1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + + − שורה 12:
שורה 13: − + שורה 137:
שורה 138: − + שורה 165:
שורה 166: − + − + שורה 188:
שורה 189: − + שורה 299:
שורה 300: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←עולם הבא
מתוך סדרת 'אספקלריה'. לאוסף מלא של '''כל''' המדרשים ראה [http://www.hebrewbooks.org/33218 ספר מדרשי גאולה]<ref>רק יש לציין שהוא שינה הרבה והגיהה והרכיב נוסחאות חדשות ועיבד את המדרשים - הקדמה לילקוט מדרשים ח"ד.</ref> וילקוט מדרשים ח"ד (מדרשי גאולה ומשיח)<ref>מופיע באוצר החכמה.</ref>. להעיר, שלענין המדרשים על סדר הדברים של גוג ומגוג, אליהו הנביא וכו' כבר כתב הרמב"ם<ref>הלכות מלכים פי"ב ה"ב.</ref> "ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר".
==גאולה==
==גאולה==
=== מכילתא ===
=== מכילתא ===
..ושהוא מכנסן אינו מכנסן אלא בעבים, שנאמר מי אלה כעב תעופינה... וכשמחזירן אינו מחזירן אלא כיונים, שנאמר וכיונים אל ארובותיהם... (בשלח פרשה ה)
..ושהוא מכנסן אינו מכנסן אלא בעבים, שנאמר מי אלה כעב תעופינה... וכשמחזירן אינו מחזירן אלא כיונים, שנאמר וכיונים אל ארובותיהם... (בשלח פרשה ה)
כי יראה כי אזלת יד - כשרואה הכל מהלכים לפניו כשתכלה בגולה. דבר אחר כשיתייאשו מן הגאולה כשתכלה פרוטה מן הכיס. שנאמר וככלות נפץ יד עם קודש תכלינה כל אלה. דבר אחר כי יראה כי אזלת יד, כשהוא רואה שאין בהם אדם שמבקש עליהם רחמים כמשה, דבר אחר כאהרן, דבר אחר כפנחס... דבר אחר כי יראה כי אין עוזר, שנאמר ואפס עצור ועזוב ואין עוזר לישראל. (האזינו שכו)
כי יראה כי אזלת יד - כשרואה הכל מהלכים לפניו כשתכלה בגולה. דבר אחר כשיתייאשו מן הגאולה כשתכלה פרוטה מן הכיס. שנאמר וככלות נפץ יד עם קודש תכלינה כל אלה. דבר אחר כי יראה כי אזלת יד, כשהוא רואה שאין בהם אדם שמבקש עליהם רחמים כמשה, דבר אחר כאהרן, דבר אחר כפנחס... דבר אחר כי יראה כי אין עוזר, שנאמר ואפס עצור ועזוב ואין עוזר לישראל. (האזינו שכו)
מדרש רבה:
===מדרש רבה===
רבי אלעזר אמר הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה, שנאמר (תהלים קל"ז) ויפרקנו מצרינו, וסמיך ליה נותן לחם לכל בשר, מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים, מה פרנסה בכל יום, אף גאולה בכל יום. ר' שמואל בן נחמן אמר וגדולה מן הגאולה, שהגאולה על ידי מלאך והפרנסה על ידי הקב"ה... (בראשית פרשה כ כב)
רבי אלעזר אמר הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה, שנאמר (תהלים קל"ז) ויפרקנו מצרינו, וסמיך ליה נותן לחם לכל בשר, מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים, מה פרנסה בכל יום, אף גאולה בכל יום. ר' שמואל בן נחמן אמר וגדולה מן הגאולה, שהגאולה על ידי מלאך והפרנסה על ידי הקב"ה... (בראשית פרשה כ כב)
בשעה שהקב"ה גואל את ישראל שלשה ימים קודם שיבא משיח בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם, וא"ל הרי ארץ ישראל עד מתי אתם עומדים בארץ ציה ושממה, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. ואחר כך א"ל בא שלום לעולם בא שלום לעולם, שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום. כיון ששמעו רשעים הם שמחים ואומרים זה לזה בא שלום לנו. ביום שני בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה טובה לעולם, שנאמר מבשר טוב. ביום שלישי בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה ישועה לעולם, באה ישועה לעולם, שנאמר משמיע ישועה. וכיון שהוא רואה אלה הרשעים שהם אומרים כך אומר לציון מלך אלקיך... (שם פרק נב, תעה)
בשעה שהקב"ה גואל את ישראל שלשה ימים קודם שיבא משיח בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם, וא"ל הרי ארץ ישראל עד מתי אתם עומדים בארץ ציה ושממה, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. ואחר כך א"ל בא שלום לעולם בא שלום לעולם, שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום. כיון ששמעו רשעים הם שמחים ואומרים זה לזה בא שלום לנו. ביום שני בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה טובה לעולם, שנאמר מבשר טוב. ביום שלישי בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה ישועה לעולם, באה ישועה לעולם, שנאמר משמיע ישועה. וכיון שהוא רואה אלה הרשעים שהם אומרים כך אומר לציון מלך אלקיך... (שם פרק נב, תעה)
א"ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם, וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה. וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך, ואמר להם, בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, לפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה. (שם פרק ס, תצט, וראה עוד משיח-חבלי-ימות)
א"ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם, וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה. וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך, ואמר להם, בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, לפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה. (שם פרק ס, תצט)
רבי שמואל מתני בשם רבי ירמיה, אם יאמר לך אדם מתי קץ הגאולה בא אל תאמן, שנאמר כי יום נקם בלבי, לבא לפומא לא גלי פומא למאן גלי? ר' ברכיה ור' סימון בשם ריב"ל שלשה סימנין סמנתי לך בקברו של משה, שנאמר ויקבור אותו בגיא וגו', וסוף לא ידע איש את קבורתו, על הקץ שנאמר סתום וחתום הדברים על אחת כמה וכמה. (שם פרק סג, תקז)
רבי שמואל מתני בשם רבי ירמיה, אם יאמר לך אדם מתי קץ הגאולה בא אל תאמן, שנאמר כי יום נקם בלבי, לבא לפומא לא גלי פומא למאן גלי? ר' ברכיה ור' סימון בשם ריב"ל שלשה סימנין סמנתי לך בקברו של משה, שנאמר ויקבור אותו בגיא וגו', וסוף לא ידע איש את קבורתו, על הקץ שנאמר סתום וחתום הדברים על אחת כמה וכמה. (שם פרק סג, תקז)
ואין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שיש בדור, שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, לבני ישראל אין כתיב כאן אלא לבית ישראל. (רות פרק ד, תרו)
ואין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שיש בדור, שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, לבני ישראל אין כתיב כאן אלא לבית ישראל. (רות פרק ד, תרו)
מדרש אגדה:
===מדרש אגדה===
...ואף לעולם הבא כשיחזור הקב"ה לירושלים ויחזור כל הגליות לתוכה בשלום הוא מחזיר, שנאמר שאלו שלום ירושלים... (ויקרא ז ג)
...ואף לעולם הבא כשיחזור הקב"ה לירושלים ויחזור כל הגליות לתוכה בשלום הוא מחזיר, שנאמר שאלו שלום ירושלים... (ויקרא ז ג)
ילקוט המכירי:
===ילקוט המכירי===
ובעת ההיא ימלט עמך (דניאל י"ב), בזכות מי, בזכות יוסף, מה הקב"ה עושה מביט בכולן ואין בהם כיוסף, שהרי יוסף לא שמע לאדונתו, שנאמר ולא שמע אליה, ומנין שנקראו על שם יוסף, שנאמר יחנן ה' אלקי צב-אות שארית יוסף... (ישעיה פרק מג ז)
ובעת ההיא ימלט עמך (דניאל י"ב), בזכות מי, בזכות יוסף, מה הקב"ה עושה מביט בכולן ואין בהם כיוסף, שהרי יוסף לא שמע לאדונתו, שנאמר ולא שמע אליה, ומנין שנקראו על שם יוסף, שנאמר יחנן ה' אלקי צב-אות שארית יוסף... (ישעיה פרק מג ז)
...שאין גליות מתעסקין תחלה אלא בקרבנות, וכן הוא אומר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי... הא למדת שאין מתעסקין תחלה לא במצות שמטין ויובלות, ולא בתרומות ומעשרות, ולא בבנין ולא בקנין אלא בקרבנות תחלה... (ויקרא ו ב)
...שאין גליות מתעסקין תחלה אלא בקרבנות, וכן הוא אומר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי... הא למדת שאין מתעסקין תחלה לא במצות שמטין ויובלות, ולא בתרומות ומעשרות, ולא בבנין ולא בקנין אלא בקרבנות תחלה... (ויקרא ו ב)
לקח טוב:
===לקח טוב===
ועלה מן הארץ, עלייה תהא להם, שאין ישראל נגאלין אלא מתוך צרה, וכן הוא אומר (תהלים מ"ז) כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו, וכתיב (שם) קומה עזרתה לנו. (שמות א י)
ועלה מן הארץ, עלייה תהא להם, שאין ישראל נגאלין אלא מתוך צרה, וכן הוא אומר (תהלים מ"ז) כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו, וכתיב (שם) קומה עזרתה לנו. (שמות א י)
דבר אחר הרנינו גוים עמו, שעתידים אומות העולם להיות מקלסים לפני ישראל, שנאמר הרנינו גוים עמו, ומניין שאף שמים וארץ, שנאמר רנו שמים כי עשה ה' הריעו תחתיות ארץ, ומניין אף הרים וגבעות, שנאמר ההרים יפצחו לפניכם רינה וכל עצי השדה ימחאו כף, ומנין אף אבות ואימהות, שנאמר ירונו יושבי סלע ומראש הרים יצווחו... אמרת גדולה שירה שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר, ויש בה לעתיד לבא, ויש בה לעולם הבא. (שם שלג)
דבר אחר הרנינו גוים עמו, שעתידים אומות העולם להיות מקלסים לפני ישראל, שנאמר הרנינו גוים עמו, ומניין שאף שמים וארץ, שנאמר רנו שמים כי עשה ה' הריעו תחתיות ארץ, ומניין אף הרים וגבעות, שנאמר ההרים יפצחו לפניכם רינה וכל עצי השדה ימחאו כף, ומנין אף אבות ואימהות, שנאמר ירונו יושבי סלע ומראש הרים יצווחו... אמרת גדולה שירה שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר, ויש בה לעתיד לבא, ויש בה לעולם הבא. (שם שלג)
===פרקי דרבי אליעזר===
...רבי פנחס אומר, מי הבאר עתידין לעלות מתחת מפתן הבית ונובעין ומפרין ויוצאין ונעשין לי"ב נחלים נגד י"ב שבטים, שנאמר (יחזקאל מ"ז) וישיבני אל פתח הבית והנה מים יוצאין מתחת מפתן הבית וגו' הימנית מנגד למזבח, ג' כלפי הדרום לעבור בהם עד השוקים, וג' כלפי המערב לעבור בהם עד הברכים, שנאמר (שם) בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף ויעבירני במים מים ברכים, וג' כלפי הצפון לעבור בהם עד מתנים, שנאמר (שם) וימד אלף ויעבירני מי מתנים, וג' כלפי המזרח לעבור בהם עד צואר, שנאמר (שם) וימד אלף באמה ויעבירני במים מי אפסים, שהצואר אפס לגוף. ומתגאין למעלה מהנחל עד שלא יכול אדם לעבור כי גאו המים מי שחו, ומהן נמשכים וירדו אל הערבה, שנאמר (שם) וירדו על הערבה. וכל שדה וכרם שאינן עושין פירות, משקין אותם באותם המים והם עושין פירות, שנאמר והיה כל נפש חיה אשר ישרוץ, ונכנסין אל ים המלח ומכסין אותו, שנאמר ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה, והיו מזדווגין כל מין דגים אל הים הגדול, שנאמר (שם) למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד, והם נמתקים ועולין בנחל עד ירושלים, ושם הם נאחזין במכמרותיהם, שנאמר (שם) ועמדו והיה עמדו עליו דויגים, יעמדו כתיב, מעין גדי ועד עין עגלים משטוח לחרמים, ושם היו נצמחין על שפת הנחל כל מין עץ אילן עושה פרי למינו, שנאמר (שם) ועל הנחל יעלה על שפתו, וכל חדש וחדש יהיו מבכרין פריותיהן, שנאמר (שם) לחדשיו יבכר, אלו נאכלין ואלו עולין, שנאמר (שם) מימיו מן המקדש המה יוצאים, והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה, וכל אדם שהוא חולה רוחץ באותן המים ומתרפא, שנאמר אל כל אשר יבא שם נחלים, וכל אדם שיש בו מכה לוקח מעליהן ומתרפא, שנאמר (שם) והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה, והיה פריו למאכל, אמר רבי יוחנן לתרופה מצוצין עליה ושרף מזונה. (פרק נא)
===מדרש רבה===
אמר רבי יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגין של צדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה, זוכה לראותה לעולם הבא, כיצד הם נשחטים, בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו, ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו, וחכמים אומרים זו שחיטה כשרה היא, ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין ולעולם שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשנים מפני שהן חונקין, אמר רבי אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא. אמר רבי ברכיה בשם רבי יצחק אריסטון עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה, זוכה לראותו לעולם הבא... (ויקרא יג ג)
דבר אחר עורי צפון וגו', לעתיד לבא עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים בגן עדן, ואין צריכין לא בפלסמון ולא ראשי בשמים, אלא רוח צפון ורוח דרום מכבדות וזוחלות כל בוסמני גן עדן ונותנים ריחם, הדא הוא דכתיב (שיר ד') הפיחי גני, זה כיבוד הגן, יזלו בשמיו, זה זילוף. יבא דודי לגנו, אומרים ישראל לפני הקב"ה, וכי יש בעל הבית שיעשה סעודה לאורחים ולא יהיה מיסב עמהם, יש חתן עושה סעודה למקוראים ולא ישב עמהם, אם רצונך יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, אמר להם הקב"ה, הריני עושה כשם שאתם מבקשים, באותה שעה הקב"ה בא לגן עדן, הדא הוא דכתיב (שם ה') באתי לגני אחותי כלה וגו'... (במדבר יג ג)
===אותיות דרבי עקיבא===
כ"ף זה כף שכינה שהוא מכה זו על גבי זו בשמחה רבה בסעודתן של צדיקים לעולם הבא, ועומד ומרקד לפניהם בסעודה, ועל אותה שעה אמר ישעיה ה' רמה ידך וגו', מהו רמה ידך מלמד שעתיד ישעיה לומר לפני הקב"ה בסעודתן של צדיקים שבגן עדן, בשעה שהקב"ה עומד ומרקד לפני הצדיקים, רבון של העולם, רמה ידך בל יבאו רשעים ויראו בטובתן של צדיקים. משיב הקב"ה ואומר, ישעיה בני, יבאו רשעים ויראו בטובתן ובשמחתן וילבשו בושה ויעטו כלימה... (כ, וראה שם עוד)
===מדרשים===
לעתיד לבא מגלה הקב"ה טעמי תורה לישראל, מפני מה איסור שתי אחיות, מפני מה בשר בחלב, מפני מה בשר חזיר, מפני מה כלאים. לאחר שמגלה להם טעמי תורה אומר להם לצדיקים הכנסו לגן עדן ואכלו סעודה המתוקנת לכם ושתו יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. אמרו לפניו רבונו של עולם כלום יש סעודה שאין בעלה שרוי בתוכה... מיד אומר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם עשה עמנו טובה ושב אתנו, באותה שעה שומע הקב"ה לדוד... ושותין בשלשה כוסות מיין עסיס, שנאמר אשקך מיין הרקח מעסיס רמוני... ומוזגין להם כוס של ברכה, וכוס של ברכה הוי מאתים ועשרים ואחד לוג... רוי"ה בגימטריא הכי הוי... (גן עדן וגיהנם)
===ילקוט שמעוני===
מה הקב"ה עושה, מביא בהמות ולויתן, והם עושים מלחמה זה עם זה... מה הקב"ה עושה, נוטל עורו של לויתן ועושה סוכה לצדיקים, דכתיב התמלא בשכות עורו, ובצלצל דגים ראשו, רבי נחמן ורבי הונא ורבי לוי בר שלום, אחד מהם אומר מקיש בצלצלו, ואומר כל מי שעשה מצוות יבא ויטול שכרו ויאכל מראשו, וטעמו כטעם ראש של דג שבים טבריא, וחברו אומר מקיש בצלצלו ואומר כל מי שעשה מצות רגליות יבא ויאכל מראשו, וטועמו כטעם הדג שבים הגדול. מיד הם באים וכרים עליו, שנאמר יכרו עליו חברים, שחבר עצמו במצוות. דבר אחר יכרו עליו חברים, חבורות, יש בעלי מקרא, יש בעלי משנה, יש בעלי גמרא, יש בעלי אגדה, ויש בעלי מצוות יש בעלי מעשים טובים, כל חבורה וחבורה באה ונוטלת חלקה, ושמא תאמר יש ביניהם מריבה, תלמוד לומר יחצוהו בין כנענים, אל תהי קורא בין אלא כבין כנענים, אלו הפרגמטוטין... כך לעתיד לבא אין ביניהם מריבה, אלא כל אחד ואחד מן הצדיקים יבא ויטול שכרו לפי מעשיו. (איוב פרק מ, תתקכז)
...ושלשה כלפי מזרח לעבור בהם עד הצואר, שהצואר אפס לגוף, שנאמר במים מי אפסים, ויורדים לנחל קדרון ומתגאין למעלה למעלה נחל אשר לא יוכל אדם לעבור, שנאמר כי גאו המים מי שחו. ומהם נמשכים ויורדים על ערבות יריחו, שנאמר וירדו אל הערבה, וכל שדה וכרם שאינה עושה פירות, משקה אותם והם עושים, שנאמר כי באו שמה המים האלה. נכנסין לים והם מוציאים אותם, שנאמר ובאו הימה וגו', ונרפאו המים, וכל אדם שהוא חולה או מוכה שחין רוחץ מן המים ומתרפא, שנאמר ועלהו לתרופה. וימד אלף אמה ויעבירני מי מתנים, מכאן שמותר לעבור על מתנים, מכאן ואילך עד אשר לא יעבור, יכול יעבור בשוחי, תלמוד לומר כי גאו המים מי שחו, מהו מי שחו, שייטא, יכול יעבירנו בבורני קטנה, תלמוד לומר וצי אדיר לא יעברנו... (יחזקאל פרק מז, שפג)
==לויתן==
===ספרא===
רבי יוסי בן דורמסקית אומר לויתן דג טהור הוא, שנאמר גאוה אפיקי מגינים תחתיו חדודי חרש גאוה, אפיקי מגינים אלו קשקשים, תחתיו חדודי חרש אלו סנפירים. (שמיני-יין ושכר פרשה ג)
===פרקי דרבי אליעזר===
בחמישי השריץ מן המים לויתן נחש בריח מדורו במים התחתונים, ובין שני ספיריו הבריח התיכון של ארץ עומד, וכל התנינים הגדולים שבים מזונו של לויתן, והקב"ה שוחק עמו יום יום, והוא פותח פיו, והתנין הגדול שבא יומו להאכל הוא בורח ונס ונכנס לתוך פיו של לויתן, והקב"ה שוחק בו, שנאמר (תהלים ק"ד) לויתן זה יצרת לשחק בו. (פרק ט)
===מדרש רבה===
ויברא אלקים את התנינים, רבי פנחס בשם רבי אחא אמר תנינם כתיב, זה בהמות ולויתן שאין להם בן זוגות... (בראשית ז ה)
...כך היו המים חוזרין, כששמעו שאמר להם הקב"ה (בראשית א') יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, לא לדרום ולא לצפון אמר להם, אלא היו פסוקין, יעלו הרים ירדו בקעות, סטרון הקב"ה מסטר, אמר להם למקומו של לויתן אמרתי לכם לילך, מנין שכן, שנאמר (תהלים ק"ד) אל מקום זה יסדת להם, וזהו מקומו של לויתן, שנאמר (שם) לויתן זה יצרת לשחק בו... (שמות טו כב)
אמר רבי יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגון של צדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא ראה קניגון של אומות העולם בעולם זה, זוכה לראותה לעולם הבא. כיצד הם נשחטים, בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו, ולויתן נותץ לבהמות בסנפירין ונוחרו, וחכמים אומרים זו שחיטה כשרה היא, ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטים ולעולם שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשינים מפני שהן חונקין, אמר רבי אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא... (ויקרא יג ג)
רבי מחנה ורבי ביבי ורבי אחא ורבי יוחנן בשם רבי יונתן אמרו, תחת מה שאסרתי התרתי לך, תחת איסור דגים, לויתן דג טהור... (ויקרא כב ז)
===מדרש תנחומא===
...והיה יונה רואה כל מה שבים ושבתהומות, שנאמר (תהלים ק"ז) אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, אמר לו הדג ליונה אי אתה יודע שבא זמני להאכל לתוך פיו של לויתן, אמר לו הוליכני לשם, ואני מציל אותך ואת נפשי. הוליכו אצל לויתן, אמר לו ללויתן בשבילך באתי לראות מדורך בים, ולא עוד אלא שאני עתיד ליתן חבל בצוארך ולעלות אותך לסעודה גדולה של צדיקים, הראהו חותמו של אברהם אבינו, הביט וראה לברית, וראוהו לויתן וברח מהלך שני ימים לפני יונה, אמר לו לדג הריני הצלתיך מפיו של לויתן, הראני כל מה שבים ובתהומות... עד שיצא מפיו אשר נדרתי אשלמה וגו', אשר נדרתי לעלות את לויתן ולהעלות לפניו אשלם ביום ישועת ישראל, שנאמר ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי, מיד רמז הקב"ה והקיא את יונה ליבשה... (ויקרא ח)
...תדע שלא נצטוה על השחיטה הזו אלא כדי לצרף את ישראל, כי לעתיד לבא עושה סעודה לצדיקים מן הבהמה ולויתן, ואין שם שחיטה, תדע לך לויתן בריה משונה היא, והמלאכים יגורו ממנו, שנאמר (אויב מ"א) משאתו יגורו אילים, והם זורקין עליו כמה רמחים של ברזל, כתבן הוא חושבן, שנאמר (שם) יחשוב לתבן ברזל. וכל בהמות שדי קשה שהוא רובץ על אלף הרים, שנאמר (תהלים נ') בהמות בהררי אלף. והיכן הם נשחטין, אלא זה לזה מזדווגין שניהם שנאמר (איוב מ"א) אחד באחד יגשו, בהמות יגש בלויתן ואוחז בקרניו ובוקע, ולויתן הפך היה מיתתו שמכה אותו בזנבו והורגו, וצדיקים הולכין ונוטלין מנות מנות, מכאן שחיטה אינה אלא לבדוק ולצרף את ישראל. (שמיני ז)
...אמר להם הקב"ה לישראל, חייכם, לעולם הבא אתם אוכלים מאותן שאין נשחטין, מבהמות ולויתן, שכתוב בהן (איוב מ"א) אחד באחד יגשו, ורוח לא יבא ביניהם. (ראה ו)
...ואף לויתן הרובץ על התהום, לעולם הבא אומר הקב"ה למלאכי השרת, באו והלחמו בו, וכיון שהן יורדין להלחם כנגדו, הוא תולה עיניו ומביט בהם, והם מתיראים ובורחים, שנאמר (איוב מ"א) משאתו יגורו אלים משברים יתחטאו. כשהוא מבקש לאכול הוא עושה שבר בים, והדגים סבורים שהוא דבר אכילה, והולכים לשם, והוא פותח ובולען, אין אחד מהן נמלט, אלא כולן נכנסין לתוך פיו. והקב"ה אומר למלאכי השרת ירו חצים, והם זורקים בו, ואינו משגיח אלא כקש הם נחשבים לו, שנאמר (שם) לא יבריחנו בן קשת. והקב"ה אומר טלו אבני בלסטרא והשליכו עליו, והן עושין, והוא סבור קש הן, שנאמר כקש נחשבו תותח, ואם תאמר היכן הוא רבוץ, אמר הקב"ה על טיט שהוא יפה מן הזהב, שנאמר (שם) ירפד חרוץ עלי טיט רפידתו של חרוץ, ואם תאמר שאם מבקש לצאת יוצא, תלמוד לומר סגור חותם צר סגרתי לפניו וחתמתי כנגדו וגם הצרתי לו. והיאך הצדיקים אוכלים, אלא הקב"ה נותן בבהמות וגם בלויתן רוח, והן באין ונלחמין זה עם זה, שנאמר (שם) אחד באחד יגשו, זה הפך בארץ ושוקט הבהמות ואלו בוקעין הלויתן, מיד הצדיקים מתכנסין עליהם, והקב"ה אומר לכל אחד ואחד ואוכל לפי שכרו, שנאמר (שם מ') יכרו עליו חברים... (נצבים ד)
===מדרש תנחומא הקדום===
אמר לו משה, רבונו של עולם, אתה קראתני משה עבדי, לא כן עבדי משה (במדבר י"ב), אני עבד ולויתן עבד, אני מתחנן לפניך והוא מתחנן לפניך, שנאמר הירבה עליך תחנונים (איוב מ'), תחינת לויתן שמעת וכרת עמו ברית וקיימתו, שנאמר (שם) היכרות ברית עמך תקחנו לעבד עולם... (ואתחנן ה)
===פסיקתא===
דבר אחר אם ארעב וגו', לויתן התקנתי לך למאכל לעתיד לבא, והיית צריך להאכיל אותו, אין אתה יכול להספיק אותו. אמרו רבותינו אלולי שהוא רבוץ על התהום וכובש עליו, היה עולה ומאבד את העולם ומציפו, וכיון שהוא מבקש לשתות אינו יכול לשתות מימי אוקיינוס מפני שהם מלוחים, מהו עושה, תולה אחת מן סנפיריו והתהום עולה, והוא שותה, ומשהוא שותה הוא מחזיר סנפיריו למקומה וסותם בפני תהום... (פרשה שור או כשב)
===שוחר טוב===
לויתן זה יצרת, שכל מי שמתלוה עמהן עתיד להעשות שחוק עמהם לעתיד לבא. (תהלים קד)
ילקוט שמעוני:
...באותה שעה זימן לו הקב"ה דגה מעוברת, ואמרה לו דגה לדג איש הנביא שבמעיך שגרני הקב"ה לבלעו, אם אתה פולטו הרי טוב, ואם לאו אני בולעך עמו, אמר לה מי יודע אם הדבר שאתה אומר אמת, אמר לו, לויתן, הלכו אצל לויתן, אמרה לו דגה לויתן מלך על כל דגי הים, אי אתה יודע ששגרני הקב"ה אצל דג זה לבלוע איש נביא שבמעיו, אמר לה הן, אמר לו דג ללויתן, אימתי, אמר לו בשלש שעות אחרונות כשירד הקב"ה לצחק בי שמעתי כן, מיד פלטו, ובלעתו הדגה... (יונה פרק א, תקנ)
אמר רבי לוי כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה, אף הקב"ה מושיבו בסוכתו של לויתן לעתיד לבא, שנאמר התמלא בשכות עורו וגו'. את מוצא בשעה שבאו יסורין על איוב היה עומד וקורא תגר על מדת הדין, שנאמר מי יתן ידעתי ואמצאהו, מלים יענני, אמר לו הקב"ה איוב מה אתה עומד ואומר מי יתן ידעתיו ואמצאהו, הרי עורו של לויתן שאני עתיד לעשות לצדיקים לעתיד לבא, אם חסר אני מטלית אחת ממנו יש לך למלאת, שנאמר התמלא בשכות עורו, ואם תאמר עור של לויתן אינו דבר משובח, אמר רבי פנחס הכהן בר חייא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק פספסי הרוחות שלו מכהות גלגל חמה, שנאמר האומר לחרס לא יזרח, ירפד חרוץ עלי טיט, אין לך מזוהם של דג אלא מקום רפידתו, ומקום רפידתו של לויתן יפה של זהב, לכך נאמר ירפד חרוץ עלי טיט...
דבר אחר גאוה אפיקי מגינים, שיש לו גאוה של מעלה, והקב"ה אומר למלאכי השרת רדו ועשו עמו מלחמה, מיד יורדים ועושים עמו מלחמה, ולויתן תולה פניו ומלאכי השרת רואים אותו ומתבהלים... והקב"ה אומר למלאכים טולו חרבות ורדו עליו, מיד נוטלים חרבות ונותנים עליו ולא איכפת ליה, שנאמר ישיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה, כשם שהחנית הזו בורח מן השריון, כך היא בורחת מעורו של לויתן, והברזל חשוב לו כתבן, שנאמר יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה, והם נוטלים עליו קשתות ומורים עליו חצים ולא איכפת לו, שנאמר לא יבריחנו בן קשת, והם נוטלים אבני קלע וזורקים עליו והוא סבור שהוא קש, שנאמר לקש נהפכו לו אבני קלע, כקש נחשבו תותח, וכתיב ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה, כמעשה בשמים ישים ים, כמה דאת אמר רוקח מרקחת מעשה רוקח, אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה, לפי שהוא יושב על תהום סבור ששם הוא יושב, מה הקב"ה עושה, מביא בהמות ולויתן והם עושים מלחמה זה עם זה... מיד בהמות ולויתן מתדבקים זה עם זה, שנאמר איש באחיו ידובקו, ומשהם מדבקים זה בזה אינם מתפרשין זה מזה, שנאמר יתלכדו ולא יתפרדו, מה הקב"ה עושה, רומז ללויתן והוא מכה את בהמות בסנפיריו ושוחטו, ורומז לבהמות והוא מכה את לויתן בזנבו וממיתו, מיד מה הקב"ה עושה, נוטל עורו של לויתן ועושה סוכה לצדיקים, דכתיב התמלא בשכות עורו וצלצל דגים ראשו, רבי נחמן ורבי הונא ורבי לוי בר שלום אחד מהם אומר מקיש צלצלו, ואומר כל מי שעשה מצות יבא ויטול ויאכל מראשו, וטעמו כטעם ראש של דג שבים טבריא. וחברו אומר מקיש בצלצלו ואומר כל מי שעשה מצוות רגליות, יבא ויאכל מראשו, וטעמו כטעם הדג שבים הגדול, מיד הם באים וכרים עליו, שנאמר יכרו עליו חברים, מי שחבר עצמו במצוות. דבר אחר יכרו עליו חבירים חבורות חבורות, יש בעלי מקרא יש בעלי משנה, יש בעלי גמרא, יש בעלי אגדה, יש בעלי מצוות, יש בעלי מעשים טובים, כל חבורה וחבורה באה ונוטלת חלקה. ושמא תאמר יש ביניהם מריבה, תלמוד לומר יחצוהו בין כנענים, אל תהי קורא בין אלא כבין כנענים, אלו הפרגמטוטין, כשם שפרגמטוטין הללו כשיש להם אבן טובה בשותפות הם מוכרים אותה בדמים, וכשהם באים לחלוק דמיה אינם עושים מריבה, אלא כל אחד ואחד בא ונוטל חלקו לפי דמים שנתן, כך לעתיד לבא אין ביניהם מריבה, אלא כל אחד ואחד מן הצדיקים יבא ויטול שכרו לפי מעשיו... (איוב פרק מ, תתקכז)
===ילקוט המכירי===
רבי חנניה בן אחיו של רבי יהושע אמר, יש נהרות של אש עוברין לפני השכינה כנהרות הללו של מים ומעורבין באש, וכשניתנה רשות לגבריאל להחריב את כל הארץ, ניתנה רשות ללויתן לחבל את כל הנהרות, לכך נאמר רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה. (ישעיה יז)
===ילקוט ראובני===
העולם ת"ק על ת"ק, וים הגדול חוזר לעולם כמי כיפה, וים הגדול וכל העולם עומדים על עמוד אחד וצדיק שמו, שנאמר וצדיק יסוד עולם, ואותו עמוד וכל העולם עומדים על נחירין של לויתן, ולויתן שוכן בתוך המים התחתונים כדג קטן בתוך הים... (בראשית)
...כי א' לע' שנה שכוכב עולה מן הרקיע שתחת לויתן ומחמם גופו של לויתן, ולפי שהוא חם מתחתיו הוא צמא, ואז הכוכבים ירדו לשיתין, כי התהום עמוק מפני שהמים נכנסים בפי לויתן, וראשו מסיר מן ג"ע ושאב מן תהום...(שם)
ביום ב' נטל הקב"ה אור ומים וברא מהם לויתן ואשתו וכל דגי הים, ותלה כל העולם על סנפיריו של לויתן, עירב קרר המים וברא זיז שדי וכל עוף השמים ותלה רגליו של זיז שדי על סנפיריו של לויתן, וראשו נגד כסא הכבוד, וברא אופן א' בארץ וראשו נגד חיות הקדש, והוא מתורגמן בין ישראל לאביהם... (שם)
==משיח==
===פרקי דרבי אליעזר===
...ובשלשתן עתיד ליתן שלש מתנות טובות לישראל, שנאמר כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, ושלשתן כפולות נתנו למלך המשיח, שנאמר (ישעיה י"א ב') ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וגו'. (פרק ג)
...מלך התשיעי זה מלך המשיח, שהוא עתיד למלוך מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (דניאל ב' ל"ה) ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלאת כל ארעא... (פרק יא)
צדיק כתמר יפרח, מה תמרה זו נאה במראיה וכל פירותיה מתוקים וטובים, כך בן דוד נאה במראהו וכבודו, וכל מעשיו טובים ומתוקים לפני הקב"ה. כארז בלבנון ישגה, מה הארץ שבלבנון שרשיו מרובים למטה בארץ, ואפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו, כך בן דוד כחו ומעשיו לפני הקב"ה מרובים אפילו כל הרשעים באין עליו אין מזיזין אותו ממקומו, שנאמר כארז בלבנון ישגה. (פרק יט)
===אבות דרבי נתן===
כיוצא בו (זכריה ד') אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ, זה אהרן ומשיח, ואיני יודע איזה מהן חביב, כשהוא אומר נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם, הוי יודע שמלך המשיח חביב יותר מכהן צדק. (פרק לד ג)
===מדרש רבה===
בראשית ברא אלקים, ששה דברים קדמו לבריית העולם, יש מהן שנבראו, ויש מהן שעלו במחשבה להבראות... שמו של משיח מנין, שנאמר (תהלים ע"ב) יהי שמו לעולם וגו'. (בראשית א ה)
ונהורא עמיה שרא, זה מלך המשיח, שנאמר (ישעיה ס') קומי אורי וגו'. (שם שם ח)
ורוח אלקים מרחפת, זה רוחו של מלך המשיח, היאך מה דאת אמר (ישעיה י"א) ונחה עליו רוח ה', באיזו זכות ממשמשת ובאה, המרחפת על פני המים, בזכות התשובה שנמשלה למים, שנאמר (איכה ב') שפכי כמים לבך. (שם ב ה)
ותקרא את שמו שת כי שת לי אלקים זרע אחר וגו', רבי תנחומא בשם רבי שמואל אמר, נסתכלה אותו זרע שהוא בא ממקום אחר, ואי זה, זה מלך המשיח. (שם כג ז)
רבי תנחום בר חייא ואמרי לה בשם רבנן, לעולם אין מלך המשיח בא עד שיבראו כל הנשמות שעלו במחשבה להבראות, ואלו הן הנשמות האמורות בספרו של אדם הראשון. (שם כד ד)
אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו, צפה לרגלו של משיח, תדע שכן, שהרי בימי אברהם, על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה לאברהם. (שם מב ז)
ויאמר אברם ה' אלקים מה תתן לי, אמר רבי יונתן ג' הן שנאמר בהם שאל, ואלו הן, שלמה ואחז ומלך המשיח... דכתיב ביה (תהלים ב') שאל ממני ואתנה גוים נחלתך. (שם מד ט)
...רבנן אמרי, שור זה משוח מלחמה, שנאמר (דברים ל"ג) בכור שורו הדר לו, חמור זה מלך המשיח, שנאמר (זכריה ט') עני ורוכב על חמור וגו'. (שם עה ז)
חד עמא דארעא אמר ליה לרבי הושעיא, אין אמרית לך חדא מילתא טבא את אמרת בציבורא מן שמי, אמר ליה מה היא, אמר ליה כל אותן הדורונות שנתן יעקב אבינו לעשו עתידין עכו"ם להחזיר למלך המשיח לעתיד לבא, מאי טעמא, (תהלים ע"ב) מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו, יביאו אין כתיב כאן אלא ישיבו. אמר ליה חייך, מלה טבא אמרת ומן שמך אנא אומר לה. (שם עח טז)
אלוף עירם, אמר רבי חנינא צפוראה, למה נקרא עירם, שהוא עתיד לערום תסווריות למלך המשיח... (שם פג ג)
ויהי בעת ההיא, רבי שמואל בר נחמן פתח, (ירמיה כ"ט), כי אנכי ידעתי את המחשבות, שבטים היו עסוקים במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, וראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה היה עוסק בורא אורו של משיח. ויהי בעת ההיא וירד יהודה (ישעיה ס"ו), בטרם תחיל ילדה, קודם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון. (שם פה ב)
...ויש אומרים כרע רבץ מפרץ עד דוד, כרע שכב, מצדקיהו עד מלך המשיח... (שם צח יב)
עד כי יבא שילה, זה מלך המשיח, ולו יקהת עמים, שהוא בא ומקהה שיניהם של עכו"ם. (שם שם יג)
...ורבנן אמרי, אני נאסר לגפן ולשרקה עירה והאתונות לכשיבא אותו שכתוב בו (זכריה ט') עני ורוכב על חמור וגו'. כבס ביין לבושו, שהוא מחוור להן דברי תורה, ובדם ענבים סותה, שהוא מחוור להם טעויתיהן. אמר רבי חנין אין ישראל צריכין לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבא, שנאמר (ישעיה י"א) אליו גוים ידרושו, לא ישראל, אם כן למה מלך המשיח בא, ומה הוא בא לעשות, לכנס גליותיהן של ישראל וליתן להם ל' מצות, הדא הוא דכתיב (זכריה י"א) ואמר אליהם אם טוב בעיניכם וגו'... (שם שם יד)
לא יסור שבט מיהודה, זה כסא מלכות, (תהלים מ"ה) כסאך אלקים עולם ועד שבט מישור, אימתי ומחוקק מבין רגליו, כשיבא אותו שהמלכות שלו, שכתוב בו (ישעיה כ"ח) ברגלים תרמסנה עטרת וגו'. עד כי יבא שילה, מי שהמלכות שלו. ולו יקהת עמים, מי שמקהה שיני כל העכו"ם, שנאמר (מיכה ז') ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה, דבר אחר ולו יקהת עמים, מי שאומות העולם מתקהלין עליו, שנאמר (ישעיה י"א) שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרושו. אוסרי לגפן עירה, משיכניס כל ישראל שנקראו גפן, שנאמר (תהלים פ') גפן ממצרים תסיע, ולשרקה בני אתונו, זה שכתוב בו (זכריה ט') עני ורוכב על חמור וגו'. דבר אחר ולשורקה בני אתונו, מי שנוטע כל ישראל כשורק, שנאמר (ירמיה ב') ואנכי נטעתיך שורק, והיאך הוא עושה, (יחזקאל ל"ו) וזרקתי עליכם מים טהורים... ובדם ענבים סותה, ואין סותה אלא טעות, כדכתיב (דברים י"ג) כי יסיתך אחיך וגו', אם יטעו בהלכה תהא מתכבסת בתחומו. (שם צט י)
...ואף מלך המשיח שעתיד ליפרע מאדום יושב עמהם במדינה, שנאמר (ישעיה כ"ז) שם ירעה עגל ושם ירבץ וגו'. (שמות א לא)
...מלך בשר ודם אין לובשין עטרה שלו, והקב"ה עתיד להלביש עטרה שלו למלך המשיח, ומהו עטרה של הקב"ה, כתם פז, שנאמר (שיר ה') ראשו כתם פז, קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, וכתיב (תהלים כ"א) תשית לראשו עטרת פז. (שם ח ב)
קדש לי כל בכור, רבי נתן אומר, אמר הקב"ה למשה, כשם שעשיתי יעקב בכור, שנאמר (שמות ד') בני בכורי ישראל, כך אני עושה למלך המשיח בכור, שנאמר (תהלים פ"ט) אף אני בכור אתנהו... (שם יט ח)
אמר רבי לוי אם משמרים ישראל את השבת כראוי, אפילו יום אחד, בן דוד בא, למה שהיא שקולה כנגד כל המצות, וכן הוא אומר (תהלים צ"ה) כי הוא אלקינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו, היום אם בקולו תשמעו. (שם כה טז)
...למה אמר אלה תולדות השמים והארץ מלא, מפני שברא הקב"ה את עולמו ולא היה מלאך המות בעולם, ובשביל כך הוא מלא, וכיון שחטא אדם וחוה מחסר הקב"ה כל תולדות שבמקרא, וכיון שעמד פרץ נעשה תולדות שלו מלא, שהמשיח עומד הימנו, ובימיו הקב"ה מבליע המות, שנאמר (ישעיה כ"ה) בלע המות לנצח, לפיכך תולדות השמים ותולדות פרץ מלא. (שם ל ב)
מחוץ לפרוכת העדות, אמר רבי אלעזר בן שמוע, בזכות יערוך, תנצלו מן כי ערוך מאתמול, אמר רבי חנין בזכות להעלות נר תמיד אתם זוכים להקביל פני נרו של מלך המשיח, מה טעם, שם אצמיח קרן לדוד וגו', ואומר שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. (שם לא ט)
רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר, כגואל הראשון כך גואל האחרון, הגואל הראשון זה משה נגלה להם וחזר ונכסה מהם, כמה נכסה מהם, רבי תנחומא אמר ג' חדשים, הדא הוא דכתיב (שמות ה') ויפגעו את משה ואת אהרן וגו', אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם, כמה נכסה מהם, אמר רבי תנחומא בשם רבי חמא ברבי הושעיה מ"ה ימים, הדא הוא דכתיב (דניאל י"ב) ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ משומם ימים אלף ומאתים ותשעים, וכתיב (שם) אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה, אילין מותירה כמה אינון, מ"ה יום, שהוא נכסה מהן וחוזר ונגלה להם. ולהיכן מעלה אותן, אית דאמרין למדבר יהודה, ואית דאמרין למדבר סיחון ועוג, כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים, הדא הוא כדכתיב (איוב ל') הקוטפים מלוח עלי שיח ושורש רתמים לחמם, וכל מי שאינו הולך אחריו הוא הולך ומשלים לאומות העולם, ובסוף אומות העולם הורגים אותו... (במדבר יא ג, וראה עוד גאולה)
...והכתיב (ירמיה ל"ח) והיה כאשר נלכדה ירושלים, אמר להם אף היא אינה צרה אלא שמחה, שבו ביום נולד מנחם... (שם יג ז)
דבר אחר וקרבנו, למה וי"ו יתרה, רבי ביבי בשם רבי ראובן, שיתא כנגד ו' דברים שניטלו מאדם הראשון, ועתידים לחזור על ידי בן נחשון, הוא משיח, אלו הן ו' דברים שניטלו מאדם הראשון, זיוו וחייו וקומתו ופירות הארץ ופירות האילן ומאורות... ומנין שעתידין לחזור לימות המשיח, זיוו מנין, שנאמר (שופטים ה') ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, חייו (ישעיה ס"ה) כימי העץ ימי עמי... קומתו ואולך אתכם קוממיות (ויקרא כ"ו)... פירות הארץ ופירות האילן מניין, דכתיב (זכריה ח') כי זרע השלום הגפן וגו', מאורות מנין, (ישעיה ל') והיה אור הלבנה כאור החמה. (שם שם יא)
דבר אחר לי גלעד ולי מנשה, לפי שיש מחלוקת הרבה על המשוחים, יש אומרים ז' שנאמר (מיכה ה') והקמנו עליו שבעה רועים, ויש אומרים ח', (שם) ושמונה נסיכי אדם, ואינו אלא מה שמפורש ד', שנאמר (זכריה ב') ויראני ה' ארבעה חרשים, ואומר מה אלה באים לעשות, ונימא ויאמר לאמר אלה בקרבנות אשר זרו וגו', ואלו הן ד' חרשים, דוד בא ומפרש, לי גלעד זה אליהו שהיה מתושבי גלעד, לי מנשה זה משיח שעומד מבניו של מנשה, שנאמר (תהלים פ') לפני אפרים ובנימין ומנשה וגו', ואפרים מעוז ראשי זה משוח מלחמה שבא מאפרים, שנאמר (דברים ל"ג) בכור שורו הדר לו, יהודה מחוקקי זה הגואל הגדול, שהוא מבני בניו של דוד, מואב סיר רחצי, מהו מואב סיר רחצי, אמר האלקים אף כשיבואו הגואלים הללו אני בא ומסייען עד שיבואו המואביות עמהם, על אדום אשליך נעלי, מה אני עושה, שולף מנעלי ודורכן ורומסן בעקבי... (שם יד ב)
...דבר אחר, אמר לו, עד עכשיו יש לי להעמיד מלך המשיח, שכתוב בו כי ילד יולד לנו... אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבונו של עולם, עד מתי משועבדים אנו בידו, אמר להם עד שיבא אותו היום שכתוב בו (במדבר כ"ד) דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל, כשיצא כוכב מיעקב וישרוף קשו של עשו... (דברים א יז)
דבר אחר מהו שלח תשלח את האם, אם קיימת מצוה זו את ממהר לבא מלך המשיח, שכתוב בו שילוח, שנאמר (מלאכי ג') הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא... (שם ו ג)
אר"י בן חלפתא, כל מי שהוא יודע כמה שנים עבדו ישראל עבודת אלילים הוא יודע אימתי בן דוד בא, ואית תלתא קראי מסייע ליה, חדא (הושע ב') ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם כימי הבעלים... (איכא פתיחתא כא)
...והדא מסייע להדא דרבי יודן בשם רבי איבו, עובדא הוה בחד בר נש דהוה קא רדי, געת חדא תורתיה, עבר אליו ערבי אמר ליה מה את, אמר ליה יהודאי אנא, אמר ליה שרי תורך ושרי פדנך, אמר ליה למה, אמר ליה דבית מקדשון דיהודאי חרב, אמר ליה מנא ידעת, אמר ליה ידיעת מן געיית תורך, עד דהוה עסיק עמיה געת זימנה אחריתי, אמר ליה אסור תורך אסר פדנך, דאתייליד פריקהון דיהודאי, אמר ליה ומה שמיה, אמר ליה מנחם שמיה, ואבוי מה שמיה, אמר ליה חזקיה, אמר ליה והיכן שריין, אמר ליה בבירת ערבא בדבית לחם יהודה, זבין ההוא גברא תורוי זבין פדניה, והוה מזבין לבידין דינוקין, עלל לקרתא ונפק לקרתא, עלל למדינה ונפק למדינה, עד דמטא לתמן, אתיין כל כפריא למיזבן מיניה, וההיא איתתא אימיה דההוא ינוקא לא זבנית מיניה, אמר לה למה לית את זבנת לבידין דינוקין, אמרה ליה דחשייה (סיפוריו ועניניו) קשיי לינוקי, אמר לה למה, אמרה ליה דעל רגילוי חרב בית מקדשא, אמר לה רחיצין אנן במריה עלמא דעל ריגלוהי חרב ועל ריגלוי מיתבני, אמר לה את הוי נסיבא ליך מן אילין לבידין דינוקיך, ולבתר יומין אנא אתי לביתך ונסך פריעיך (אקח הכסף). לבתר יומין אמר האי גברא איזיל ואיחמי ההוא ינוקא מאי קא עביד, אמרה ליה לא אמרית לך דחשייה קשיי, אפילו על רגליה נחשיה דמן ההיא שעתא אתיין רוחין ועלעולין טענוניה ואזלין להון, אמר ליה ולא כך אמרית לך דעל רגילוי חרב ועל ריגלוי מתבני, אמר רבי אבון למה לי ללמוד הן ערביי ולא מקרא מלא הוא, דכתיב (ישעיה י') והלבנון באדיר יפול, וכתיב בתריה ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה. דבי רבי שילה אמרי שילה שמו של משיח, שנאמר (בראשית מ"ט) עד כי יבא שילה, שלה כתיב, דבי רבי חנינא אמרין ינון שמו, שנאמר ונהורא עמה שרא, נהירא כתיב, רבי יהודה ברבי סימון אמר בשם רבי שמואל ברבי יצחק, הדין מלכא משיחא אי מחייא הוא דוד שמיה, אי ממיתיא הוא דוד שמיה, אמר רבי תנחומא אנא אומר טעמיה, (תהלים י"ח) מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו, ולדוד אין כתיב כאן, אלא לדוד ולזרעו. (שם א נז)
רבי ברכיה אמר בשם רבי יצחק, כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה גואל ראשון נאמר (שמות ד') ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור, כך גואל אחרון, שנאמר (זכריה ט') עני ורוכב על החמור, מה גואל הראשון הוריד את המן, שנאמר (שמות ט"ז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, אף גואל אחרון יוריד את המן, שנאמר (תהלים ע"ב) יהיה פסת בר בארץ, מה גואל ראשון העלה את הבאר, אף גואל אחרון יעלה את המים, שנאמר (יואל ד') ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים. (קהלת א כח)
ויזכור את ימי החושך אלו ימי הרעה, כי הרבה יהיו וגו', תורה שאדם למד בעולם הזה, הבל היא לפני תורתו של משיח. (שם יא יב)
ותאכל ותשבע ותותר, אוכל בעולם הזה, ואוכל לימות המשיח, ואוכל לעתיד לבא... דבר אחר מדבר במלך המשיח, גשי הלום, קרובי למלכות, ואכלת מן הלחם זו לחמה של מלכות, וטבלת פתך בחומץ אלו היסורין, שנאמר (ישעיה נ"ג) והוא מחולל מפשעינו, ותשב מצד הקוצרים, שעתידה מלכותו ליצד ממנו לשעה, שנאמר (זכריה י"ד) ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה ונלכדה העיר, ויצבט לה קלי, שהיא עתידה לחזור לו, שנאמר (ישעיה י"א) והכה ארץ בשבט פיו... (רות ה ו)
רבי חלבו אומר ד' שבועות יש כאן, השביע לישראל שלא ימרדו על המלכיות, ושלא ידחקו על הקץ, ושלא יגלו מסטירין שלהם לאומות העולם, ושלא יעלו חומה מן הגולה, אם כן למה מלך המשיח בא, לקבץ גליותיהן של ישראל... (שיר השירים ב יח)
תשורי מראש אמנה, אמר רבי הונא בשם רבי יוסטא, עתידות הגליות מגיעות עד טיורוס מונוס ואומרים שירה, ועתידות אומות העולם להביא אותה סרדיוטות למלך המשיח, מאי טעמא, תשורי מראש אמנה, אין לשון תשורי אלא לשון קרבן... אלא הן עצמן עתידין להביא דורונות למלך המשיח, מאי טעמא, (ישעיה ס"ו) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה', בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות... (שם ד טז)
רבי יהושע בן לוי אמר, אילו אמר חזקיהו שירה על מפלת סנחריב היה נעשה הוא מלך המשיח וסנחריב גוג ומגוג, והוא לא עשה כן, אלא אמר (תהלים כ') עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו וגו', מה כתיב בתריה, ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. (שם ד יט)
===מדרש תנחומא===
משלחי רגל השור והחמור, זה משיח בן יוסף שנמשל לשור, וחמור זה משיח בן דוד, שנאמר עני ורוכב על חמור (זכריה ט'), עד שיבואו, על אותה שעה הוא אומר, ומעולם לא שמעו ולא האזינו... (בראשית א)
שיר למעלות אשא עיני אל ההרים וגו' (תהלים קכ"א), זה שאמר הכתוב (זכריה ד') מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור, זה משיח בן דוד, ולמה נקרא שמו הר הגדול, שהוא גדול מן האבות, שנאמר (ישעיה נ"ב) הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד, ירום מאברהם, ונשא מיצחק, וגבה מיעקב, ירום מאברהם שנאמר (בראשית י"ד) הרמותי ידי אל ה', ונשא ממשה, שאמר (במדבר י"א) כי תאמר אלי שאהו בחיקך, וגבה ממלאכי השרת, שנאמר (יחזקאל א') וגבותם מלאות עינים, לכך נאמר מי אתה הר הגדול, וממי הוא יוצא, מזרובבל... עד ודליה וענני שבעה (דה"א ג'), ומהו ענני, זה משיח, (זכריה ד') כי מי בז ליום קטנות שבעה, אלה שנאמר (דניאל ז') חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא, וענני שבעה, מהו שבעה, מה שכתוב במלך המשיח, כי מי בז ליום קטנות שבעה אלה, לכך נאמר מי אתה הר הגדול, זה שכתוב בו (ישעיה י"א) ושפט בצדק דלים וגו'... וכתיב ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלאת כל ארעא (דניאל ב'), לכך נאמר מי אתה הר הגדול, והיכן הוא בא, דרך ההרים, שנאמר (ישעיה נ"ב) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וגו', באותה שעה יהיו ישראל מסתכלים ואומרים אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי, עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ, אמן כן יהי רצון. (תולדות יד)
ילמדנו רבינו, כמה נימין היו באותו כנור שהיו הלוים מנגנין בו, כך אמר רבי יהודה, ז' נימין היו בכנור... ולימות המשיח נעשה ח', שכן דוד אומר בניגון למנצח בנגינות על השמינית... (בהעלותך ז)
דבר אחר וקראת אליה לשלום, מדבר במלך המשיח, שפותח להם לשלום, (זכריה ט') ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים. והיה אם שלום תענך, שהם כופתים את עצמן, שנאמר (ישעיה ב') וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך, שיהיו מביאין לו דורון, שנאמר (תהלים ס"ה) יאתיו חשמנים מני מצרים, שהם חשים ובאים במנחתם, כוש תריץ ידיו לאלקים, שהן רצים ובאים במנחתם. ואם לא תשלים עמך, רוח תזזית נכנסת בהם והם מורדין במלך המשיח, מיד הורגם, שנאמר (ישעיה ל"א) והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע, ואין משייר אלא ישראל, שנאמר (דברים ל"ב) ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. (שופטים יט)
===מדרש תנחומא הקדום===
...ומנין לדורו של מלך המשיח שהוא שלשה דורות, שנאמר ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים (תהלים ע"ב) דור חד דורים שנים, הא תלתא. (תצא יח)
===פסיקתא===
צדיק ונושע הוא, זה משיח, שמצדיק דינו על ישראל, כששחקו עליו כשיושב בבית האסורים, והוא נקרא צדיק, למה נקרא נושע. אלא שמצדיק עליהם את הדין, ואומר להם, כולכם בני הלא אתם, אלא כי תושעו כולכם ברחמיו של הקב"ה. עני ורוכב על חמור זה משיח, ולמה נקרא שמו עני, שנתענה כל אותם השנים בבית האסורים, ושחקו עליו פושעי ישראל, רוכב על חמור, מפני הרשעים, אין להם זכות, ההולך הלך ויזכור אבות. בזכות של משיח הקב"ה מגין עליהם ומוליכם דרך ישרה, וגואל אותם, שנאמר בבכי יבואו ובתחנונים אובילם, אוליכם אל נחלי מים דרך ישר לא יכשלו בה, כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכורי הוא (ירמיה ל"א ט'), מה תלמוד לומר הוא, לימות המשיח, הוא לעולם הבא ואין אחר עמו, ואויביו אלביש בושת, אלו החלוקים עליו, ועליו יציץ נזרו (תהלים קל"ב) עליו ועל הדומים לו. (פרשה לד)
...מהו באורך נראה אור, איזה אור שכנסת ישראל מצפה, זה אורו של משיח, שנאמר וירא אלקים את האור כי טוב (בראשית א'), מלמד שצפה הקב"ה במשיח ובמעשיו קודם שנברא העולם, וגנזו למשיח ולדורו תחת כסא הכבוד שלו. אמר השטן לפני הקב"ה, רבונו של עולם, אור שנגנז תחת כסא הכבוד שלך למי, אמר לו למי שהוא עתיד להחזירך ולהכלימך בבושת פנים. אמר לו רבונו של עולם הראהו לי, אמר לו בא וראה אותו, וכיון שראה אותו נזדעזע ונפל על פניו, ואמר בודאי זהו משיח, שהוא עתיד להפיל לי ולכל שרי אומות העולם בגיהנם. שנאמר בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים (ישעיה כ"ה). באותה שעה התרגשו האומות, אמרו לפניו, רבונו של עולם, מי הוא זה שאנחנו נופלים בידו, מה שמו, מה טיבו, אמר להם הקב"ה משיח הוא, ושמו אפרים משיח צדקי, ומגביה קומתו וקומת דורו ומאיר עיני ישראל ומושיע עמו, ואין כל אומה ולשון יכולה לעמוד בו, שנאמר לא ישיא אויב בו ובן עולה לא יעננו (תהלים פ"ט), וכל אויביו וצריו מתברחים, שנאמר וכתותי מפניו צריו (שם שם), ואף נהרות פוסקים, שנאמר ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו (שם שם), התחיל הקב"ה מתנה עמו ואמר הללו שגנוזים הם אצלך עונותיהם עתידים להכניסך בעול ברזל, ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו, ומשנקים את רוחך בעול, ובעונותיהם של אילו עתיד לשונך לידבק בחיכך, רצונך בכך, אמר משיח לפני הקב"ה שמא אותו צער שנים רבות הם, אמר לו הקב"ה חייך וחיי ראשי, שבוע אחת שגזרתי עליך, אם נפשך עציבה אני טורדן מעכשיו, אמר לפניו, רבון העולמים, בגילת נפשי ובשמחת לבי אני מקבל עלי, על מנת שלא יאבד אחד מישראל, ולא חיים בלבד יושעו בימי, אלא אף אותם שגנוזים בעפר, ולא מתים בלבד יושעו בימי, אלא אף אותם מתים שמתו מימות אדם הראשון עד עכשיו, ולא אילו בלבד, אלא אף נפלים יושעו בימי, ולא אלו בלבד יושעו בימי, אלא כל מי שעלתה על דעתך להבראות ולא נבראו, בכך אני רוצה, בכך אני מקבל עלי. באותה שעה מונה לו הקב"ה ארבע חיות שנושאות את כסאו של הכבוד של משיח, באותה השעה אמרו אויביו ושרי המלכיות, בואו ונשטין על דורו של משיח שלא יבראו לעולם, אמר להם הקב"ה איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו, ואני חפץ בו, ואני אתמוך בו, ואני רוצה בו, שנאמר הן עבדי אתמוך בו, בחירי רצתה נפשי, נתתי רוחי עליו (ישעיה מ"ב) והיאך אתם משטינים עליו, הריני מאבד את כולכם, קודחי אש מאזרי זיקות, ונשמה אחת אין אני מאבד, לכך נאמר כי עמך מקור חיים באורך נראה אור.
שבוע שבן דוד בא, מביאים קורות של ברזל ונותנים לו על צוארו, עד שנכפפה קומתו, והוא צועק ובוכה, ועולה קולו למרום, אמר לפניו, רבונו של עולם, כמה יהא כוחי וכמה יהא רוחי, וכמה יהא נשמתי, וכמה יהיו איבריי, לא בשר ודם אני. על אותה השעה היה דוד בוכה ואומר יבש כחרס כחי וגו' (תהלים כ"ב), באותה השעה אמר לו הקב"ה אפרים משיח צדקי, כבר קיבלת עליך מששת ימי בראשית, עכשיו יהא צער שלך כצער שלי, שמיום שעלה נבוכדנצר הרשע והחריב את ביתי ושרף את היכלי והגלה את בני לבין האומות העולם, חייך וחיי ראשי, שלא נכנסתי לכסא שלי, ואם אתה מאמין, ראה טל שעלה על ראשי, שנאמר שראשי נמלא טל, קוצותי רסיסי לילה (שיר השירים ה'), באותה השעה אמר לפניו, רבונו של עולם, עכשיו נתיישבה דעתי, דיו לעבד שיהא כרבו...
שנו רבותינו, בשעה שמלך המשיח נגלה ועומד על הגג של בית המקדש, והוא משמיע להם לישראל, ואומר להם, ענוים, הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם, שנאמר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח, ועליכם בלבד זרח, ולא על אומות העולם, שנאמר כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה. באותה השעה מבהיק הקב"ה אורו של מלך המשיח ושל ישראל, וכל אומות העולם בחושך ואפילה, והולכים כולם לאורו של משיח ושל ישראל, שנאמר והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך (ישעיה ס'), ובאים ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח, שנאמר ועפר רגליך ילחכו (שם מ"ט), ובאים כולם ונופלים על פניהם לפני משיח ולפני ישראל, ואומרים נהיה לך ולישראל עבדים, וכל אחד ואחד מישראל לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים שנאמר (זכריה ח') והיה ביום ההוא אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל הלשונות הגוים, והחזיקו בכנף יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם. (פרשה לו)
כחתן יכהן פאר, מלמד שמלביש הקב"ה לאפרים משיח צדקנו לבוש זיוו הולך מסוף העולם ועד סופו, וישראל משתמשין לאורו, ואומרים אשרי שעה שבה נברא, אשרי הבטן שממנו יצא, אשרי הדור שעיניו רואות אותו, אשרי עין שחיכתה לו, שמפתח שפתיו ברכה ושלום, ושיחתו נחת רוח, והרהור לבו בטח ושלאנן, אשרי עין שזכתה בו, שמלל לשונו סליחה ומחילה לישראל, תפלתו ריח ניחוח, תחינתו טהרה וקדושה, אשרי אבותיו שזכו לטוב העולם הגנוזים לנצח. (פרשה לז)
===שוחר טוב===
כך כשיבא משיח צדקנו במהרה בימינו, אין אומרים שירה עד שיתחרף משיח, שנאמר (תהלים פ"ט) אשר חרפו עקבות משיחך, ועד שיפלו לפניו בעל אצבעות זו עכו"ם הרשעה, שנאמר (דניאל ב') ואצבעת רגליא מנהון ברזל וגו', ועד שיפלו לפניו ארבע מלכיות, שנאמר (זכריה י"ד) ואספתי את כל הגוים אל ירושלים מיד ויצא ה' ונלחם, באותה שעה אומר שירה, שנאמר (תהלים צ"ח) מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה. (מזמור יח)
למנצח מזמור לדוד ה' בעזך ישמח מלך, זה שאמר הכתוב (ישעיה י"א) והיה ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אמר רבי חנינא אין מלך המשיח בא, אלא ליתן לאומות העכו"ם שש מצות, כגון סוכה ולולב ותפילין, אבל ישראל למדין תורה מן הקב"ה, שנאמר וכל בניך למודי ה', ולמה, בשביל (ישעיה י"א) אליו גוים ידרושו. רבי חנינא בשם רבי אחא אמר, מהו (שם) והיתה מנוחתו כבוד, שהוא ניתן לו למלך המשיח מן הכבוד של מעלה, הוי בעזך ישמח מלך... וקורא למלך המשיח על שמו, ומה שמו, (שמות ט"ו) ה' איש מלחמה, ומלך המשיח (ירמיה כ"ג) וזה שמו אשר יקראו, ה' צדקנו...
תאות לבו נתת לו ומהו ארשת שפתיו, רשות שבשפתיו, שהן אומרים לו מדינה פלונית מרדה, והוא אומר ילך גובאי ויחבל אותה, אפרכיה פלניא מרדה בך, והוא אומר ילך מלאך המות ויחבל אותה, שנאמר והכה ארץ בשבט פיו. וארשת שפתיו, כשהוא גוזר דבריו הן קיימין. כי תקדמנו ברכות טוב, רבי יהודה אומר ברכות משה שנקרא טוב, שנאמר (שמות ב') ותרא אותו כי טוב הוא, רבנן אמרי ברכותיה של תורה... (מזמור כא, וראה שם עוד)
אזכיר רהב ובבל, אמר רבי יוסי בר סימון, עתידין כל האומות להביא דורונות למלך המשיח, שנאמר תשורי מראש אמנה, אמר רב סימון למה נקרא דורון תשורה, דבר נש נסתכל בה ומשמר יאי, וכיון שהן באין אצל מלך המשיח, הוא אומר להם יש ביניכם ישראל, הביאו אותם לי, שנאמר (תהלים צ"ו) הבו לה' משפחות עמים, עמים הביאו לי משפחותיהם של ישראל, אמר רב אחר ואומר להם הביאו אותם דרך כבוד ולא דרך בזיון. (שם) הבו לה' כבוד שמו, אותן שכיבדו אותו בעולם הזה ונתנו כבוד לשמו. אמר רבי ברכיה בשם רבי יהודה (ישעיה י"ח) בעת ההיא יובל שי, גימטריא בהם, שהם מביאין אותן דורונות למלך המשיח, שנאמר (שם ס"ו) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'... (מזמור פז)
...וכן הוא אומר למשיח, (ישעיה ו') והוכן בחסד כסא, וישב עליו באמת, אמר הקב"ה הוא ישב ואני אעשה מלחמה, לכך וישב עליו באמת. ומה עלינו לעשות, לקרות ולשנות בתורה שנקראת אמת, (משלי כ"ג) אמת קנה ואל תמכור, הוי וישב עליו באמת. (מזמור קי)
===מדרשים===
...ויאמר לי זה משיח ה' הצפון כאן עד עת קץ... (ספר זרובבל, וראה שם עוד)
האות הראשון עתיד הקב"ה להעמיד שלש המלכים וכופרים בדעתם ומשקרים ומראים עצמם לבני אדם שהם עובדים להקב"ה ואינם עובדים ומתעים ומבלבלים כל הבריות, וכופרים אומות העולם בדינים ואף פושעי ישראל המתיאשים מן הגאולה כופרים בהקב"ה ועוזבים את יראתו, ועל אותו הדור נאמר ותהי האמת נעדרת, ומהו נעדרת, שבעלי האמת נעשו עדרים עדרים והולכים ובורחים ומתחבאים במערות ובמחילות עפר, ונאספים כל גבורי הדור ובטלו אנשי אמנה ונגנזין שערי חכמה והעולם עומד משונה, ובאותו זמן אין מלך ולא נשיא בישראל... ובזמן שמשיח יתגלה בגבורתו דור הולך ונופל בחייו מפני גזרות קשות ומשונות ומבוהלות שגוזרים שלשה מלכים הללו, ועוד שגוזרים לכפור במקדש בה' ובתורה, והקב"ה גזר שתמלוך מלכות הרשעה ט' חדשים מכיפה לכיפה, שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ואין לכן אלא שבועה...
האות השני, מביא הקב"ה חום בעולם מחמתה של חמה עם שחפת וקדחת ורבים חלאים רעים ודבר ומגפה וממיתים מאומות העולם אלף אלפים בכל יום, וכל רשעים שבישראל מתים, עד שיבכו אומות העולם ויצעקו אוי לנו אנה נלך ואנה נברח... ואם תאמר איך נצלו הצדיקים מחום החמה, הקב"ה יעשה להם רפואה באותו חום, שנאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה...
האות השלישי, הקב"ה מוריד טל של דם ויראה לאומות העולם כמו מים וישתו ממנו וימותו, ואף רשעי ישראל המתיאשים מן הגאולה ישתו ממנו וימותו... האות הרביעי, הקב"ה מוריד טל של רפואה לרפאות הדם, וישתו ממנו הבינוניים ויתרפאו מחלים... האות החמישי, הקב"ה מחזיר השמש לחשך שלשים יום, שנאמר השמש יהפך לחשך והירח לדם, אחר שלשים יום הקב"ה מחזירו לקדמותו...
האות השישי ממליך הקב"ה אדום הרשעה על כל העולם כמו שאמרנו למעלה, ויקם מלך אחר ברומי וימלוך על כל העולם תשעה חדשים ויחריב מדינות רבות, ויחר אפו על ישראל וישליך עליהם מס גדול, ויהיו ישראל באותה שעה בצרה גדולה... לסוף תשעה חדשים יגלה משיח בן יוסף ושמו נחמיה בן חושיאל עם שבט אפרים ומנשה ובנימין ומקצת בני גד... וינצח את אדום ויהרוג מהם תילי תילים... ויוציא קצת כלי בית המקדש שהם גנוזים בבית יוליינו"ס קיסר ויבא לירושלים... ומלך מצרים ישלים עמו ויהרוג כל אנשי המדינות אשר סביבות ירושלים עד דמשק ואשקלון...
האות השביעי הקב"ה בעל נפלאות עושה מופת בעולם... מיד יחרה אפו של ארמילוס הרשע ויקבוץ כל חילי אומות העולם לעמק החרוץ וילחם עם ישראל ויהרגו ממנו תילי תילים וינגפו מישראל מעט ויהרג משיח ה'... ותהי צרה לישראל שלא היתה כמותה מימות העולם עד אותו זמן. ובאותה שעה יעמוד מיכאל לברר את הרשעים מישראל, שנאמר ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך... מיד יברחו כל ישראל במדברות, וכל מי שלבו מסופק בדינו חוזר על האומות העולם... באותה שעה הקב"ה בוחן את ישראל וצורפן ככסף וכזהב...
האות השמיני יעמוד מיכאל ויתקע בשופר שלשה פעמים, שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'. תקיעה ראשונה יגלה משיח בן דוד ואליהו הנביא לאותן הצדיקים הברורים מישראל שנסו למדבר יהודה לסוף מ"ה ימים... ומאותו קול יפול פחד ורתת על אומות העולם ויפלו עליהם חלאים רעים... מיד ה' נלחם בהם, שנאמר ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב, והקב"ה מוריד אש וגפרית מן השמים... מיד ארמילו"ס הרשע ימות הוא וכל חילו ואדום הרשעה שהחריבו בית אלקינו והגלונו מארצנו, ובאותה שעה יעשו בני ישראל נקמות גדולות...
האות התשיעי יתקע מיכאל תקיעה גדולה ויבקעו מחילות המתים בירושלים ויחיה אותם הקב"ה... וישלחו את משיח בן דוד בשביל שארית ישראל הפזורים בכל הארצות...
האות העשירי, תוקע מיכאל תקיעה גדולה ויוציא הקב"ה מנהר גוזן ומחלח וחבור ומערי מדי כל השבטים ויבאו עם בני משה באין מספר ובאין שיעור...(אותות המשיח)
===ילקוט שמעוני===
אדוני יודע כי הילדים רכים, אמר ליה יעקב אני רואה שיסורין עתידין לבא מבניך על ילדי, אלא הנהוג אתה בשררותך, ושמש בכתרך עד שיעמוד משיח מחלצי ויקבל המלכות ממך, שנאמר יעבר נא אדוני לפני עבדו... (בראשית פרק לג, קלג)
אמר רבי יוחנן טבריא היא משלמת למשיח, שנאמר תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים, מה כתיב אחריו והוכן בחסד כסא, באותה שעה נפרע הקב"ה מהרשעים פורענות גדולה שאין לה הפסק וקץ, ומורידן לגיהנם ונדונין שם לדורי דורות, שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים. (שם פרק מט, קסא)
...אמר לו הקב"ה כל אלו שהראיתי לך דעה אחת ורוח אחת יש בהן, אבל מה שבקשת לראות מראש בסוף רוח אחת יש בו, והיא שוקלת כל הרוחות, זה משיח, שנאמר ויצא חוטר מגזע ישי וגו', ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה וכו', זה שאמר הכתוב לעשות לרוח משקל לרוחו של כל בריה ובריה. (במדבר כז תשעו)
כיוצא בו אתה אומר, דרש רבי יהודה משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו, זהו משיח, שהוא חד לאומות העולם ורך לישראל, אמר לו רבי יוסי בן דרומסקית, יהודה, למה אתה מעוות עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך... (דברים פרק א, תשצב)
דבר אחר מי יתנך כאח לי, אלו שבעה דברים שמשיח עומד ומראה לישראל, גן עדן, וכסא הכבוד, קרח ועדתו, גיהנם, רשעים יורדים, ודין רשעים, שכר הצדיקים ומחיה מתים. (שיר השירים פרק ח, תתקצד)
===ילקוט ראובני===
...ישארו לך מאה ותשעים מחשבון המאתים ומשער עתה על הדרך הזה עיקר החשבון, ה' אלפים מאה וצ', שסימנם הק"ץ, ואז בשנה ההיא בתשלום חשבון הזה יתחיל להתעורר הגאולה, והעד על זה שיתקוטטו ויתגרו כל מלכות יון ואדום זה עם זה, אלה כנגד אלה, ואז יתקיימו דברי הנביא, וביום ההוא יפקוד ה' על צבא מרום במרום וגו', ומאז יתחיל השם לעורר ענין המשיח לבא לגאול לישראל, ותבא הגאולה לישראל, ואין לאדם לתמוה ולומר מה האות הזה היות מלחמות בין מלך למלך בין עיר לעיר, כן באמת, אלא בזמן הזה כולם כא' יתבלבלו וכבר יגיע העת שנאמר בדניאל... (בראשית ועיין שם עוד וערך גאולה)
בגן עדן אית היכלא חדא איקרו היכלא בני מרעין, כדון משיח יגלה בההוא היכלא, וקרא לכל מרעין כל כאבין כל יסורין ייתון, וכלהו אתיין עליה. ואלמלא דאיהו אקיל מעלייהו דישראל ונטיל עליה, לא הוי בר נש דיכול לסבול יסוריהן דישראל על עונשא דאורייתא, הדא הוא דכתיב אכן חליינו הוא וגו'... והכונה כי צדיקי יסודי עולם מקבלין יסורין ומקילין על משיח, והנה צריך שתדע כי אותם הצדיקים הם מורכבים מניצוצי נשמת משיח עצמו, וזהו יצא יצא ושוב בגלגול, ועיבור היינו ניצוצי נשמתו מתפשטים מאותן צדיקים המדוכאין ביסורים...
ובמדרש אמרו, עד יבושת המים מעל הארץ, בימי אליהו, ובעלי נוטריקון אמרו, יבש"ת אותיות תשב"י, ולפי דרכו של המחבר הוא משיח, ונקרא ערב על שם הערבות של ישראל, כי הוא פורע חובן של ישראל ביסורין, כדין הערב קבלן, וישלח היונה, צריך שתדע כי יונה בן אמתי הוא משיח בן יוסף, הרי ערב משיח בן דוד, יבש"ת תשבי מתושבי גלעד מנין יצו"א, יונה הוא יונה בן אמתי, והנה עלה זית בגימטריא אד"ם דו"ד משי"ח... (נח, ועיין שם עוד)
גור אריה יהודה מטרף בני עלית וגו', גו"ר ארי"ה בגימטריא משי"ח בן דוד, מטרף בני עלית, ראשי תיבות מנחם בן עמיאל. (שם ויחי)
וזה שאמר המלך חזקיה בתפלתו ויחי מחליו, דורי נסע וניגלה מני כאהל רעי קפדתי כאורג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני, כי חזקיה היה ניצוץ ממשיח, כמאמר רז"ל ראוי היה חזקיה לעשות משיח וכו', והכוונה שבכל דור ודור שולח הקב"ה ניצוץ אחד ממשיח, או לגאול אם יחזרו בתשובה, או לקיום העולם כדורו של שמד, או להאיר לעולם בגלות באור תורתו שלא יאבד העולם לגמרי, וחזקיה היה ניצוץ ממנו כנזכר חז"ק י"ה, שמשבט יהודה, וקרני ראם קרניו, בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ, שהם חבלי משיח, שיהרג את כל העמים וכו'. והוא אמר בתפלתו ודורי נסע ונגלה מני כאהל רועי, שבכל יום ויום נוסעים אותו ממקום למקום, כך אני אבא בגלגול בכל דור ודור לראות אם הגיע הקץ, וזה הסוד רזי לי רזי לי, כי ב' פעמים רז"י בגימטריא דל"ת כמספר משי"ח ב"ן דוד, שכל תאוה וחשקה על אות ם של לםרבה המשרה, שיפתחו ויעשו שני דלתי"ן... (שמות בא)
דע כי מסורת בידינו, כשיבא משיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל, באותו יום ימצאו שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו מתים בארץ ישראל, באותו היום נסתלקו חומת אש מירושלים, באותו היום יבנה בית המקדש מאבנים טובות ומרגליות, ובאותו היום יחזרו המתים שבארץ ישראל היות בריה חדשה רוחנית, וכן ז' אלפים איש הנמצאים חיים כולם נעשו בריה חדשה גוף ורוח, גוף של אדם קודם החטא כגופו של משה רבינו, ויפרחו כולם באויר מעופפים כנשרים, וכל זה לעיני אנשי קיבוץ גליות. וכשיראו אנשי קיבוץ גליות שאחיהם נעשו בריה חדשה, ופורחים באויר ללכת ולדור בגן עדן התחתון ללמוד תורה מפיו יתברך, אז יקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש, ויתרעמו על מלך המשיח ויאמרו, וכי אין אנו בני ישראל כמותם, ומאין זכו להיות רוחניים בגוף ונפש, מה שאינו כן אנו, ואומר להם מלך המשיח, כבר נודע ומפורסם שכל מדותיו של הקב"ה שהוא מדה כנגד מדה, ואותם שהיו בחוצה לארץ והשתדלו לבא לארץ ישראל כדי לזכות נפש טהורה, ולא חסו על ממונם ולא על גופן, ובאו בים וביבשה, ולא חששו להיות נטבעים בים, או להיותם שבויים ביד אדונים קשים, ובעבור שעשו עיקר מרוחם ונפשם ולא מגופם וממונם, לכן חזרה רוחניותם מדה כנגד מדה... וכל מה שנטבע מששת ימי בראשית עד זמן קיבוץ גליות הכל עתיד ים יפו להקיא אותו ליבשה, ומלך המשיח יחלוק אותו לכל צדיק וצדיק חלקו הנוגע לו, הדא הוא דכתיב כי שפע ימים ינקו, וגם כל המטמונים תחת עפר עתיד הוא להיות מחילות מחילות תחת הארץ לעשות להוליך כל האוצרות המלכים לארץ ישראל, הדא הוא דכתיב, ושפוני טמוני חול, והכל יתגלה בתוך ארץ ישראל למלך המשיח, והוא יחלק אותם לאנשי קיבוץ גליות לכל אחד מחלקו, וישבעו ממון רב, לאותן שהקפידו על ממונם ועל גופם, ישארו גשמיים וישבעו ממון, ואותן שלא חשו על גופם ועל ממונם אלא על רוחם בלבד, עשה אותם כבריה חדשה, ומוליך אותם לגן עדן התחתון כנ"ל. (דברים ברכה)
רבי יצחק פתח, ויקבור אותו בגי בארץ מואב מול בית פעור, וכתיב ולא ידע איש את קבורתו, אמר הקב"ה, שוטים הם המחשבים קיצים של משיח, תלתא סימני כתבתי בתורה ואחוית לדרא עלמא בקבורת משה עבדי, ואילין אינון, בגי, בארץ מואב, מול בית פעור, ולא ידע איש את קבורתו, דבר שלא גיליתי ולא הראיתי האיך אמר שקרותא ושטות קמיה הקב"ה. (שם)
==משיח בן יוסף==
===מדרש רבה===
דבר אחר, לי גלעד ולי מנשה, לפי שיש מחלוקת הרבה על המשוחים, יש אומרים ז', שנאמר (מיכה ה') והקמנו עליו שבעה רועים, ויש אומרים ח', שנאמר (שם) ושמנה נסיכי אדם, ואינו אלא מה שמפורש ד', שנאמר (זכריה ב') ויראני ה' ארבעה חרשים ואומר מה אלה באים לעשות, ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו וגו', ואלו הן ד' חרשים דוד בא ומפרש, לי גלעד, זה אליהו שהיה מתושבי גלעד, לי מנשה, זה משיח שעומד מבניו של מנשה, שנאמר (תהלים פ') לפני אפרים ובנימין ומנשה וגו', ואפרים מעוז ראשי זה משוח מלחמה שבא מאפרים, שנאמר בכור שורו הדר לו, יהודה מחוקקי זה הגואל הגדול שהוא מבני בניו של דוד, מואב סיר רחצי, מהו מואב סיר רחצי, אמר האלקים אף כשיבואו הגואלים הללו אני בא ומסייען, עד שיבואו המואביות עמהם... (במדבר יד ב)
===מדרש תנחומא הקדום===
...אף לעתיד לבא משוח מלחמה עתיד לעמוד מיוסף, ומשוח העומד מיהודה קשה ממנו, שנאמר (זכריה י') וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע. (ויגש ג)
===שוחר טוב===
ותרם כראם קרני, מה ראם זה קרנותיו גבוהות והוא מנגח לארבע רוחות העולם, כך מנחם בן עמיאל בן יוסף מנגח לארבע רוחות העולם, ועליו אמר משה (דברים ל"ג) בכור שורו הדר לו וגו' וקרני ראם קרניו, בהם עמים ינגח וגו' והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה, עמו רבבות אפרים והם אלפי מנשה, ועליו יתיצבו מלכים להורגו, שנאמר (תהלים ב') יתיצבו מלכי ארץ, וישראל שבארץ בצרה גדולה, אבל בצרתם הם כזית רענן, שנאמר בלותי בשמן רענן, ותבט עיני בשורי בקמים עלי, וישראל רואין במפלתן, שנאמר ותבט עיני בשורי. (מזמור צב)
===ילקוט שמעוני===
פעם אחת נחלקו רבותינו, אלו אומרים משל גד, ואלו אומרים משל בנימין, בא ועמד עליהם, אמר להם רבותי, למה אתם חולקים עלי, אני מבני בניה של רחל, אמרו לו ולא כהן אתה, ולא כן אמרת לאשה אלמנה מצרפת אך עשה לי משם עוגה קטנה, אמר להם אותו התינוק משיח בן יוסף היה, ורמז רמזתי לעולם, שאני יורד תחלה לבבל, ואחר כך יבא משיח. (מ"א פרק יז, רח)
===ילקוט ראובני===
ויאמרו עבדי פרעה עד מתי וגו', ע"ד מת"י יהי"ה ז"ה בגימטריא מרכב"ה שלימ"ה, שהוא ארבע מחנות שכינה, ע"ד מת"י יהי"ה ז"ה בגימטריא משי"ח ב"ן יוס"ף, ז"ה לנ"ו למוק"ש בגימטריא יונ"ה ב"ן אמית"י. (שמות בא)
==עולם הבא==
===ספרי===
...אבל משלמד דוד תורה ונתרגל מהו אומר, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, שזהב וכסף מוציאים את האדם מן העולם הזה ומן העולם הבא, אבל תורה מביאה את האדם לחיי העולם הבא, וכן הוא אומר ולי מה יקרו רעיך א-ל מה עצמו ראשיהם זאת תורת האדם... (קרח קיט)
למען ירבו ימיכם בעולם הזה, וימי בניכם לימות המשיח, כימי השמים על הארץ לעולם הבא... וכן הוא אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, לשבע שמחות פניהם של צדיקים עתידים להקביל פני שכינה לעולם הבא, ואילו הן ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, יפה כלבנה ברה כחמה... שיר המעלות אין כתיב כאן, אלא שיר למעלות, ששם מעלה מזו למעלה מזו, או לפי שיש מעלה מזו למעלה מזו זו למעלה מזו, שומע אני מביניהם איבה וקנאה ותחרות, תלמוד לומר ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, מה כוכבים אין ביניהם איבה וקנאה ותחרות, אף צדיקים... (עקב מז)
נתקבצו כל ישראל אצל משה, אמרו לו רבינו משה אמור לנו מה טובה עתיד הקב"ה ליתן לנו לעולם הבא, אמר להם איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם... (ברכה שנו)
===מדרש רבה===
וייצר ב' יצירות, יצירה בעולם הזה ויצירה לעולם הבא, בית שמאי אומרים לא כשם שיצירתו בעולם הזה כך יצירתו לעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, אבל לעולם הבא מתחיל בגידים ובעצמות וגומר בעור ובבשר, שכך הוא אומר במתי יחזקאל, (יחזקאל ל"ו) וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה... בית הלל אומרים כשם שיצירתו בעולם הזה, כך יצירתו בעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, כך אף לעתיד לבא... (שם יד ה)
...לפי שבעולם הזה בנפיחה לפיכך מת, אבל לעתיד בנתינה, שנאמר (יחזקאל ל"ז) ונתתי רוחי בכם וחייתם. (שם שם יד)
...לפי שבעולם הזה הרוח היא נבזקת באחד מאיבריו, אבל לעתיד לבא היא נבזקת בכל הגוף, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ל"ו) ואת רוחי אתן בקרבכם. (שם כו יא)
אלה תולדות נח נח, א"ר אבא בר כהנא כל מי שנכפל שמו יש לו בעולם הזה ובעולם הבא... (שם ל ד)
...תאמר שנתקבלתי שכרי בעולם הזה ואין לי כלום לעתיד לבא, אמר לו הקב"ה אל תירא אנכי מגן לך, כל מה שעשיתי עמך בעולם הזה חנם עשיתי עמך אבל שכרך מתוקן לעתיד לבא שכרך הרבה, (תהלים ל"א) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. (שם מד ה)
ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר. רבי יודן וריב"ז ור"ע חד אמר העולם הזה גלה לו אבל העולם הבא לא גלה לו, ואוחרנא אמר אחד העולם הזה ואחד העולם הבא גלה לו... (שם שם כה)
...בעולם הזה ישכון (ישמעאל), אבל לעתיד לבא נפל. (שם מה יג)
בא וראה כל מה שהכה הקב"ה בעולם הזה מרפא אותו לעתיד לבא, העורים מתרפאים, שנאמר, (ישעיה ל"ה) אז תפקחנה עיני עורים... (שם צה א)
דבר אחר משה משה, הוא שלמד תורה בעולם הזה, והוא עתיד ללמד לעולם הבא. (שמות ב יב)
דבר אחר ויביאו את המשכן אל משה, הדא הוא דכתיב (משלי ל"א) עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, שכל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להן לעולם הבא, הוי ותשחק ליום אחרון. מעשה בר' אבהו שהיה מסתלק מן העולם וראה כל הטוב שמתוקן לו לעולם הבא, התחיל שמח, ואמר כל אלין דאבהו... (שם נב ג)
א"ר יודן ב"ר שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגון של צדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה, זוכה לראותה לעולם הבא כיצד הם נשחטים... א"ר אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא. א"ר ברכיה בשם ר' יצחק אריסטון עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה זוכה לראותו לעולם הבא. (שם יג ג)
רבי יהודה ב"ר סימון פתר קריא בתלמידי חכמים, כתוב אחד אומר שחורות כעורב, וכתוב אחד אומר מראהו כלבנון בחור כארזים... אלא אלו בני תורה שהן נראין כעורים ושחורים בעולם הזה, אבל לעתיד לבא מראיהן כלפידים. (שם יט ג)
א"ר שמעון בן לקוניא לפי שבעולם הזה בונה אדם ואחר מבלהו, נוטע נטיעה ואחר אוכל, אבל לעתיד לבא מה כתיב, לא יבנו ואחר ישב, לא יטעו ואחר יאכל... (שם כה ט)
דבר אחר ישא ה' פניו אליך בעולם הזה, אשר לא ישא פנים לעולם הבא. (במדבר יא טו)
זה שאמר הכתוב (איוב ג') קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדוניו, א"ר סימון זה אחד מד' מקראות שדומין זה לזה, קטן וגדול שם הוא, העולם הזה מי שהוא קטן יכול להעשות גדול, ומי שהוא גדול יכול להעשות קטן, אבל לעתיד לבא מי שהוא קטן אינו יכול להעשות גדול, ומי שהיה גדול אינו יכול להעשות קטן... ר' מיאשה בר בריה דר' יהושע נשתקע ג' ימים בחליו, לאחר ג' ימים נתישבה דעתו, אמר לו אביו הן הוית, אמר לו בעולם מעורב הייתי, אמר ליה ומה חמית תמן, אמר ליה הרבה בני אדם ראיתי כאן בכבוד ושם בבזיון. כד שמעו ר' יוחנן וריש לקיש סלקן למבקריה, אמר להון אבוה שמעתון מה אמר הדין מיינוקא, אמרין ליה מה אמר, תני להון עובדא, אמר ריש לקיש ולא מקרא מלא הוא, (יחזקאל כ"א) כה אמר ה' הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפל. א"ר יוחנן אילו לא עליתי אלא לשמוע דבר זה די. (רות ג א)
אמר (קהלת א') מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות, בעולם הזה מי שהוא מעוות יכול לתקן, ומי שהוא מתוקן יכול לעוות, אבל לעתיד לבא מי שהוא מעוות אין יכול לתקן, ומי שהוא מתוקן אין יוכל לעוות, וחסרון לא יוכל להמנות, יש מהרשעים שמזדווגין זה עם זה בעולם, אחד מהם עשה תשובה לפני מותו ואחד לא עשה תשובה, נמצא זה עומד בחבורת הצדיקים, וזה עומד בחבורת הרשעים, והוא רואה אותו ואומר אוי לי, שמא משוא פנים יש בדבר, אני וזה גנבנו אני וזה הרגנו כאחת, זה עומד בחבורות צדיקים, ואני בחבורות רשעים, והן משיבין ואומרין לו שוטה שבעולם, מנוול היית ומושלך לאחר מיתתך ג' ימים ולא בחבלים גררוך לקבר, (ישעיה י"ד) תחתיך יוצע רמה ומכסך תולעה, כשהבין זה חברך שב מאותו הדרך, ואתה היית בידך ספיקה לעשות תשובה ולא עשית. אמר להם הניחוני שאלך לעשות תשובה, והן משיבין לו ואומרין שוטה שבעולם, אין אתה יודע שהעולם זה דומה לשבת ועולם שבאת ממנו דומה לערב שבת, אם אין אדם מתקן בערב שבת, מה יאכל בשבת. ועוד עולם זה דומה לים ועולם שבאת ממנו דומה ליבשה, אם אין אדם מתקן ביבשה מה יאכל בים. ועוד העולם הזה דומה למדבר, ועולם שבאת ממנו דומה ליישוב, אם אין אדם מתקן ביישוב מה יאכל במדבר... והוא אומר הניחוני שאראה את חברי בכבודו, ומשיבין ואומרים לו, שוטה שבעולם, מצווין מפני הגבורה אנו שלא יעמדו רשעים בצד צדיקים ולא צדיקים בצד רשעים, ולא טמאים בצד טהורים ולא טהורים בצד טמאים, ועל מה אנו מצווין על השער הזה, שנאמר (תהלים קי"ח) זה השער לה' צדיקים יבואו בו. (שם שם ג)
ר' חזקיה בש"ר סיימון בר זבדי אמר כל התורה שאת למד בעולם הזה הבל הוא לפני תורה שבעולם הבא, לפי שבעולם הזה אדם לומד תורה ושוכח, אבל לעתיד המה כתיב תמן, (ירמיה ל"א) נתתי את תורתי בקרבם. ורבנן אמרין עוד ינתן יצר רע לפני יצר טוב, וראה בטוב, בטובתו של עולם הבא. ר' יונה בש"ר סימון בר זבדי כל שלוה שאדם רואה בעולם הזה, הבל היא לפני שלותו של עולם הבא, לפי שבעולם הזה אדם מת ומוריש שלותו לאחר, אבל לעולם הבא כתיב (ישעיה ס"ה) לא יבנו ואחר ישב. (קהלת ב א)
ור' חנינא פתר קרייה בהרוגי מלכות, שהם באים לעולם הבא אף על פי שאינן מתודין. (שם ד ב)
א"ר יוחנן כל מי שהוא יגע בתורה בעולם הזה, לעולם הבא אין מניחין אותו לישון, אלא מוליכין אותו לבית מדרשו של שם ושל עבר ושל אברהם יצחק ויעקב ומשה ואהרן, ועד היכן, עד (ש"ב ז') ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ. (שם ה יט)
===מדרש תנחומא===
...אמר הקב"ה על ידי יצר הרע חלקו בריותי ונחלקו לשבעים לשון, אבל לעולם הבא משוין כולן כתף אחד לקרא בשמי ועובדין אותי, שנאמר כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד, ויבטל שעבוד העכו"ם מישראל ויהיו עובדים אותו בשמחה, שנאמר עבדו את ה' בשמחה, אבל העכו"ם יהיו עובדין אותו ברעדה... (נח יט)
אמר להם הקב"ה לישראל בעולם הזה שבט לוי מברך אתכם, ולעתיד לבא אני בכבודי ובעצמי אברך אתכם, שנאמר (ירמיה ל"א) יברך ה' נוה צדק הר הקדש. (לך ד)
אמר להם הקב"ה לישראל, בעולם הזה אתם מתיראין מן העונות, אבל לעולם הבא שאין בו יצר הרע אתם מתפחדין על הטוב הצפון לכם, שנאמר (הושע ג') אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו, ומהו טובו, זה בית המקדש... (שם טו)
אמר הקב"ה בעולם הזה אין המות מניח לאדם שישמח, אבל לעולם הבא (ישעיה כ"ה) ובלע המות לנצח. (ויחי ג)
אמר הקב"ה בעולם הזה הייתי שומע צעקת יחידים ולעתיד (ישעיה ס"ה) והיה טרם יקראו ואני אענה. (משפטים טז)
===פרקי דרבי אליעזר===
...שיום הכפורים מכפר בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר שבת שבתון הוא לכם, שבת העולם הזה, שבתון העולם הבא, ואפילו כל המועדים עוברים, יום הכפורים אינו עובר... (פרק מו)
===שוחר טוב===
למנצח אל הנחילות, אמר ר' שמואל בר נחמני על שני נחילות שנחל דוד את המלכות בעולם הזה ולעולם הבא, אמר דוד על שתיהן אני מזמר אל הנחילות. (ה)
מלפניך משפטי יצא, אמר הקב"ה לישראל, בני עד ששערי תפלה פתוחים עשו תפלה ותשובה שאני נוטל שוחד בעולם הזה, אבל משאני יושב בדין לעולם הבא איני נוטל שוחד, שנאמר (משלי ו') לא ישא פני כל כופר ולא יאבה כי תרבה שוחד... (יז)
ואת רוחי אתן בקרבכם, אמר רבי סימון בשם רבי שמעון חסידא, בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים בשבת אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד לבא אם אדם הולך ללקוט תאנה בשבת היא צווחת ואומרת שבת היום. בעולם הזה אדם הולך לשמש עם אשתו נדה, אין מי מעכב בידו, אבל לעתיד לבא אם רצה לעשות האבן זועקת ואומרת ממקום מושבה נדה היא, שנאמר (חבקוק ב') כי אבן מקיר תזעק... והקב"ה עושה להם רצונם, ולא עוד אלא אפילו השמים מטיפין להן עסיס, שנאמר (יואל ד') והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס, ואין יטפו אלא נבואה, שנאמר (יחזקאל כ') והטף אל דרום. (עג)
===מדרש משלי===
כך הקב"ה אומר לרשעים שני עולמות בראתי לכם אחד לעשות בו מעשים טובים ואחד לשלם בו שכר, עכשיו שלא עשיתם מעשים טובים בעולם הזה כאן מה אתם מבקשים... (פרשה יא)
===תנא דבי אליהו רבא===
...וכשם שאנו עושים אחת לשבע שנים שמיטה, כך עתיד הקב"ה לעשות שמיטה לעולם יום אחד שהוא אלף שנים, שנאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול (תהלים צ')... והיה לעת ערב יהיה אור (זכריה י"ד), זה עולם הבא, שנאמר והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו. דבר אחר מזמור שיר ליום השבת, זה שביעי לעולם, ולמוצאי שבת זו עולם הבא שאין בו מיתה לעלם ולעלמי עלמיא, ואין בו לא חטא ולא עון ולא מכות ולא מרדות, אלא כל אחד ואחד משמח בחכמתו ובתבונתו. מנין לך שהוא כן, צא ולמד מהקב"ה ששמח בדוד בעולם הזה וכל שכן בעולם הבא, שנאמר אלה דברי דוד האחרונים וגו'... (פרק ב)
וכך שנו חכמים במשנה, כל אחד ואחד מישראל חייב לומר בשבילי נברא העולם, ולא יאמר האדם בלבו לעצמו אין העולם הבא אלא תוהו ובוהו, לכן אלך בשרירות לבי ואוכל ואשתה ואהנה בעולם הזה, ואחר כך אלך מן העולם הזה, ואם הוא עושה כן, עליו הכתוב אומר (תהלים י"ד) אמר נבל בלבו אין אלקים... (פרק כה)
===תנא דבי אליהו זוטא===
...ואף על פי שכל העולם כולו של הקב"ה, לא נטל הקב"ה חלק בעולמו שברא אלא את ישראל בלבד, להודיע לבריות שכל מי שהוא עוסק בתורה מתוך הצער, ומכל שכן אם הוא עוסק גם כן בדרך ארץ עם התורה, נותן לו הפירות בעולם הזה, והקרן שמורה לו לעולם הבא, ולפי שלא מצא הקב"ה בבני ישראל שעושים את התורה ואת המצות מתוך הצער כמו אותן שהיו בונין את הבית האחרון, שהיו מצערין את עצמן על התורה ועל המצות, לפיכך נתן להם הקב"ה משנה שכר להם ולבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות... מכאן אמרו כל השונה הלכות בכל כיום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר הליכות עולם לו, אל תיקרי הליכות אלא הלכות. (פרק ב)
אמרו רבותינו, בעוד כשהיו יעקב ועשו במעי אמן אמר יעקב לעשו, עשו אחי, שני אחים אנחנו לאבינו, ושני עולמות יש לפנינו, העולם הזה והעולם הבא, העולם הזה יש בו אכילה ושתיה ומשא ומתן ולשאת אשה ולהוליד בנים ובנות, אבל העולם הבא אינו כן בכל המדות הללו, ואם הוא רצונך טול אתה העולם הזה ואני אטול העולם הבא. ומנין שכך הוא, שנאמר (בראשית כ"ה) מכרה כיום את בכורתך לי, כשם שהיינו אומרים בבטן. באותה שעה נטל עשו בחלקו העולם הזה, ויעקב נטל בחלקו העולם הבא... (פרק יט, וראה שם עוד)
===אותיות דר' עקיבא===
...משיבין ואומרים לפניו, רבונו של עולם, איזה מקח טוב שאתה נותן לנו אם נשמור את תורתך, משיב הקב"ה ואומר להם זה העולם הבא. משיבין ישראל ואומרים רבונו של עולם, הראינו דוגמא של עולם הבא, משיב הקב"ה ואומר להם, זה שבת, שהוא אחד מששים של עולם הבא, שכולו שבת, שנאמר זכור את יום השבת, ומנין שעולם הבא כולו שבת, שנאמר מזמור שיר ליום השבת (תהלים צ"א), ליום שכולו שבת... להגיד בבקר חסדך זה עולם הבא שנמשל לבקרים, שנאמר חדשים לבקרים (איכה ב'), ואמונתך בלילות זה העולם הזה שנמשל ללילה, שנאמר תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער (תהלים ק"ד)... וכיון שעלה עמוד השחר כשם שכל החיות חוזרות ליערם ולמקומם, כך כל מלכי הארץ ורוזני תבל כיון שבא עליהם עולם הבא ומלכות משיח חוזרים ליערם ולמקומם ויורדין מגדולתן ושבים אל עפרם, ואין באין לעולם הבא, שנאמר והיה ה' למלך על כל הארץ. (אל"ף)
דבר אחר זה טוב של עולם הבא, שהצדיקים מציצין הימנו כתות כתות כעשבי השדה בכמה לבושין שריחן הולך מסוף העולם ועד סופו כריח גן עדן, שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ (תהלים ס"ב), ואין עיר אלא ירושלים... (טי"ת)
===ילקוט שמעוני===
אמר הקב"ה בעולם הזה ישראל למדים תורה מבשר ודם, לפיכך משכחין אותה שנתנה על ידי משה שהיה בשר ודם, וכשם שבשר ודם עובר כך למודו עובר, שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו, אבל לעתיד לבא אין ישראל למדין אלא מפיו של הקב"ה, שנאמר וכל בניך למודי ה'... וכשם שהאלקים חי וקיים לעולם כך למודו מה שלמדים ממנו אינם שוכחים לעולם.. (ישעיה פרק נד, תעט)
תנא דבי אליהו, עתיד הקב"ה לישב בבית המדרש הגדול שלו וצדיקים לפניו ואומרים על טהור טהור ועל טמא טמא, אחר כך מביאין את הרשעים ודנין אותם לפניהם... ואחר כך באים הצדיקים ואומרים, רבונו של עולם, אותם בני אדם משכימין ומעריבין לבית הכנסת וקורין את שמע ומתפללים ועושים שאר מצות, מיד אומר הקב"ה אם כן הוא לכו ורפאו אותם, מיד הולכים הצדיקים ועומדין על אפרן של רשעים ומבקשים עליהם רחמים, והקב"ה מעמידן על רגליהם מאפרן מתחת כפות רגליהם של צדיקים ומביאן לחיי העולם הבא, לכך נאמר ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם. (מלאכי פרק ג תקצג)
אשרי יושבי ביתך, אמר ריב"ל כל מי שהוא נכנס לבית הכנסת ולבית המדרש בעולם הזה, זוכה ונכנס לבית הכנסת ולבית המדרש לעולם הבא... (תהלים פד, תתלג)
===מדרש הגדול===
ויהיו חיי שרה, זה הוא שאמר הכתוב חיים שאל ממך נתתה לו אורך ימים עולם ועד (תהלים כ"א), איזה החיים שהוא עולם ועד, זה חיי העולם הבא. בא וראה כמה בין חיי העולם הזה ובין חיי העולם הבא. חיי העולם הזה יש להן קצבה והן במדה ובמספר ובמנין, דכתיב הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא, אדעה מה חדל אני וגו' (תהלים ל"ט)... אבל חיי העולם הבא שאין להם קצבה ולא מדה ולא מספר אלא אורך ימים עולם ועד, ואומר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך (ש"א כ"ה), שהן חיין וקיימין כבוראן שהוא חי וקיים לעולם. חיי עולם זה חיי גוף, לפי כך יש להן קצבה, לפי שהגוף יש לו קצבה, אבל חיי העולם הבא, חיי נפשות, מה נפש זו אין לה קצבה, כך אין לחיים שלה קצבה. חיי עולם זה לשמור ולעשות ולקיים, חיי עולם הבא לזכות ולקבל שכר. ומניין שחיי עולם זה במנין שעות וימים ושנים וסופן מיתה, ממה שקרינו בענין ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים וסמיך ליה ותמת שרה... (בראשית כג א)
===ילקוט ראובני===
בראשית, פתח בב' להודיע גבורותיו, כי בב' אותיות של שמו הגדול ברא ב' עולמות העולם הזה והעולם הבא, שנאמר כי בי-ה ה' צור עולמים, עולם הזה ועולם הבא, עולם הזה ביו"ד ועולם הבא בה"א, ולפי שהמחשבה עיקר כלפי הקב"ה כי תחלת המחשבה סוף המעשה, ועל עולם הבא היה במחשבה תחלה להבראות הקדים יו"ד לה"א בשמו הגדול... (בראשית)
לא יהיה לך אלקים אחרים על פני, עולם הזה המשילו בפנים, עולם הבא המשילו באחורים, שנאמר וראית את אחורי, לפי שעולם הזה לפני עולם הבא נקרא פנים. (יתרו)
אמר הקב"ה בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה, ולעתיד אני אבנה את בית המקדש ותהיה מוקפת בחומת אש, שנאמר (זכריה ב') ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש. (תשא יג)
...וכן לעתיד יבנה בית המקדש בשלשתן, שנאמר (משלי כ"ד) בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים... אמר הקב"ה בעולם הזה היתה רוחי נותנת בכם חכמה, ולעתיד אני נותן בכם חכמה ומחיה אתכם, שנאמר (יחזקאל ל"ז) ונתתי רוחי בכם וחייתם. (ויקהל ה)
אמר הקב"ה בעולם הזה אתם משועבדים בידי גלות, ולעתיד לבוא אני מעביר את הגלות מכם שנמשל כמים, ואציל אתכם מגיהנם שנאמר (ישעיה מ"ג) כי תעבור במים אתך אני, כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך. (פקודי ח)
...וכן הוא אומר, מי הוא שיודע ויבין ויש לו דעת ובינה יבין וידע כי נפש האדם עולה למעלה למקום שנגזרה משם, ורוח הבהמה יורדת היא למטה לארץ, שכן אמר שלמה המלך ע"ה והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה (קהלת ד'), ואי זה רוח שתשוב אל האלקים אשר נתנה, אלו רוחות הצדיקים והחסידים ובעלי תשובה שעומדים לפניו במעלה גדולה, והוא החיים שאין עמה מות והטובה שאין עמה רעה, הוא שכתוב בתורה (דברים כ"ב) למען ייטב לך לעולם. ומפי השמועה למדנו, למען ייטב לעולם שכולו טוב, והארכת ימים לעולם שכולו ארוך, ושכר הצדיקים הוא שיזכו ויחיו לטובה, אשרי האיש שזכה לטובה ולעונג, המקום יזכנו להתענג בה עם הצדיקים. וכבר הודיעונו חכמים הראשונים שטובות חיי העולם הבא אין כח באדם לדורשה ולאומרה, ואין יודע גודלה ויופיה ועצמה, כי אין לה ערך ולא דמיון ודמות. וכן אמר הכתוב (ישעיה ס"ד) עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו, כלומר הטובה שלא ראה אותה עין זולתך אלקים, וזה שקראו אותו חכמים העולם הבא, לא מפני שאינו מצוי עתה, אבל לנו שהיו בעולם יש לבוא, ולפיכך אומר העולם הבא, לאחר שיוצא אדם מעולם הזה. ומי שאומר שזה העולם אבד ואחר כך יבוא העולם הבא, אין הדבר כן, אלא שהצדיקים כשיוצאים מעולם מיד עולים ועומדים במעלה זו, שנאמר (תהלים ל"א) מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך פעלת לחוסים בך. ושל רשעים שוטטים בכל העולם ולא ימצאו מנוח לכף רגלים, הוא אינו עולה למקום שנגזרה משם עד "ב חודש עד שיכלה הגוף, מה היא עושה, הולכת וחוזרת על הקבר וקשה עליה ראית הגוף נרקב... (ויקרא ח)
...אמר הקב"ה חביבה עלי מכל הקרבנות, ואף דוד אמר (תהלים נ') זובח תודה יכבדנני, יכבדני אינו אומר אלא יכבדנני, ב' פעמים, בעולם הזה ובעולם הבא. אמר ר' יהודה כל מי שהוא עונה אמן בעולם הזה, זוכה לענות אמן לעולם הבא, מנין, שנאמר (תהלים ק"ו) ברוך ה' אלקים אלקי ישראל מן העולם ועד העולם אמן ואמן, אמן בעולם הזה, ואמן בעולם הבא... אמר ר' עקיבא כל מי שאומר שירה בעולם הזה, זוכה לומר שירה לעולם הבא, שנאמר (שמות ט"ו) אז ישיר משה, אז שר לא נאמר, אלא אז ישיר... (צו ז)
אמר להם הקב"ה לישראל בעולם הזה היין סימן קללה לעולם, אבל לעולם הבא אני עושה אותו עסיס, שנאמר (יואל ד') והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וגו'. (שמיני ה)
אמר הקב"ה בעולם הזה הייתם נושעים על ידי בני אדם, במצרים על ידי משה ואהרן, בימי סיסרא על ידי ברק ודבורה... ועל ידי שהיו בשר ודם הייתם חוזרין ומשתעבדין, אבל לעתיד לבא אני בעצמי גואל אתכם ושוב אין אתם משתעבדין, שנאמר ישראל נושע בה' תשועת עולמים. (אחרי יב)
...לפי שבעולם הזה כהן מטמא למת מצוה, אבל לעתיד אין אתם מטמאין כל עיקר, למה שאין מיתה לעתיד, הדא הוא דכתיב (ישעיה ס"ה) בלע המות לנצח. (אמור ג)
אמר להם הקב"ה לישראל, בעולם הזה אמרתי לכם שתעשו סוכה לשלם לי את גמולי שגמלתי עמכם, שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו', ואני מעלה עליכם כאלו אתם גומלים לפני, אבל לעתיד לבא אני אופיע במלכותי ואני מגן עליכם כסוכה, שנאמר (ישעיה ד') וסוכה תהיה לצל יומם מחורב. (שם כב)
אמר הקב"ה בעולם הזה יחידים נתנבאו, אבל לעולם הבא כל ישראל נעשין נביאים, שנאמר (יואל ג') והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם וגו'. (בהעלותך טז)
...בלק אומר ואגרשנו מן הארץ, והוא אומר וגרשתיו מן העולם הזה ומן העולם הבא. (בלק ה)
...ואחר ימות המשיח בא העולם הבא, והקב"ה מופיע בכבודו ומראה זרועו, שנאמר (ישעיה נ"ב) חשף ה' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וגו', באותה שעה רואין ישראל את הקב"ה בכבודו, שנאמר (שם) כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. (עקב ז)
אתם נצבים היום כולכם, אתם יומו של עולם הזה ושל עולם הבא... (נצבים ד)
==עולם הבא (גן עדן)==
כאן נאספו מדרשים שמזכירים עולם הבא, אבל יתכן שהכוונה היא לגן עדן.
===מכילתא===
רבי שמעון בן יוחאי אומר, חביבים יסורין, ששלש מתנות טובות ניתנו לישראל, ואומות העולם מתאוין להם, ולא נתנו להם אלא ביסורין, ואלו הן תורה וארץ ישראל ועולם הבא... העולם הבא מנין, דכתיב כי נר מצוה ותורה אור וגו', אמרת אי זה דרך שמביאה את האדם לחיי העולם הבא, הוי אומר אלו יסורין. (יתרו בחודש פרשה י)
===ספרא===
וחי בהם, לעולם הבא, ואם תאמר בעולם הזה, והלא סופו מת הוא, הא מה אני מקיים וחי בהם, לעולם הבא, אני ה' נאמן לשלם שכר. (אחרי פרשה ח)
===מדרש רבה===
למה נברא העולם בב', להודיעך שהן שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא. (בראשית א יד)
אמר רשב"ל הנה טוב מאד זה העולם הזה, והנה טוב מאד זה העולם הבא, העולם הזה והעולם הבא הביט בהן הקב"ה ראיה אחת. (שם ט ג)
אמר רבי הונא והנה טוב מאד זו מדת יסורין, וכי מדת יסורין טוב מאד, אתמהא, אלא שעל ידיה הבריות באים לחיי העולם הבא... (שם שם י)
...והעולם הבא נברא ביו"ד, מה יו"ד זה קומתו כפופה, כך הן הרשעים קומתן כפופה ופניהם מקדירות לעתיד לבא. (שם יב ט)
מעשה בר' שמעון בן חלפתא שבא ערב שבת ולא היה לו מאן להתפרנס, יצא לו חוץ מן העיר והתפלל לפני האלקים וניתן לו אבן טובה מן השמים. נתנה לשולחני ופרנס אותה שבת. אמרה אשתו מהיכן אלו, אמר לה ממה שפרנס הקב"ה, אמרה אם אין אתה אומר לי מהיכן הן איני טועמת כלום, התחיל מספר לה, אמר לה כך נתפללתי לפני האלקים וניתן לי מן השמים, אמרה לו איני טועמת כלום עד שתאמר לי שתחזירה מוצאי שבת. אמר לה למה, אמר לו אתה רוצה שיהא שולחנך חסר ושולחן חבירך מלא. והלך ר"ש והודיע מעשה לרבי, אמר לו לך אמור לה אם שולחנך חסר אני אמלאנו משלי. הלך ואמר לה, אמרה לו לך עמי למי שלמדך תורה, אמרה לו, רבי וכי רואה אדם לחבירו לעולם הבא, לא כל צדיק וצדיק הוה ליה עולם בעצמו... כיון ששמע כן הלך והחזיר. ((שם)
א"ר יעקב בר קורשוי טוב מלא כף נחת זה העולם הבא, ממלא חפנים עמל זה העולם הזה... (ויקרא ג א)
כי הולך האדם אל בית עולמו, בית העולם לא נאמר אלא בית עולמו, מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. משל למלך שנכנס למדינה ועמו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטיוטין, אף על פי שהכל נכנסין בפילון אחד, כל אחד ואחד שרוי לפי כבודו, כך אף על פי שהכל טועמין טעם מיתה, כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. (שם יח א)
===פרקי דרבי אליעזר===
כל המספר לשון הרע אין לו חלק לעולם הבא, שנאמר בסתר רעהו אותו אצמית... (פרק נג)
===מדרש משלי===
טוב פת חרבה ושלוה בה, אמר ר' יוחנן זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם בכל יום פת ומלח ודר בתוך ארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא, מבית מלא זבחי ריב זו חוץ לארץ שהיא מלאה חמסים וגזלות. אמר ר' יוחנן כל המהלך בארץ ישראל אפילו שעה אחת ומת בתוכה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, דכתיב (דברים ל"ב) וכפר אדמתו עמו. (פרשה יז)
===מדרש תדשא===
המנורה בדרום כנגד העולם הבא, שאין שם אוכל אלא אור שכינה. (פרק יא)
==תחיית המתים==
מכילתא:
אז ישיר משה... דבר אחר אז שר משה אין כתיב כאן אלא אז ישיר משה, נמצינו למדין תחיית המתים מן התורה. (בשלח-שירה פרשה א)
וכן אתה מוצא בגחזי בשעה שאמר לו אלישע חגור מתנך וקח משענתי בידך, התחיל לסמוך על מקלו ולילך, אמרו לו להיכן אתה הולך גחזי, אמר להם להחיות מת, אמרו לו וכי אתה יכול להחיות מת, והלא ה' ממית ומחיה, אמר להם אף רבי ממית ומחיה. (שם-ויבא עמלק פרשה א)
===ספרי===
א"ר שמעון בן אלעזר מיכן זייפתי ספרי כותיים שהיו אומרים אין מתים חיים, אמרתי להם הרי הוא אומר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, שאין תלמוד לומר עונה בה, אלא שעתידה ליתן את החשבון ליום הדין. (שלח קיב)
אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת לכם אין כתיב כאן אלא לתת להם, נמצינו למידים תחיית המתים מן התורה. כימי השמים על הארץ, שיהו פניהם של צדיקים כיום, וכן הוא אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו... (עקב מז)
וכך היה ר' סימאי אומר אין לך פרשה שאין בה תחיית המתים אלא שאין בנו כח לדרוש, שנאמר יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדון עמו, יקרא אל השמים מעל זה נשמה, ואל הארץ לדון עמו, מי דיין עמו, ומניין שאין מדבר אלא בתחיית המתים, שנאמר מארבע רוחות בואי הרוח. (האזינו שו)
דבר אחר עד הים האחרון, אלא עד היום האחרון, מלמד שהראהו את כל העולם כולו מיום שנברא עד יום שיחיו המתים. (ברכה שנז)
===מדרש רבה===
...וממה דאמר רבי אבהו בשם ר' יוחנן בהבראם בה"א בראם, הוי העולם הזה נברא בה"א, ומה ה"א זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלמטה, רמז שכל המתים יורדים לשאול, והעוקץ שלו מלמעלה, רמז שעתידים לעלות, והחלון הזה שמן הצד רמז לבעלי תשובה, והעולם הבא נברא ביו"ד, מה יו"ד זה קומתו כפופה ופניהם מקדירות לעתיד לבא... (בראשית יב ט)
א"ר הושעיא קשה היא גבורת גשמים שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית... רחב"א אמר ושקולה כנגד תחיית המתים, ר' אבא ור' חייא בשם ר' (חייא בר) אבא אמרו אף חכמים קבעו אותה בתחיית המתים, בזו יד ובזו יד, בזו פתיחה ובזו פתיחה. בזו יד שנאמר (יחזקאל ל"ז) היתה עלי יד וגו', ובזו יד (תהלים קמ"ה) פותח את ידיך. בזה פתיחה (דברים כ"ח) יפתח ה' לך, ובזו פתיחה (יחזקאל ל"ז) הנה אני פותח את קברותיכם. ר' יודן בשם ר"א בר אבינא אמר בזו שירה ובזו שירה, בזו שירה (ישעיה מ"ב) ירונו יושבי סלע, ובזו שירה (תהלים ס"ה) יתרועעו אף ישירו. רחב"א אמר וגדולה מתחיית המתים, שתחיית המתים לאדם וזו לאדם ולבהמה. תחיית המתים לישראל, וזו לישראל ולאומות העולם. (שם יג ד)
וייצר ב' יצירות, יצירה בעולם הזה ויצירה לעולם הבא. בית שמאי ובית הלל, בית שמאי אומרים לא כשם שיצירתו בעולם הזה כך יצירתו לעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, אבל לעתיד לבא מתחיל בגידים ובעצמות וגומר בעור ובבשר, שכך הוא אומר במתי יחזקאל (יחזקאל ל"ו) וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה. א"ר יונתן אין למדין ממתי יחזקאל, ולמה היו מתי יחזקאל דומים לזה שהוא נכנס למרחץ, מה שהוא פושט ראשון הוא לובש אחרון. בית הלל אומרים כשם שיצירתו בעולם הזה כך יצירתו בעולם הבא... כך אף לעתיד לבא מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, שכן איוב אומר (איוב י') הלא בחלב תתיכני, חיתכתני אין כתיב כאן אלא תתיכני, וכגבינה הקפתני אין כתיב כאן אלא תקפיאני, עור ובשר הלבשתני אין כתיב כאן אלא תלבישני... לקערה שהיא מלאה חלב, עד שלא נתן מסו בתוכו החלב רופף, משנתן לתוכו מסו הרי החלב קפוי ועומד... (שם יד ה)
מעשה בא' בציפורי שמת בנו, אית דאמר מינאי הוה יתב גביה. סלק ר' יוסי בר חלפתא למחמי ליה אפין, חמתיה יתיב ושחיק, א"ל למה אתה שחיק, א"ל אנן רחיצן במרי שמיא דאתחמוי לאפוי לעלמא דאתי, א"ל לא מסתייה לההוא גברא עקתיה אלא דאתית מעקא ליה, אית חספין מתדבקין, לא כך כתיב (תהלים ב') ככלי יוצר תנפצם, אתמהא. א"ל כלי חרש ברייתו מן המים והכשירו באור, כלי זכוכית ברייתו מן האור והכשירו באור, זה נשבר ויש לו תקנה, וזה נשבר ואין לו תקנה, אתמהא. א"ל על ידי שהוא עשוי בנפיחה. א"ל ישמעו אזנך מה שפיך אומר, ומה אם זה שעשוי בנפיחתו של בשר ודם יש לו תקנה, בנפיחתו של הקב"ה על אחת כמה וכמה. אמר רבי יצחק ככלי חרס תנפצם אין כתיב כאן אלא ככלי יוצר תנפצם, כלי יוצר שלא הוסקו יכולין הן לחזור. (שם שם ח)
עד שובך אל האדמה כי ממנה וגו'... אמר רשב"י מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה, כי עפר אתה ואל עפר תלך לא נאמר אלא תשוב. (שם כ כו)
אדריאנוס שחיק עצמות שאל את ר' יהושע בן חנניא א"ל מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא, א"ל מלוז של שדרה, א"ל מנין אתה יודע, א"ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך, טחנו ברחים ולא נטחן, שרפו באש ולא נשרף, נתנו במים לא נמחה, נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש, נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום. (שם כח ג)
...המתים אינן חיין אלא בזכות השתחויה, שנאמר (תהלים צ"ה) באו ונשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו. (שם נו ג)
אתה מוצא כל מה שהקב"ה עתיד לעשות לעתיד לבא, הקדים ועשה על ידי הצדיקים בעולם הזה. הקב"ה מחיה את המתים ואליהו מחיה את המתים... הקב"ה מחיה את המתים ואלישע מחיה את המתים... (שם עז א)
כתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך, א"ר שמעון בר אבא על שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר אנו יודעים שאמונתך רבה להחיות לנו את המתים. (שם עח א)
אמר רבי אחא בשעה שהצדיקים יושבים שלוה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה השטן בא ומקטרג, אמר לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבא, אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה... (שם פד א)
ואת יהודה שלח לפניו, כתיב (ישעיה) זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן, בא וראה כל מה שהכה הקב"ה בעולם הזה מרפא אותו לעתיד לבא, העורים מתרפאין שנאמר (שם ל"ה) אז תפקחנה עיני עורים, והפסחים מתרפאין, שנאמר (שם) אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם, וכשם שהאדם הולך כך הוא בא, הולך עור ובא עור, חרש ובא חרש... כשם שהוא הולך לבוש כך הוא בא לבוש, ממי את למד משמואל שראה אותו שאול מה הוא אומר לאשה מה תארו, ותאמר (ש"א כ"ח) איש זקן והוא עוטה מעיל, שכך היה לבוש, שנאמר (שם ב') ומעיל קטן תעשה לו אמו. ולמה כשם שהאדם הולך כך הוא בא, שלא יאמרו כשהם חיים לא ריפאן משמתו ריפאן הקב"ה ואחר כך הביאן, דומה שאינן אותן אלא אלו אחרים הם, אמר הקב"ה אם כן יעמדו כמו שהלכו ואחר כך אני מרפא אותן, למה, (ישעיה מ"ג) לפני לא נוצר אל... (שם צה א)
...אמרו רבותינו שני דברים בשם רבי חלבו, למה האבות מחבבין קבורת ארץ ישראל, שמתי ארץ ישראל חיים תחלה בימות המשיח ואוכלין שנות המשיח... א"ר סימון אם כן הפסידו הצדיקים שהם קבורים בחוצה לארץ, אלא מה הקב"ה עושה, עושה להן מחילות בארץ ועושה אותן כמערות הללו והן מתגלגלין ובאים עד שהם מגיעין לארץ ישראל, והקב"ה נותן בהן רוח של חיים והן עומדים, מנין שכן כתיב (יחזקאל ל"ז) הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל, ואחר כך ונתתי רוחי בכם וחייתם. אמר ר"ל מקרא מלא הוא שכיון שהן מגיעין לארץ ישראל הקב"ה נותן בהן נשמה, שנאמר (ישעיה מ"ב) נותן נשמה לעם עליה. (שם צו ז)
דבר אחר זכור לאברהם, למה הזכיר ג' אבות, א"ר לוי אמר משה רבון העולם חיים הם המתים, א"ל משה נעשית מין, א"ל משה אם אין המתים חיים לעתיד לבא יפה אתה עושה להם כל מה שתבקש, אבל אם חיים המתים מה יש לך לומר לאבות לעתיד לבא כשיעמדו אבותיהם ויבקשו ממך הבטחה שהבטחתם מה יש לך להשיבם... (שמות מד ו)
אנטונינוס סלק לגבי רבי אשכחיה דיתיב ותלמידיו קמיה, א"ל הלין אינון דאת מגליג עליהון, א"ל אין זעירא דאית בהון מחיה מתין. בתר יומין נטה עבדו של אנטונינוס למיתה, שלח ואמר שלח לי חד מן תלמידך דהוא מחיה לי הדין מיתה, שלח ליה חד מן תלמידיו, ואית דאמר ר"ש בן חלפתא הוה אזיל אשכחיה רביע (שוכב), א"ל מה את רביע ומרך קאים על רגליה, מיד נזדעזע וקם ליה. (ויקרא י ד)
דבר אחר גדולה היא ירידת גשמים ששקולה כתחיית המתים, כיצד, בזו כתיב פתיחה ובזו כתיב פתיחה... בתחיית המתים כתיב (יחזקאל ל"ז) בפתחי את קברותיכם, ובירידת גשמים כתיב יפתח ה' לך. בתחיית המתים כתיב (שם) היתה עלי יד ה', ובירידת גשמים כתיב (תהלים קמ"ה) פותח את ידך... (דברים ז ז)
דבר אחר כל הנחלים הולכים אל הים, כל המתים אינן נכנסין אלא לשאול והשאול אינו מתמלא לעולם, שנאמר (משלי כ"ז) שאול ואבדון לא תשבענה וגו'. תאמר משהם מתים בעולם הזה שוב אינם חיים לעולם הבא, תלמוד לומר אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת, למקום שהמתים מתכנסין לעולם הבא שם הם שבים ועתידים לומר שירה לימות המשיח, מאי טעמא (ישעיה כ"ד) מכנף הארץ זמירות שמענו, ואומר יחיו מתיך נבלתי יקומון וגו'. (קהלת א יט)
א"ר ירמיה בן אלעזר עתיד הקב"ה לחדש מאור פניהם של צדיקים לעתיד לבא, הא כמד"א (שופטים ה') ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, כשם שהוא מחדש פניהם כך הוא מחדש לבושיהם, יומא דין סימיסריקין, מחר אולוסריקון (מיני בגדים), א"ל מהו דין דכתיב (ישעיה כ"ג) לאכל לשבעה ולמכסה עתיק, א"ל יומא דין ארסקינון ולמחר אולוסריקון. (שם שם כא)
...אמר איך אינון אתיין שליחין או לבושין, א"ל לבושין, א"ל מאן את מחמי לי, א"ל לא ממקרא ולא ממשנה אלא מדרך ארץ אני משיבך, א"ל זרעית מימיך אפונין, א"ל אין, א"ל היאך זרעית שליחין או לבושין, א"ל שליחין, א"ל היאך אינון אתיין לבושין או שליחין, א"ל לבושין, א"ל ולא שמעין אודנך מה פומך ממלל... (שם ה יב, וראה שם עוד)
ר' יודן בשם ר' זעירא ור' יוחנן בשם רשב"י אמרו גדולה היא הפרנסה שגורמת לתחיית המתים לבא שלא בעונתה, צרפית על ידי שהאכילה את אליהו זכתה להחיות את בנה, שונמית על ידי שהאכילה את אלישע זכתה להחיות את בנה. (שיר ב טז)
החיה יחזקאל המתים (באותו יום) מנין, א"ר יצחק מן הדא קרא (יחזקאל ל"ז) מארבע רוחות באי הרוח, א"ר פנחס אותה הרוח שהפילה את הצלם הרוח ההוא החיה המתים... (שם ז יד)
ואולם לוז, היא לוז שצובעין בה את התכלת, היא לוז שעלה סנחריב ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה, היא לוז שלא שלט בה מלאך המות, מעולם הזקנים שבה מה עושין להם, כיון שהם זקנים הרבה מוציאין אותן חוץ לחומה והם מתים. אמר רבי אבא בר כהנא למה נקרא שמה לוז, כל מי שנכנס בה הטריף מצוות ומעשים טובים כלוז. ורבנן אמרי מה לוז אין לה פה, כך לא היה אדם יכול לעמוד על פתחה של עיר. אמר סימון לוז היה עומד על פתחה של עיר, רבי אלעזר בשם רבי פנחס בר חמא אמר לוז היה עומד על פתחה של מערה והיה לוז חלול והיו נכנסין דרך הלוז למערה, דרך המערה לעיר, הדא הוא דכתיב (שופטים א') ויראו השומרים איש יוצא מן העיר, ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר וגו'... (בראשית סט ז)
אדרינוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בר חנינא אמר לו, מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא, אמר לו מלוז של שדרה, אמר לו מן הן את מודע לי, אייתי יתיה קומוי, נתנו במים ולא נמחה, טחנו בריחים ולא נטחן, נתנו באש ולא נשרף, נתנו על הסדן התחיל מקיש עליו בפטיש, נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא הועיל ממנו כלום. (ויקרא יח א)
מדרש תנחומא:
תנא בשם ר' נתן כסות שיורדת עם אדם לקבורה בו עתיד לעלות בתחיית המתים, שנאמר (איוב ל"ח) תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש. (אמור ב)
מעשה באחד שהיה הולך מארץ ישראל לבבל כשהיה אוכל לחם ראה שני צפרים מתנצים זה עם זה הרג אחד מהן את חברו, הלך והביא עשב והניחו על פיו והחיהו, הלך אותו האיש נטל אותו עשב שנפל מן הצפור הלך להחיות את המתים, כשהגיע לסולמה של צור מצא אריה מת מושלך בדרך והניח אותו העשב על פיו והחיהו, עמד האריה ואכלו... (חקת א)
...ומפני מה נקבר בחוצה לארץ, כדי שיהיו המתים שבחוצה לארץ חיין בזכותו, שנאמר (דברים ל"ג) וירא ראשית לו וגו'... (ואתחנן ו)
===מדרש תנחומא הקדום===
אמר ר' אחא דיבר הקב"ה לשמים שיבראו והיו נמתחין והולכין, שלאמלא שאמר להם די היו נמתחין והולכין עד שיחיו המתים. (בראשית יא)
זה שאמר הכתוב זעקתי אליך ה' אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים (תהלים קמ"ב) מי אמר הפסוק הזה, דוד אמרו, חלקי בארץ החיים הוא קורא ארץ ישראל ארץ החיים, למה אמר ריש לקיש בשם ר' אלעזר הקפר מפני שמתי ארץ ישראל חיים תחילה לימות המשיח לפיכך הוא קורא אותה ארץ החיים. (ויצא כג)
===אותיות דר' עקיבא===
...ואני הוא שמחצתי אותם בעול הזה בעורת עינים, בחרישת אזנים, בחגירות רגלים... ואני הוא שמרפא אותם לעולם הבא... (אל"ף)
דבר אחר זה טיט של עולם הבא שהצדיקים מציצין הימנו כתות כתות כעשבי השדה בכמה לבושין שריחן הולך מסוף העולם ועד סופו כריח גן עדן... מיכן אתה למד שאין הקב"ה מחיה את המתים אלא בארץ ישראל, שנאמר כה אמר ה' בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה (ישעיה מ"ב), ואומר (יחזקאל כ"ו) ונתתי צבי בארץ חיים, מהו ארץ חיים, וכי יש ארץ חיים וארץ מתים, אלא זו ארץ ישראל שנקראת ארץ החיים שמתיה חיים תחלה לעולם הבא, אם כן צדיקים שבחוץ לארץ כגון משה ואהרן ושאר כל הצדיקים שבארבע פנות העולם היאך חיין ובאין לעולם הבא, אלא מלמד שבשעת תחיית המתים הקב"ה יורד משמי שמים העליונים וישב על כסאו בירושלים, שנאמר בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה', וקורא להם הקב"ה למלאכי השרת ואומר להם בני לא בראתי אתכם אלא לשעה זו כדי שתעשו לי קורת רוח, משיבין מלאכי השרת ואומרים לפניו רבון של העולמים הננו נעמוד לפניך בכל דבר שאתה רוצה, משיב הקב"ה ואומר להם לכו ושוטטו בארבע רוחות העולם והגביהו את ארבע כנפות הארץ ועשו מחילות מחילות בקרקע הארץ לכל צדיק וצדיק שבחוצה לארץ עד ארץ ישראל והביאו לי כל צדיק וצדיק צדיק פלוני בן פלוני, חסיד פלוני בן פלוני, חכם פלוני בן פלוני, נבון פלוני בן פלוני, נביא פלוני בן פלוני שמסרו את עצמן על קדושת שמי בכל יום ויום כדי שלא יצטערו ויבאו לארץ ישראל ואני מחיה אותם... ומביאין אותן בתוך מחילות לארץ ישראל אצל הקב"ה לירושלם, והקב"ה עומד בעצמו ומחיה אותן ומעמיד אותן על רגליהן, וכאיזצד מחיה את המתים לעולם הבא, מלמד שנוטל הקב"ה שופר גדול בידו שהוא אלף אמה באמה שלו ותוקע בו, וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו, בתקיעה ראשונה העולם כולו רועש, בתקיעה שניה העפר מתפרד, בתקיעה שלישית עצמותיהן מתקבצין, בתקיעה רביעית אבריהם מתחממין, בתקיעה חמישית עורותיהם מתקרמין, בתקיעה ששית רוחות ונשמות מתכנסות לגופיהן, בתקיעה שביעית חיים ועומדים על רגליהם בלבושיהם, שנאמר (זכריה ט') ה' צב-אות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו והמו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח, והושיעם ה' אלקיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו. (טי"ת)
פרקי דר' אליעזר:
ר' יהודה אומר כיון שהגיע החרב על צוארו פרחה ויצאה נשמתו של יצחק, כיון שהשמיע קולו מבין שני הכרובים ואמר אל תשלח ידך אל הנער חזרה הנפש לגופו והתירו ועמד על רגליו, וידע יצחק תחיית המתים מן התורה, שכל המתים עתידין להחיות, באותה השעה פתח ואמר ברוך אתה ה' מחיה המתים. (פרק לא)
...ועמד אליהו והתפלל לפני הקב"ה ואמר, רבונו של עולם, לא די לי כל הרעות שעברו עלי ועל ראשי אלא אף האשה הזאת, שאני יודע שמתוך צרת בנה דברה עלי לעקשני, עכשיו ילמדו הדורות שיש תחיית המתים, השב את נפש הילד, ונעתר לו...
והלך אל עין דאר אל אשה צפניה אמו של אבנר ושאלה באוב והעלת לו שמואל ועלו עמו אחרים וכסבורין שהגיע תחיית המתים, וראתה האשה ונבהלה מאד, ויאמר לה המלך אל תיראי. ויש אומרים צדיקים הרבה כיוצא בו עלו עמו באותה שעה... (פרק לג)
...מיד השמיע קב"ה קולו ורעשה הארץ, שנאמר (יחזקאל ל"ז) ויהי קול כהנבאי והנה רעש, והיתה הארץ מקרבת עצם אל עצמו. רבי יהושע בן קרחה אומר ירד עליהם תחיית טל מן השמים שהוא נובע ומוציא מים כך היו נובעים ועולים עליהם בשר ועצמות וגידין. א"ל הנבא על הרוח, באותה שעה יצאו ד' רוחות השמים ופתחו את אוצרות הנשמות והחזיר כל רוח ורוח לגוף בשר איש שנאמר והנבאתי כאשר צוני... וכלם עמדו על רגליהם חוץ מאיש אחד, אמר הנביא רבונו של עולם מה טיבו של זה, א"ל בנשך נתן, באותה שעה היו ישראל בוכים ואומרים היינו מקוים לעמוד עם כל ישראל בתחיית המתים עכשיו אבדה תקותינו. באותה שעה אמר הקב"ה לנביא לך אמור להם חי אני שאעמיד אתכם בתחיית המתים לעתיד לבא ומקבץ את כל ישראל לקבוץ גלויות לארץ ישראל, שנאמר (שם) הנה אני פותח את קברותיכם. (שם)
ר' יונתן אומר כל המתים עולין חוץ מדור המבול, שנאמר (ישעיה כ"ו) מתים בל יחיו וגו', מתים בל יחיו אלו רשעים שיקומו ליום הדין אבל לא יחיו, אבל דור המבול אף ביום הדין אין עומדים, שנאמר רפאים בל יקומו, וכל נפשותם נעשו רוחות, ולעתיד לבא הקב"ה מאבדן מן העולם.
רבי זכריה אומר שינת הלילה דומה לעולם הזה, וקיצת הבקר דומה לעולם הבא, ומה שינת הלילה אדם שוכב וישן ורוחו שוטטת בכל הארץ ומגדת לו בחלום כל דבר שיהיה, שנאמר (איוב ל"ג) בחלום חזיון לילה וגו' אז יגלה אזן אנשים, כך המתים רוחן משוטטת בכל הארץ ומגדת להם וכו', אבל הן נותנין שבח להקב"ה שהוא עתיד להחיותן, שנאמר (תהלים קמ"ט) יעלזו חסידים בכבוד. קיצת הבקר דומה לעתיד לבא, שנאמר (שם) שבענו בבקר חסדך.
ר' חנינא אומר כל הצדיקים שמתו בחוצה לארץ נפשותם נאספות לארץ, שנאמר (ש"א כ"ה) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, וכל המתים מן הרשעים בארץ ישראל נפשותם נשלכות בקלע, שנאמר (שם) ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע...
ולעתיד לבא כשיקרא הקב"ה לארץ שיתן פקדון כל הגופות ההוא שמתערב בעפר הארץ כשאור שהוא מתערב בעיסה מיפה ומרבה ומעלה את כל הגוף בלא מום כשאור שהוא מיפה ומרבה את העיסה, מיד הארץ רעשה וההרים מזדעזעים והקברות נפתחים ואבני קברות מתפזרות אשה מאת רעותה, שנאמר (זכריה ט') והושיעם ה' אלקים ביום ההוא. ר' עזריה אומר כל הנפשות בידו של הקב"ה, שנאמר (איוב י"ב י') אשר בידו נפש כל חי, משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בשוק ומפתחו בידו, כל זמן שהמפתח בידו כל ממונו בידו, כך הקב"ה מפתח של בית הקברות בידו, ומפתח אוצרות הנשמה לעתיד לבא הקב"ה פותח את הקברות ופותח את אוצרות הנשמות ומחזיר כל רוח ורוח לגוף בשר איש, שנאמר (תהלים ק"ד ו') תשלח רוחך יבראון... ולעתיד לבא הקב"ה מוריד תחיית טל ומחיה המתים, שנאמר (ישעיה כ"ד) יחיו מתיך אלו שמתו בטוחים על שמו, נבלתי יקומון אלו רשעים שיקומו ליום הדין אבל לא יחיו, הקיצו ורננו שוכני עפר אלו הצדיקים שהם שוכני עפר, כי טל אורות טלך אין טל צדיקים טל של חשך אלא טל של אור, והוא נותן רפואות לארץ... ומאי זה מקום הוא יורד, כביכול מראשו של הקב"ה, ולעתיד לבא מנער שער ראשו ומוריד תחיית טל ומחיה את המתים, שנאמר (שיר ה') אני ישנה ולבי ער עד שראשי נמלא טל. (פרק לד)
===אבות דר' נתן===
אנשי סדום לא חיין ולא נידונין, שנאמר (בראשית י"ג) ואנשי סדום רעים וחטאים וגו'... דברי ר"א, רבי יהושע אומר באין הן לדין שנאמר (תהלים א') על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים, בעדת צדיקים אינן עומדין אבל עומדין הן בעדת רשעים. ר' נחמיה אומר אפילו בעדת רשעים אינן באים, שנאמר (שם ק"ד) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם. קטנים בני רשעים לא חיין ולא נידונים, שנאמר (מלאכי ג') כי הנה היום בא בוער כתנור וגו' אשר לא יעזוב להם שורש וענף דברי ר"א, רבי יהושע אומר באים, ועליהם הוא אומר (דניאל ד') קרי בחיל וכן אמר גודו אילנא וקציצו ענפוהי אתרו ענפיה ובדרו אינביה, ואומר ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו...
שבעה אין להם חלק לעולם הבא, ואלו הן לבלר, וסופר, וטוב שברופאין, ודיין לעירו, וקוסם, וחזן וטבח... (פרק לו וראה שם עוד)
שוחר טוב:
ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב, סברי דאמרי אינשי דלית מתין חיין, שאמר רוח הולך ולא ישוב, אלא זה יצר הרע שהוא הולך עמו בשעת מיתה ואינו שב עמו בשעה שיעלו המתים. (מזמור עח)
דבר אחר זה הים גדול מדבר בשאול, שם רמש ואין מספר אלו המתים, חיות קטנות עם גדולות קטון וגדול שם הוא... כולם אליך ישברון שעיניהם תלויות לתחית המתים, תשלח רוחך יבראון, באותה השעה יאמרו לשם שירה, יהי כבוד ה' לעולם, ותדע לך שאינו מדבר אלא בתחיית המתים, שבתחיית המתים כתיב (ישעיה מ"ב) ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירונו יושבי סלע מראש הרים יצוחו, ישימו לה' כבוד, מה כבוד שאומר להלן תחיית המתים אף כבוד שנאמר כאן תחיית המתים, באותה השעה הן אומרים שירה, הדא הוא דכתיב (תהלים צ"ו) שירו לה' שיר חדש. (מזמור קד)
===תנא דבי אליהו רבא===
...לעתיד יהא הקב"ה מחיה המתים בין לימות בן דוד בין לעולם הבא, כבר נעשה מקצת תחית המתים על ידי הצדיקים בעולם הזה, על ידי אליהו ואלישע ויחזקאל בן בוזי הכהן... (פרק ג)
לימות בן דוד כיצד, אדם שעבר עבירות הרבה ונקנסה עליו מיתה עד ד' דורות שנאמר פוקד עון אבות וגו', וחזר ועשה תשובה וקרא תורה נביאין וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות ואגדות ושימש חכמים אפילו נגזרו עליו ק' גזירות הקב"ה מעבירן ממנו ויקבץ אותו עם שאר הצדיקים לימות בן דוד, שנאמר (הושע ח') גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם, אל תקרי כי יתנו אלא כי ישנו. תחית המתים להקב"ה בעולם הזה כדי לקדש שמו הגדול, וכן תחית המתים להקב"ה לימות בן דוד כדי ליתן שכר לאוהביו וליראיו וכן תחית המתים להקב"ה לעולם הבא כדי ליתן דין וחשבון, שנאמר (ישעיה כ"ו) יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל... הקיצו ורננו שוכני עפר, מכאן אמרו כל הנעשה שכן לעפר בחייו עפרו ננער לתחיית המתים, וכל שאינו נעשה שכן לעפר בחייו אין עפרו ננער לתחית המתים, לכך נאמר כל שוכני עפר שכוני עפר לא נאמר אלא שוכני עפר אלו בני אדם שממשכינים עצמם על העפר ללמוד תורה הקב"ה מביא עליהם טל של אורות של תורה ומושיבן בין ברכיו ומגפפן ומנשקן ומביאן לחיי עולם הבא... (פרק ה)
וכל הצדיקים העומדים בתחית המתים לימות בן דוד שוב אינן חוזרין לעפרן לעולם, שנאמר (ישעיה ד') והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים... (פרק לא)
===ילקוט שמעוני===
א"ר חייא בר אבא איני ממלא רוחי בהן בשעה שאני ממלא רוחי באדם, לפי שבעולם הזה הרוח היא נבזקת באחד מאבריו, אבל לעתיד לבא היא נבזקת בכל הגוף כדכתיב ואת רוחי אתן בקרבכם. (בראשית פרק ו, מד)
ימחה שמם של אפיקורסין שהן אומרים אין תחית המתים, הרי צורת נחש שהוא ממית עשה בו המקום חיים, תחיית המתים שכולן בטל של חיים על אחת כמה וכמה. (במדבר פרק כא, תשסד)
כך היה ר' סימאי דורש, אין לך פרשה שאין בה תחיית המתים אלא שאין בנו כח לדרוש, שנאמר יקרא אל השמים מעל זו נשמה, ואל הארץ לדין עמו, לדיין עמו, ומניין שאין מדבר אלא בתחיית המתים, שנאמר מארבע רוחות בואי הרוח. (דברים פרק לב, תתקמב)
===ילקוט ראובני===
סוד תחיית המתים בארץ ישראל, דע כי יש מסוד הקבלה בידינו שתחיית המתים של ארץ ישראל קודם של תחיית המתים של חוצה לארץ ארבעים שנה. אמנם כל מי שנפטר בחוצה לארץ ויש לו א' ממשפחתו בארץ ישראל שהוא קרוב לו שהוא חייב באכילתו בין איש ובין אשה יש כח ביד קרובו שבארץ ישראל להחיות כל קרוביו שבחוץ לארץ. וסוד זה נרמז במסכת פסחים בפרק תמיד נשחט, באמרם שם עתידים צדיקים שיחיו המתים, הדא הוא דכתיב כה אמר ה' עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים ואיש משענתו בידו. ומה שתלה כח התחייה בזקנה והצדיקים הענין לפי שכל הדרים בארץ ישראל נקראים צדיקים, כאומרו ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ וכו', אמנם זאת הסגולה של התחייה צריך שיהיו בני תורה שנקראים זקנים, כאומרו והדרת פני זקן, ופירשו חז"ל זה שקנה חכמה. (ויחי)
גפרית ומלח שרפה כל ארצה, ארץ ישראל נקראת ארץ החיים, והלא מתים שם אלא לפי שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, ואפילו ירבעם בן נבט וחבריו, ואף שחטאו יותר מדאי כבר נפרע מהם שנאמר גפרית ומלח שריפה כל ארצה, ז' שנים היה ארץ ישראל בוערת בגפרית ואש, ובאותו ז' שנים נפרע הקב"ה מן ירבעם וחביריו. (נצבים)
[[Category:מקורות]]
[[Category:מדרשים]]