יש בעל הבית שיעשה סעודה לאורחים ולא יהיה מיסב עמהם, יש חתן עושה סעודה למקוראים ולא ישב עמהם, אם רצונך יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, אמר להם הקב"ה, הריני עושה כשם שאתם מבקשים, באותה שעה הקב"ה בא לגן עדן, הדא הוא דכתיב (שם ה') באתי לגני אחותי כלה וגו'... (במדבר יג ג)
דבר אחר עורי צפון וגו', לעתיד לבא עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים בגן עדן, ואין צריכין לא בפלסמון ולא ראשי בשמים, אלא רוח צפון ורוח דרום מכבדות וזוחלות כל בוסמני גן עדן ונותנים ריחם, הדא הוא דכתיב (שיר ד') הפיחי גני, זה כיבוד הגן, יזלו בשמיו, זה זילוף. יבא דודי לגנו, אומרים ישראל לפני הקב"ה, וכי יש בעל הבית שיעשה סעודה לאורחים ולא יהיה מיסב עמהם, יש חתן עושה סעודה למקוראים ולא ישב עמהם, אם רצונך יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, אמר להם הקב"ה, הריני עושה כשם שאתם מבקשים, באותה שעה הקב"ה בא לגן עדן, הדא הוא דכתיב (שם ה') באתי לגני אחותי כלה וגו'... (במדבר יג ג)
אותיות דרבי עקיבא:
===אותיות דרבי עקיבא===
כ"ף זה כף שכינה שהוא מכה זו על גבי זו בשמחה רבה בסעודתן של צדיקים לעולם הבא, ועומד ומרקד לפניהם בסעודה, ועל אותה שעה אמר ישעיה ה' רמה ידך וגו', מהו רמה ידך מלמד שעתיד ישעיה לומר לפני הקב"ה בסעודתן של צדיקים שבגן עדן, בשעה שהקב"ה עומד ומרקד לפני הצדיקים, רבון של העולם, רמה ידך בל יבאו רשעים ויראו בטובתן של צדיקים. משיב הקב"ה ואומר, ישעיה בני, יבאו רשעים ויראו בטובתן ובשמחתן וילבשו בושה ויעטו כלימה... (כ, וראה שם עוד)
כ"ף זה כף שכינה שהוא מכה זו על גבי זו בשמחה רבה בסעודתן של צדיקים לעולם הבא, ועומד ומרקד לפניהם בסעודה, ועל אותה שעה אמר ישעיה ה' רמה ידך וגו', מהו רמה ידך מלמד שעתיד ישעיה לומר לפני הקב"ה בסעודתן של צדיקים שבגן עדן, בשעה שהקב"ה עומד ומרקד לפני הצדיקים, רבון של העולם, רמה ידך בל יבאו רשעים ויראו בטובתן של צדיקים. משיב הקב"ה ואומר, ישעיה בני, יבאו רשעים ויראו בטובתן ובשמחתן וילבשו בושה ויעטו כלימה... (כ, וראה שם עוד)
מדרשים:
===מדרשים===
לעתיד לבא מגלה הקב"ה טעמי תורה לישראל, מפני מה איסור שתי אחיות, מפני מה בשר בחלב, מפני מה בשר חזיר, מפני מה כלאים. לאחר שמגלה להם טעמי תורה אומר להם לצדיקים הכנסו לגן עדן ואכלו סעודה המתוקנת לכם ושתו יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. אמרו לפניו רבונו של עולם כלום יש סעודה שאין בעלה שרוי בתוכה... מיד אומר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם עשה עמנו טובה ושב אתנו, באותה שעה שומע הקב"ה לדוד... ושותין בשלשה כוסות מיין עסיס, שנאמר אשקך מיין הרקח מעסיס רמוני... ומוזגין להם כוס של ברכה, וכוס של ברכה הוי מאתים ועשרים ואחד לוג... רוי"ה בגימטריא הכי הוי... (גן עדן וגיהנם)
לעתיד לבא מגלה הקב"ה טעמי תורה לישראל, מפני מה איסור שתי אחיות, מפני מה בשר בחלב, מפני מה בשר חזיר, מפני מה כלאים. לאחר שמגלה להם טעמי תורה אומר להם לצדיקים הכנסו לגן עדן ואכלו סעודה המתוקנת לכם ושתו יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. אמרו לפניו רבונו של עולם כלום יש סעודה שאין בעלה שרוי בתוכה... מיד אומר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם עשה עמנו טובה ושב אתנו, באותה שעה שומע הקב"ה לדוד... ושותין בשלשה כוסות מיין עסיס, שנאמר אשקך מיין הרקח מעסיס רמוני... ומוזגין להם כוס של ברכה, וכוס של ברכה הוי מאתים ועשרים ואחד לוג... רוי"ה בגימטריא הכי הוי... (גן עדן וגיהנם)
==עולם הבא==
==עולם הבא==
===ספרי===
===ספרי===
===מדרש רבה===
===מדרש רבה===
וייצר ב' יצירות, יצירה בעולם הזה ויצירה לעולם הבא, בית שמאי אומרים לא כשם שיצירתו בעולם הזה כך יצירתו לעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, אבל לעולם הבא מתחיל בגידים ובעצמות וגומר בעור ובבשר, שכך הוא אומר במתי יחזקאל, (יחזקאל ל"ו) וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה... בית הלל אומרים כשם שיצירתו בעולם הזה, כך יצירתו בעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, כך אף לעתיד לבא... (שם יד ה)
וייצר ב' יצירות, יצירה בעולם הזה ויצירה לעולם הבא, בית שמאי אומרים לא כשם שיצירתו בעולם הזה כך יצירתו לעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, אבל לעולם הבא מתחיל בגידים ובעצמות וגומר בעור ובבשר, שכך הוא אומר במתי יחזקאל, (יחזקאל ל"ו) וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה... בית הלל אומרים כשם שיצירתו בעולם הזה, כך יצירתו בעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, כך אף לעתיד לבא... (שם יד ה)
דבר אחר ויביאו את המשכן אל משה, הדא הוא דכתיב (משלי ל"א) עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, שכל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להן לעולם הבא, הוי ותשחק ליום אחרון. מעשה בר' אבהו שהיה מסתלק מן העולם וראה כל הטוב שמתוקן לו לעולם הבא, התחיל שמח, ואמר כל אלין דאבהו... (שם נב ג)
דבר אחר ויביאו את המשכן אל משה, הדא הוא דכתיב (משלי ל"א) עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, שכל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להן לעולם הבא, הוי ותשחק ליום אחרון. מעשה בר' אבהו שהיה מסתלק מן העולם וראה כל הטוב שמתוקן לו לעולם הבא, התחיל שמח, ואמר כל אלין דאבהו... (שם נב ג)
א"ר יודן ב"ר שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגון של צדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה, זוכה לראותה לעולם הבא כיצד הם נשחטים... א"ר אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא. א"ר ברכיה בשם ר' יצחק אריסטון עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה זוכה לראותו לעולם הבא. (שם יג ג)
א"ר יודן ב"ר שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגון של צדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה, זוכה לראותה לעולם הבא כיצד הם נשחטים... א"ר אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא. א"ר ברכיה בשם ר' יצחק אריסטון עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה זוכה לראותו לעולם הבא. (שם יג ג)
רבי יהודה ב"ר סימון פתר קריא בתלמידי חכמים, כתוב אחד אומר שחורות כעורב, וכתוב אחד אומר מראהו כלבנון בחור כארזים... אלא אלו בני תורה שהן נראין כעורים ושחורים בעולם הזה, אבל לעתיד לבא מראיהן כלפידים. (שם יט ג)
רבי יהודה ב"ר סימון פתר קריא בתלמידי חכמים, כתוב אחד אומר שחורות כעורב, וכתוב אחד אומר מראהו כלבנון בחור כארזים... אלא אלו בני תורה שהן נראין כעורים ושחורים בעולם הזה, אבל לעתיד לבא מראיהן כלפידים. (שם יט ג)
===פרקי דרבי אליעזר===
===פרקי דרבי אליעזר===
...שיום הכפורים מכפר בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר שבת שבתון הוא לכם, שבת העולם הזה, שבתון העולם הבא, ואפילו כל המועדים עוברים, יום הכפורים אינו עובר... (פרק מו)
...שיום הכפורים מכפר בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר שבת שבתון הוא לכם, שבת העולם הזה, שבתון העולם הבא, ואפילו כל המועדים עוברים, יום הכפורים אינו עובר... (פרק מו)
===שוחר טוב===
===שוחר טוב===
===מדרש משלי===
===מדרש משלי===
כך הקב"ה אומר לרשעים שני עולמות בראתי לכם אחד לעשות בו מעשים טובים ואחד לשלם בו שכר, עכשיו שלא עשיתם מעשים טובים בעולם הזה כאן מה אתם מבקשים... (פרשה יא)
כך הקב"ה אומר לרשעים שני עולמות בראתי לכם אחד לעשות בו מעשים טובים ואחד לשלם בו שכר, עכשיו שלא עשיתם מעשים טובים בעולם הזה כאן מה אתם מבקשים... (פרשה יא)
===תנא דבי אליהו רבא===
===תנא דבי אליהו רבא===
===אותיות דר' עקיבא===
===אותיות דר' עקיבא===
...משיבין ואומרים לפניו, רבונו של עולם, איזה מקח טוב שאתה נותן לנו אם נשמור את תורתך, משיב הקב"ה ואומר להם זה העולם הבא. משיבין ישראל ואומרים רבונו של עולם, הראינו דוגמא של עולם הבא, משיב הקב"ה ואומר להם, זה שבת, שהוא אחד מששים של עולם הבא, שכולו שבת, שנאמר זכור את יום השבת, ומנין שעולם הבא כולו שבת, שנאמר מזמור שיר ליום השבת (תהלים צ"א), ליום שכולו שבת... להגיד בבקר חסדך זה עולם הבא שנמשל לבקרים, שנאמר חדשים לבקרים (איכה ב'), ואמונתך בלילות זה העולם הזה שנמשל ללילה, שנאמר תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער (תהלים ק"ד)... וכיון שעלה עמוד השחר כשם שכל החיות חוזרות ליערם ולמקומם, כך כל מלכי הארץ ורוזני תבל כיון שבא עליהם עולם הבא ומלכות משיח חוזרים ליערם ולמקומם ויורדין מגדולתן ושבים אל עפרם, ואין באין לעולם הבא, שנאמר והיה ה' למלך על כל הארץ. (אל"ף)
...משיבין ואומרים לפניו, רבונו של עולם, איזה מקח טוב שאתה נותן לנו אם נשמור את תורתך, משיב הקב"ה ואומר להם זה העולם הבא. משיבין ישראל ואומרים רבונו של עולם, הראינו דוגמא של עולם הבא, משיב הקב"ה ואומר להם, זה שבת, שהוא אחד מששים של עולם הבא, שכולו שבת, שנאמר זכור את יום השבת, ומנין שעולם הבא כולו שבת, שנאמר מזמור שיר ליום השבת (תהלים צ"א), ליום שכולו שבת... להגיד בבקר חסדך זה עולם הבא שנמשל לבקרים, שנאמר חדשים לבקרים (איכה ב'), ואמונתך בלילות זה העולם הזה שנמשל ללילה, שנאמר תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער (תהלים ק"ד)... וכיון שעלה עמוד השחר כשם שכל החיות חוזרות ליערם ולמקומם, כך כל מלכי הארץ ורוזני תבל כיון שבא עליהם עולם הבא ומלכות משיח חוזרים ליערם ולמקומם ויורדין מגדולתן ושבים אל עפרם, ואין באין לעולם הבא, שנאמר והיה ה' למלך על כל הארץ. (אל"ף)
דבר אחר זה טוב של עולם הבא, שהצדיקים מציצין הימנו כתות כתות כעשבי השדה בכמה לבושין שריחן הולך מסוף העולם ועד סופו כריח גן עדן, שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ (תהלים ס"ב), ואין עיר אלא ירושלים... (טי"ת)
דבר אחר זה טוב של עולם הבא, שהצדיקים מציצין הימנו כתות כתות כעשבי השדה בכמה לבושין שריחן הולך מסוף העולם ועד סופו כריח גן עדן, שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ (תהלים ס"ב), ואין עיר אלא ירושלים... (טי"ת)
===ילקוט שמעוני===
===ילקוט שמעוני====
אמר הקב"ה בעולם הזה ישראל למדים תורה מבשר ודם, לפיכך משכחין אותה שנתנה על ידי משה שהיה בשר ודם, וכשם שבשר ודם עובר כך למודו עובר, שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו, אבל לעתיד לבא אין ישראל למדין אלא מפיו של הקב"ה, שנאמר וכל בניך למודי ה'... וכשם שהאלקים חי וקיים לעולם כך למודו מה שלמדים ממנו אינם שוכחים לעולם.. (ישעיה פרק נד, תעט)
אמר הקב"ה בעולם הזה ישראל למדים תורה מבשר ודם, לפיכך משכחין אותה שנתנה על ידי משה שהיה בשר ודם, וכשם שבשר ודם עובר כך למודו עובר, שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו, אבל לעתיד לבא אין ישראל למדין אלא מפיו של הקב"ה, שנאמר וכל בניך למודי ה'... וכשם שהאלקים חי וקיים לעולם כך למודו מה שלמדים ממנו אינם שוכחים לעולם.. (ישעיה פרק נד, תעט)
אתם נצבים היום כולכם, אתם יומו של עולם הזה ושל עולם הבא... (נצבים ד)
אתם נצבים היום כולכם, אתם יומו של עולם הזה ושל עולם הבא... (נצבים ד)
==עולם הבא (גן עדן)==
כאן נאספו מדרשים שמזכירים עולם הבא, אבל יתכן שהכוונה היא לגן עדן.
===מכילתא===
רבי שמעון בן יוחאי אומר, חביבים יסורין, ששלש מתנות טובות ניתנו לישראל, ואומות העולם מתאוין להם, ולא נתנו להם אלא ביסורין, ואלו הן תורה וארץ ישראל ועולם הבא... העולם הבא מנין, דכתיב כי נר מצוה ותורה אור וגו', אמרת אי זה דרך שמביאה את האדם לחיי העולם הבא, הוי אומר אלו יסורין. (יתרו בחודש פרשה י)
===ספרא===
וחי בהם, לעולם הבא, ואם תאמר בעולם הזה, והלא סופו מת הוא, הא מה אני מקיים וחי בהם, לעולם הבא, אני ה' נאמן לשלם שכר. (אחרי פרשה ח)
===מדרש רבה===
למה נברא העולם בב', להודיעך שהן שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא. (בראשית א יד)
אמר רשב"ל הנה טוב מאד זה העולם הזה, והנה טוב מאד זה העולם הבא, העולם הזה והעולם הבא הביט בהן הקב"ה ראיה אחת. (שם ט ג)
אמר רבי הונא והנה טוב מאד זו מדת יסורין, וכי מדת יסורין טוב מאד, אתמהא, אלא שעל ידיה הבריות באים לחיי העולם הבא... (שם שם י)
...והעולם הבא נברא ביו"ד, מה יו"ד זה קומתו כפופה, כך הן הרשעים קומתן כפופה ופניהם מקדירות לעתיד לבא. (שם יב ט)
מעשה בר' שמעון בן חלפתא שבא ערב שבת ולא היה לו מאן להתפרנס, יצא לו חוץ מן העיר והתפלל לפני האלקים וניתן לו אבן טובה מן השמים. נתנה לשולחני ופרנס אותה שבת. אמרה אשתו מהיכן אלו, אמר לה ממה שפרנס הקב"ה, אמרה אם אין אתה אומר לי מהיכן הן איני טועמת כלום, התחיל מספר לה, אמר לה כך נתפללתי לפני האלקים וניתן לי מן השמים, אמרה לו איני טועמת כלום עד שתאמר לי שתחזירה מוצאי שבת. אמר לה למה, אמר לו אתה רוצה שיהא שולחנך חסר ושולחן חבירך מלא. והלך ר"ש והודיע מעשה לרבי, אמר לו לך אמור לה אם שולחנך חסר אני אמלאנו משלי. הלך ואמר לה, אמרה לו לך עמי למי שלמדך תורה, אמרה לו, רבי וכי רואה אדם לחבירו לעולם הבא, לא כל צדיק וצדיק הוה ליה עולם בעצמו... כיון ששמע כן הלך והחזיר. ((שם)
א"ר יעקב בר קורשוי טוב מלא כף נחת זה העולם הבא, ממלא חפנים עמל זה העולם הזה... (ויקרא ג א)
כי הולך האדם אל בית עולמו, בית העולם לא נאמר אלא בית עולמו, מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. משל למלך שנכנס למדינה ועמו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטיוטין, אף על פי שהכל נכנסין בפילון אחד, כל אחד ואחד שרוי לפי כבודו, כך אף על פי שהכל טועמין טעם מיתה, כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. (שם יח א)
===פרקי דרבי אליעזר===
כל המספר לשון הרע אין לו חלק לעולם הבא, שנאמר בסתר רעהו אותו אצמית... (פרק נג)
===מדרש משלי===
טוב פת חרבה ושלוה בה, אמר ר' יוחנן זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם בכל יום פת ומלח ודר בתוך ארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא, מבית מלא זבחי ריב זו חוץ לארץ שהיא מלאה חמסים וגזלות. אמר ר' יוחנן כל המהלך בארץ ישראל אפילו שעה אחת ומת בתוכה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, דכתיב (דברים ל"ב) וכפר אדמתו עמו. (פרשה יז)
===מדרש תדשא===
המנורה בדרום כנגד העולם הבא, שאין שם אוכל אלא אור שכינה. (פרק יא)
==תחיית המתים==
מכילתא:
אז ישיר משה... דבר אחר אז שר משה אין כתיב כאן אלא אז ישיר משה, נמצינו למדין תחיית המתים מן התורה. (בשלח-שירה פרשה א)
וכן אתה מוצא בגחזי בשעה שאמר לו אלישע חגור מתנך וקח משענתי בידך, התחיל לסמוך על מקלו ולילך, אמרו לו להיכן אתה הולך גחזי, אמר להם להחיות מת, אמרו לו וכי אתה יכול להחיות מת, והלא ה' ממית ומחיה, אמר להם אף רבי ממית ומחיה. (שם-ויבא עמלק פרשה א)
===ספרי===
א"ר שמעון בן אלעזר מיכן זייפתי ספרי כותיים שהיו אומרים אין מתים חיים, אמרתי להם הרי הוא אומר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, שאין תלמוד לומר עונה בה, אלא שעתידה ליתן את החשבון ליום הדין. (שלח קיב)
אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת לכם אין כתיב כאן אלא לתת להם, נמצינו למידים תחיית המתים מן התורה. כימי השמים על הארץ, שיהו פניהם של צדיקים כיום, וכן הוא אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו... (עקב מז)
וכך היה ר' סימאי אומר אין לך פרשה שאין בה תחיית המתים אלא שאין בנו כח לדרוש, שנאמר יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדון עמו, יקרא אל השמים מעל זה נשמה, ואל הארץ לדון עמו, מי דיין עמו, ומניין שאין מדבר אלא בתחיית המתים, שנאמר מארבע רוחות בואי הרוח. (האזינו שו)
דבר אחר עד הים האחרון, אלא עד היום האחרון, מלמד שהראהו את כל העולם כולו מיום שנברא עד יום שיחיו המתים. (ברכה שנז)
===מדרש רבה===
...וממה דאמר רבי אבהו בשם ר' יוחנן בהבראם בה"א בראם, הוי העולם הזה נברא בה"א, ומה ה"א זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלמטה, רמז שכל המתים יורדים לשאול, והעוקץ שלו מלמעלה, רמז שעתידים לעלות, והחלון הזה שמן הצד רמז לבעלי תשובה, והעולם הבא נברא ביו"ד, מה יו"ד זה קומתו כפופה ופניהם מקדירות לעתיד לבא... (בראשית יב ט)
א"ר הושעיא קשה היא גבורת גשמים שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית... רחב"א אמר ושקולה כנגד תחיית המתים, ר' אבא ור' חייא בשם ר' (חייא בר) אבא אמרו אף חכמים קבעו אותה בתחיית המתים, בזו יד ובזו יד, בזו פתיחה ובזו פתיחה. בזו יד שנאמר (יחזקאל ל"ז) היתה עלי יד וגו', ובזו יד (תהלים קמ"ה) פותח את ידיך. בזה פתיחה (דברים כ"ח) יפתח ה' לך, ובזו פתיחה (יחזקאל ל"ז) הנה אני פותח את קברותיכם. ר' יודן בשם ר"א בר אבינא אמר בזו שירה ובזו שירה, בזו שירה (ישעיה מ"ב) ירונו יושבי סלע, ובזו שירה (תהלים ס"ה) יתרועעו אף ישירו. רחב"א אמר וגדולה מתחיית המתים, שתחיית המתים לאדם וזו לאדם ולבהמה. תחיית המתים לישראל, וזו לישראל ולאומות העולם. (שם יג ד)
וייצר ב' יצירות, יצירה בעולם הזה ויצירה לעולם הבא. בית שמאי ובית הלל, בית שמאי אומרים לא כשם שיצירתו בעולם הזה כך יצירתו לעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, אבל לעתיד לבא מתחיל בגידים ובעצמות וגומר בעור ובבשר, שכך הוא אומר במתי יחזקאל (יחזקאל ל"ו) וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה. א"ר יונתן אין למדין ממתי יחזקאל, ולמה היו מתי יחזקאל דומים לזה שהוא נכנס למרחץ, מה שהוא פושט ראשון הוא לובש אחרון. בית הלל אומרים כשם שיצירתו בעולם הזה כך יצירתו בעולם הבא... כך אף לעתיד לבא מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, שכן איוב אומר (איוב י') הלא בחלב תתיכני, חיתכתני אין כתיב כאן אלא תתיכני, וכגבינה הקפתני אין כתיב כאן אלא תקפיאני, עור ובשר הלבשתני אין כתיב כאן אלא תלבישני... לקערה שהיא מלאה חלב, עד שלא נתן מסו בתוכו החלב רופף, משנתן לתוכו מסו הרי החלב קפוי ועומד... (שם יד ה)
מעשה בא' בציפורי שמת בנו, אית דאמר מינאי הוה יתב גביה. סלק ר' יוסי בר חלפתא למחמי ליה אפין, חמתיה יתיב ושחיק, א"ל למה אתה שחיק, א"ל אנן רחיצן במרי שמיא דאתחמוי לאפוי לעלמא דאתי, א"ל לא מסתייה לההוא גברא עקתיה אלא דאתית מעקא ליה, אית חספין מתדבקין, לא כך כתיב (תהלים ב') ככלי יוצר תנפצם, אתמהא. א"ל כלי חרש ברייתו מן המים והכשירו באור, כלי זכוכית ברייתו מן האור והכשירו באור, זה נשבר ויש לו תקנה, וזה נשבר ואין לו תקנה, אתמהא. א"ל על ידי שהוא עשוי בנפיחה. א"ל ישמעו אזנך מה שפיך אומר, ומה אם זה שעשוי בנפיחתו של בשר ודם יש לו תקנה, בנפיחתו של הקב"ה על אחת כמה וכמה. אמר רבי יצחק ככלי חרס תנפצם אין כתיב כאן אלא ככלי יוצר תנפצם, כלי יוצר שלא הוסקו יכולין הן לחזור. (שם שם ח)
עד שובך אל האדמה כי ממנה וגו'... אמר רשב"י מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה, כי עפר אתה ואל עפר תלך לא נאמר אלא תשוב. (שם כ כו)
אדריאנוס שחיק עצמות שאל את ר' יהושע בן חנניא א"ל מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא, א"ל מלוז של שדרה, א"ל מנין אתה יודע, א"ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך, טחנו ברחים ולא נטחן, שרפו באש ולא נשרף, נתנו במים לא נמחה, נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש, נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום. (שם כח ג)
...המתים אינן חיין אלא בזכות השתחויה, שנאמר (תהלים צ"ה) באו ונשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו. (שם נו ג)
אתה מוצא כל מה שהקב"ה עתיד לעשות לעתיד לבא, הקדים ועשה על ידי הצדיקים בעולם הזה. הקב"ה מחיה את המתים ואליהו מחיה את המתים... הקב"ה מחיה את המתים ואלישע מחיה את המתים... (שם עז א)
כתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך, א"ר שמעון בר אבא על שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר אנו יודעים שאמונתך רבה להחיות לנו את המתים. (שם עח א)
אמר רבי אחא בשעה שהצדיקים יושבים שלוה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה השטן בא ומקטרג, אמר לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבא, אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה... (שם פד א)
ואת יהודה שלח לפניו, כתיב (ישעיה) זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן, בא וראה כל מה שהכה הקב"ה בעולם הזה מרפא אותו לעתיד לבא, העורים מתרפאין שנאמר (שם ל"ה) אז תפקחנה עיני עורים, והפסחים מתרפאין, שנאמר (שם) אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם, וכשם שהאדם הולך כך הוא בא, הולך עור ובא עור, חרש ובא חרש... כשם שהוא הולך לבוש כך הוא בא לבוש, ממי את למד משמואל שראה אותו שאול מה הוא אומר לאשה מה תארו, ותאמר (ש"א כ"ח) איש זקן והוא עוטה מעיל, שכך היה לבוש, שנאמר (שם ב') ומעיל קטן תעשה לו אמו. ולמה כשם שהאדם הולך כך הוא בא, שלא יאמרו כשהם חיים לא ריפאן משמתו ריפאן הקב"ה ואחר כך הביאן, דומה שאינן אותן אלא אלו אחרים הם, אמר הקב"ה אם כן יעמדו כמו שהלכו ואחר כך אני מרפא אותן, למה, (ישעיה מ"ג) לפני לא נוצר אל... (שם צה א)
...אמרו רבותינו שני דברים בשם רבי חלבו, למה האבות מחבבין קבורת ארץ ישראל, שמתי ארץ ישראל חיים תחלה בימות המשיח ואוכלין שנות המשיח... א"ר סימון אם כן הפסידו הצדיקים שהם קבורים בחוצה לארץ, אלא מה הקב"ה עושה, עושה להן מחילות בארץ ועושה אותן כמערות הללו והן מתגלגלין ובאים עד שהם מגיעין לארץ ישראל, והקב"ה נותן בהן רוח של חיים והן עומדים, מנין שכן כתיב (יחזקאל ל"ז) הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל, ואחר כך ונתתי רוחי בכם וחייתם. אמר ר"ל מקרא מלא הוא שכיון שהן מגיעין לארץ ישראל הקב"ה נותן בהן נשמה, שנאמר (ישעיה מ"ב) נותן נשמה לעם עליה. (שם צו ז)
דבר אחר זכור לאברהם, למה הזכיר ג' אבות, א"ר לוי אמר משה רבון העולם חיים הם המתים, א"ל משה נעשית מין, א"ל משה אם אין המתים חיים לעתיד לבא יפה אתה עושה להם כל מה שתבקש, אבל אם חיים המתים מה יש לך לומר לאבות לעתיד לבא כשיעמדו אבותיהם ויבקשו ממך הבטחה שהבטחתם מה יש לך להשיבם... (שמות מד ו)
אנטונינוס סלק לגבי רבי אשכחיה דיתיב ותלמידיו קמיה, א"ל הלין אינון דאת מגליג עליהון, א"ל אין זעירא דאית בהון מחיה מתין. בתר יומין נטה עבדו של אנטונינוס למיתה, שלח ואמר שלח לי חד מן תלמידך דהוא מחיה לי הדין מיתה, שלח ליה חד מן תלמידיו, ואית דאמר ר"ש בן חלפתא הוה אזיל אשכחיה רביע (שוכב), א"ל מה את רביע ומרך קאים על רגליה, מיד נזדעזע וקם ליה. (ויקרא י ד)
דבר אחר גדולה היא ירידת גשמים ששקולה כתחיית המתים, כיצד, בזו כתיב פתיחה ובזו כתיב פתיחה... בתחיית המתים כתיב (יחזקאל ל"ז) בפתחי את קברותיכם, ובירידת גשמים כתיב יפתח ה' לך. בתחיית המתים כתיב (שם) היתה עלי יד ה', ובירידת גשמים כתיב (תהלים קמ"ה) פותח את ידך... (דברים ז ז)
דבר אחר כל הנחלים הולכים אל הים, כל המתים אינן נכנסין אלא לשאול והשאול אינו מתמלא לעולם, שנאמר (משלי כ"ז) שאול ואבדון לא תשבענה וגו'. תאמר משהם מתים בעולם הזה שוב אינם חיים לעולם הבא, תלמוד לומר אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת, למקום שהמתים מתכנסין לעולם הבא שם הם שבים ועתידים לומר שירה לימות המשיח, מאי טעמא (ישעיה כ"ד) מכנף הארץ זמירות שמענו, ואומר יחיו מתיך נבלתי יקומון וגו'. (קהלת א יט)
א"ר ירמיה בן אלעזר עתיד הקב"ה לחדש מאור פניהם של צדיקים לעתיד לבא, הא כמד"א (שופטים ה') ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, כשם שהוא מחדש פניהם כך הוא מחדש לבושיהם, יומא דין סימיסריקין, מחר אולוסריקון (מיני בגדים), א"ל מהו דין דכתיב (ישעיה כ"ג) לאכל לשבעה ולמכסה עתיק, א"ל יומא דין ארסקינון ולמחר אולוסריקון. (שם שם כא)
...אמר איך אינון אתיין שליחין או לבושין, א"ל לבושין, א"ל מאן את מחמי לי, א"ל לא ממקרא ולא ממשנה אלא מדרך ארץ אני משיבך, א"ל זרעית מימיך אפונין, א"ל אין, א"ל היאך זרעית שליחין או לבושין, א"ל שליחין, א"ל היאך אינון אתיין לבושין או שליחין, א"ל לבושין, א"ל ולא שמעין אודנך מה פומך ממלל... (שם ה יב, וראה שם עוד)
ר' יודן בשם ר' זעירא ור' יוחנן בשם רשב"י אמרו גדולה היא הפרנסה שגורמת לתחיית המתים לבא שלא בעונתה, צרפית על ידי שהאכילה את אליהו זכתה להחיות את בנה, שונמית על ידי שהאכילה את אלישע זכתה להחיות את בנה. (שיר ב טז)
החיה יחזקאל המתים (באותו יום) מנין, א"ר יצחק מן הדא קרא (יחזקאל ל"ז) מארבע רוחות באי הרוח, א"ר פנחס אותה הרוח שהפילה את הצלם הרוח ההוא החיה המתים... (שם ז יד)
ואולם לוז, היא לוז שצובעין בה את התכלת, היא לוז שעלה סנחריב ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה, היא לוז שלא שלט בה מלאך המות, מעולם הזקנים שבה מה עושין להם, כיון שהם זקנים הרבה מוציאין אותן חוץ לחומה והם מתים. אמר רבי אבא בר כהנא למה נקרא שמה לוז, כל מי שנכנס בה הטריף מצוות ומעשים טובים כלוז. ורבנן אמרי מה לוז אין לה פה, כך לא היה אדם יכול לעמוד על פתחה של עיר. אמר סימון לוז היה עומד על פתחה של עיר, רבי אלעזר בשם רבי פנחס בר חמא אמר לוז היה עומד על פתחה של מערה והיה לוז חלול והיו נכנסין דרך הלוז למערה, דרך המערה לעיר, הדא הוא דכתיב (שופטים א') ויראו השומרים איש יוצא מן העיר, ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר וגו'... (בראשית סט ז)
אדרינוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בר חנינא אמר לו, מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא, אמר לו מלוז של שדרה, אמר לו מן הן את מודע לי, אייתי יתיה קומוי, נתנו במים ולא נמחה, טחנו בריחים ולא נטחן, נתנו באש ולא נשרף, נתנו על הסדן התחיל מקיש עליו בפטיש, נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא הועיל ממנו כלום. (ויקרא יח א)
מדרש תנחומא:
תנא בשם ר' נתן כסות שיורדת עם אדם לקבורה בו עתיד לעלות בתחיית המתים, שנאמר (איוב ל"ח) תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש. (אמור ב)
מעשה באחד שהיה הולך מארץ ישראל לבבל כשהיה אוכל לחם ראה שני צפרים מתנצים זה עם זה הרג אחד מהן את חברו, הלך והביא עשב והניחו על פיו והחיהו, הלך אותו האיש נטל אותו עשב שנפל מן הצפור הלך להחיות את המתים, כשהגיע לסולמה של צור מצא אריה מת מושלך בדרך והניח אותו העשב על פיו והחיהו, עמד האריה ואכלו... (חקת א)
...ומפני מה נקבר בחוצה לארץ, כדי שיהיו המתים שבחוצה לארץ חיין בזכותו, שנאמר (דברים ל"ג) וירא ראשית לו וגו'... (ואתחנן ו)
===מדרש תנחומא הקדום===
אמר ר' אחא דיבר הקב"ה לשמים שיבראו והיו נמתחין והולכין, שלאמלא שאמר להם די היו נמתחין והולכין עד שיחיו המתים. (בראשית יא)
זה שאמר הכתוב זעקתי אליך ה' אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים (תהלים קמ"ב) מי אמר הפסוק הזה, דוד אמרו, חלקי בארץ החיים הוא קורא ארץ ישראל ארץ החיים, למה אמר ריש לקיש בשם ר' אלעזר הקפר מפני שמתי ארץ ישראל חיים תחילה לימות המשיח לפיכך הוא קורא אותה ארץ החיים. (ויצא כג)
===אותיות דר' עקיבא===
...ואני הוא שמחצתי אותם בעול הזה בעורת עינים, בחרישת אזנים, בחגירות רגלים... ואני הוא שמרפא אותם לעולם הבא... (אל"ף)
דבר אחר זה טיט של עולם הבא שהצדיקים מציצין הימנו כתות כתות כעשבי השדה בכמה לבושין שריחן הולך מסוף העולם ועד סופו כריח גן עדן... מיכן אתה למד שאין הקב"ה מחיה את המתים אלא בארץ ישראל, שנאמר כה אמר ה' בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה (ישעיה מ"ב), ואומר (יחזקאל כ"ו) ונתתי צבי בארץ חיים, מהו ארץ חיים, וכי יש ארץ חיים וארץ מתים, אלא זו ארץ ישראל שנקראת ארץ החיים שמתיה חיים תחלה לעולם הבא, אם כן צדיקים שבחוץ לארץ כגון משה ואהרן ושאר כל הצדיקים שבארבע פנות העולם היאך חיין ובאין לעולם הבא, אלא מלמד שבשעת תחיית המתים הקב"ה יורד משמי שמים העליונים וישב על כסאו בירושלים, שנאמר בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה', וקורא להם הקב"ה למלאכי השרת ואומר להם בני לא בראתי אתכם אלא לשעה זו כדי שתעשו לי קורת רוח, משיבין מלאכי השרת ואומרים לפניו רבון של העולמים הננו נעמוד לפניך בכל דבר שאתה רוצה, משיב הקב"ה ואומר להם לכו ושוטטו בארבע רוחות העולם והגביהו את ארבע כנפות הארץ ועשו מחילות מחילות בקרקע הארץ לכל צדיק וצדיק שבחוצה לארץ עד ארץ ישראל והביאו לי כל צדיק וצדיק צדיק פלוני בן פלוני, חסיד פלוני בן פלוני, חכם פלוני בן פלוני, נבון פלוני בן פלוני, נביא פלוני בן פלוני שמסרו את עצמן על קדושת שמי בכל יום ויום כדי שלא יצטערו ויבאו לארץ ישראל ואני מחיה אותם... ומביאין אותן בתוך מחילות לארץ ישראל אצל הקב"ה לירושלם, והקב"ה עומד בעצמו ומחיה אותן ומעמיד אותן על רגליהן, וכאיזצד מחיה את המתים לעולם הבא, מלמד שנוטל הקב"ה שופר גדול בידו שהוא אלף אמה באמה שלו ותוקע בו, וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו, בתקיעה ראשונה העולם כולו רועש, בתקיעה שניה העפר מתפרד, בתקיעה שלישית עצמותיהן מתקבצין, בתקיעה רביעית אבריהם מתחממין, בתקיעה חמישית עורותיהם מתקרמין, בתקיעה ששית רוחות ונשמות מתכנסות לגופיהן, בתקיעה שביעית חיים ועומדים על רגליהם בלבושיהם, שנאמר (זכריה ט') ה' צב-אות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו והמו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח, והושיעם ה' אלקיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו. (טי"ת)
פרקי דר' אליעזר:
ר' יהודה אומר כיון שהגיע החרב על צוארו פרחה ויצאה נשמתו של יצחק, כיון שהשמיע קולו מבין שני הכרובים ואמר אל תשלח ידך אל הנער חזרה הנפש לגופו והתירו ועמד על רגליו, וידע יצחק תחיית המתים מן התורה, שכל המתים עתידין להחיות, באותה השעה פתח ואמר ברוך אתה ה' מחיה המתים. (פרק לא)
...ועמד אליהו והתפלל לפני הקב"ה ואמר, רבונו של עולם, לא די לי כל הרעות שעברו עלי ועל ראשי אלא אף האשה הזאת, שאני יודע שמתוך צרת בנה דברה עלי לעקשני, עכשיו ילמדו הדורות שיש תחיית המתים, השב את נפש הילד, ונעתר לו...
והלך אל עין דאר אל אשה צפניה אמו של אבנר ושאלה באוב והעלת לו שמואל ועלו עמו אחרים וכסבורין שהגיע תחיית המתים, וראתה האשה ונבהלה מאד, ויאמר לה המלך אל תיראי. ויש אומרים צדיקים הרבה כיוצא בו עלו עמו באותה שעה... (פרק לג)
...מיד השמיע קב"ה קולו ורעשה הארץ, שנאמר (יחזקאל ל"ז) ויהי קול כהנבאי והנה רעש, והיתה הארץ מקרבת עצם אל עצמו. רבי יהושע בן קרחה אומר ירד עליהם תחיית טל מן השמים שהוא נובע ומוציא מים כך היו נובעים ועולים עליהם בשר ועצמות וגידין. א"ל הנבא על הרוח, באותה שעה יצאו ד' רוחות השמים ופתחו את אוצרות הנשמות והחזיר כל רוח ורוח לגוף בשר איש שנאמר והנבאתי כאשר צוני... וכלם עמדו על רגליהם חוץ מאיש אחד, אמר הנביא רבונו של עולם מה טיבו של זה, א"ל בנשך נתן, באותה שעה היו ישראל בוכים ואומרים היינו מקוים לעמוד עם כל ישראל בתחיית המתים עכשיו אבדה תקותינו. באותה שעה אמר הקב"ה לנביא לך אמור להם חי אני שאעמיד אתכם בתחיית המתים לעתיד לבא ומקבץ את כל ישראל לקבוץ גלויות לארץ ישראל, שנאמר (שם) הנה אני פותח את קברותיכם. (שם)
ר' יונתן אומר כל המתים עולין חוץ מדור המבול, שנאמר (ישעיה כ"ו) מתים בל יחיו וגו', מתים בל יחיו אלו רשעים שיקומו ליום הדין אבל לא יחיו, אבל דור המבול אף ביום הדין אין עומדים, שנאמר רפאים בל יקומו, וכל נפשותם נעשו רוחות, ולעתיד לבא הקב"ה מאבדן מן העולם.
רבי זכריה אומר שינת הלילה דומה לעולם הזה, וקיצת הבקר דומה לעולם הבא, ומה שינת הלילה אדם שוכב וישן ורוחו שוטטת בכל הארץ ומגדת לו בחלום כל דבר שיהיה, שנאמר (איוב ל"ג) בחלום חזיון לילה וגו' אז יגלה אזן אנשים, כך המתים רוחן משוטטת בכל הארץ ומגדת להם וכו', אבל הן נותנין שבח להקב"ה שהוא עתיד להחיותן, שנאמר (תהלים קמ"ט) יעלזו חסידים בכבוד. קיצת הבקר דומה לעתיד לבא, שנאמר (שם) שבענו בבקר חסדך.
ר' חנינא אומר כל הצדיקים שמתו בחוצה לארץ נפשותם נאספות לארץ, שנאמר (ש"א כ"ה) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, וכל המתים מן הרשעים בארץ ישראל נפשותם נשלכות בקלע, שנאמר (שם) ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע...
ולעתיד לבא כשיקרא הקב"ה לארץ שיתן פקדון כל הגופות ההוא שמתערב בעפר הארץ כשאור שהוא מתערב בעיסה מיפה ומרבה ומעלה את כל הגוף בלא מום כשאור שהוא מיפה ומרבה את העיסה, מיד הארץ רעשה וההרים מזדעזעים והקברות נפתחים ואבני קברות מתפזרות אשה מאת רעותה, שנאמר (זכריה ט') והושיעם ה' אלקים ביום ההוא. ר' עזריה אומר כל הנפשות בידו של הקב"ה, שנאמר (איוב י"ב י') אשר בידו נפש כל חי, משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בשוק ומפתחו בידו, כל זמן שהמפתח בידו כל ממונו בידו, כך הקב"ה מפתח של בית הקברות בידו, ומפתח אוצרות הנשמה לעתיד לבא הקב"ה פותח את הקברות ופותח את אוצרות הנשמות ומחזיר כל רוח ורוח לגוף בשר איש, שנאמר (תהלים ק"ד ו') תשלח רוחך יבראון... ולעתיד לבא הקב"ה מוריד תחיית טל ומחיה המתים, שנאמר (ישעיה כ"ד) יחיו מתיך אלו שמתו בטוחים על שמו, נבלתי יקומון אלו רשעים שיקומו ליום הדין אבל לא יחיו, הקיצו ורננו שוכני עפר אלו הצדיקים שהם שוכני עפר, כי טל אורות טלך אין טל צדיקים טל של חשך אלא טל של אור, והוא נותן רפואות לארץ... ומאי זה מקום הוא יורד, כביכול מראשו של הקב"ה, ולעתיד לבא מנער שער ראשו ומוריד תחיית טל ומחיה את המתים, שנאמר (שיר ה') אני ישנה ולבי ער עד שראשי נמלא טל. (פרק לד)
===אבות דר' נתן===
אנשי סדום לא חיין ולא נידונין, שנאמר (בראשית י"ג) ואנשי סדום רעים וחטאים וגו'... דברי ר"א, רבי יהושע אומר באין הן לדין שנאמר (תהלים א') על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים, בעדת צדיקים אינן עומדין אבל עומדין הן בעדת רשעים. ר' נחמיה אומר אפילו בעדת רשעים אינן באים, שנאמר (שם ק"ד) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם. קטנים בני רשעים לא חיין ולא נידונים, שנאמר (מלאכי ג') כי הנה היום בא בוער כתנור וגו' אשר לא יעזוב להם שורש וענף דברי ר"א, רבי יהושע אומר באים, ועליהם הוא אומר (דניאל ד') קרי בחיל וכן אמר גודו אילנא וקציצו ענפוהי אתרו ענפיה ובדרו אינביה, ואומר ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו...
שבעה אין להם חלק לעולם הבא, ואלו הן לבלר, וסופר, וטוב שברופאין, ודיין לעירו, וקוסם, וחזן וטבח... (פרק לו וראה שם עוד)
שוחר טוב:
ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב, סברי דאמרי אינשי דלית מתין חיין, שאמר רוח הולך ולא ישוב, אלא זה יצר הרע שהוא הולך עמו בשעת מיתה ואינו שב עמו בשעה שיעלו המתים. (מזמור עח)
דבר אחר זה הים גדול מדבר בשאול, שם רמש ואין מספר אלו המתים, חיות קטנות עם גדולות קטון וגדול שם הוא... כולם אליך ישברון שעיניהם תלויות לתחית המתים, תשלח רוחך יבראון, באותה השעה יאמרו לשם שירה, יהי כבוד ה' לעולם, ותדע לך שאינו מדבר אלא בתחיית המתים, שבתחיית המתים כתיב (ישעיה מ"ב) ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירונו יושבי סלע מראש הרים יצוחו, ישימו לה' כבוד, מה כבוד שאומר להלן תחיית המתים אף כבוד שנאמר כאן תחיית המתים, באותה השעה הן אומרים שירה, הדא הוא דכתיב (תהלים צ"ו) שירו לה' שיר חדש. (מזמור קד)
===תנא דבי אליהו רבא===
...לעתיד יהא הקב"ה מחיה המתים בין לימות בן דוד בין לעולם הבא, כבר נעשה מקצת תחית המתים על ידי הצדיקים בעולם הזה, על ידי אליהו ואלישע ויחזקאל בן בוזי הכהן... (פרק ג)
לימות בן דוד כיצד, אדם שעבר עבירות הרבה ונקנסה עליו מיתה עד ד' דורות שנאמר פוקד עון אבות וגו', וחזר ועשה תשובה וקרא תורה נביאין וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות ואגדות ושימש חכמים אפילו נגזרו עליו ק' גזירות הקב"ה מעבירן ממנו ויקבץ אותו עם שאר הצדיקים לימות בן דוד, שנאמר (הושע ח') גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם, אל תקרי כי יתנו אלא כי ישנו. תחית המתים להקב"ה בעולם הזה כדי לקדש שמו הגדול, וכן תחית המתים להקב"ה לימות בן דוד כדי ליתן שכר לאוהביו וליראיו וכן תחית המתים להקב"ה לעולם הבא כדי ליתן דין וחשבון, שנאמר (ישעיה כ"ו) יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל... הקיצו ורננו שוכני עפר, מכאן אמרו כל הנעשה שכן לעפר בחייו עפרו ננער לתחיית המתים, וכל שאינו נעשה שכן לעפר בחייו אין עפרו ננער לתחית המתים, לכך נאמר כל שוכני עפר שכוני עפר לא נאמר אלא שוכני עפר אלו בני אדם שממשכינים עצמם על העפר ללמוד תורה הקב"ה מביא עליהם טל של אורות של תורה ומושיבן בין ברכיו ומגפפן ומנשקן ומביאן לחיי עולם הבא... (פרק ה)
וכל הצדיקים העומדים בתחית המתים לימות בן דוד שוב אינן חוזרין לעפרן לעולם, שנאמר (ישעיה ד') והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים... (פרק לא)
===ילקוט שמעוני===
א"ר חייא בר אבא איני ממלא רוחי בהן בשעה שאני ממלא רוחי באדם, לפי שבעולם הזה הרוח היא נבזקת באחד מאבריו, אבל לעתיד לבא היא נבזקת בכל הגוף כדכתיב ואת רוחי אתן בקרבכם. (בראשית פרק ו, מד)
ימחה שמם של אפיקורסין שהן אומרים אין תחית המתים, הרי צורת נחש שהוא ממית עשה בו המקום חיים, תחיית המתים שכולן בטל של חיים על אחת כמה וכמה. (במדבר פרק כא, תשסד)
כך היה ר' סימאי דורש, אין לך פרשה שאין בה תחיית המתים אלא שאין בנו כח לדרוש, שנאמר יקרא אל השמים מעל זו נשמה, ואל הארץ לדין עמו, לדיין עמו, ומניין שאין מדבר אלא בתחיית המתים, שנאמר מארבע רוחות בואי הרוח. (דברים פרק לב, תתקמב)
===ילקוט ראובני===
סוד תחיית המתים בארץ ישראל, דע כי יש מסוד הקבלה בידינו שתחיית המתים של ארץ ישראל קודם של תחיית המתים של חוצה לארץ ארבעים שנה. אמנם כל מי שנפטר בחוצה לארץ ויש לו א' ממשפחתו בארץ ישראל שהוא קרוב לו שהוא חייב באכילתו בין איש ובין אשה יש כח ביד קרובו שבארץ ישראל להחיות כל קרוביו שבחוץ לארץ. וסוד זה נרמז במסכת פסחים בפרק תמיד נשחט, באמרם שם עתידים צדיקים שיחיו המתים, הדא הוא דכתיב כה אמר ה' עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים ואיש משענתו בידו. ומה שתלה כח התחייה בזקנה והצדיקים הענין לפי שכל הדרים בארץ ישראל נקראים צדיקים, כאומרו ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ וכו', אמנם זאת הסגולה של התחייה צריך שיהיו בני תורה שנקראים זקנים, כאומרו והדרת פני זקן, ופירשו חז"ל זה שקנה חכמה. (ויחי)
גפרית ומלח שרפה כל ארצה, ארץ ישראל נקראת ארץ החיים, והלא מתים שם אלא לפי שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, ואפילו ירבעם בן נבט וחבריו, ואף שחטאו יותר מדאי כבר נפרע מהם שנאמר גפרית ומלח שריפה כל ארצה, ז' שנים היה ארץ ישראל בוערת בגפרית ואש, ובאותו ז' שנים נפרע הקב"ה מן ירבעם וחביריו. (נצבים)
[[Category:מקורות]]
[[Category:מדרשים]]